המתווכות הערביות סברו כי השיגו סוף-סוף פריצת דרך ב-18 באוגוסט, כשהצליחו לשכנע את חמאס לקבל הצעה להפסקת אש ולשחרור חטופים בשלבים – הצעה שהייתה כמעט זהה למתווה שהציע השליח האמריקאי המיוחד סטיב ויטקוף ואושר בישראל חודש קודם לכן.
אלא שזה הגיע כשלושה שבועות לאחר שהשיחות בדוחה התפוצצו, וישראל וארה"ב החזירו את צוותי המו"מ בעקבות תנאים חדשים שהוסיפה חמאס, שירושלים ווושינגטון סירבו לקבל.
במהלך אותה תקופה, ישראל הכריזה שאינה מעוניינת יותר במסגרת המדורגת שנדונה – מסגרת שראש הממשלה בנימין נתניהו החל לקדם כ-16 חודשים קודם לכן בניסיון להבטיח את שחרורם של לפחות חלק מהחטופים מבלי להתחייב מראש לסיום קבע של המלחמה.
אולם המתווכות מצרים וקטאר דבקו בתסריט הקיים – הפוגה בת חודשיים שבמהלכה ישוחררו בערך מחצית מהחטופים הנותרים, בעוד ישראל וחמאס יקיימו שיחות על הפסקת אש קבועה ועל שחרור היתר עם תום 60 הימים.
קהיר ודוחה סברו שהפערים שנותרו לאחר הצעת חמאס מ-24 ביולי קטנים דיים כדי לגשר עליהם, בעיקר לעומת התהום שתיפער בין הצדדים אם ינסו לדון בעסקה חד-שלבית לסיום המלחמה
קהיר ודוחה סברו שהפערים שנותרו לאחר הצעת חמאס מ-24 ביולי קטנים דיים כדי לגשר עליהם, בעיקר לעומת התהום שתיפער בין הצדדים אם ינסו לדון בעסקה חד-שלבית לסיום המלחמה.
המתווכות עדכנו את ויטקוף במאמציהן, בהנחה שיתמוך בהם אם יצליחו. אך כשנרשמה הפריצה, השליח האמריקאי שתק כמעט שבועיים, ורק אז אמר ל"פוקס ניוז" כי "העמדה הרשמית" מתנגדת לעסקאות לשחרור חטופים בשלבים.
בריאיון ביום שני לזמן ישראל מדוחה, מג'ד אל-אנסרי, יועצו של ראש הממשלה הקטארי מוחמד בן עבד א-רחמן אאל ת'אני, נמנע מלבקר במפורש את התנהלות וושינגטון, אך טען כי "שינוי כללי המשחק בכל שלב של המשבר רק הופך את האפשרות להגיע להסכם לבלתי אפשרית".
מנגד, ויטקוף ונתניהו טענו, כל אחד מצדו, כי חמאס "משך זמן" ו"הוליך אותנו שולל" בסבבי מו"מ קודמים, ובכך הצדיקו את המעבר לדרישה לעסקה חד-שלבית.
אנסרי נמנע מלבקר במפורש את התנהלות וושינגטון, אך טען כי "שינוי כללי המשחק בכל שלב של המשבר רק הופך את האפשרות להגיע להסכם לבלתי אפשרית"
מבקריו של ראש הממשלה טענו כי גם ישראל הוסיפה תנאים או משכה את השיחות בדרכים שמנעו את הבשלתן של עסקאות לשחרור חטופים בנקודות מוקדמות יותר במהלך המלחמה.
ולמרות שחמאס מציע זה זמן לשחרר את כל החטופים בבת אחת תמורת סיום המלחמה – כפי שדורש כעת נתניהו – ירושלים מתנה את סיום המלחמה גם בפירוק הארגון מנשק, דה-מיליטריזציה של הרצועה, שמירת שליטה ביטחונית ישראלית כוללת במובלעת, וביסוס ממשל אזרחי חדש שאינו חמאס ואינו הרשות הפלסטינית.
"זה נשמע כמו משהו שמישהו יכול לקבל בהסכם סופי? זה למעשה מה שקורה כשצד אחד נכנע", טוען אנסרי. "הישראלים מנסים כבר [כמעט] שנתיים לפתור את הסוגיה הזאת באמצעים צבאיים. למה הם מצפים? להשיג את היעדים הצבאיים האלה באמצעים דיפלומטיים?"
הבכיר הקטארי, המשמש גם כדובר משרד החוץ של דוחה, מבהיר כי על אף דחייתה לכאורה של וושינגטון את הצעת הפסקת האש של המתווכות הערביות – "שהיא 98% מההצעה של ויטקוף" – המתווכות אינן מוותרות ועדיין "שוקלות" רעיונות חלופיים להסכם "מקיף יותר".
איום הלחץ הצבאי
בינתיים, ישראל ממשיכה בתוכניותיה להשתלט על העיר עזה, שבה לפי ההערכות שוהים כמיליון פלסטינים לאחר שנעקרו שוב ושוב במהלך המלחמה בת 22 החודשים, שהחלה בעקבות מתקפת חמאס האכזרית בדרום ישראל ב-7 באוקטובר 2023.
חמאס הסכים לרדת מדרישותיו מ-24 ביולי רק לאחר שהקבינט המדיני-ביטחוני אישר את הצעת נתניהו לכבוש את העיר עזה, שאותה מציג ראש הממשלה כמעוז האחרון של חמאס – ניסוח שבו השתמש גם לגבי רפיח לפני שצה"ל פלש לעיר הגבול הדרומית של הרצועה באביב 2024.
חמאס הסכים לרדת מדרישותיו רק לאחר שהקבינט אישר את הצעת נתניהו לכבוש את העיר עזה. אנסרי מודה שאיום בלחץ צבאי ייתכן שהיה אפקטיבי, אך טוען שישראל כשלה בניצול ההזדמנות להסכם דיפלומטי
אנסרי מודה שאיום בלחץ צבאי ייתכן שהיה אפקטיבי, אך טוען שישראל כשלה בניצול ההזדמנות להסכם דיפלומטי לאחר שהלחץ הזה כופף את חמאס.
"יש הבדל בין איום בלחץ צבאי לבין לחץ צבאי בפועל בשטח", טען. "כי כשאתה מאיים לדקור אותי בסכין, ייתכן שאשנה את עמדתי, אבל אחרי שאתה דוקר אותי, כל מה שאני יכול לעשות הוא [להגיב באותו מטבע]". מצד שני, תומכי נתניהו משיבים שאיום צבאי יעיל רק אם מוכח כאמין.
אנסרי מתמיד בטענה כי "ההעצמה של הפעולות בעיר עזה תוביל לכך שהתגובה הצבאית מצד חמאס תהיה מלחמה כוללת", שתסתכם ב"לחימת גרילה". "מההיסטוריה הקרובה אנו יודעים שזה לא תחום שבו צבאות מצטיינים כשהם נלחמים באוכלוסייה מקומית", טען.
הזדמנויות שהוחמצו
הבכיר הקטארי טוען עוד שזו לא הפעם הראשונה שישראל מחמיצה הזדמנות להסכם.
"עמדו על השולחן עסקאות שהיו מחזירות את רוב החטופים למשפחותיהם, מביאות שלום לאזור שלנו, מסיימות את שפיכות הדמים בעזה ומבטיחות ביטחון, לא רק לישראל אלא לאזור כולו", אומר אנסרי. "התוכנית של ויטקוף הייתה דרך יציאה ברורה מאוד מזה. האמריקאים היו בפנים, הישראלים היו בפנים, ולבסוף גם חמאס. אבל פוזיציות פוליטיות מילאו כאן תפקיד.
הבכיר הקטארי טוען עוד שזו לא הפעם הראשונה שישראל מחמיצה הזדמנות להסכם. "עמדו על השולחן עסקאות שהיו מחזירות את רוב החטופים למשפחותיהם, מביאות שלום לאזור שלנו ומסיימות את שפיכות הדמים"
"הגישה הדוגמטית והתפיסות לגבי המשבר, באופן שלא שיקף את המציאות בשטח, היו לבסוף [מכריעות]". אנסרי מתייחס, ככל הנראה, להחלטת ארה"ב וישראל לפרוש מהשיחות ב-24 ביולי, בשעה שהמתווכות הערביות חשו שהסכם עדיין בהישג יד.
כשנשאל על החלטת חמאס שלא לקבל את מה שכונה הצעת ויטקוף כפי שהיא ביולי, אנסרי הסכים שגם ארגון הטרור החמיץ שוב ושוב הזדמנויות והתעלם בכל פעם מהאזהרות של המתווכות כי תנאי ההסכם רק יחמירו ככל שהמלחמה תימשך.
אך ככל שהתנאים בעזה מתדרדרים – עבור חמאס, החטופים והאזרחים הפלסטינים – כך גם עלול לגדול הרצון של הארגון הפונדמנטליסטי להתפשר, אומר אנסרי.
"כיבוש העיר עזה, שתוצאותיו ההומניטריות יהיו קטסטרופליות, לא ידחוף אף צד לעבר הסכם. אמרנו לישראלים שהם מסכנים את החטופים שלהם, את אנשיהם, בלי שיש להם חזון אסטרטגי מה הם רוצים לעשות".
המבצע, הוא אומר, הינו "הימור שהממשלה הישראלית כנראה רוצה לקחת, אך כזה שיסכן את כל האזור".
"כיבוש העיר עזה, שתוצאותיו ההומניטריות יהיו קטסטרופליות, לא ידחוף אף צד לעבר הסכם. אמרנו לישראלים שהם מסכנים את החטופים שלהם, את אנשיהם, בלי שיש להם חזון אסטרטגי מה הם רוצים לעשות"
כשנשאל אם פתיחת המבצע בעיר עזה תסמן נקודת אל-חזור בשיחות על החטופים, השיב שקשה יותר לנהל משא ומתן תחת אש, והסיכויים לעסקה "צונחים באופן דרמטי". עם זאת, אנסרי הדגיש שהמתווכות הערביות ימשיכו לעסוק בנושא, כפי שעשו עד כה.
ההצעה האחרונה שלהן "היא כנראה הווריאציה הרביעית או החמישית של אותו מסמך [מלפני שנה וחצי] – אז הוא כונה ההצעה של ביידן", אומר אנסרי, בהסתמך על המסגרת שנתמכה בזמנו בידי נשיא ארה"ב. "כל ההצעות הללו סיפקו דרך יציאה מן [המלחמה]".
![צה"ל נערך לכיבוש עזה, ספטמבר 2025 (צילום: דובר צה"ל)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/09/67ed0f6e-cd67-42c2-8b84-134f8b4db75a.jpg "צה"ל נערך לכיבוש עזה, ספטמבר 2025 (צילום: דובר צה"ל)")
הצטרפות למקהלה נגד חמאס
"בייחוד אחרי ועידת פתרון שתי המדינות בניו יורק… הייתה עמדה ברורה מאוד, קונצנזוס בינלאומי, עם מעט מאוד יוצאים מן הכלל, אבל [הישראלים] לא ניצלו את ההזדמנות הזאת", אומר אנסרי.
באותה ועידה הצטרפה קטאר לשאר חברות הליגה הערבית וחתמה על הצהרה משותפת שקראה לחמאס לשחרר את החטופים, להתפרק מנשקו ולסיים את שלטונו בעזה.
הפנייה, שאורגנה בידי צרפת וערב הסעודית, הפתיעה רבים ממבקרי קטאר, שמזה זמן רב מותחים ביקורת על קשריה עם חמאס, שמנהיגיו מתארחים בדוחה מאז 2012.
הפנייה, שאורגנה בידי צרפת וערב הסעודית, הפתיעה רבים ממבקרי קטאר, שמזה זמן רב מותחים ביקורת על קשריה עם חמאס, שמנהיגיו מתארחים בדוחה מאז 2012
"אנחנו מתווכים מאז 2006, אבל זה לא אומר שאנחנו מצדיקים את הפעולות של שני הצדדים", מדגיש אנסרי. לשיטתו, קטאר קוראת זה זמן רב לאיחוד עזה והגדה תחת הנהגה בלעדית של הרשות הפלסטינית.
אך לבקשת ישראל, דוחה העבירה גם מאות מיליוני דולרים כסיוע לעזה – סיוע שבמשך שנים סייע לתמוך בחמאס ואפשר לארגון הטרור להתעצם ולבנות את מערך המנהרות חסר התקדים ברצועה.
אנסרי מזכיר כי קטאר גם מימנה את הרשות הפלסטינית במאות מיליוני דולרים, ובמקביל טענה שיש לאפשר לחמאס לשמור על מקום במערכת הפוליטית הפלסטינית.
הוא מודה שהניסוח בהצהרה המשותפת נגד חמאס חורג מעבר למה שדוחה נקטה בעבר, אך אומר כי "הוא משקף את הקונצנזוס באזור לגבי מה שצריך להתרחש בסוגיה הפלסטינית".
הוא מודה שהניסוח בהצהרה המשותפת נגד חמאס חורג מעבר למה שדוחה נקטה בעבר, אך אומר כי "הוא משקף את הקונצנזוס באזור לגבי מה שצריך להתרחש בסוגיה הפלסטינית"
לגבי השאלה אם הקרע עם חמאס עלול להוביל את קטאר להרחיק את מנהיגי הארגון מדוחה, אנסרי קובע כי התיווך הוא הסיבה היחידה שארצו ממלאת את תפקיד המארחת – לבקשה ארוכת-שנים של ארה"ב וישראל.
"אם אין תיווך – זו כבר שאלה אחרת", אמר, כשהוא מצביע על החלטתה של קטאר לבקש בשקט ממנהיגי חמאס לעזוב את המדינה בסוף השנה שעברה, כאשר שיחות החטופים נתקעו. לאחר מכן ביקש ויטקוף מדוחה להשיב את מנהיגי הארגון, מתוך הערכה שזו האסטרטגיה הטובה ביותר להחיות את השיחות, שהובילו בסופו של דבר להפסקת אש זמנית בינואר.
קטאר-גייט
הקשר של קטאר עם חמאס – אף שנוצל שוב ושוב בידי ממשלות נתניהו – הפך את דוחה לשק חבטות חוצה-מפלגות בישראל.
אנסרי לא נבהל. "נתניהו הוא אחד הקבועים באזור מאז 1996. הייתי תלמיד כשהוא נבחר לראשונה לראש הממשלה. אופן העבודה של הממשלה הזאת אינו תופעה חדשה שעלינו ללמוד כיצד להתמודד עמה.
"הפיכת קטאר לשעיר לעזאזל נהפכה לספורט אהוב במדינות רבות. בגלל תפקיד התיווך שלנו, בגלל המעורבות שלנו, תוקפים אותנו".
ואולם בישראל שניים מיועציו של נתניהו – יונתן אוריך ואלי פלדשטיין – מצויים תחת חקירה פלילית בחשד שפעלו עבור חברת לובי פרו-קטארית בניהול מנהל הקמפיין לשעבר של ראש הממשלה ישראל איינהורן, בזמן שהועסקו במקביל בלשכתו – ואף המשיכו בעבודתם עבור קטאר הרבה אחרי ה-7 באוקטובר.
אנסרי מתעקש שקטאר פעלה בשקיפות מלאה.
"יש לנו קו תקשורת ברור מאוד עם הציבור הישראלי ועם הממשלה הישראלית, ואין לנו צורך בשום דרך אחרת להשפיע על דעת הקהל", הוא אומר, ומדגיש כי הריאיון הנוכחי לזמן ישראל הוא האחרון בשורה של מעורבות תקשורתית עקבית עם כלי תקשורת ישראליים – בניגוד למדיניות של רוב הממשלות הערביות באזור, אפילו כאלה שבניגוד לדוחה מקיימות יחסים דיפלומטיים מלאים עם ירושלים.
כשנשאל על הודאת יועצי נתניהו כי קיבלו כספים מקטאר, סירב אנסרי להגיב, באומרו שזהו עניין "לבתי המשפט, ואיננו עומדים להשפיע על ההליך השיפוטי בהצהרות שיאשרו או יסתרו דבר ממה שנאמר בבתי המשפט
כשנשאל על הודאת יועצי נתניהו המעורבים כי קיבלו כספים מקטאר, סירב אנסרי להגיב, באומרו שזהו עניין "לבתי המשפט, ואיננו עומדים להשפיע על ההליך השיפוטי בהצהרות שיאשרו או יסתרו דבר ממה שנאמר בבתי המשפט".
לחץ אמריקאי חיוני – אך לא לבדו
בעוד שהיחסים בין קטאר לישראל מתוחים זה שנים, יחסיה עם ארה"ב נמצאים כעת ב"שיא" תחת ממשל טראמפ, אומר אנסרי. "עבדנו יחד, לא רק בנושא הפלסטיני, אלא גם בנושאים רבים ברחבי העולם – חלקם ידועים, חלקם לא. אנחנו מאמינים שלממשל הזה יש יכולת להשיג רבות בכל הנוגע לבניית שלום בזירה הבינלאומית".
"עבדנו עם ארה"ב לא רק בנושא הפלסטיני אלא גם בנושאים רבים ברחבי העולם – חלקם ידועים, חלקם לא. אנחנו מאמינים שלממשל הזה יש יכולת להשיג רבות בכל הנוגע לבניית שלום בזירה הבינלאומית"
כדי להצליח בעזה, עם זאת, "הלחץ האמריקאי הוא זה שיביא את הישראלים לשולחן", אמר.
"לבסוף, מדובר בהחלטה פוליטית שצריכה להתקבל בישראל. שמענו מה [צה"ל] אומר על המבצע בעזה. שמענו מה נאמר על [הצורך ב]עסקה. לכן ברור לנו שזו החלטה פוליטית גרידא שעל מקבלי ההחלטות הפוליטיות לקבל, ושהיא שמקשה על השגת ההסכם".
"ברור שיהיה צורך בלחץ בינלאומי – ובראש ובראשונה לחץ מארצות הברית".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו