JavaScript is required for our website accessibility to work properly. פאר לי שחר: ערכה לשיחה בין הורה לחייל/ת | זמן ישראל

ערכה לשיחה בין הורה לחייל/ת

חיילי צה"ל ברצועת עזה, מאי 2024 (צילום: דובר צה"ל)
דובר צה"ל
חיילי צה"ל ברצועת עזה, מאי 2024

המלחמה המתמשכת שפרצה באוקטובר 2023, מלווה רבים בתחושות של עומס רגשי, חרדה, בלבול, עייפות, ואי־ודאות. לא מעט חיילים נושאים על כתפיהם לחצים עצומים – לא רק פיזיים ומבצעיים, אלא גם מוסריים, חברתיים ורגשיים.

במקביל, קרובי המשפחה – ובמיוחד ההורים – חווים מצוקה, דאגה, ולפעמים גם חוסר אונים. לעתים מתווספים גם פערים בגישה או בפרשנות של האירועים – מה שמוביל לריחוק, מתח, או נתק בתקשורת.

כמו רבים מהחיילים – קרוביהם, ומיוחד ההורים – חווים מצוקה, דאגה, לפעמים גם חוסר אונים. לעתים מתווספים גם פערים בגישה או בפרשנות של האירועים – מה שמוביל לריחוק, מתח, או נתק בתקשורת

אף אחת ממובילות ארגוני המאבק נגד המשך הלחימה בעזה לא העלתה על דעתה בששה באוקטובר, כי כשתקום בשבעה בחודש יתהפך עליה עולמה. הימים נקפו, בלילות הן מתהפכות על משכבן, וכשמלחמת שבעה באוקטובר, מלחמה צודקת מאין כמותה, הפכה למלחמת שולל – הן יצאו למלחמה אחרת – המלחמה על חיי הבנים.

הן כבר פעילות מאז 2020 במחאה, אבל כעת הן מבינות שמדובר במאבק מסוג שונה. וכך מקימות "אמא ערה", "אמהות בחזית", "החזית הוורודה", "זעקת האמהות", "פורום 1325", "תדע כל אם", "אמהות נגד אלימות", ו"הורי לוחמים זועקים די" – מתנהלות מתוך הבנה שרק פעילות משותפת תיצור את השינוי.

הן הקימו את קבינט הנשים, אליו הצטרפו גם "נשים עושות שלום" וארגונים נוספים. מובילות קבינט הנשים, שאמור היה לעסוק גם בגיבוש עמדות בהיבט נשי בזירות החברתיות הביטחוניות והמדיניות, הבינו כי המטרות של שילוב נשים בדרג מקבלי ההחלטות ומתן ייצוג מגדרי שוויוני – מקבלות משנה חשיבות במצב המורכב שנוצר.

נכון שמחקרים מוכיחים כי נקודת ראות נשית, זווית ראייה שמקורה בנשים היושבות סביב שולחן הדיונים – מניבה תוצאות אחרות מהרכב גברי בלבד מסביב לשולחן. אבל זה לא הזמן לעסוק במחקרים ובהבנה שכלתנית. המסרים הם מהבטן, מהרחם, מהאמא שגידלה את ילדיה ונדרשת לשלוח אותם לקרב, אל הלא נודע.

ליאת פלד, אם לשלושה בנים, שניים מהם קרביים, מהורי תנועת "לוחמים זועקים די", אומרת: "הזעקה שלנו נובעת מהרחם. אמהות לביאות לא מותרות על הילדים שלהן ולא מוכנות להקריב אותם. כמו שהגנתי והזהרתי אותם מסכנות כשהיו קטנים, כך גם היום זה בדי.אן.איי שלנו".

כשמלחמת השבעה באוקטובר, מלחמה צודקת מאין כמותה, הפכה למלחמת שולל – הן יצאו למלחמה אחרת – המלחמה על חיי הבנים. הן כבר פעילות מאז 2020 במחאה, אך מבינות שכעת מדובר במאבק שונה

מירב קליין מ"זעקת האמהות" אומרת, שהכותרת למפגשים שמתקיימים בימים האלה "בין דגל שחור לקווים אדומים – כלים מעשיים", באה לתת תשובה לאמהות שמבקשות ללמוד איך להתמודד עם המצב החדש שנוצר כשהבנים נדרשים לשרת. 

בקבינט הנשים ניסחו הצעות מעשיות שיסייעו לענות על הקשיים איתם מתמודדים החיילים בסדיר ובמילואים בדרכם לגבש עמדה באורח עצמאי לגבי השירות, תוך הבנת המציאות כמות שהיא. הן מחלקות ערכות למידה מעשית שתאפשר להתמודד עם שאלות הבנים לנוכח התרחשויות.

הערכה נועדה לשיח של הורה, בת/בן זוג או כל קרוב אחר, עם חייל או חיילת בסדיר, במילואים, או מועמד.ת לשירות בטחון. היא נבנתה מתוך מטרה לאפשר שיחה שמטפחת קירבה, מכילה קולות שונים, ומעודדת חיבור – גם בזמנים לא פשוטים. 

מבנה השיחות מותאם כדי להתגבר על הקונפליקטים שעלולים להיווצר:

חילוקי דעות בין ההורים עצמם, התחושה של הבן שיש כוונה לכפות עליו להשתחרר מתחושת הסולידריות החברתית, החששות שלו הנוגעים לאופן בו ההתנהגות שלו תתפרש בעיני חבריו ואיך זה ישפיע על הזהות הצבאית שלו.

יש הנחיות מפורשות כיצד לקיים את השיחות – איזו אווירה כללית ליצור, איך לתאם מראש בין ההורים, איך לשקף את הקושי של ההורים ושלו. 

בין השאלות שהוכנו לשיחה נמצא תהיות כמו: האם יש לך התלבטויות? האם אתה משתף מישהו בהתלבטויות, ואת מי? מה עוזר לך להתמודד? מה היית שאנחנו ההורים נעשה למענך? אני כאן בשבילך מתי שתרצה. 

העיקרון הוא לתת מרחב בשיחה, עם הקשבה אקטיבית, מתן לגיטימציה וחיזוקים למחשבות ולרגשות, כשהמסר חייב להיות; ההחלטות הן בסופו של דבר שלך. 
מי שמבקש סיוע נוסף או לקבל את הערכה – יכול לפנות לארגונים המצוינים כאן.

ומה הבנים הלוחמים אומרים? התשובה די ברורה: "הם לוחמים ואנחנו לוחמות בזירות אחרות ואף אחד לא רוצה לערב את השנייה. יש הפרדה מוחלטת".

בקבינט הנשים ניסחו הצעות מעשיות שיסייעו לענות על הקשיים איתם מתמודדים החיילים בסדיר ובמילואים בדרכם לגבש עמדה באורח עצמאי לגבי השירות, תוך הבנת המציאות כמות שהיא

שלומית בן יון מ"נשים עושות שלום" אומרת: "גם גברים מצטרפים למאבק שלנו, אבל הנשים הן המובילות. אין מצב שהמאבק לא יצליח – כי הוא יימשך עד שנצליח. צריך להבין שכל מלחמה, אבל כל מלחמה, מסתיימת בהסכם מדיני". 

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 670 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 2 ביולי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.