בצה"ל חסרים חיילים. המלחמה המתמשכת ורבת החזיתות מחייבת יותר כוח אדם מזה שעומד לרשותו. בחודשים הראשונים התמלא המחסור באמצעות חיילי המילואים שגויסו והתנדבו בהמוניהם; אך לאחר מאות ימי שירות, רבים מהם אינם מתייצבים עוד.

לפי הערכות, חסרים כיום כ־7,000 לוחמים וכ־3,000 תומכי לחימה. במקביל, מערכות החינוך, הבריאות והרווחה סובלות ממחסור בעובדים.

91 מדינות בעולם מקיימות גיוס חובה לגברים. השירות בצה"ל הוא מהארוכים שבהם, משום שישראל זקוקה ליותר חיילים מרוב הצבאות – מצב שהיה קיים גם לפני המלחמה. נוסף על כך, ישראל היא אחת מהמדינות הבודדות שבהן נהוג גיוס חובה לנשים.

ניתן היה לצפות שישראל תפטור פחות מועמדים משירות בהשוואה למדינות אחרות עם גיוס חובה – ורק את מי שבאמת אינם יכולים לשרת.

במדינות רבות מחויבים מי שאינם יכולים או אינם מוכנים להתגייס לצבא בשירות לאומי־אזרחי, שבו הם מסייעים בכוחות ההצלה, במערכת החינוך ובמערכת הבריאות; ניתן היה לצפות שגם ישראל תנהג כך

ישראל זקוקה גם ליותר אנשי חינוך מרוב המדינות, בשל שיעור הילודה הגבוה. במדינות רבות מחויבים מי שאינם יכולים או אינם מוכנים להתגייס לצבא בשירות לאומי־אזרחי, שבו הם מסייעים בכוחות ההצלה, במערכת החינוך ובמערכת הבריאות; ניתן היה לצפות שגם ישראל תנהג כך.

אלא שהשוואה בינלאומית מעלה תמונה הפוכה: ישראל היא המדינה היחידה מבין המדינות עם גיוס חובה הפוטרת משירות מיעוטים שלמים, המהווים חלק ניכר מהאוכלוסייה. מדינות אחרות אינן מעניקות פטור מקבוצות אתניות – כמו אזרחי ישראל הערבים. קיימים בעולם מקרים בודדים של פטורים מסיבות דתיות, אך היקפם מתגמד לעומת הפטור הנרחב לאברכים.

כמו כן, ההערכה היא שמספר העריקים בישראל גבוה מזה שבמדינות דמוקרטיות אחרות. שיעור הגברים הישראלים שאינם מגויסים מסיבות רפואיות, נפשיות או סוציאליות נמוך יחסית לעולם – אך נמצא במגמת עלייה, וכבר אינו הנמוך ביותר. בישראל קיים שירות לאומי־אזרחי, אך הוא איננו חובה, אלא התנדבותי בלבד.

חיילים בבית לאהיא בדרום רצועת עזה. 28 בנובמבר 2024 (צילום: אורן כהן/פלאש90)

בעבר היה קיים גיוס חובה ברוב מדינות העולם. בסוף המאה ה־20 בוטל הגיוס במדינות רבות, אך מאז 2014 – על רקע המלחמות במזרח אירופה ובקווקז וההסלמה במזרח התיכון – הונהג מחדש גיוס חובה באיחוד האמירויות, כוויית, מרוקו, אוקראינה, ליטא, לטביה, קרואטיה וסרביה, ובהיקף מוגבל גם בשוודיה. השנה, בצל המלחמה בעזה, החליטה ירדן לראשונה להנהיג גיוס חובה, שייכנס לתוקף ב־2026.

עד לעשור האחרון, גיוס חובה לנשים התקיים רק בישראל ובקוריאה הצפונית. נורווגיה הרחיבה את חוק הגיוס הקיים גם לנשים ב־2015, ודנמרק הצטרפה השנה. הגיוס שחודש בשוודיה ב־2017 חל אף הוא על נשים. בגרמניה ובהולנד מתקיימים דיונים פוליטיים על חידוש מצומצם של גיוס החובה – הפעם גם לנשים – לאחר שבוטל בהן בעבר. בצרפת ובבריטניה נבחנת האפשרות להנהיג שירות לאומי חובה.

בניגוד לפטור לאברכים בישראל, פטור במדינות המגייסות ניתן לסטודנטים בכל תחום לימוד, במוסדות אקדמיים או מקצועיים שאושרו לכך. הפטור שם זמני בלבד, ובסיומו הם מגויסים – לעיתים במסגרת מקצוע הלימוד שלהם

פטור לבני מיעוטים? רק במשטר האפרטהייד

בכל המדינות עם גיוס חובה, הוא חל על גברים מכל הקבוצות האתניות והדתיות. מבדיקה מעמיקה שערכנו ב־18 מדינות מגייסות, ובדיקה נוספת שערכנו בעזרת בינה מלאכותית בכל 91 המדינות, עולה כי הפטור מגיוס לערבים ולחרדים – שיחד מהווים יותר משליש מהצעירים בגיל הגיוס – הוא תופעה ייחודית לישראל.

ברבות מהמדינות המגייסות קיים פטור משירות לסטודנטים, שלכאורה דומה לפטור לתלמידי הישיבות – אך למעשה שונה לחלוטין. במדינות אלה ניתן לדחות את השירות עד לסיום הלימודים הגבוהים. כך למשל בשווייץ, יוון, קפריסין, טורקיה ומצרים. במדינות אחרות – כמו פינלנד, קוריאה הדרומית או איראן – אפשרות זו אינה קיימת.

שיירה של צבא טורקיה במזרח אידליב, 28 בפברואר 2020 (צילום: AP)

בניגוד לפטור לאברכים בישראל, הפטור במדינות הללו ניתן לסטודנטים בכל תחום לימוד, במוסדות אקדמיים או מקצועיים שאושרו לכך. הפטור שם זמני בלבד, ובסיומו הם מגויסים – לעיתים במסגרת מקצוע הלימוד שלהם (כמו עתודאים בישראל), ולעיתים שלא בתחום שבו למדו.

בחלק מהמדינות הללו הפטור מוגבל בזמן, כדי לחייב את ה"סטודנטים הנצחיים" להתגייס בסופו של דבר. ברוסיה ובאוקראינה, למשל, יכלו סטודנטים לדחות את גיוסם גם לפני המלחמה הנוכחית ביניהן; האפשרות קיימת בשתי המדינות גם כיום, אך אינה ניתנת לכולם, אלא רק למי שמבקשים זאת והצבא מאשר להם.

"עדי יהוה" מפוזרים בעולם ומהווים חלק קטן מהאוכלוסייה במדינות רבות. הם פטורים מגיוס לצבא בשווייץ, יוון וקוריאה הדרומית, למשל. אבל במקום זאת, חייבים בשירות אזרחי

הפטור לאברכים בישראל – שבפועל הפך לפטור רחב יותר גם לחרדים שאינם לומדים – ניתן להשוואה לפטורים ממוקדים הקיימים במדינות מסוימות עבור קבוצות דתיות שונות. הדוגמה הבולטת היא "עדי יהוה", כת נוצרית קטנה האוסרת על מאמיניה לשאת נשק ולשרת בצבא כלשהו.

"עדי יהוה" מפוזרים בעולם ומהווים חלק קטן מהאוכלוסייה במדינות רבות. הם פטורים מגיוס לצבא בשווייץ, יוון וקוריאה הדרומית, למשל. אבל במקום זאת, הם חייבים בשירות אזרחי. זאת המדיניות גם לגבי כתות פציפיסטיות אחרות. לא מצאנו אף מדינה הפוטרת אותם גם משירות אזרחי. כתות כאלה היו פטורות בעבר מגיוס ברוסיה ובאוקראינה, אך הפטור בוטל בזמן המלחמה ביניהן.

חיילים דנים מסיירים באזור נמל אורהוס, דנמרק, 16 בינואר 2023. (צילום: Sergei GAPON / AFP)

בפינלנד היו "עדי יהוה" פטורים בעבר משירות חובה בכלל, אף שקיים במדינה שירות אזרחי ייעודי לפציפיסטים. בשנת 2019 בוטל הפטור בהחלטת בית המשפט העליון, שקבע כי הוא סותר את עקרון השוויון המעוגן בחוקה הפינית. באותה עת דחה בית המשפט העליון עתירות דומות בדרישה לגייס נשים, בנימוק שההבדל המגדרי בגיוס אינו מהווה אפליה, אלא נובע מהבדלים מהותיים בין המינים.

ייתכן שניתן להשוות את הפטור לאברכים בישראל לפטורים הנהוגים במספר מדינות לנזירים נוצרים ובודהיסטים. בתאילנד, שבה קיים גיוס חובה, נזירים זוכים לפטור גורף. ביוון מוענק פטור לנזירים במתחם המנזרים המבודד בהר אתוס. לפני שאנשים הופכים לנזירים, עליהם ללמוד בסמינר תיאולוגי; בתקופה זו הם יכולים לדחות את גיוסם כסטודנטים, ובהמשך לבטלו לחלוטין עם הצטרפותם למנזר.

גם הפטור לאזרחי ישראל הערבים ייחודי לחלוטין. על פי הבדיקה שערכנו, אין אף מדינה הפוטרת מגיוס – או משירות אזרחי חובה – גברים צעירים בשל מוצאם. לכך נכללים גם בני עמים החיים משני צדי גבול בעימות צבאי

אבל בתאילנד ישנם כ־300 אלף נזירים – רק 0.4% מאוכלוסיית המדינה – ובהר אתוס ביוון חיים כ־1,500 נזירים, שהם 0.15% מהאוכלוסייה.

הנזירים אינם מולידים ילדים שיהפכו לנזירים אחריהם, ולכן אינם מהווים קבוצת אוכלוסייה של ממש. ברוב המדינות שבהן נהוג גיוס חובה, נזירים כלל אינם פטורים – גם במדינות עם ממסד נוצרי חזק, כמו קפריסין. ברוסיה ובאוקראינה, למשל, נזירים מגויסים כמו כולם, וגם לפני המלחמה גויסו לשירות.

גם הפטור לאזרחי ישראל הערבים ייחודי לחלוטין. על פי הבדיקה שערכנו, אין אף מדינה הפוטרת מגיוס – או משירות אזרחי חובה – גברים צעירים בשל מוצאם. לכך נכללים גם בני עמים החיים משני צדי גבול בעימות צבאי.

אילוסטרציה: תרגיל טילים של צבא אוקראינה (צילום: AP Photo/Pavlo Palamarchuk)

פינלנד, למשל, מגייסת את בני המיעוט הרוסי המקומי – כ־2% מהאוכלוסייה – וגם את בני עם הסאמי, שחלקם מתגוררים גם ברוסיה, וזאת אף שפינלנד חיה תחת איום קיומי מתמיד של פלישה רוסית. הם יכולים להצהיר באופן אישי על פציפיזם ולהתגייס לשירות אזרחי, כמו כל נער בפינלנד, אך לא כקבוצה שלמה.

באוקראינה מגויסים לא רק דוברי הרוסית – המהווים כמחצית מהאוכלוסייה – אלא גם תושבי אזורים המגדירים עצמם "רוסים". טורקיה ואיראן מגייסות את תושביהן הכורדים, אף על פי ששתיהן מנהלות מלחמה נגד מחתרות כורדיות.

גם במצרים מגויסים רק חלק מהנערים. לפי דיווחים, הגיוס נקבע בהגרלה – כל עדות המיעוטים משתתפות בה. אין אף מדינה בעולם הפוטרת יהודים מגיוס חובה – כולל רוסיה ואוקראינה

בשוודיה ובנורווגיה הגיוס הוא סלקטיבי: כל הנערים והנערות נקראים למיונים, אך רק מעטים מגויסים בפועל – בהתאם להצטיינות ולצרכי הצבא. בשוודיה נקראים למיונים בני כל הקבוצות האתניות והדתיות. בנורווגיה ישנן קהילות מיעוט קטנות שבניהן פטורים משירות צבאי, אך מחויבים בשירות אזרחי.

גם במצרים מגויסים רק חלק מהנערים. לפי דיווחים, הגיוס נקבע בהגרלה, שלתוכה משתרבבת שחיתות רבה, אך כל עדות המיעוטים משתתפות בה. אין אף מדינה בעולם הפוטרת יהודים מגיוס חובה – כולל רוסיה ואוקראינה, שבצבאות שתיהן משרתים חיילים ולוחמים יהודים, שלמעשה נלחמים אלה באלה.

חיילי צבא שוודיה מתאמנים בהפעלת טילי פטריוט, אפריל 2023 (צילום: AP Photo/David Keaton)

אחת המדינות המודרניות הבודדות שפטרו באופן גורף בני קבוצה אתנית מכל שירות חובה הייתה דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד. הגברים הלבנים גויסו לצבא לשנתיים, ושירותם נחשב לכבוד ולשליחות לאומית. השחורים, מנגד, היו פטורים – אך יכלו להתנדב, וחלק קטן מהם עשו זאת בתמורה להטבות שונות.

"השירות בארץ נחשב לחלק מהפרויקט הציוני"

הפטור לאזרחי ישראל הערבים אינו מעוגן בחוק, אלא נובע מהחלטת צה"ל. בשנת 1954 פרסם משרד הביטחון צו גיוס כללי לערבים והחל לשלוח להם צווי גיוס, ואלפים מהם התגייסו. אולם בשנת 1956 הוחלט לפתע לגייס רק דרוזים ובדואים.

גם הפטור לאברכים נולד בשנות החמישים כהחלטת ממשלה, ועוגן בחוק רק בשנות ה־2000 בעקבות התערבות בג"ץ. כיום החוק מבוטל, ולכאורה כל החרדים אמורים להתגייס

גם הפטור לאברכים נולד בשנות החמישים כהחלטת ממשלה, ועוגן בחוק רק בשנות ה־2000 בעקבות התערבות בג"ץ. כיום החוק מבוטל, ולכאורה כל הצעירים החרדים אמורים להתגייס.

לדברי פרופסור יגיל לוי, ראש מכון האוניברסיטה הפתוחה לחקר יחסי צבא־חברה: "חוק הגיוס הישראלי הוא אוניברסלי. האבחנה הקבוצתית היחידה הקיימת בו היא בין גברים לנשים. בכך ישראל לא שונה ממדינות אחרות – בכולן יש אבחנות מגדריות בנוגע לגיוס.

חרדים מפגינים נגד מעצר עריקים שלא התייצבו לגיוס מול כלא 10 בבית ליד, 14 באוגוסט 2025 (צילום: טל גן/פלאש90)

"גם הקטגוריה החרדית, שהייתה מעוגנת בחוק במשך שנים רבות עד לאחרונה, לא סימנה את החרדים כקבוצת אוכלוסייה, אלא את אלה ש'תורתם אומנותם'. כלומר, מדובר בסיווג של אורח חיים – לא של קבוצה. לכאורה, ניתן היה להחיל את הפטור הזה גם על לא־חרדים".

מה הסיבה המהותית, לדעתך, להחלטה שלא לגייס ערבים וחרדים?
"לגבי הערבים – בשנות ה־50 הממשלה ומוסדות המדינה התייחסו אליהם כאוכלוסייה הנמצאת כאן באופן זמני, ולכן הממשלה והכנסת לא חשבו שיש לקבל החלטה עקרונית לגבי גיוסם

"האפשרות השלישית היא פטור. לממשלה ולכנסת לא בוער להיכנס לכך, כיוון שכיום אין תנועה חברתית שדורשת שוויון בנטל בין יהודים לערבים, כמו שקיימת לגבי החרדים"

"בנוסף, עבור ממשלות, גיוס הוא אמצעי שליטה, וממשלת ישראל לא נזקקה אז לאמצעי כזה, כי היא שלטה בערבים באמצעות הממשל הצבאי. ב־1966 הממשל הצבאי בוטל – וישראל הפכה לשנה אחת לדמוקרטיה של ממש.

פרופ' יגיל לוי (צילום: גדעון מרקוביץ cc by)

"אבל הדמוקרטיזציה ביחס לערבים התנגשה חזיתית עם השליטה בשטחים. לרוב היהודי ולממשלה לא היה עניין לחלוק את הניצחון עם הערבים בישראל. מאז, סוגיית גיוס הערבים הפכה לתפוח אדמה לוהט – ולכן לא עולה על סדר היום".

למה זה תפוח אדמה לוהט?
"ברגע שתידרש חקיקה, כל האפשרויות לכך יהיו בעלות פוטנציאל חברתי נפיץ. יכולה להתקבל החלטה לגייס ערבים, שתחייב לפקוד את בתיהם, ותעורר חשש מהתקוממות ערבית; הממשלה לא מעוניינת בכך – בינתיים, אפילו הממשלה הנוכחית.

"אפשרות שנייה היא להנהיג שירות אזרחי חובה, אבל כנראה שהאוכלוסייה הערבית לא מעוניינת גם בכך. ייתכן שכן, תוך הידברות איתם – לראייה, יש התנדבות נרחבת של נשים ערביות שמתקבלת בחברה שלהן בברכה. אבל אין הידברות כזאת.

"בישראל, השירות הצבאי נתפס כמידה טובה, ציונית, יהודית, ומזוהה עם הרוב היהודי. כל ניסיון 'לזהם' את הגיוס, כביכול, על ידי שילוב של אוכלוסייה אחרת אינו נחשב לרצוי"

"האפשרות השלישית היא פטור בחוק. וזה יעורר כיום סערה בחברה היהודית. מה גם שלממשלה ולכנסת לא בוער להיכנס לכך, כיוון שכיום אין תנועה חברתית שדורשת שוויון בנטל בין יהודים לערבים, כמו שקיימת לגבי החרדים.

"העתירות של השר דוד אמסלם בנושא הן, בינתיים, יותר הטרלה ממחאה חברתית ממשית. אבל אם הערבים יקבלו פטור בחוק המצב עשוי להשתנות".

השר דוד אמסלם, אוגוסט 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

מה להבנתך הסיבה הסוציולוגית, הייחודית לישראל, לעובדה שהפטור לערבים מגיוס מוסכם, לפחות בשתיקה, בחברה היהודית והערבית כאחד?
"בישראל, השירות הצבאי נתפס כמידה טובה אזרחית ציונית, יהודית, ומזוהה עם הרוב היהודי. כל ניסיון 'לזהם' את הגיוס, כביכול, על ידי שילוב של אוכלוסייה אחרת אינו נחשב לרצוי. בעבר, עד שנות ה־90', גם החרדים נתפסו מחוץ לקולקטיב היהודי.

"מאז, היחס לחרדים השתנה, כי אוכלוסייתם גדלה והשתמשה בפטור לצבור זכויות, מה שיצר התנגדות בציבור היהודי. הזכויות הבסיסיות שהערבים צברו עדיין לא נתפסות כמאיימות על היהודים".

"למדינה היה אינטרס לפצל את האוכלוסייה הערבית ולהוביל דה־פלסטיניזציה של הדרוזים והבדואים כדי לבצר את שליטתה, ולכן גייסו אותם – ומאז גיוסם הפך לנורמה"

הדרוזים והבדואים אינם חלק מהקולקטיב היהודי, מדוע מגייסים אותם?
"מספרם זעום, משקלם שולי ולא מאיים על הרוב היהודי בשום צורה. למדינה היה אינטרס לפצל את האוכלוסייה הערבית ולהוביל דה־פלסטיניזציה של הדרוזים והבדואים כדי לבצר את שליטתה, ולכן גייסו אותם – ומאז גיוסם הפך לנורמה. מאז חוק הלאום, יש מחאה בקרב הדרוזים עצמם, שמרגישים שהם נותנים ונותנים, אבל לא מקבלים – אבל זאת לא התקוממות ממש".

לדברי שהירה שלבי, מנכ"לית משותפת של ארגון "יוזמות אברהם": "הרקע לפטור הייחודי מגיוס לפלסטינים בישראל הוא המצב שלנו, שהוא ייחודי גם ביחס למיעוטים אחרים בעולם. קודם כל, אנחנו חלק מהסכסוך הישראלי–פלסטיני. אנחנו חלק מהעם שנכבש בידי מדינת ישראל, ארצו נלקחה ממנו ורובו גורש.

חיילים מיחידת הסיור המדברי – הגדס"ר הבדואי 585 (צילום: גיא פטאל)

"שנית – הסכסוך עדיין לא נפתר כי לא קמה מדינה פלסטינית לצד ישראל, והקמתה היא המפתח לפתרון, והוא נמשך ונמשך כל הזמן. זה לא שהוא הפסיק או דעך ועבר דור שחי בשלום עד שכולם שכחו מי שייך למה.

"כעת הוא הפך למלחמה אכזרית. יש מסביבי אנשים רבים עם קרובי משפחה בעזה, ולכולם נהרגו קרובים (שלא לומר נרצחו, כי מדובר באזרחים). לתאבת אבו ראס, המנכ"ל הקודם של 'יוזמות אברהם', נהרגו (או נרצחו) 37 קרובי משפחה, כולל אחות של אמא שלו – ישירות בידי חיילים בצה"ל.

"ישראל, כמדינה שמגדירה את עצמה 'יהודית', מאתגרת את הזהות שלנו, כופה עלינו לתהות האם אני שייך? האם המדינה רוצה אותי כאן?  אצל היהודים הגיוס זה חלק מפרויקט לאומי"

"דבר שלישי, עמוק: ישראל, כמדינה שמגדירה את עצמה 'יהודית' מאתגרת את הזהות שלנו, כופה עלינו לתהות, האם אני שייך? האם המדינה רוצה אותי כאן או לא? אצל היהודים הגיוס זה חלק מפרויקט לאומי הנטוע בחינוך ובזהות שלכם. אצלנו זה הפוך.

שלבי, תושבת חיפה, מדגימה את דבריה בסיפור אישי: "הבן שלי למד בתיכון יהודי. היו לו חברים יהודים טובים שהיו בני בית אצלנו. כשהיה להם גדנ"ע, כולם הלכו חוץ ממנו. אחד החברים היה אצלנו אחר כך, ושאלתי אותו איך היה ומה הם עשו. הוא ענה בהתלהבות: 'היה מגניב, ירינו באקדחים אמיתיים'. חשבתי לעצמי: זה מה שעושים עם ילד בן 17?! אמרתי מה שהרגשתי: זה נורא!

שהירה שלבי, מנכ"לית משותפת בארגון "יוזמות אברהם" (צילום: "יוזמות אברהם")

"בנוסף, נראה לי שרוב היהודים לא היו רוצים שערבים ישרתו. בעיני יהודים רבים הערבים נתפסים כגיס חמישי, שברגע של משבר 'יעברו צד'".

זה לא מה שקרה בשבעה באוקטובר. בדואים בעוטף עזה נלחמו בגבורה במחבלי חמאס, נרצחו ונחטפו לצד היהודים.
"נכון. אבל הרוב היהודי לא רואה את זה ככה – אז יש הסכמה כללית שקטה שערבים לא מתגייסים לצבא. לגבי שירות אזרחי: אנחנו – אני, הארגון שלי, ולדעתי רוב הערבים – בעד שיהיה שירות אזרחי לכל אזרח במדינה. אנחנו רוצים לשרת ולתרום – אבל לא במסגרת צבאית".

"שוויון בחובות צריך לבוא עם שוויון מלא בזכויות, וכיום המצב לא קרוב לזה. וגם בתנאים תיאורטיים של שוויון אזרחי בזכויות – השירות הלאומי הקיים נבנה מעל הראש שלנו"

אז למה רק חלק קטן מהערבים מתנדבים לשירות כזה?
"קודם כל, רק חלק מהאנשים מתנדבים באופן כללי, ואני מדברת על שירות אזרחי חובה. אבל, וזה חשוב: שוויון בחובות צריך לבוא עם שוויון מלא בזכויות, וכיום המצב לא קרוב לזה. וגם בתנאים תיאורטיים של שוויון אזרחי בזכויות – השירות הלאומי הקיים נבנה מעל הראש שלנו.

"שתפו את ההנהגה הערבית. דברו איתנו, תבנו איתנו את מסלולי ההתנדבות ומי הגופים והעמותות שישתתפו בהם, שלא נגלה פתאום ששולחים את הילדים שלנו להתנדב בהתנחלויות. שלא נהיה משרתים של הפרויקט הלאומי שלכם – אלא שכולנו נשרת יחד את המדינה של כולנו". 

פעילות צה"ל בגדה המערבית, ספטמבר 2025 (צילום: דובר צה"ל)

במדינות רבות נדרש כל צעיר להתגייס לשירות אזרחי אם קיבל פטור רפואי או נפשי משירות בצבא, או הצהיר על עצמו כפציפיסט שאינו מוכן לשרת במסגרתו. כך למשל בשווייץ, פינלנד, קוריאה הדרומית, יוון וקפריסין. ברוסיה ובאוקראינה הייתה אפשרות כזו לפני פרוץ המלחמה ביניהן.

בדנמרק ובאיחוד האמירויות, למשל, קיים גיוס חובה לצבא, ולשירות אזרחי נשלחים רק מי שקיבלו פטור רפואי או שהצבא קבע כי אין לו צורך בשירותם. בטורקיה, איראן ומצרים אין שירות לאומי־אזרחי כלל כחלופה לגיוס.

במדינות רבות נדרש כל צעיר להתגייס לשירות אזרחי אם קיבל פטור רפואי או נפשי משירות בצבא, או הצהיר על עצמו כפציפיסט שאינו מוכן לשרת במסגרתו

פחות מתגייסים, יותר עורקים

לאלה שכן מתגייסים בישראל, השירות הוא מהארוכים בעולם – וכך היה גם לפני המלחמה הנוכחית. ישראל נמצאת בקביעות בצמרת "מדד ההתגייסות העולמי" (Global Militarization Index), שבוחן בין היתר את שיעור האזרחים המגויסים.

שירות החובה ארוך יותר מאשר בישראל רק בשתי דיקטטורות: קוריאה הצפונית, שם נערים מגויסים מגיל 17 לתקופה של עד עשר שנים ונשים לשבע שנים, ובאריתריאה, שם השלטון מגייס גברים לתקופה של שבע שנים בהתאם לרצונו.

תרגיל של צבא קוריאה הצפונית המדמה מתקפת נגד־גרעינית, 22 באפריל 2024 (צילום: Korean Central News Agency/KNS via AP)

בקפריסין נמשך שירות החובה לגברים בין שנה לשנה ורבע; בטורקיה – חצי שנה; ביוון – שנה; באיראן – בין שנה וחצי לשנתיים; בקוריאה הדרומית – שנה וחצי; בשווייץ – שבעה וחצי חודשים; בפינלנד – בין חצי שנה לשנה, בהתאם לתפקיד; בדנמרק – בין ארבעה חודשים לשנה; ובמצרים – בין שנה לשנתיים. ברוב המדינות שבהן קיים שירות אזרחי כחלופה מחייבת לצבא, אורכו מעט ארוך יותר.

ברוסיה נמשך השירות שנה אחת בלבד, ולא הוארך גם לאחר הפלישה לאוקראינה. רוב החיילים הרוסים הנלחמים באוקראינה הם חיילי מילואים שגויסו בשכר – למעשה שכירי חרב.

באוקראינה בוטל שירות החובה ב־1991 וחודש ב־2014, בשלב הראשוני והמצומצם של הסכסוך עם רוסיה. כיום השירות באוקראינה נמשך שנה וחצי ומתחיל רק בגיל 25 – בניגוד לרוב המדינות, המתחילות לגייס בגיל 18.

עד פרוץ המלחמה באוקראינה, השירות הממוצע של המילואימניקים בישראל היה הארוך בעולם. בין מרץ 2022 לאוקטובר 2023 החזיקה אוקראינה בשיא העגום, אך מאז 7 באוקטובר 2023 חזר התואר לישראל

גם באוקראינה לא הוארך שירות החובה במהלך המלחמה הנוכחית. עם זאת, צבא אוקראינה גייס למערכה מיליוני גברים בני 33 ומעלה שלא גויסו קודם לכן, מתנדבים שבחרו להתגייס לפני גיל 25, וכן חיילי מילואים.

עד פרוץ המלחמה באוקראינה, השירות הממוצע של משרתי ומשרתות המילואים בישראל היה הארוך בעולם. בין מרץ 2022 לאוקטובר 2023 החזיקה אוקראינה בשיא העגום, אך מאז 7 באוקטובר 2023 חזר התואר לישראל. 

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי מצלם סלפי עם שברי מטוס לציון יום השנה השני לפלישה הרוסית לאוקראינה, 24 בפברואר 2024 (צילום: AFP PHOTO / UKRAINIAN PRESIDENTIAL PRESS SERVICE)

גם שיעורי הגיוס בישראל – כלומר, אחוז הנערים שאינם ערבים או חרדים, המתגייסים בפועל ואינם משתחררים מסיבות רפואיות, נפשיות, פליליות או כלכליות־משפחתיות – גבוהים בהשוואה לעולם.

שיעור הגיוס של יהודים לא־חרדים בישראל נחשב במאה ה־20 לגבוה ביותר בעולם. לפי מחקרים וכתבות שפורסמו אז, הדבר נבע משילוב של מוטיבציה גבוהה במיוחד בקרב המתגייסים, לצד קשיחות חריגה של צה"ל במתן פטורים רפואיים ונפשיים משירות.

במקביל לעלייה במספר הפטורים משירות צבאי, התרבו גם הפטורים משירות קרבי, וירדה ההתנדבות ליחידות לוחמות. זאת לצד גידול דמוגרפי באוכלוסיות הפטורות מגיוס

בשני העשורים האחרונים נרשמה ירידה חדה באחוז המתגייסים בישראל, בעקבות עלייה במספר הפטורים. לפי מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ־2022, כ־18% מהגברים היהודים הלא־חרדים בני ה־18 קיבלו פטור מגיוס לצה"ל – רובם מסיבות נפשיות, ומקצתם מסיבות רפואיות או בשל רישום פלילי.

במקביל לעלייה במספר הפטורים משירות צבאי, התרבו גם הפטורים משירות קרבי, וירדה ההתנדבות ליחידות לוחמות. זאת לצד גידול דמוגרפי באוכלוסיות הפטורות מגיוס – ערבים, חרדים ונשים דתיות. כך נוצר מצב שבו יותר ממחצית מהאוכלוסייה לא גויסה, ולפני אוקטובר 2023 אף עלו קריאות לבטל את גיוס החובה. 

ראש אגף כוח האדם בצה"ל אלוף יניב עשור משוחח עם מתגייסים חדשים בלשכת הגיוס "תל השומר", 7 באוגוסט 2023 (צילום: דובר צה"ל)

לדברי פרופסור לוי: "עד למלחמה הנוכחית, הייתה ירידה עקבית בשיעורי הגיוס בקרב יהודים לא־חרדים. הסיבה לכך היא שינויים חברתיים: השירות הצבאי החל להיתפס כגורם המפריע להתקדמות בשוק העבודה וסותר ערכים ליברליים. המגמה הזאת נבלמה בתחילת המלחמה הנוכחית, והואצה בהמשך המלחמה".

הירידה בשיעורי הגיוס בפועל ניכרת גם במדינות רבות אחרות עם גיוס חובה. מחקרים מצביעים על כך שהיא נובעת משינויים חברתיים דומים לאלה שעליהם הצביע לוי, שהתרחשו גם במדינות אחרות, וכן מהתפתחויות ברפואה ובפסיכולוגיה, שהובילו לאבחון בעיות רפואיות ונפשיות שבעבר כלל לא זוהו.

צה"ל אינו מפרסם את שיעור הגיוס הכללי, אך מפרסם נתונים לפי ערים ויישובים. מניתוח שיעורי הגיוס ביישובים עולה כי ב־2024 נרשמה עלייה של כ־10% בגיוס הגברים לשירות חובה בהשוואה ל־2022

נוסף על כך, מומחים צבאיים מציינים כי במאה ה־21 צבאות רבים – ובהם גם צה"ל – החלו להסתמך יותר על אמצעים טכנולוגיים לשמירת גבולותיהם, ופחות על לוחמים, ולכן נטו לוותר ביתר קלות על גיוס חיילים. מגמה זו נבלמה בכל העולם בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה והטבח בישראל בשבעה באוקטובר.

עם פרוץ המלחמה הנוכחית זינק מחדש שיעור הגיוס בישראל. צה"ל אינו מפרסם את שיעור הגיוס הכללי, אך מפרסם נתונים לפי ערים ויישובים. מניתוח שערכנו בעזרת בינה מלאכותית לשיעורי הגיוס ביישובים עולה כי ב־2024 נרשמה עלייה של כ־10% בגיוס הגברים לשירות חובה בהשוואה ל־2022. במקביל נרשמה עלייה גם בגיוס נשים ובהתנדבות גברים ונשים ליחידות קרביות.

טנקים של צה"ל נוסעים לאורך גדר הגבול עם רצועת עזה, 3 בספטמבר 2025 (צילום: Jack GUEZ / AFP)

אחוז הגיוס של גברים ישראלים שאינם חרדים או ערבים – כ־78% בשנת 2022, ובין 80% ל־85% בשנת 2024 – עדיין גבוה ביחס לעולם, אף שכבר אינו הגבוה ביותר. בסינגפור הממושמעת מתגייסים יותר מ־90% מהמועמדים לשירות, באוקראינה קרוב ל־90%, בדרום קוריאה כשלושה רבעים מהמלש"בים, וביוון ובארמניה – אף שזו האחרונה מצויה במלחמה – שיעור הגיוס מוערך בכ־60%.

עם זאת, במקביל לירידה בשיעורי הגיוס לצבא, נרשמה במדינות רבות עלייה במספר המתגייסים לשירות לאומי־אזרחי, שנועד לקלוט את אלה שאינם יכולים או שאינם מוכנים להתגייס לצבא.

רוב הצבאות בעולם אינם מפרסמים ביוזמתם את נתוני העריקות, אולם לפי הערכות שונות, בשנת 2017 ערקו כ־4,000 חיילים מצה"ל. לשם השוואה, ב־2019 דווח כי בקוריאה הדרומית ערקו רק 105 חיילים

בפינלנד, למשל, התגייסו בעשור האחרון 76% מהנערים בגיל גיוס, ואילו 7% נוספים יצאו לשירות לאומי. שיעור הגברים המתגייסים לצבא ולשירות אזרחי יחד בפינלנד גבוה, אם כן, משיעור הגיוס בקרב הגברים באוכלוסייה החייבת בו בישראל – לפחות עד המלחמה הנוכחית.

הירידה במוטיבציה לשירות גורמת לעלייה במספר העריקים. מספר העריקים בישראל גבוה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות – גם ללא ספירת העריקים החרדים.

רוב הצבאות בעולם אינם מפרסמים ביוזמתם את נתוני העריקות, אולם לפי הערכות שפורסמו בתקשורת בישראל, בשנת 2017 ערקו כ־4,000 חיילים מצה"ל. לשם השוואה, ב־2019 דווח כי בקוריאה הדרומית – שצבאה גדול בהרבה מזה של ישראל – ערקו רק 105 חיילים.

מפגינים בירושלים מוחים נגד גיוס חרדים לצה"ל, 7 באוגוסט 2025 (צילום: Menahem KAHANA / AFP)

בכיר לשעבר באכ"א אומר כי שיעור העריקים בישראל גבוה בהרבה גם בהשוואה למדינות מערביות עם שירות חובה, כמו יוון ופינלנד. לדבריו: "בישראל יש המון עריקים. נכון, ברוסיה, אוקראינה, טורקיה ומדינות ערב יש הרבה יותר. אבל יחסית לדמוקרטיה מפותחת, מצבנו גרוע".

לוי מאשר את ההערכות הללו ומסביר: "שיעור העריקים בישראל גבוה יותר מאשר בדמוקרטיות מפותחות כי השירות בישראל ארוך, תובעני, מסוכן ומעורר יותר קשיים חברתיים והתנגדויות אידיאולוגיות.

"שיעור העריקים בישראל גבוה יותר מאשר בדמוקרטיות מפותחות כי השירות בישראל ארוך, תובעני, מסוכן ומעורר יותר קשיים חברתיים והתנגדויות אידיאולוגיות"

"במדינות לא דמוקרטיות שיעור העריקות גבוה עוד יותר. הגיוס נתפס בהן כשירות לשלטון, והעריקות – כהתנגדות לו. ישראל נמצאת היכנשהו באמצע".

מספר העריקים בישראל ירד עם פרוץ המלחמה הנוכחית, במקביל לזינוק בגיוס לסדיר ולמילואים. לפי פרסומים, בשנה הראשונה למלחמה בעזה ערקו כ־1,800 חיילים – 99 מהם במילואים והיתר בשירות סדיר – ירידה של יותר מ־50%.

עם זאת, בארגוני חברה אזרחית המסייעים לחיילים טוענים כי מספר העריקים מקרב החילונים עולה – נוסף על רבבות חרדים שהפכו לעריקים עם ביטול חוק הפטור – בשל שחיקת החיילים במלחמה הממושכת בעזה.

פעילות חיילי צה"ל ברצועת עזה. אוגוסט 2025 (צילום: דובר צה"ל)

לדברי ישי מנוחין, דובר תנועת "יש גבול" המסייעת לסרבני מצפון: "הכלא הצבאי מלא עריקים. חיילים שהיו להם בעבר פטורים ושוחררו, אבל הפטורים בוטלו והם נקראו שוב. יש ביניהם כאלה שניסו להוריד פרופיל, וסרבני מצפון שלא נקראים ככה".

תופעה דומה, אך בהיקף גדול לאין ערוך, מתקיימת ברוסיה ובאוקראינה. מאות אלפי גברים צעירים נמלטו במהלך המלחמה באוקראינה – בתוך רוסיה עצמה, וכן ממנה לגאורגיה, לישראל ולמדינות המערב – במטרה להימנע מגיוס.

לפחד, לעייפות ולקשיים הנפשיים והכלכליים הגואים של החיילים מצטרפת התנגדות גוברת להתמשכות המלחמה. זהו המצב ברוסיה, ובמידת מה גם באוקראינה, וכן בישראל

אוקראינה אסרה על גברים בני 16–60 לצאת מהמדינה כדי שניתן יהיה לגייסם. לפי הערכות, 22 אלף חיילים ערקו מבלי לצאת מאוקראינה; כמו כן, נמלטו מהמדינה כ־650 אלף גברים בגילים הללו, רובם לפולין, מהם כ־70 אלף שקיבלו צווי גיוס.

לפחד, לעייפות ולקשיים הנפשיים והכלכליים הגואים של החיילים מצטרפת התנגדות גוברת להתמשכות המלחמה. זהו המצב ברוסיה, ובמידת מה גם באוקראינה, וכן בישראל. בצה"ל נרשם לאחרונה שיא של כל הזמנים במספר סרבני הגיוס מטעמי מצפון, אף כי הוא עדיין קטן בהשוואה בינלאומית.

חיילי עוצבת האש (אוגדה 98) מתאמנים לקראת פעילותם ברצועת עזה; ספטמבר 2025 (צילום: צה"ל)

מספר הסרבנים והעריקים הגלויים בצה"ל עדיין קטן, אך לצדם יש חיילים רבים המנסים לחמוק מהשירות. תחקיר של אתר "המקום הכי חם בגיהינום" מסוף 2024 חושף תופעה "שקטה ומושתקת, אבל גוברת", של לוחמי צה"ל ש"מסרבים להמשיך להילחם ומצביעים ברגליים".

התחקיר מצטט אם ללוחם קומנדו, המספרת: "הם נלחמו […] עד שהגיעו לנקודה שהם כבר לא מסוגלים להמשיך. אחד הולך לקב"ן, ואחד הולך בשקט למפקד שלו ואומר שהוא לא מסוגל, ומועבר לתפקיד אחר. זה קורה כל הזמן, יש נשירה סמויה, בלתי פוסקת".