ב"קזינו" המחדלים הזה כל מספר זוכה. אוי לנו על זכיות כאלה, אבל כל מספר שתבחרו מתוך ערימת הז'יטונים יזכה. הערימה היא ערימת מחדלים נמשכים שרק גדלה והולכת. הזכייה הנוראה היא בצורת מחדלים ביטחוניים שמסכנים חיי אזרחים וחיילים.

זה המצב בישראל בחודש אוקטובר 2025. אחרי המחדל הענק הבלתי נתפס של ה-7 באוקטובר, בכל יום כמעט מתגלה מחדל חדש. לא מחדל בממדים ובהיקפים של ההוא ההיסטורי, הבלתי נתפס – אבל כזה שיכול לגרום לפציעות ולמוות.

אחרי המחדל הענק הבלתי נתפס של ה-7 באוקטובר, בכל יום כמעט מתגלה מחדל חדש. לא מחדל בממדים ובהיקפים של ההוא ההיסטורי, הבלתי נתפס – אבל כזה שיכול לגרום לפציעות ולמוות

אז סובבו את גלגל הרולטה. נתחיל במחדל הראשון. הגבול המזרחי של ישראל פרוץ. לא נעשה אפילו נסיון רציני אחד למנוע הסתערות של מחבלים מכיוון ירדן לישובים ישראלים סמוכי הגבול.

הלאה. בגבול עם מצרים מדי יום עוברים מעל גדר הביטחון רחפנים נושאי סמים או כלי נשק וחומרי נפץ.

הגלגל מסתובב ונעצר. מדי יום נכנסים לישראל למעלהמ-50 אלף שוהים בלתי חוקיים, שב"חים. הם מגיעים למקומות עבודה ברחבי ישראל באמצעות מערך היסעים שלא היה מבייש חברה הסעות מתקדמת.

הכל ידוע, אבל העלמת העין מהמחדלים מטריפה את הדעת.

כל המחדלים האלה יכולים להיעלם בעזרת השקעות כספיות, אלא שממשלת בנימין נתניהו דואגת להשקעת כספי הציבור בנושאים חשובים יותר כמו סיוע לחרדים לטוס לאומן, או סיוע בדרכים שונות ומשונות להגיע לחוק גיוס (או ליתר דיוק: חוק השתמטות) שאינו שוויוני.

וכאן לפרטים – כמה חברות בישראל פיתחו ומייצרות מערכות לגילוי ונטרול רחפנים, אבל הן לא מוצבות בגבול עם מצרים. רק כאשר תצפית קרקעית מגלה משהו חשוד נשלח סיור, וברוב המקרים הנשק או הסמים שהגיעו משטח מצרים כבר בדרכם ללקוחות.

חברות בישראל פיתחו ומייצרות מערכות לגילוי ונטרול רחפנים, אך הן לא מוצבות בגבול עם מצרים. רק כשתצפית קרקעית מגלה משהו חשוד נשלח סיור, לרוב כשהנשק או הסמים שהגיעו ממצרים כבר בדרכם ללקוחות

יש פתרונות טכניים טובים אבל הם לא מיושמים. לאחראים במערכת הביטחון זה נראה מחדל שולי. אז ככה, חכם סיני אמר פעם "מחדל קטן שמתחיל היום הופך לאסון גדול מחר". הסיני לא סיני אבל ההיגיון בריא. אך במערכת הביטחון לא מבינים כנראה סינית. גם לא בתרגום גוגל. כל זה לא עוזר בהפעלת ההיגיון הפשוט הזה.

סובבו את גלגל המחדלים שוב. חיילים בעזה נדרשו לצאת למשימה על גבי רכב האמר לא ממוגן. הם סרבו בצדק לסכן את חייהם לשווא כך, אך נשלחו לכלא. מי האידיוט שנתן הוראה כזו? הטענה של דובר צה"ל הייתה שהציר בטוח. שמענו את הטענה הזו עשרות פעמים. אין בעזה ציר בטוח.

נכון שכל המחדלים האלה במבט ראשון מתגמדים מול מחדל המחדלים, אבל הם מעידים שהרבה מסקנות לא הוסקו.

חיילי הסדיר והמילואים נלחמים בעוז במלחמה הבלתי נגמרת אבל משהו ברמת מקבלי ההחלטות במערכת הביטחון לקוי, לקוי מאוד.

וכאן אני חייב ללכת מעט לאחור, לצאת מהקזינו אל מחסני האמל"ח הצה"לי לפני  ה-7 באוקטובר. כאשר סיפרו לי על המספרים חשבתי שזו בדיחה. אבל זה לא. הרבה פריטי אמל"ח קריטיים היו בכמות שמספיקה למלחמה של שבועיים. כן שבועיים.

חיילים בעזה נדרשו לצאת למשימה על רכב האמר לא ממוגן. הם סרבו בצדק אך נשלחו לכלא. מי נתן הוראה כזו? טענת דובר צה"ל הייתה שהציר בטוח. שמענו את הטענה הזו עשרות פעמים. אין בעזה ציר בטוח

שאלתי גורם בתעשיות הביטחוניות מדוע הוא לא סיפק אחד מפריטי האמל"ח שחברתו מייצרת, והוא ענה לי: "לא הזמינו, לא ייצרתי". במערכת הביטחון נרדמו.

בימים אלה הוקם גוף שאמור לתקן את מחדל המחסור באמל"ח קריטי. אבל הכול קורה באיחור, הכול קורה רק אחרי שארה"ב מנעה מצה"ל להילחם עם רוגטקות בחלק מהמקרים בגלל מחסור בחימושים מסוימים.

וחזרה לגלגל הקזינו.

על חלק מהמחדלים שהזכרתי קודם התרעתי כבר לפני חודשים. ואני מניח שלא הייתי היחיד. דבר לא השתנה. הניתוק של ממשלת נתניהו מהמצב בשטח הזוי. במדינה מתוקנת, כאשר היו מדווחים על זרימת אמל"ח ממצרים לישראל מעל גדר המערכת, ראש הממשלה היה מזמן את שר הביטחון ואומר לו כך "יש לך יומיים לבוא עם פתרון. אני אדאג למימון". 

אבל זה לא קרה וכנראה גם לא יקרה.

למה? כי כדי שהתרחשות הגיונית כזו תקרה, צריך מנהיגות שמקשיבה לצרכים העולים מן השטח, מנהיגות שפותרת בבעיות. המנהיגות של ישראל בשנת 2025 היא לא כזו. רחוקה מכך. המנהיגות בישראל היום עוסקת רק בשרידות פוליטית. 

בימים אלה הוקם גוף שאמור לתקן את מחדל המחסור באמל"ח קריטי. אבל הכול קורה באיחור, הכול קורה רק אחרי שארה"ב מנעה מצה"ל להילחם עם רוגטקות בחלק מהמקרים בגלל מחסור בחימושים מסוימים

לו מנהיגות זו הייתה משקיעה בתיקון מחדלים את האנרגיה שהיא משקיעה בתרגילים של שרידות פוליטית, לא הייתה לי סיבה לכתוב את מה שכתבתי. ולסיום אני כמעט בטוח שדבר לא ישתנה. ככה זה בארץ מחדלי הביטחון.

אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.