בשבוע שעבר נרשם בשוק המט"ח המקומי אירוע נדיר. בזמן שהדולר האמריקאי הפגין עוצמה והתחזק באופן חד מול המטבעות המובילים בעולם, השקל הישראלי עשה בדיוק אותו הדבר – אך בעוצמה גדולה אף יותר, מול הדולר עצמו.

זו הייתה תופעה יוצאת דופן: שני כוחות מנוגדים לכאורה שנעו באותו כיוון. השקל התחזק בכ־2% מול הדולר והגיע לשיא של כמעט שלוש שנים, בעוד מדד הדולר העולמי עלה בכ־1.5% ורשם את הזינוק השבועי החד ביותר שלו מזה כשנה. במילים פשוטות: העולם ברח אל הדולר – וישראל ברחה אל השקל.

תופעה כזו, שבה מטבע של כלכלה קטנה ניתק מהמגמה העולמית ומפגין עוצמה עצמאית, מתרחשת לרוב בעקבות אירוע מקומי משמעותי. במקרה זה, האירוע היה אדם אחד – נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ.

גם השקל וגם הדולר התחזקו בחדות ובמקביל – כל אחד מסיבות שונות. השקל ניזון מתקווה מקומית לסיום המלחמה, והדולר ניזון מפחד גלובלי ומאי־ודאות

כל ידיעה, דיווח או הצהרה שלו על התקדמות במגעים וסגירת עסקה בין ישראל לחמאס הזניקה את השקל. הירידה באי־הוודאות הביטחונית והציפיות להשקעות זרות יצרו סופה מושלמת של אמון בשוק המקומי – וזינוק בערך המטבע.

בעולם, לעומת זאת, הסיפור היה הפוך. אי־יציבות פוליטית באירופה, על רקע המשבר בצרפת שהפיל את האירו לשפל, לצד חוסר ודאות ביפן, דחפו משקיעים גלובליים לחפש "מקלט בטוח". הדולר, גם בעידן טראמפ, עדיין ממלא את התפקיד הזה. הצריכה הפרטית היציבה בארה"ב סיפקה סיבה נוספת להעדיף אותו.

תמונה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על שטר של מאה דולר מוצגת בבורסה בניו יורק, 21 בינואר 2025 (צילום: AP Photo/Seth Wenig)

כך נוצר מצב חריג: גם השקל וגם הדולר התחזקו בחדות ובמקביל – כל אחד מסיבות שונות. השקל ניזון מתקווה מקומית לסיום המלחמה, והדולר ניזון מפחד גלובלי ומאי־ודאות.

אלא שביום שישי התהפכה המגמה באחת. ערך השקל צנח בכ־1.6%, והדולר קפץ חזרה לקו ה־3.30 שקלים – היחלשות חדה במיוחד, מהבולטות בעולם המפותח. באופן אירוני, באותו יום עצמו מדד הדולר העולמי דווקא נחלש בכ־0.6%. כלומר, השוק שאיבד אמון בדולר בגלל שגעונותיו של טראמפ – עדיין העדיף אותו על פני השקל.

הגורם למהפך: פוסט אחד של טראמפ. בהודעה שפרסם ב־Truth Social על כוונתו להטיל מכסים של עד 100% על סין, הוא טלטל את השווקים והפיל את וול סטריט

הגורם למהפך: פוסט אחד של טראמפ. בהודעה שפרסם ב־Truth Social על כוונתו להטיל מכסים של עד 100% על סין, הוא טלטל את השווקים והפיל את וול סטריט. כשהזעזוע נבע ממקור אמריקאי והציפיות היו להאצת הורדות ריבית, הדולר נחלש מול סל המטבעות – וכך אכן קרה.

בישראל התרחש תהליך הפוך. קרנות הפנסיה וחברות הביטוח, המחזיקות השקעות רבות בדולרים, נאלצו להתאים את הגידורים שלהן אחרי הירידות בארה"ב – כלומר, לקנות דולרים. כשהכול קרה בבת אחת, נוצר ביקוש גבוה למטבע האמריקאי והשקל נחלש.

אילוסטרציה: שער השקל (צילום: הדר יואביאן/פלאש90)

למעשה, ברגע אחד נבלעה האופטימיות המקומית שטראמפ הפיץ בתחילת השבוע בצילו של החשש ליציבות הכלכלה הגלובלית בסוף השבוע – חשש שגם אותו הוא עצמו עורר.

התנודתיות החריגה של השקל השבוע היא אומנם אירוע נקודתי, אך היא מזכירה עד כמה המטבע הישראלי, חזק ככל שיהיה, עדיין שייך לכלכלה קטנה ורגישה לזעזועים חיצוניים. יום שישי סיפק תזכורת: לא משנה כמה נהיה אופטימיים או פסימיים לגבי עתידנו – כל אפצ'י שטראמפ עושה בעולם, עלול להפוך את הכלכלה הישראלית ממאניה לדיפרסיה חריפה.