שופט בית המשפט העליון נעם סולברג (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
יונתן סינדל/פלאש90

ביקורת סבירה ומידתית קריאה מודרכת בנאומו של השופט סולברג

בעוד מרבית הסיקור התקשורתי בכנס העמותה למשפט ציבורי ביום שישי התרכז בנאומה של המשנה ליועמ״ש דינה זילבר, דווקא הנאום המקיף של שופט העליון נעם סולברג היה הארוע המשמעותי של הכנס ● סולברג, מתנחל חובש כיפה ושמרן, ומי שנתפש כסמן הימני בעליון, התייחס בהרחבה לתפוח האדמה הלוהט של היחסים בין הממשלה והכנסת לבין בית המשפט העליון ● וכל זה, מבלי שיזדקק להסתה, תיאוריות קונספירציה או זריעת שנאה ● פרשנות

לא לעתים קרובות משמיעים שופטי בית המשפט העליון המכהנים קול ברור בסוגיות אקטואליות בוערות, אך ביום שישי האחרון התרחש אירוע כזה. שופט בית המשפט העליון נעם סולברג נשא נאום מקיף בכנס העמותה למשפט ציבורי בחיפה, בו התייחס לתפוח האדמה הלוהט של היחסים בין הממשלה והכנסת לבין בית המשפט העליון.

דבריו של סולברג מעניינים במיוחד בגלל היותו מתנחל חובש כיפה, המזוהה באופן בלתי נמנע עם מחנה הימין, ויחד עם זאת בעל תפקיד ממלכתי. מתוקף מומחיותו ותפקידו, סגנון דיבורו של סולברג לא הזכיר בדבר את השתלחויות נבחרי הציבור הימנים במערכת המשפט, היוצרות את הרושם שלא באו לתקן אותה אלא לשלוט בה, ולהעמיד את עצמם מעל החוק.

בנאום התייחס סולברג לסוגיות הליבה שעליהן ניטש הוויכוח הסוער ביותר בין חסידי האקטיביזם השיפוטי מבית אהרן ברק, לבין קואליציית הימין: מרחב הפרשנות של השופטים, השימוש שלהם בעילת הסבירות ומשמעות המידתיות בפסיקה.

שר המשפטים יעקב נאמן, נשיא המדינה שמעון פרס ונשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש בטקסט השבעתו של נעם סולברג לשופט בית המשפט העליון, ב-21 בפברואר 2012 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
שר המשפטים יעקב נאמן, נשיא המדינה שמעון פרס ונשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש בטקסט השבעתו של נעם סולברג לשופט בית המשפט העליון, ב-21 בפברואר 2012 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

בכל הסוגיות האלה סולברג הוא שמרן, זיהוי שבו הודה באופן מפורש. למרות זאת, הוא הזכיר בתחילת דבריו נאום שנשא זמן קצר לאחר מינויו לעליון, בו דיבר "על הברכה שהביאה בכנפיה המהפכה החוקתית, על מעלתה המוסרית בהגנה על הפרט מפני זולתו, מפני הרוב ומפני השלטון".

העמדות שהביע ביטאו באופן מזוקק את השניות הזאת: יש לו ביקורת, לעתים נוקבת, על השימוש הרחב של אנשי אסכולת ברק בפרשנות משפטית ובמבחני הסבירות, אך הוא לא שופך את התינוק עם המים. עמדתו הבסיסית היא עדיין שפרשנות ומבחני סבירות הם כלי עבודה הכרחיים לשופטים.

לאחר שברך על המהפכה החוקתית פנה סולברג להעניק גיבוי חם לאנשי מערכת המשפט: "בשנותי במשרד המשפטים – שבע שנים טובות – במחיצתם של שלושה יועצים משפטיים לממשלה, ותקופה קצרה גם בפרקליטות, חוויתי על בשרי ולמדתי להכיר ולהוקיר את האנשים, את החשיבה, את המקצועיות והמסירות.

"לאחר מכן, בבית משפט השלום, בבית המשפט המחוזי, ובבית המשפט העליון, אני מביט סביב ורואה מכל טוּב הארץ הזאת, לגווניה: חכמה בינה ודעת, אנושיות וחתירה לצדק".

אחרי הריכוך פנה לטון הביקורתי: "בכל הדברים הללו שאמרתי אין כדי לפטור את הגורמים השונים במערכת מעשיית בדק-בית. הציבור שומע שהמערכת קשובה לביקורת; הציבור צריך להשתכנע שאכן כך, ושלא מדובר בדיבור בלבד, כמצוות אנשים מלומדה… הצמיחה לא תבוא מאליה; צריך להיפתח, להכיר בטעויות, להיות נכונים לשינוי ולתיקון".

"ידה של התכלית הסובייקטיבית על העליונה"

את הפרק על מרחב הפרשנות של בית המשפט פתח סולברג בסיפור על חברת אלקה, שביקשה בשנות התשעים זיכוי על מע"מ ששילמה מראש על עיסקה, ובדיעבד התברר שלא היה כיסוי לצ'קים שקיבלה עבור הסחורה שסיפקה.

סעיף 49 לחוק מס ערך מוסף קובע כמה עילות להחזר תשלומי מע"מ, שאחת מהן היא ש"העסקה או מקצתה לא יצאה לפועל". אלא שבדברי ההסבר לחוק נכתב כי "אין החוק מכיר בחובות רעים". הסיבה היא שהרוכש שלא שילם הגיש את החשבוניות שהוצאו לו לצורך קבלת החזרי מס, מה שעשוי להביא לתשלום כפול של רשות המסים.

השאלה המשפטית היתה מה גובר: הפרשנות הסובייקטיבית של החוק, שבוטאה בדברי ההסבר, או הפרשנות האובייקטיבית, שלפיה "חזקה על כל דבר חקיקה שהוא נועד להשיג צדק; תוצאות סבירות; ליצור שילוב והרמוניה חקיקתית; ולהגשים זכויות יסוד, בכלל זה זכות הקניין".

השופטת טובה שטרסברג-כהן שכתבה את דעת הרוב בפסק הדין קבעה שהפרשנות האובייקטיבית גוברת, לכאורה בניגוד מובהק לרצון המחוקק. בכך הלכה לפי שיטת ברק.

"לשיטתי", כתב סולברג מנגד, "בהתנגשות בין תכלית סובייקטיבית לתכלית אובייקטיבית, יש לפעול על-פי כלל הכרעה ברור, ולפיו ידה של התכלית הסובייקטיבית על העליונה (ובלבד שהיא מעוגנת בלשון החוק)".

הטיעון הזה מעט בעייתי. דברי הסבר לחוק אינם "מעוגנים בלשון החוק", והם מצורפים להצעות חוק רק בשלב הקריאה הראשונה. הדברים משקפים את עמדתם של מגישי ההצעות, ולעתים משמשים אמצעי שכנוע לגיוס תמיכה, אך הם אינם משקפים בהכרח את עמדות המחוקקים שדנים בהצעות בוועדות הכנסת ומצביעים עליהן.

במאמר שיפורסם בקרוב של עורכות הדין ותלמידות הדוקטורט בל יוסף ונועה קברטץ, הן מנתחות לעומק את מעמדם של דברי ההסבר ומסיקות שהם מעולם לא עוגנו בישראל. "לא הצלחנו להתחקות אחר כל ניסיון היסטורי לערוך מהלך חשיבתי מקיף (או בכלל) ביחס למשמעויות של דברי ההסבר והתכליות אותן הם מיועדים להגשים ולקדם", כתבו.

ביטוי לכך ניתן בפסק דין של השופטים מני מזוז ואלכס שטיין מאוגוסט האחרון, שבו נקט מזוז עמדה שאינה רואה בדברי ההסבר שיקול מכריע הגובר על הפרשנות האובייקטיבית, בעוד השופט השמרן אלכס שטיין סבר שיש להתחשב בדברי ההסבר.

עשרות פסקי דין נוספים שבחנו החוקרות העלו גם הם שיחס השופטים לדברי ההסבר אינו אחיד, מה שמתיישב עם הנוהג במדינות נוספות, שבהן דברי ההסבר אינם מחייבים. לכן החוקרות המליצו למסד את מעמד דברי ההסבר על מנת לייצר ודאות בנוגע למשקלם.

"סבירות מהותית"

החלק השני של נאום סולברג עסק בשאלה הנפיצה של הסבירות. אף שהפעלת שיקול דעת רחב בתחום הסבירות מיוחסת לברק, מאיר שמגר היה הראשון שטבע את המונחים "מתחם הסבירות" ו"איזון אינטרסים", בפסק דין בעתירה שהוגשה ב-1975.

לדברי שמגר, "יכול שייווצרו נסיבות בהן לא נשקל על-ידי הרשות המיניסטריאלית שיקול זר, והובאו בחשבון אך ורק שיקולים שהם רלבנטיים לעניין, אולם לשיקולים הרלבנטיים השונים יוחס משקל בפרופורציה כה מעוותת ביניהם לבין עצמם, עד שהמסקנה הסופית הפכה מופרכת מעיקרה ובשל כך לבלתי-סבירה לחלוטין".

נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר ב-2008 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר ב-2008 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

הדברים האלה היוו חידוש, משום שעד אז הגישה של בית המשפט בהפעלת עילת הסבירות היתה שהיא יכולה להיות מופעלת רק כאשר מדובר בפעולה מנהלית שמהווה חריגה מסמכות חוקית. שמגר הרחיב את הפעלת מבחן הסבירות גם להחלטות שניתנו בסמכות, אבל התבררו כמופרכות.

סולברג התחיל את הפרק בנושא בסיפור על עתירה מינהלית שהתקבלה במחוזי בתל אביב, בה דרשה עמותה שהפעילה בית ספר אנתרופוסופי מעיריית תל אביב להקצות לה מבנה לבית הספר. כאשר הערעור הגיע להרכב בעליון בו סולברג היה חבר, בוטלה החלטת המחוזי.

"בפתח פסק הדין הדגשנו, כי אין אנו עוסקים בשאלת טיבו של החינוך האנתרופוסופי; גם לא בשאלה האם ראוי, כעניין של מדיניות, לשלב מוסדות חינוך בעלי אופי 'יחודי' במסגרת החינוך הממלכתי-רשמי. ענייננו בשאלה משפטית: האם ישנה עילה להתערב בהחלטת העירייה שלא להכיר באופן רשמי בבית החינוך?".

התשובה שהוא נותן שלילית נחרצת, משום שפורמלית יש לעיריית תל אביב סמכות מלאה לסרב להקצות מבנה לבית ספר שאינו חלק מהחינוך הממלכתי, אלא מהחינוך ה"מוכר שאינו רשמי".

"פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים איננו 'מעידה' מקרית, חד-פעמית", אמר סולברג. "הוא ביטוי ל'פתולוגיה' של המשפט המינהלי. זוהי דוגמה מובהקת, אחת מני רבות, לכשל מובנה שטומנת בחובה עילת הסבירות".

פסק הדין המשמעותי ביותר בעניין עילת הסבירות ניתן בעתירה שהוגשה ב-1980 (דפי זהב נגד רשות השידור), עליה חלקו אהרן ברק ומשה לנדוי. ברק ניצל את פסק הדין כדי לקבוע הלכה חדשה.

"החלטה מנהלית עשויה להחשב בלתי-סבירה גם כאשר התקבלה בסמכות, על יסוד שיקולים ענייניים ורלבנטיים", הסביר סולברג את ההלכה שקבע ברק, "אם לא ניתן בה 'משקל ראוי' לאינטרסים השונים שעל הרשות להתחשב בהם בהחלטתה. חידושו של פסק הדין בכך, שחוסר סבירות כשלעצמו הוא עילה לפסילתו של שיקול דעת מנהלי".

נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק בכנס ״מקור ראשון״, 8 בדצמבר 2019 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק בכנס ״מקור ראשון״, 8 בדצמבר 2019 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

בכך רואה סולברג חדירה בוטה של מערכת המשפט למרחב קבלת ההחלטות של נבחרי ופקידי ציבור על פי הערכים האישיים של השופטים, למרות שתפקידם לעסוק רק בסוגיות משפטיות.

הוא מציע לחזור למציאות שלפני פסק דין דפי זהב, בה מופעלת עילת הסבירות רק ביחס ל"עילות סגורות" וברורות, במקרים שבהם יש פגיעה ברורה ב"ערכי החירות, השוויון וזכויות האדם — כמו גם שלטון חוק, הפרדת רשויות ודמוקרטיה, המאפיינים את התכלית האובייקטיבית".

את גישת ברק הוא מכנה "סבירות מהותית". אחרי שהוא מביא ציטוטים מלנדוי, מנשיא העליון לשעבר אשר גרוניס ומפסק דין שהוא כתב, מוסיף סולברג: "אכן, עיון בדברים המצוטטים – של לנדוי, של גרוניס ושלי – מגלה כי גם אנו, 'השמרנים', חוששים מפני סתימת הגולל על עילת הסבירות המהותית…

"ניסיון החיים השיפוטי מלמד, כי לעתים 'עילת סל', דוגמת הסבירות המהותית, היא כלי חיוני בידו של בית המשפט להושיט סעד, מקום שבו מתקבל מנסיבות העניין בכללותן רושם חזק כי נפל פגם בפעולת הרשות, אלא שלא ניתן להוכיח זאת".

"ניסיון החיים השיפוטי מלמד, כי לעתים 'עילת סל', דוגמת הסבירות המהותית, היא כלי חיוני בידו של בית המשפט להושיט סעד, מקום שבו מתקבל רושם חזק כי נפל פגם בפעולת הרשות, אלא שלא ניתן להוכיח זאת"

אחרי התפנית הזאת לכיוון ברק, ממשיך סולברג להפתיע ומדבר על "נקודת התורפה של הגישה המסויגת אותה הציגו לנדוי וגרוניס, ואני בעקבותיהם. 'על הנייר', יש אולי היגיון בקביעה כי השימוש בעילת הסבירות המהותית צריך להצטמצם רק למקרים 'קיצוניים', לאחר ש'מוצו כל אפשרויות הביקורת באמצעות עילות מדויקות יותר' (כלשונו של גרוניס).

"בפועל, נראה כי אין שום דרך מעשית להציב גבול לשימוש שייעשה בעילת הסבירות המהותית… בהעדר תוכן ממשי שינחה את בית המשפט במלאכתו, שוב לא נותר לכאורה דבר מלבד 'דעותיהם ותחושות הצדק של שופטי ההרכב'.

"השימוש ברטוריקה מרסנת של חוסר סבירות 'מהותי' או 'קיצוני', 'מתחם סבירות' וכיוצא באלו מונחים עמומים, אינו משנה את העובדה הפשוטה שבמבחן התוצאה, עילת הסבירות המהותית היא כחומר ביד השופט היוצר – ברצותו מרחיב, ברצותו מקצר".

כדי להתגבר על הקושי מציע סולברג דרך ביניים: בגלל החשיבות הגדולה של הסבירות המהותית ככלי לביצוע ביקורת שיפוטית, יש להחילה על החלטות של פקידים. ומצד שני, בכל הנוגע לנבחרי ציבור, המקבלים החלטות המשקפות את הערכים של בוחריהם, יש להפעיל ביקורת שיפוטית שאינה מבוססת על מבחני הסבירות.

"ביקורת שיפוטית המבוססת על עילת הסבירות המהותית, הרחבה, העמומה, אינה הולמת ביקורת שיפוטית על החלטות המשקפות הכרעה ערכית-מקצועית של דרג פוליטי נבחר. היא פוגעת בגרעין הקשה של עקרון הפרדת הרשויות", סיכם.

עוד 1,385 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 28 בינואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

טראמפ: ירושלים תישאר בירתה הבלתי-מחולקת של ישראל

עוד אמר: היום ישראל צועדת צעד ניכר קדימה לעבר השלום ● בנאומו פנה לאבו מאזן: אם תבחר בדרך השלום, נהיה שם כדי לסייע לך בדרכים רבות ● לאחר שמשך את בקשת החסינות, הוגש לבית המשפט כתב האישום נגד נתניהו ● מחר ימריא ראש הממשלה למוסקבה; ייתכן שישוב ארצה עם נעמה יששכר

עוד 49 עדכונים

מדוע היום הזה הוא יום היסטורי?

6 סיבות לכך שמדובר ביום היסטורי אשר אין לזלזל בו:

לראשונה, ראש הממשלה נתניהו נפגש עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ומקדם הסדר מדיני – במקביל לכך שמוגשים נגדו 3 כתבי אישום על הפרת אמונים, מרמה ושוחד.

לראשונה, ראש הממשלה נתניהו נפגש עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ומקדם הסדר מדיני – במקביל לכך שמוגשים נגדו 3 כתבי אישום על הפרת אמונים, מרמה ושוחד

לראשונה, מודה ראש הממשלה נתניהו שטעה בכך שביקש חסינות ומושך את בקשתו.

לראשונה, מקדמים הסדר בין צד אחד לבין…לא ברור מי בדיוק, כי הצד השני לא היה מעורב בפרטי ההסדר, לא הופיע לשולחן הדיונים, לא סומך על המתווך בהסדר (קרא לו "כלב בן כלב"), מתכחש לגמרי להסדר הזה, וקורא לפסגת טראמפ ונתניהו "חוצפה שאין כדוגמתה".

לראשונה, ראש ממשלה שכשל כבר פעמיים ברצף בנסיונותיו להרכיב ממשלה – סבור שיצליח להרכיב הסכם מדיני ובכך לסיים את אחד הסכסוכים העתיקים בעולם.

לראשונה, ראש ממשלה שכשל כבר פעמיים ברצף בנסיונותיו להרכיב ממשלה – סבור שיצליח להרכיב הסכם מדיני ובכך לסיים את אחד הסכסוכים העתיקים בעולם

לראשונה, טראמפ מנסה לקדם מהלך משמעותי שאינו קשור לארצו וחושב גם על עתידן של ארצות אחרות, כשהוא מבין שזה מה שיעזור לו בבחירות הקרובות (ולחברו נתניהו).

לראשונה מאז נאום בר אילן לפני 11 שנים, נתניהו מקדם את נושא 2 המדינות, הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, נושא שבגללו תקף את השמאל לאורך שנים רבות.

עיתונאי, בעל תואר B.A בממשל ודיפלומטיה ותואר MA במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח, שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף ציבור. מאמין בהשפעת התקשורת על חיזוק הדמוקרטיה וחקר האמת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 208 מילים

סקר בלעדי רק 1 מכל 5 ישראלים תומך בסיפוח ובאזרוח הפלסטינים

סקר חדש בדק את היחס של הציבור להקמת "פדרציה ישראלית", שתספח את יהודה ושומרון, תעניק זכויות לפלסטינים ותחולק ל"סטייטס" כמו בארצות הברית ● 49% מתנגדים לרעיון, ובמגזר הערבי מתלהבים יותר ● הפתרון הפופולרי ביותר הוא עדיין שתי מדינות לשני עמים ● רפי סמית: "שני הדברים שהכי מאיימים על הציבור היהודי הם אבדן הריבונות היהודית ואבדן הרוב היהודי, והתשובות משקפות זאת"

עוד 725 מילים

"הסבלנות שהפגינו בתי המשפט כלפי מבצעי עבירות סביבתיות פקעה. מעתה והלאה, מדרג הענישה יעלה", קבע השבוע השופט זאיד פלח, שכנס את מטמנת עברון במיליון שקלים ● אבל שופטים רבים אחרים עדיין נוטים להתייחס בסלחנות לגופים ולחברות שפוגעים בכולנו

"יש שופט בחיפה". כך, בפרפרזה על המשפט המפורסם של מנחם בגין על שופטי העליון בירושלים, סיכם גורם נרגש בתחום הסביבה את גזר הדין הלא שיגרתי שפרסם השבוע בית משפט השלום בחיפה.

במסגרת המשפט, האשים המשרד להגנת הסביבה את אתר הטמנת הפסולת של קיבוץ עברון בגליל המערבי ואת כמה ממנהליו בהפעלת האתר באופן שזיהם את הסביבה ואת מי התהום, וגרם למפגעי ריח קשים.

בית המשפט הרשיע את הנאשמים, וקנס אותם בסכום עגול – מליון שקל. אך מה שיותר חשוב היו הדברים מעוררי ההשראה וחדורי המודעות הסביבתית שכתב השופט, ד"ר זאיד פלח, בגזר הדין:

"המושג איכות סביבה אינו רק צמד מילים יפות, אלא הוא טומן בחובו התעוררות חברתית בכל הנוגע למרחב המחיה שלנו על פני כדור הארץ…

יידע כל תאגיד ויידע כל נושא משרה בתאגיד, שאל להם לפגוע באיכות הסביבה, יהיו הסיבות לכך אשר יהיו, ומי שעובר על כלל זה – עלול למצוא את מקומו, מהיום והלאה, מאחורי סורג ובריח. כך שהסבלנות שהנהיגו בתי המשפט כלפי מבצעי עבירות מעין אלה, עת הסתפקו בדרך-כלל בהטלת קנסות, פקעה.

ומעתה והלאה – מדרג הענישה יעלה".

תשטיפים מזוהמים ומפגעי פסולת במטמנת עברון (צילום: המשרד להגנת הסביבה)
תשטיפים מזוהמים ומפגעי פסולת במטמנת עברון (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

משב רוח רענן

הדברים הנחרצים של השופט פלח מהווים משב רוח רענן, משום שבתי המשפט בארץ נוטים במקרים רבים להקל בעונשם של עברייני סביבה.

גם אם מנגנון האכיפה המדולדל של המשרד להגנת הסביבה או של רשויות אחרות מצליח להביא את העבריינים לדין, המשפט נמשך שנים ומסתיים ברוב המקרים בקנס שרחוק מלהוות הרתעה.

פלח מנער את התפיסות האנכרוניסטיות עם טקסט שכל פעיל סביבה היה שמח לחתום עליו. השופט ציין כי הוא נמנע מלפסוק עונשי מאסר בעיקר בגלל שהתובע – המשרד להגנת הסביבה – לא ביקש זאת

דומה ששופטים רבים עדיין לא הפנימו שעבירה על חוקי הסביבה היא לא פגיעה בגורמים ערטילאיים כמו "הטבע" או "כדור הארץ". מדובר בפגיעה בזכויות היסוד של הציבור לנשום אוויר נקי, לשתות מים נקיים ולא לסבול ממפגעי ריח ועשן.

השופט פלח מנער את התפיסות האנכרוניסטיות האלה עם טקסט שכל פעיל סביבה היה שמח לחתום עליו.  אגב, השופט ציין כי הוא נמנע מלפסוק עונשי מאסר בעיקר בגלל שהתובע – המשרד להגנת הסביבה – לא ביקש זאת.

תופעה נרחבת

המשפט המדובר עוסק בתופעה שמעיבה על חייהם של ישראלים רבים בכל רחבי הארץ – אתר להטמנת פסולת שהפך למפגע סביבתי.

האתר בעברון התנהל באופן בעייתי במשך חמש שנים, בין 2010 ל-2015, שבמהלכן תושבים ביישובים הסמוכים הרבו להתלונן על ריחות קשים.

במשרד להגנת הסביבה רואים בפסק הדין הישג והוכחה לכך שבניגוד לטענות שמופנות לעתים קרובות כלפי המשרד, הוא פועל בנחישות בשטח ומבצע פעולות שיטור ואכיפה בכל פינה של המדינה. אך לא כולם רואים את זה ככה.

עו"ד ג'מילה הרדל ואכים, מנכ"לית עמותת "אזרחים למען הסביבה", שנאבקת נגד מפגעי סביבה בגליל, סבורה דווקא ש"פסק הדין הוא דוגמה לחוסר האפקטיביות של אכיפת המשרד להגנת הסביבה, שנעשית באטיות ולאורך תקופות ממושכות בצורה בלתי סבירה, עד כדי כך שהיא מאבדת את יכולת ההרתעה שלה".

"מדובר בעבירות שהיו ידועות למשרד לפחות מ-2010. העמותה פרסמה דוח על הליקויים בניהול המטמנה כבר בשנת 2011, והתריעה על כך בפני המשרד. למרות זאת, רק ב-2016 הוגש כתב אישום ורק כעת ניתן גזר דין"

לדבריה, "מדובר בעבירות שהיו ידועות למשרד לפחות משנת 2010. העמותה פרסמה דוח על הליקויים בניהול המטמנה כבר בשנת 2011, והתריעה על כך בפני המשרד. למרות זאת, רק ב-2016 הוגש כתב האישום ורק ב-2020 ניתן גזר הדין".

אבל מעבר לוויכוח האם "מדינת ישראל נגד מטמנת עברון" הוא דוגמה לאכיפה סביבתית מופתית או למריחת זמן רשלנית, השאלה הגדולה היא אם הדברים של השופט פלח מסמנים שינוי מגמה ביחס של בתי המשפט לעברייני סביבה.

השופט הבטיח בגזר הדין ש"הסבלנות שהפגינו בתי המשפט כלפי מבצעי עבירות אלה – פקעה. מעתה והלאה, מדרג הענישה יעלה". הבטחה חשובה, אבל מי שצריכים לקיימה הם עמיתיו השופטים – בכל הערכאות.

עוד 565 מילים

העליון הוא כת סגורה. הפרקליטות מקולקלת

ראיון בלעדי מצד אחד: נתניהו יכול להמשיך לכהן גם כשיעמוד לדין, אהרון ברק הרס את מערכת המשפט וחייבים להקים ועדת חקירה לבדיקת מחדלי הפרקליטות ● מצד שני: אנחנו חיים במשטר אפרטהייד ורק אסון בקנה מידה היסטורי יגרום לנו לעשות מה שנחוץ: להוסיף בית בערבית להמנון וסמלים מוסלמיים לדגל ● פרופ׳ מנחם מאוטנר, מבכירי המשפטנים במדינה, לא משחק לפי הכללים

עוד 5,304 מילים

למקרה שפיספסת

בפי השופר הנכון, גם כישלון הוא ניצחון

משיכת בקשת החסינות של נתניהו היא הודאה בכישלון ואיתות ברור של מצוקה אסטרטגית. המסע לסיכול העמדתו לדין, או למיצער עיכוב ומסמוס התהליך לאורך חודשים ושנים, הגיע ככל הנראה לקיצו.

משיכת בקשת החסינות של נתניהו היא הודאה בכישלון ואיתות ברור של מצוקה אסטרטגית. המסע לסיכול העמדתו לדין, או למיצער עיכוב ומסמוס התהליך לאורך חודשים ושנים, הגיע ככל הנראה לקיצו

נראה כי נתניהו מיצה את 'מרחב-החסינות' שלו, והברית הקוניונקטורלית בין כחולבן לליברמן השכילה לאלץ אותו למשוך את בקשת החסינות ולהתמודד עם 'התמונות הקשות' של קביעת מועד למשפט ואולי אף פתיחתו. הנסיון להיאחז בתוכנית טראמפ ולרוממה למעלת רגע היסטורי הוא אמנם בבחינת מגה-פעלול, אולם השפעתו על החלטות ההצבעה של הישראלים מוטלת בספק.

השעות שאחרי משיכת בקשת החסינות מספקות המחשה כואבת למידת העיוות וההשחתה של השיח התקשורתי והציבורי בישראל של פוסט 13 שנות שלטון נתניהו.

אקט משיכת הבקשה שעות ספורות לפני תחילת הדיון במליאת הכנסת, שאמור להתפרש כמיזעור נזקים ונסיון להסטת השיח לוושינגטון, הפך מיד בפיהם של תומכי נתניהו לעוד צעד 'גאוני' של 'קוסם'.

הנראטיב הכוזב-בעליל הזה, שאם לשפוט לפי רמת הפיזור הרחבה שלו הושתל ע"י נתניהו במסורת 'דף-המסרים', ממש במקביל להעברת המכתב של עורכי דינו ליו"ר הכנסת, היה הפעם פתלתל ולא אמין במיוחד.

אקט משיכת הבקשה לפני תחילת הדיון, שאמור להתפרש כמיזעור נזקים ונסיון להסטת השיח לוושינגטון, הפך בפי תומכיו לצעד 'גאוני' של 'קוסם'. הנראטיב הכוזב-בעליל הזה, במקביל להעברת מכתב עורכי דינו ליו"ר הכנסת, היה הפעם פתלתל ולא אמין במיוחד

כך, עמית סגל ואחרים תיארו כיצד נתניהו "המתין להמראתו של גנץ מוושינגטון, כדי להבטיח שלא יוכל לקחת חלק בטקס בבית הלבן, ורק אז שחרר את משיכת החסינות".

סליחה? גם אם ציפיה ל-Fact Checking היא מוגזמת, האם מישהו מהצייצנים והמהדהדים לא טורח לשאול את עצמו שאלות בסיסיות של אמינות והיתכנות? באיזה עולם גנץ היה משנה את תוכניותיו ומצטרף לטקס בבית הלבן שכל כולו מיועד להעצמת נתניהו? הוא הרי הוזמן לטקס הזה ועשה שמיניות באוויר כדי לדחות את ההזמנה.

ואותם שופרות הרי לחשו באוזני הציבור בגאווה כי הסיבה היחידה להזמנת גנץ היא… בקשה אישית של נתניהו מטראמפ… כלומר בתוך ימים ספורים נוכחותו של גנץ בטקס הפכה מ-Win ל-Lose עבור נתניהו? בפי אותם דוברים ממש? ללא שום הסבר? מה קורה כאן?

סגל ואחרים תיארו כיצד נתניהו "המתין להמראת גנץ מוושינגטון, כדי להבטיח שלא יוכל לקחת חלק בטקס בבית הלבן, ורק אז שחרר את משיכת החסינות". סליחה? גם אם ציפיה ל-Fact Checking היא מוגזמת, באיזה עולם גנץ היה מצטרף לטקס להעצמת נתניהו?

האם נתניהו מפעיל באופן ישיר ועקיף מערך דיסאינפורמציה, יחסי ציבור ומניפולציה על דעת הקהל, בקנה מידה כמעט פוטיני? תיקי 2000 ו-4000 מציגים חלק מהתמונה, 'פרוייקט הבוטים הגדול' האיר פינה נוספת, והסחבת שנוקטת חברת פייסבוק למול תביעותיו של עו"ד איתי לשם עשויה לכאורה להעיד על מימד נוסף, חמישי לפחות, של הפעילות הזו.

כל ביקור בטוויטר או בפייסבוק מחדד מחדש את התחושה. הרשתות הללו מוצפות בגלים גלים של מסרי-נתניהו, מתוזמנים, מלוטשים, מסוגננים וחדים. משתלטים על סדר היום כהרף עין ומכתיבים אותו רוב הזמן.

ביום שאחרי נתניהו יהיה צורך לבצע רפורמה כוללת באופני פעולת התקשורת בישראל. בסוגיית הרשתות החברתיות יידרש כמובן טיפול ברמה הגלובלית, והוא כבר החל, הן באירופה והן בצד הדמוקרטי של המפה הפוליטית בארה"ב.

כל ביקור בטוויטר או בפייסבוק מחדד מחדש את התחושה. הרשתות הללו מוצפות בגלים גלים של מסרי-נתניהו, מתוזמנים, מלוטשים, מסוגננים וחדים. משתלטים על סדר היום כהרף עין ומכתיבים אותו רוב הזמן

אין מדובר בצנזורה פוליטית של צד כזה או אחר, אלא בפיתוח ויישום סטנדרטים מינימליים של עובדתיות, מהימנות ושקיפות. כך, מייסד טוויטר הודיע כי הפלטפורמה שלו לא תאפשר יותר פרסום מודעות פוליטיות בתשלום, אולם למרבה הצער חזר בו במידת מה.

מארק צוקרברג מסרב בעקשנות אפילו להתחיל לצעוד בכיוון דומה, בטענה מזויפת של "נייטרליות", משום ש"פייסבוק היא רק פלטפורמה", אבל הוא עומד תחת לחצים הולכים וגוברים מצד ממשלות, פרלמנטים ורגולטורים באירופה, וגם בארה"ב.

בישראל, הטיפול בהטיות התקשורת והשיח הציבורי צריך להתחיל בחשיפת וחיסול תופעת ה'שופרות' בתקשורת המיינסטרימית ובתקשורת בכלל. כמובן שאין לפגוע בחופש הביטוי, אבל יש להסכים על כללי מותר ואסור – אדם אינו רשאי לקיים יחסי 'תן וקח' חשאיים עם גורם פוליטי, עסקי או בעל עניין אחר, ולהציג עצמו כעיתונאי/פרשן/שדרן/מוביל דיעה נטול פניות. אחת משתיים – עליו לחדול מיחסי התן וקח, או לחשוף אותם בשקיפות בפני הציבור ("גילוי נאות").

בישראל, הטיפול בהטיות התקשורת והשיח הציבורי צריך להתחיל בחשיפת וחיסול תופעת ה'שופרות' בתקשורת המיינסטרימית ובתקשורת בכלל. כמובן שאין לפגוע בחופש הביטוי, אבל יש להסכים על כללי מותר ואסור

יתירה מכך, מי שיעסוק בהפצת 'דפי מסרים' של בעלי עניין, מבלי הבהרה בזמן אמת כי מדובר במסרים-מטעם, צריך לתת על כך את הדין. את החקיקה והתקנות בנושא זה יש לבצע ברגישות רבה, ולמנוע כל פגיעה בחופש הביטוי או העיסוק של מאן דהוא. אבל זכות הציבור לדעת היא זו שצריכה לתת את הטון, במסגרת של 'דמוקרטיה מתגוננת'.

הטיית והשחתת השיח הציבורי היא חבלה אנושה בדמוקרטיה, שאת תוצאותיה אנו רואים כיום בארה"ב, בהונגריה, בטורקיה ובדמוקרטיות רבות אחרות. החלפת שלטונו של נתניהו היא הזדמנות הסטורית לביצור הדמוקרטיה הישראלית וחיסונה מפני השחתה, וזירת התקשורת והשיח הציבורי היא המקום להתנעת המערכה.   

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 771 מילים

תגובות אחרונות

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

יומן וושינגטון גנץ קיבל מתנה, אבל נתניהו בונה על כל הקופה

בני גנץ שיעשע את טראמפ וקיבל בתמורה תמונה של יו״ר כחול לבן יושב מחויך עם נשיא ארצות הברית ● בנימין נתניהו לקח פיקוד בבית הלבן ויקבל היום עסקה שיכולה לשנות את עתידו הפוליטי ● מי צריך חסינות כשעל הפרק אפשרות לסיפוח חד צדדי ● פרשנות

עוד 774 מילים

יוצר הסרטים דיוויד שולמן ניגש בחיל וברעדה לפרויקט המדובר של צביעת צילומים ממחנות ההשמדה הנאציים, כדי להנגיש אותם לדור הצעיר ● אבל אחרי שהתגבר על החששות שלו, הוא משוכנע כי יצר פרויקט רלוונטי מתמיד ● "עליית הלאומנות סביב העולם והמורכבות של האנטישמיות בימינו הפכה את הסדרה שלי לאקטואלית" ● ראיון

עוד 950 מילים

החסכונות של הישראלים הגיעו לשיא של 1.8 טריליון שקלים ● המוסדיים שמנהלים את הכסף, מעבירים יותר ויותר להשקעות אלטרנטיביות, שלא נסחרות בבורסות ואינן מפוקחות ● הטרנד הלוהט הוא קרנות השקעות פרטיות ונוצצות, עם מנהלים סלבריטאים שמשוחררים מהגבלות שכר ולא מחויבים בדין וחשבון לציבור ● איך קרה שבכירי עולם העסקים עברו לקרנות האלה, ואיזה תחום מתלקח במיוחד

עוד 2,279 מילים

אבא רצח את אמא. הילדים נותרו עם הבירוקרטיה

ילדי נשים שנרצחו מתקשים למצות את זכויותיהם מול המדינה ● נטל רב נופל על כתפי סבים או דודים שמכניסים את היתומים לביתם ● והילדים מתקשים לקבל את הטיפול והמענה הדרוש - נפשית וכלכלית ● "רק פעם בשנה מגיעה נציגה של משרד הרווחה, ממלאה מסמכים ויוצאת" ● משרד המשפטים: "רואים הבדל עצום בין המשפחות שמקבלות את הסיוע לאלה שלא"

עוד 1,700 מילים

גנץ ונתניהו נפגשו עם טראמפ בנפרד לקראת פרסום עסקת המאה מחר

גנץ: "אפעל ליישום תכנית טראמפ לאחר הבחירות" ● נתניהו: "הזדמנות גדולה" ● היועמ"ש דחה עתירה לפסילת היבא יזבק ● בליכוד תוקפים את נוכחות רונן צור במשלחת של גנץ ● יו"ר בל"ד מעריך שהמשותפת לא תמליץ לנשיא על גנץ ● אבו מאזן סירב לקיים שיחת טלפון עם טראמפ ● המליאה תצביע מחר על הקמת ועדת הכנסת; חברי הבלוק של נתניהו צפויים להיעדר

עוד 33 עדכונים

יומן וושינגטון נתניהו מבטיח לעשות היסטוריה, אבל בימין לא יקבלו פחות מסיפוח

נוכחותם של ראשי הרשויות ממועצת יש״ע בשדה התעופה הבהירה לראש הממשלה כי בלי לפחות ריבונות על הבקעה או על מעלה אדומים, אין מה לדבר ● ״ביום שלישי נעשה היסטוריה״, הבטיח להם נתניהו ● היום הוא יקבל מטראמפ שעה וחצי של טקסי קבלת פנים ופגישות רשמיות, לפני שנשיא ארה״ב יקדיש לבני גנץ 45 דקות אישיות ● פרשנות

עוד 758 מילים

כל תכנית שלום שמציג גורם בעל השפעה היא חדשות טובות ● זה נכון אפילו כאשר ברור שהתכנית בעייתית מאוד, ושהיא חלק מתרגיל פוליטי שנועד לסייע לשני מנהיגים פופוליסטים המסכנים את הדמוקרטיות בארצותיהם ● החלופה היא לחכות לאסון או סתם לחכות עשרות שנים, בזמן שהכיבוש מפורר את הדמוקרטיה הישראלית ● פרשנות

עוד 1,118 מילים

הישראלים משלמים אגרות ב-7 מיליארד שקל בשנה

אין תמורה לאגרה על האגרה שמושתת על יתומים ואלמנים טריים שמעתם? אגרה על הגשת תלונה על הטרדה מינית? או 22 אגרות הנדרשות כדי לעבוד כחשמאלי? וזוהי רק ההתחלה ● הישראלים משלמים אגרות שרבות מהן כפולות ומיותרות, אחרות נגבות ברגעים קשים במיוחד בחייהם ● ואי אפשר להתעלם מאגרות הרכב המנופחות ● רגע לפני הבחירות, נתניהו הכריז על רפורמה בנושא, שבו לא התערב שנים ● האם יש סיבה לאופטימיות, או שמדובר בעוד ספין מבלפור? ● הרשימה המלאה בכתבה

עוד 1,194 מילים ו-1 תגובות

בניגוד להנחיות: חומרים רעילים ונדיפים יישלחו מלוויתן לכבישי הארץ

פרסום ראשון המשרד להגנת הסביבה התיר לשותפות לוויתן להוביל חומר נדיף ורעיל במיכליות כביש למשך חודש בלבד ● אך בחברה צפויים לעשות זאת לאורך זמן ● המיכליות יעמיסו את הקונדנסט שהוזרם מהאסדה לאתר אחסון באזור רמות מנשה, ומשם ייסעו כ-140 ק"מ דרומה, לאשקלון ● שומרי הבית: "ההובלה בכביש כדבר שבשגרה מנוגדת להוראות"

עוד 1,053 מילים

יממה לפני פגישתו עם טראמפ מבהיר גנץ: מימוש תוכנית הנשיא ייעשה אחרי הבחירות

היועץ המשפטי לממשלה החליט להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את חבר הכנסת דוד ביטן באשמת שוחד, מרמה והלבנת הון ● מסתמן שהליכוד, ש"ס, יהדות התורה וימינה יחרימו את דיון החסינות שיתקיים במליאת הכנסת מחרתיים ● נתניהו חייב לעורכי דין שייצגו אותו כמיליון שקלים וחצי; ראש הממשלה מסר שישלם את חובותיו

עוד 52 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה