מקדמי המהפכה המשפטית, ובראשם שר המשפטים יריב לוין, מציגים בפני הציבור תמונה של "שלטון שופטים", כביכול. לפי לוין ותומכיו, "קבוצת משפטנים לא-נבחרת שחוסמת את רצון הרוב ומבטלת חוקים של נציגי הציבור".

מכאן, לטענתם, נבע הצורך ב"רפורמה המשפטית" (ההפיכה המשטרית), בפסקת התגברות שתאפשר לכנסת לגבור על פסילות בג"ץ ברוב של 61 חברי כנסת, בשינוי שיטת בחירת השופטים, בביטול עילת הסבירות ובמהלכים נוספים, שחלקם הצליחו וחלקם לא, להחליש את מערכת המשפט.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

הטענה גורסת שעילת הסבירות היא כלי עמום, המצאה ישראלית שמאפשרת לשופטים לפסול החלטות ממשלה לפי טעמם. שלושה נתונים סותרים אותה.

ראשית, מקור העילה אינו ישראלי אלא במשפט המקובל הבריטי, מהלכת Wednesbury משנת 1948 ואילך. שנית, הרף לפסילה גבוה – "אי-סבירות קיצונית" – והיא חלה ברובה על פקידות מקצועית, לא על נבחרי ציבור. שלישית, דווקא נוסח הביטול של 2023 היה גורף, ולכן נפסל.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

שרים בממשלה ותומכיה טוענים כי בית המשפט העליון בישראל, כביכול, "חוסם באופן שיטתי את הממשלה הנבחרת, פוסל רבים מחוקי הכנסת וכוחו חורג מהמקובל בעולם הדמוקרטי". הטענה הזאת היא הבסיס לרפורמה המשפטית (ההפיכה המשטרית) שמובילה הממשלה ולניסיונה להחליש את כוח ביהמ"ש.

נתונים של גופי מחקר מקצועיים מראים תמונה הפוכה: מאז הקמת המדינה ועד 2024 פסל בג"ץ 24 חוקים; בממוצע מדובר בפחות מחוק אחד בשנה; בג"ץ מקבל רק כ-10% מהעתירות המוגשות אליו נגד הממשלה; בתחומי הביטחון הוא כמעט לא מתערב בהחלטות המדינה; גם בהשוואה לביהמ"ש העליון במספר מדינות אחרות עולה כי הוא מתערב מעט מאוד, יחסית, בהחלטות הממשלה ומוסדותיה.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.