כבוד נשיא המדינה, אדוני ראש הממשלה, רעיית ראש הממשלה, בנו של ראש הממשלה, אדוני הרמטכ"ל וחברי המטה הכללי, ראש שב"כ, ראש מוסד, עו"ד יצחק עמית, אורחים נכבדים, אזרחי ישראל –

אני גאה ואף נרגש לעמוד כאן היום לפניכם בטקס החגיגי, שבו אנחנו לא רק חונכים קו צבעוני חדש על מפת ישראל – אנחנו גם פותחים ביחד פרק מפואר נוסף בהיסטוריה של עם ישראל וארץ ישראל.

צבעו הצהוב של הקו מסמל את הניצחון המוחלט שנחלנו במערכה הגדולה של דורנו: צהוב היה צבעו של הטלאי שהנאצים דרשו מהסבים והסבתות שלנו לענוד. צהוב היה צבעה של סיכת החטופים שהנאצים של דורנו כלאו במנהרות עזה. והיום הוא הופך לצהוב של התקווה. הצהוב של החיטה שתצמח שוב. ואם יורשה לי וידוי אישי – זה גם הצהוב של בית"ר ירושלים, קבוצתי האהובה והטהורה לעד.

צהוב היה צבעו של הטלאי שהנאצים דרשו מהסבים והסבתות שלנו לענוד. צהוב היה צבעה של סיכת החטופים שהנאצים של דורנו כלאו במנהרות עזה. והיום הוא הופך לצהוב של התקווה. הצהוב של החיטה שתצמח שוב

חורשי רעתנו, שמביטים בנו עכשיו מבתיהם החרבים מצידו השני של הקו הצהוב, יודעים שאם הם רק יעזו להרים עלינו את ידם, כפי שעשו בטיפשותם בשבעה באוקטובר, היד הזו תיגדע ולהבות אש צהובות יעלו השמיימה כשיישרף להם הכפר, או מה שנשאר ממנו.

כן, ידידיי, הצבע הצהוב הוא צבעו של הניצחון המוחלט. חמאס כלוא כעת מאחורי הקו הצהוב, בשטח שגודלו פחות מחצי משטח רצועת עזה. צה"ל שולט ב-53% משטחי הרצועה, וחוצץ בין שאריות חמאס לבין יישובי מערב הנגב שאותם הוא ניסה להחריב.

כוחות צה"ל מניחים סימונים של הקו הצהוב ברצועת עזה, 20 באוקטובר 2025 (צילום: דובר צה"ל)

שמאלנים בכו פעם על "הזמן הצהוב". איך אומר ידידי ינון מגל – אוי-אוי-אוי, הכיבוש משחית… – תשובתנו להם ולעולם היא הקו הצהוב. הקו ששורטט על המפות בזכותו, בתמיכתו, בעידודו ובדחיפתו של נשיא ארצות הברית, גדול ידידי ישראל, דונלד ג'יי טראמפ. הקו הצהוב שמבטיח את ביטחונה של ישראל לדורות.

אם הפלסטינים רוצים לחזור ולהיות פרטנרים למו"מ – והרשו לי להקדים ולהבטיח לכם: זה לא יקרה; לא במשמרת שלנו ולא בכלל – הם חייבים קודם להכיר במדינת ישראל כמדינת העם היהודי, לוותר על זכות השיבה, לכתוב מחדש את ספרי הלימוד שלהם, לשפר את התנהגותם ונימוסיהם, להתחיל להתקלח ולשמור על היגיינה, ולזנוח את החלום להכניע אותנו.

עד שזה יקרה – שלא יחלמו אפילו להתקרב לקו הצהוב. כי מי שיתקרב לקו הצהוב, דמו בראשו. או בחמורו. אפשר להפתיע אותנו פעם אחת, והם בזבזו אותה. אם יהיה צורך, אנחנו נצבע את הקו הצהוב באדום של דם אויבינו.

הקו הצהוב שאותו אנו חונכים היום מצטרף לפנתיאון המהולל של קווים צבעוניים שקדמו לו. קווים שפיארו את מפת ישראל. קווים ששמם נודע לתהילה, עד שנשכחו כלא היו.

הקו הצהוב שאותו אנו חונכים היום מצטרף לפנתיאון המהולל של קווים צבעוניים שקדמו לו. קווים שפיארו את מפת ישראל. קווים ששמם נודע לתהילה, עד שנשכחו כלא היו

ראש וראשון להם הוא כמובן הקו הירוק – אותו קו מפותל על המפה, שאף אחד מאיתנו כבר לא מסוגל לצייר, ולא במקרה. הקו הירוק ששורטט על המפות בהסכמי שביתת הנשק שנחתמו בתום מלחמת התקומה של 1948. הקו הירוק שליווה אותנו עד למלחמת הישועה של 1967. הקו הירוק שיש עדיין עוכרי ישראל שמכנים אותו "קווי 67'" ויש עוכרי ישראל גרועים יותר, שממשיכים להתייחס אליו כאל "קווי 48'".

מהמהדורה: מתוך ישיבת הקבינט

בן גביר לסגן הרמטכ"ל: למה אתם לא יורים בילד וחמור שעוברים את הקו הצהוב?
אמסלם: במה אתה מציע לירות קודם בילד או בחמור? pic.twitter.com/k0eiXyWGPS

— מיכאל שמש Michael Shemesh (@shemeshmicha) October 23, 2025

אבל ידידיי – אם תצאו לבקר בבתי הספר שבו מתחנך כעת דור העתיד של גיבורי ישראל, תגלו שהמפות שתלויות על הקירות כבר מזמן לא כוללות את הקו הירוק ההיסטורי ההוא, שפעם היה נדמה שהוא מגדיר את חיינו. הקו הירוק נמחק כליל מהמפות, שבהן ישראל הגדולה והבטוחה משתרעת מהים עד הנהר. כן – מהים עד הנהר – בדיוק כמו שהמפגינים המגוחכים בקמפוסים של המערב שרים, רק להיפך.

אם תצאו לבקר בבתי הספר שבו מתחנך כעת דור העתיד של גיבורי ישראל, תגלו שהמפות שתלויות על הקירות כבר מזמן לא כוללות את הקו הירוק ההיסטורי ההוא, שפעם היה נדמה שהוא מגדיר את חיינו

ועוד מעט הוא יימחק לא רק מהמפות אלא גם מספרי ההיסטוריה שאותם אנחנו כותבים עכשיו מחדש, ואז גם מהזיכרון הקולקטיבי. הקו הירוק בדרכו להפוך לשאלת טריוויה, שאפילו הצ'ייסר של העתיד יתקשה לענות עליה.

הקו הירוק נמחק ועוד מעט יישכח, והוא לא לבד. נמחק מזמן גם הקו הסגול, ששרטטנו פעם על המפות ברמת הגולן בתום מלחמת ששת הימים, כקו שמפריד בינינו לבין סוריה. סוריה קרסה, ישראל עדיין כאן, העם עם הגולן והקו הסגול נעלם כלא היה.

גם הקו הכחול ששורטט על המפה בינינו לבין לבנון אחרי הנסיגה הביזיונית של צה"ל מלבנון בהוראת אהוד ברק (לעצור לפאוזה ולאפשר קריאות בוז מהקהל), נמחק על ידינו במלחמת התקומה האחרונה, שבה השמדנו את חזבאללה.

חיילי צה"ל נמצאים היום בחמישה מוצבים הנמצאים מעבר לקו הכחול הנשכח ההוא, שלא מנע, לא מונע ולא ימנע ממטוסינו – עם או בלי טייס – לחצות אותו ולפעול מצידו השני בכל פעם שאנו נדרש לכך.

המפה של נסיגת צה"ל מעזה בתוכנית של הנשיא דונלד טראמפ לסיום המלחמה (צילום: הבית הלבן)

מכובדיי – למדינות רגילות בעולם יש גבולות קבע שמוסכמים על כולם ומקובלים על העולם. זה משעמם! זה נדוש! זה בנאלי! למדינת ישראל, המדינה היחידה של העם היהודי, היושבת בארץ שהובטחה לנו על ידי השם יתברך שתמיד אוהב אותנו, אין גבולות. ולא יהיו גבולות. כי אנחנו אנשים בלי גבולות.

לנו יש רק קווים צבעוניים, שתכליתם אחת ויחידה: להזכיר לאויבינו מסביב ולשונאינו הרבים בעולם שישראל הייתה ונותרה מדינה שאין לה גבול, אבל יש לה קו אחד ברור: הקו שמי שיחצה אותו, אללה ירחמו.

לנו יש רק קווים צבעוניים, שתכליתם אחת ויחידה: להזכיר לאויבינו מסביב ולשונאינו הרבים בעולם שישראל הייתה ונותרה מדינה שאין לה גבול, אבל יש לה קו אחד ברור: הקו שמי שיחצה אותו, אללה ירחמו

הקו הירוק, הקו הסגול והקו הכחול שאליהם נוסף בשעה טובה גם הקו הצהוב – כל אלה קווים ששורטטו על המפה בדם, ונמחקו ממנה בזכות גבורת עמנו הנפלא, שפעם אחר פעם יודע לקום כלביא ולצאת יחד לעוד מלחמת תקומה מפוארת, שבסיומה נוסף למפה עוד קו צבעוני, שדינו להימחק במלחמה הבאה.

ביום חגנו זה, יום חנוכת הקו הצהוב, אני גאה ונרגש להזמין לבמה אמן נפלא, מוזיקאי מחונן ולוחם צדק, שאני באופן אישי אוהב במיוחד. גבירותיי ורבותיי – הצל!