החלטת הממשלה לכנות את המלחמה שנערכה בשנתיים האחרונות, "מלחמת התקומה", עוררה התנגדות מיידית רחבה. במהרה הועלו הצעות-נגד, שרובן רגשניות, ואשר תוכנן רווי בטינה כלפי הממשלה ובעוינות כלפי ראש-הממשלה ("מלחמת מחדליהו", "מלחמת שלום נתניהו", "מלחמת מלאך החבלה", וכיוצא בזה). ככלל, המגיבים הללו ראו בכינוי "מלחמת התקומה" ניסיון של הממשלה
"לשלוט בנרטיב".

למעשה, רק הצעה אחת, המופיעה בשינויי נוסח ונימה קלים, עונה לכאורה על הצורך לשמר את האירוע בזיכרון הלאומי, ואף בזה העולמי, לדורי דורות. זהו השם "מלחמת 7 באוקטובר", או גרסאות דומות, למשל אלה המנציחות את המועד על-פי הלוח העברי, "מלחמת שמחת תורה" ו"מלחמת שמיני
עצרת".

מגיבים רבים ראו בכינוי "מלחמת התקומה" ניסיון של הממשלה "לשלוט בנרטיב". רק הצעה אחת, בשינויים קלים, עונה לכאורה על הצורך לשמר את האירוע בזיכרון הלאומי ואף העולמי לדורי דורות – "מלחמת 7 באוקטובר"

נראה, כי בהצעה זאת על גרסאותיה השונות יש טעם לפגם: מצד אחד, היא מונעת ציון נפרד, ייחודי ומיוחד לאירועי 7 באוקטובר 2023, ומן הצד האחר, עלולה להשכיח מרכיב משמעותי ביותר – משך ימיה של מלחמה זאת.

עלינו ליצור הבחנה ברורה בין אירועי 7 באוקטובר 2023, לבין המלחמה שנגרמה בעטיים. אותו יום מר ונמהר נמנה עם המועדים, שצד אחד חולל בהם מעשים נוראים בצד האחר, ולכן בידו של הקורבן להפוך מועד זה לציון-דרך בתולדותיו ובתולדות העמים.

בדרך-כלל, אירועים שנתפסו כמעשי זוועה, בוצעו ביום מסוים או במהלך ימים ספורים, במקום מוגדר ובסביבתו הקרובה. הקורבן הגדיר מעשים אלה "טבח" והוסיף בכותרת את מועד האירוע או את מקום התרחשותו. לכן, היה ניתן לכנות את מוראות 7 באוקטובר 2023, "טבח עוטף עזה" או "טבח העוטף", או בציון המועד הלועזי, 7 באוקטובר, או העברי, שמחת תורה או שמיני עצרת. נראה שדעת-הקהל פסקה בנושא זה וקיבעה לדורות את הכינוי "טבח 7 באוקטובר".

כאמור, השמות הניתנים למעשי טבח רבי-נפגעים, מצביעים על כוונותיהם של מחוללי האירוע ועל אשמתם הברורה. לעומת זאת, שמותיהן של מלחמות הם "ניטרליים", ללא משוא-פנים, ומסתירים יותר מטפחיים מסיבות המלחמה, מהשתלשלותה ומתוצאותיה. גם לא ניתן להסיק משמה של מלחמה על אשמת צד כלשהו, וגם אין בשם רמז להלל או לנהי בכי תמרורים לגבי גורלו של מי מהמשתתפים. לפיכך, יש לפסול על הסף כל הצעת-שם קנטרנית או מתריסה.

נראה, כי בהצעה זאת על גרסאותיה השונות יש טעם לפגם: מחד, היא מונעת ציון נפרד, ייחודי ומיוחד לאירועי 7 באוקטובר 2023, ומאידך, עלולה להשכיח מרכיב משמעותי ביותר – משך ימי מלחמה זו

ישנן שיטות ומסורות אחדות, שבוחרים על-פיהן בשם למלחמה ומקבעים אותו, וגם שמה של המלחמה שהתחוללה פה בשנתיים האחרונות צריך להיות מותאם לאחת מהן: 

1. שיטת ציון הצדדים הלוחמים

ברוב המלחמות יש יותר משני משתתפים, וכך גם בשלבים שונים ובזירות אחדות במלחמה שראשיתה באירועי 7 באוקטובר 2023. לכן, כותרת המכילה את שמות
הצדדים המשתתפים במערכה, מוגבלת למלחמות בין שניים בלבד; למשל, "מלחמת איראן-עיראק", 1988-1980, או "מלחמת רוסיה-יפן", 1905-1904, הידועה גם בכינויה הנפוץ, "מלחמת מנצ'וריה", המתאים ל"שיטת חבל-הארץ", או מלחמת "רוסיה-אוקראינה" המתחוללת בשנים האחרונות. 

2. שיטת חבל-הארץ

שם המלחמה נושא בחובו את חבל-הארץ שהיא נסובה עליו או נערכה בו.
שלוש מן המלחמות שמדינת ישראל השתתפה בהן, מונצחות על-פי שיטה זאת: "מלחמת סיני" ושתי "מלחמות לבנון".

נראה שאיש בישראל אינו רוצה לקבע בתודעה הקיבוצית את המלחמה האחרונה כ"מלחמת עזה" או "מלחמת רצועת עזה".

3. שיטת תכלית המלחמה

למשל, "מלחמת הירושה הספרדית", 1714-1701, שנערכה בין בעלי עוצמה
צבאית שלחמו אלה באלה על נתחים באימפריה הספרדית.

גם הכותרת "מלחמת העצמאות" מצביעה על תכלית המלחמה, תוך שהיא מלמדת גם על התוצאה.

אלה שינסו לתרץ שימוש ב"מלחמת התקומה", כאילו הוא מתאים לשיטת התכלית, יחטאו למלחמה עצמה ולשיטה – "תקומה" מעולם לא הוצבה בישראל כתכלית המלחמה; וחשוב מזאת, תקומה היא תהליך ממושך, אזרחי בעיקרו, שיכול לבוא רק לאחר מלחמה.

אלה שינסו לתרץ שימוש ב"מלחמת התקומה", יחטאו למלחמה ולשיטה – "תקומה" מעולם לא הוצבה בישראל כתכלית המלחמה; וחשוב מזאת, תקומה היא תהליך ממושך, אזרחי בעיקרו, שיכול לבוא רק לאחר מלחמה

4. השיטה הכרונולוגית

השיטה הכרונולוגית מביאה לידי ביטוי את משך המלחמה בלבד. כך "מלחמת 100 השנים", 1453-1337, "מלחמת 30 השנים", 1648-1618, "מלחמת שבע השנים", 1763-1756, ומלחמות קצרות יותר, הנמדדות אפילו בימים ספורים, כמו "מלחמת ששת הימים" או לאחרונה, "מלחמת 12 הימים", שנטמעה בתוך מלחמה ארוכה בהרבה, הנדונה במאמר זה.

יש הטוענים ש"מלחמת 7 באוקטובר" מתאימה להיכלל במסגרת השיטה הכרונולוגית, ונתלים לשם כך בתקדים של "מלחמת יום הכיפורים". אלא שאין הדברים כך:

1. כאמור, עקרונית, יש ליצור הבחנה ברורה בין אירועי 7 באוקטובר 2023 למלחמה שנבעה מהם, ולו באמצעות כותרות נפרדות.
2. מבחינה עניינית, היתלות ב"מלחמת יום הכיפורים" כדגם המאפשר את "מלחמת 7 באוקטובר" או "מלחמת שמחת תורה", היא שגויה:
   ראשית, "מלחמת יום הכיפורים" נמשכה 19 ימים בלבד, ולא נמתחה על פני חודשים ושנים.
   שנית, עלינו לזכור שרבים בעולם מעדיפים לכנותה "מלחמת אוקטובר" או "מלחמת אוקטובר 1973", שכן המלחמה כולה, מראשיתה עד סופה, נערכה בחודש זה בלבד, וכך קל לכלול אותה בשיטה הכרונולוגית.
   שלישית, ב-1973, המלחמה על כול שלביה התנהלה בין צבאותיהן של מדינות; לעומת זאת, ב-2023, קיימת הבחנה ברורה בין מאפייני האירועים ב-7
   באוקטובר לבין המאפיינים של המלחמה שהתפתחה לאחריהם.
3. אסור שמוראות 7 באוקטובר, ואכזריותם של האחראים להם, "יכובדו" בשם "מלחמה". וכמובן שאין להסכים, שהמלחמה הארוכה ביותר בתולדות חבל-הארץ שבין הים התיכון לנהר הירדן, תמוצה בשם המדגיש יום אחד בלבד, והמעלים מערכה בת שנתיים שהתפרסה לזירות ולחזיתות נוספות.

אסור שמוראות 7 באוקטובר, ואכזריות האחראים להם, "יכובדו" בשם "מלחמה". ומובן שאין להסכים, שהמלחמה הארוכה ביותר בתולדותינו תמוצה בשם המדגיש יום אחד בלבד, ומעלים מערכה רב- זירתית בת שנתיים

מכאן, כדי שבדורות הבאים ייזכר ולו משהו מכל אלה, רצוי ואף ראוי שהמלחמה תכונה "מלחמת השנתיים", ותחת כותרת זאת היא תהפוך לחוליה בשלשלת השמות הכרונולוגיים – השיטה לציון מלחמות שהוכיחה עצמה. לעומת זאת, 7 באוקטובר 2023 יצוין בשם ייחודי, "טבח 7 באוקטובר", המכבד את הקורבנות, זועק את כאבם וסבלם, ומתריע מפני הישנותם של מעשים נוראים שכאלה.

לשעבר - מורה לאזרחות; לעיתים מזומנות - עורך ומתרגם; לעיתים קרובות - כותב באתרי שיפוט כדורגל בינלאומיים