שנת 2026 היא שנת בחירות בישראל. חלפו יותר משלוש שנים מאז הבחירות הקודמות, ובזמן הזה הפיכה משטרית והמלחמה בעזה טלטלו את הציבור הישראלי והותירו צלקות עמוקות לדורות.

אף על פי כן, בזירה הפוליטית מראים הסקרים כי הממשלה בעת הטבח עלולה להחזיק מעמד – אם לא באמצעות הקמת קואליציה, אז לכל הפחות באמצעות גוש חוסם שימנע מכל מי שאינו בנימין נתניהו להגיע לראשות הממשלה.

על רקע השיח הפוליטי הגובר סביב עתידה של הקואליציה, חשוב לרענן כמה מן הכללים להקמת ממשלה, כדי שהשיח הציבורי לא יטעה לחשוב שהממשלה הבאה כבר מצויה בכיסו של נתניהו.

מכיוון שמרבית מפלגות האופוזיציה מצהירות שלא יצטרפו לקואליציה בתמיכת רע"ם, ההנחה היא שאף צד לא יצליח להקים קואליציה – והמדינה תיגרר למערכות בחירות נוספות, כפי שאירע בשנים 2019–2021

לפי תמונת הסקרים נכון לעת הזו – למשל, סקר זמן ישראל או סקר "חדשות 12" – לאף אחד מהגושים אין 61 מנדטים. גוש נתניהו עומד על כ־52–53 מנדטים, ומפלגות האופוזיציה מגיעות ל־58–59 מנדטים. הסקרים משקפים את מצב הרוח הציבורי ביום שבו נערכו, אך אינם יכולים לחזות מה יקרה במערכת בחירות ביוני או באוקטובר 2026, ואף אינם לוקחים בחשבון (בשלב זה) איחודים אפשריים.

מכיוון שמרבית מפלגות האופוזיציה מצהירות שלא יצטרפו לקואליציה בתמיכת רע"ם, ההנחה היא שאף צד לא יצליח להקים קואליציה – והמדינה תיגרר למערכות בחירות נוספות, כפי שאירע בשנים 2019–2021, במהלך ארבע מערכות בחירות רצופות. תרחיש כזה יותיר את נתניהו כראש ממשלת מעבר לתקופה שעלולה להימשך שנים.

בנימין נתניהו ונפתלי בנט בכנסת, 13 בנובמבר 2017 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

קיימת גם אפשרות שנפתלי בנט יחליט להצטרף לממשלת הליכוד בראשות נתניהו. אופציה זו נותרת על השולחן כל עוד בנט אינו מתראיין ואינו מצהיר (כמו ליברמן, למשל) שלא יישב עם נתניהו בשום מצב. גם אם יצהיר זאת – ייתכן שיחזור בו אחרי הבחירות.

אולם, אם יתמיד בגישה הנרמזת בשיחות הסגורות, שלפיה עליו להיות ראש הממשלה, וכי המדינה חייבת לעבור מידיו של נתניהו ומשפחתו ולהתקדם מעבר לשנותיה הקשות ביותר – יעמוד בפני גוש זה מסלול נוסף, שיוסבר בהמשך.

המשימות שיעמדו בפני הממשלה הבאה יהיו כבדות מתמיד: שיפור יחסי החוץ של ישראל, הקמת ועדת חקירה ממלכתית, שיקום השירות הציבורי ועוד

המשימות שיעמדו בפני הממשלה הבאה יהיו כבדות מתמיד: שיפור יחסי החוץ של ישראל, הקמת ועדת חקירה ממלכתית, שיקום השירות הציבורי, החזרת האיזון בין הרשויות, הפסקת החרם של יריב לוין על שופטי העליון והיועצים המשפטיים, שיקום כלכלי־חברתי ועוד.

ראשי המפלגות – כולל בנט – מבינים שנתניהו אינו מסוגל להוביל את המשימות הללו, וכי הם חייבים להשתמש בכל הכלים הפוליטיים העומדים לרשותם כדי להוציא את המדינה מידיו, גם אם מדובר בתקופה של ממשלת מעבר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש האופוזיציה יאיר לפיד בלשכת ראש הממשלה, 17 ביוני 2025 (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

אחד הפרטים שאנשים רבים אינם זוכרים או מודעים אליו הוא שניתן להשביע ממשלה ברוב רגיל של פחות מ־61 מנדטים. החוק מחייב כל מועמד לקבל מנשיא המדינה את המנדט להרכבת הממשלה, ולשם כך מקובל להציג 61 ממליצים – אך גם אם מספר זה לא מושג, לשם השבעת הממשלה די ברוב רגיל בכנסת, ולעיתים גם 59 או 58 מנדטים מספקים.

במרבית מערכות הבחירות בין 2019–2021 לא היה לאף צד רוב להרכבת ממשלה: בשלב הראשון נתניהו לא הצליח להקים ממשלה, ואחריו גם יאיר לפיד (או בני גנץ) לא הצליחו בשלב השני. במקרים אלה פנו הצדדים לסעיף 10 לחוק יסוד הממשלה, המאפשר ניסיון שלישי – וגם בו אין צורך ב־61 מנדטים.

בשנת 2019 פרסם היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, חוות דעת משפטית המסבירה את יישום סעיף 10, אך גם בשאר הליכי הרכבת הממשלה לא נדרש רוב של 61; די ברוב רגיל.

גם אם ממשלה כזו לא תוכל להחזיק מעמד לאורך זמן – היא לכל הפחות תמנע מצב שבו נתניהו ממשיך לכהן בראש ממשלות מעבר, מנהל את המדינה לפי שיקוליו האישיים, ומקדם את ההפיכה המשטרית

לכן, סיעות האופוזיציה – בהובלת בנט או מועמד אחר שיסכימו עליו – צריכות להתייצב מאחוריו בהמלצות לנשיא, ובמקביל להגיע להסכמה הגיונית עם רע"ם וחד"ש־תע"ל: הן ימליצו על המועמד לראשות הממשלה אך לא יהיו חלק מהקואליציה. נוסף על כך, עליהן להסכים כי יימנעו בהצבעה על השבעת הממשלה (או לא יהיו נוכחות באולם).

במצב כזה עשוי להיות לרוב האופוזיציוני יתרון מספרי – למשל 58 – לעומת גוש נתניהו (למשל 52). אין צורך שהמפלגות הללו יהיו חלק מהממשלה כדי לאפשר את המהלך, אלא רק שיסבירו לציבור מהי האלטרנטיבה: המשך שלטון נתניהו.

מחאה מחוץ לכנסת, 7 בנובמבר 2023 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

כמובן שמדובר בסוג של הסכם קואליציוני. סיעות אלה צפויות לדרוש תמורות תקציביות ויישום החלטות ממשלה לטיפול בסוגיות הבוערות בחברה הערבית, גם אם לא יהיו חלק מהקואליציה.

גם אם ממשלה כזו לא תוכל להחזיק מעמד לאורך זמן – היא לכל הפחות תמנע מצב שבו נתניהו ממשיך לכהן בראש ממשלות מעבר, מנהל את המדינה לפי שיקולי ההיאחזות האישיים שלו בשלטון, ומקדם את ההפיכה המשטרית. מהלכים אלה מעוררים חשש ממשי שלא תהיה מהם חזרה לאחור.