אחת החקיקות החשובות נכנסה בשבוע שעבר להילוך גבוה. בתום שני דיונים ועדת הפנים אישרה לקריאה ראשונה את החוק שיאפשר לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את הדירות ולהוריש אתן לדור הבא, ועל ידי כך לצמצם את אי השוויון.

החוק המקורי של רן כהן פקע בפברואר 2023 אחרי עשור וכעת יחודש בשינויים שייקבעו בהמשך.

"אנו חותרים קדימה עם הצעת החוק שאינה פוליטית", אמר בתום הדיון השני יו"ר הוועדה ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) ברגע נדיר של הסכמה ממלכתית בכנסת.

"אני לא זוכרת מתי בכיתי במקום הזה מהתרגשות. התחננו לשר שיאריך את החוק כשהוא פג כי ידענו איזה פניות נקבל", אמרה ח"כ נעמה לזימי (הדמוקרטים) בקול חנוק על המהלך שהגדירה ככזה ש"מתקן עוני רב-דורי".

"אני לא זוכרת מתי בכיתי במקום הזה מהתרגשות. התחננו לשר שיאריך את החוק כשהוא פג כי ידענו איזה פניות נקבל", אמרה ח"כ נעמה לזימי בקול חנוק על המהלך שהגדירה ככזה ש"מתקן עוני רב-דורי"

"נעמה בוכה את דמעת העשוקים", אמר חברה לאופוזיציה ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי), שציין כי הנושא בדמו כמי שגדל בדיור ציבורי ושאימו זכתה לרכוש את הדירה בזכות החוק המדובר. הוא הבטיח לבכות רק אחרי השלמת הקריאות השנייה והשלישית לגרסה החדשה.

דיון על חוק הדיור הציבורי בוועדת הפנים. 18 בנובמבר 2025 (צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת)

בשורה לדיור הציבורי?

לפי הצעת החוק, זכאים שמתגוררים בדירה במשך חמש שנים ולא היו בבעלותם מקרקעין אחרים יוכלו לקנות את הדירה בהנחה שתלויה במספר הנפשות ובאזור. אם הזכאי נפטר או עבר למוסד סיעודי, יוכלו לקנות את הדירה גם דיירים ממשיכים כמו בני זוג, ילדים או נכדים.

זכאים שמתגוררים בדירה במשך חמש שנים יוכלו לקנות את הדירה בהנחה. אם הזכאי נפטר או עבר למוסד סיעודי, יוכלו לקנות את הדירה גם דיירים ממשיכים כמו בני זוג, ילדים

אחת התוספות קובעת שהזכאים לרכישה יהיו גם כאלה שמתגוררים בדירות והם שכולים בדרגת קרבה ראשונה. התוספת הזו הוקדשה לזכר נועם ישראל ז"ל שאימו אורית אמרה בדיון כי בנה שאף לקנות את הדירה בה הם גרים.

לכאורה מדובר בבשורה גדולה שתתקן את החידלון של שר השיכון הקודם יצחק גולדקנופף, שבחסות המלחמה משרדו בעיקר הגביר הילוך בצווי פינוי למאות משפחות בדיור הציבורי. אלא שגם אם תיקון העוול יתממש, התחום הזה מיובש לגמרי.

דבריה של אורית ישראל, אימו של נועם ז"ל, בוועדת הפנים של הכנסת, 18 בנובמבר 2025 (וידאו: דוברות הכנסת)

קהלת מזהירים מחיסול המלאי

נציג פורום קהלת ומי שהיב הכלכלן הראשי באוצר, ד"ר מיכאל שראל, הציג את התנגדותו לחוק שלדבריו יעניק הנחה ממוצעת של קרוב לחצי מיליון שקל שתהווה "מתנה ליורשים", כהגדרתו.

הח"כים ביטון ולזימי טענו כנגדו, שכמי שכיהן כממונה על הכנסות המדינה באוצר הוא נגוע בחיסול מלאי הדירות, אבל הוא השיב רק שמדובר ב"דמגוגיה".

בפורום קהלת חושבים שמדובר במדיניות שגויה שתגרום לכך שאנשים "יעדיפו להיכנס לדירה ציבורית כדי לזכות בבוננזה של חצי מיליון כדי לזכות בהגרלת הלוטו הזו"

לטענתו של שראל, ייתכן שמצבם הכלכלי של הזכאים כבר השתפר ושממילא יכול להיות שהם בכלל מעדיפים לגור במקום אחר שבו הדירות זולות יותר כך שהמדינה יכולה לחסוך מאות אלפי שקלים מעלות הרכישה.

מבחינתו, מדובר במדיניות שגויה שתגרום לכך שאנשים "מעדיפים להיכנס לדירה ציבורית כדי לזכות בבוננזה של חצי מיליון כדי לזכות בהגרלת הלוטו הזו".

"לא העניים קנו במחיר למשתכן", העיר לו ח"כ מיכאל ביטון, שכיוון לכך שבתוכניות הממשלתיות להנחות בדירות מהשנים האחרונות, יש קרוב למאה אלף זוכים שקיבלו הטבות שבאזורי הביקוש יכלו להגיע למיליון שקלים וכל זה בלי קשר למבחן ההכנסות או ההון שברשותם. אם יש מתעשרים בקרב דיירי הדיור הציבורי, סביר שהם כבר מצאו פתרון אחר ולא נשארו בדירות המוזנחות לרוב.

מימין לשמאל: סמנכ"ל משרד השיכון נתנאל לפידות, יועמ"שית משרד השיכון עו"ד אפרת פרוקצ'יה וראש פורום קהלת לכלכלה ד"ר מיכאל שראל. ועדת הפנים, 18 בנובמבר 2025 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

מעבר לכך, החוק מונע מבעלי נדל"ן להשתתף ברכישה. שראל גם התריע מכך שיוזמי החוק פוגעים בזכאים בכך שהם מקטינים את מלאי הדירות. "הרצון לסייע לחלשים פוגע בחלשים", אמר.

מוזר לשמוע דווקא את הכלכלן של קהלת מביע דאגה להתארכות התור לממתינים לאחר שאנשי הפורום עשו הכל כדי לסכל את הגדלת המלאי והתנגדו לתוכנית לרכישת דירות של שר השיכון לשעבר יואב גלנט.

בדוח שפרסמו ב-2018 בקהלת, הפורום תמך בהעדפה של משרד השיכון לתת סיוע בשכר דירה במקום להגדיל מלאי ולהשקיע בתחזוקת הדירות בטענה שהמדינה עלולה לקדם "פתרון בזבזני ולא יעיל לבעיה שלא קיימת".

המציאות מוכיחה כי הזכאים מתקשים לממש את הסיוע הזה בהיעדר צ'קים לביטחונות ונוכח העליות המהירות בדמי השכירות בשוק החופשי.

במשרדי האוצר והשיכון מתנגדים לחוק בנוסח הקיים ומתריעים מחיסול הדיור הציבורי. הדאגה שלהם הגיונית אבל לפני שהם תוקפים את החוק עליהם לבוא בטענות לעצמם

בדומה לקהלת, גם נציגי משרד האוצר והשיכון הנוכחיים שישבו בוועדת הפנים הביעו את דאגתם מכך שהחוק עצמו הוא ש"יהרוג" את הדיור הציבורי ורק יאריך את התור הארוך ממילא לזכאים הממתינים. הם מתנגדים ויגישו הצעה ממשלתית בנוסח אחר. הדאגה של שני המשרדים הגיונית אבל לפני שהם תוקפים את החוק, הם צריכים לבוא בטענות בעיקר לעצמם.

מכירה ורכישה של דירות בדיור הציבורי (צילום: צילום מסך דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת)

"פרויקט ההרג של הדיור הציבורי הוא של כל המפלגות. אבל האחריות היא של משרד השיכון והמוח הוא במשרד האוצר", ציין ח"כ ביטון. אכן, הנתונים מראים שבאופן שיטתי הממשלה חיסלה את המלאי בעצמה עוד הרבה לפני שהחוק שנכנס לתוקף ב-2013.

מחצית מהדירות נמכרו

לפי דוח של הכנסת, בין השנים 1998 ל-2011 נמכרו כ-37,500 דירות דיור ציבורי. בכך המדינה איבדה כ-35% מהמלאי שהיה לקראת שנת אלפיים. התמורה הכוללת בערכים הנומינליים של אז, הסתכמה ב-2.75 מיליארד שקל. אלא שרק 7.5% מהסכום הזה הועבר לרכישת דירות חדשות ולפרויקטים אחרים בשיכון.

לפי דוח של הכנסת, בין השנים 1998 ל-2011 נמכרו כ-37,500 דירות דיור ציבורי. התמורה הכוללת הסתכמה ב-2.75 מיליארד שקל. אלא שרק 7.5% מהסכום הזה הועבר לרכישת דירות חדשות ולפרויקטים אחרים בשיכון

בשנים 2011 עד 2013 נמכרו עוד כמה אלפי דירות שאין לגביהן נתונים וממילא לא ידוע לאן הלך הכסף.  במהלך העשור שבו החוק היה בתוקף, (2013-2024), המדינה מכרה 15,582 דירות נוספות מהמלאי בתמורה כוללת של 4.62 מיליארד שקלים. לא כל הדירות נמכרו לזכאים והתמורה הייתה אמורה לשמש לרכישת דירות חדשות אך על כל דירה ישנה שנמכרה נקנתה אחת בלבד.

בסופו של דבר המלאי הצטמק ל-47,000 דירות בלבד לעומת 108,000 בתחילת המילניום. התקציב הפנוי לרכישת דירות הוא כרגע 155 מיליון שקלים בלבד. מתוך 1,700 דירות שהמשרד התחייב לרכוש בשנים האחרונות נרכשו רק 100. זמן ההמתנה התארך ל-35 חודשים ומספר הממתינים עלה בעקביות בשנים האחרונות לכ-4,300 זכאי משרד השיכון ועוד עשרות אלפי זכאי משרד הקליטה.

בשורה התחתונה, המדינה מכרה יותר מחצי מהמלאי שהיה לקראת שנת אלפיים ורוב הכסף הלך לצרכים אחרים. שרי השיכון והאוצר האחראים לזה לא ישלמו מחיר פוליטי וגם הפוליטיקאים שנאבקים על שיקום התחום הזה עכשיו לא ייהנו מרווח כזה כי זכאי הדיור הציבורי לא שייכים ל'בייס' כזה או אחר.

שר השיכון לשעבר יצחק גולדקנופף בכנסת. 17 בפברואר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

מכירת החיסול של הדירות באה על חשבון האוכלוסיות הפגיעות ביותר בחברה. על הרקע הזה, אחד המקרים המקוממים ביותר היה זה שבו שר השיכון אורי אריאל העביר עשרות דירות במחירים אפסיים לעמותות של הציונות הדתית, כלומר לקהל המצביעים והמקורבים שלו.

אחד המקרים המקוממים ביותר היה זה שבו שר השיכון אורי אריאל העביר עשרות דירות במחירים אפסיים לעמותות של הציונות הדתית, כלומר לקהל המצביעים שלו

"ממשיכים לבזוז את הדיור הציבורי"

בפורום הדיור הציבורי בראשות דני גיגי ציינו כי ההנחה ברכישת הדירות הציבוריות קטנה מזו של "מחיר למשתכן" (או בשמה הנוכחי "מחיר מטרה") ושזו התוכנית היחידה שמוקצית לעשירונים הנמוכים מה גם שבמשך שנים הדיירים שילמו דמי שכירות.

במכירת הדירות המדינה תחסוך לעצמה את עלות התחזוקה והשיפוץ של הדירות שהן לרוב ישנות ומוזנחות.

הם מאשימים את משרדי הממשלה בכך שכמה מהדירות נמכרו לאנשים שאינם זכאים או נגרעו למטרות אחרות והכסף שהתקבל נגזל לשימושים אחרים.

בנוסף, בפורום ציינו שכעת כמעט ואין תקציב לרכישה – וגם התחזוקה היא מתחת לסף הנדרש: "יש הזנחה פושעת והתעלמות מהממתינים לדיור ציבורי. ממשיכים לבזוז אותו ולהתעלל בדיירים ובממתינים ואין שום תוכנית אסטרטגית לשקם אותו".