בשבועות האחרונים רבים מישראל שואלים: מה קורה באמריקה? מעליית האנטישמיות ועד לשחיקה בתמיכה בישראל, אפילו במעגלים שנחשבו פעם לבני ברית נאמנים, אפשר להבין את החשש. אני כותבת אליכם לא רק כנשיאת הסניף האמריקאי של השגרירות הנוצרית הבינלאומית (ICEJ USA), אלא כמנהיגה נוצרית אוונגליסטית שנותרה מחויבת באופן איתן לעם היהודי ולמדינת ישראל.
אתחיל בדבר ברור: התמיכה האוונגליסטית בישראל לא נחלשה. אך אנו מתמודדים עם סערה עצומה ומאבק רוחני. מאבק רוחני זה בא לידי ביטוי באנטישמיות פוליטית, עיוותים תיאולוגיים, בורות בכל הנוגע למקרא, אידיאולוגיות רדיקליות ומלחמת תעמולה תקשורתית.
התמיכה האוונגליסטית בישראל לא נחלשה. אך אנו מתמודדים עם סערה ומאבק רוחני, המתבטא באנטישמיות פוליטית, עיוותים תיאולוגיים, בורות במקרא, אידיאולוגיות רדיקליות ומלחמת תעמולה תקשורתית
התמורות בשמאל האמריקאי המשפיעות על דור ה־Z
השמאל האידיאולוגי בארצות הברית הפך למוקד של פעילות אנטי־ישראלית. מאז מתקפת 7 באוקטובר, גל אדיר של אנטישמיות הציף את הקמפוסים ואת תרבות הנוער. צעירים רבים מתחנכים לא על בסיס ההיסטוריה או התנ"ך, אלא בסביבת מרחבים מקוונים רדיקליים המושפעים וממומנים על ידי תורמים שמאלנים קיצוניים, אידאולוגים, אנשי אקדמיה, וכן גורמים זרים, כולל קטאר, התומכת העיקרית של תנועת האחים המוסלמים.
זו הסיבה שסטודנטים צועקים סיסמאות שאינם מבינים, מגינים על ארגוני טרור שאינם מסוגלים להגדיר, ומשחזרים דימויים אנטישמיים קלאסיים בביטחון מוחלט. אלו אינם תופעות שוליים, אלא עמדות מרכזיות בקרב צעירים פרוגרסיבים רבים, שמעולם לא למדו את סיפור המקרא של ישראל או עובדות בסיסיות על ההיסטוריה היהודית. בתוך הוואקום הזה, השקר פורח.
עלייה מדאיגה בימין האמריקאי
שנים רבות הניחו נוצרים אמריקאים שהאנטישמיות קיימת בעיקר בשמאל הקיצוני. אך גם התנועה השמרנית כיום מתמודדת עם שסע פנימי. דמויות פופולריות בימין כמו טאקר קרלסון וקנדיס אוונס, שאינן מייצגות את הנצרות האוונגליסטית, הפכו לקולות משפיעים בשיח השמרני. לצד גל חדש של משפיעני "אמריקה תחילה" (America first), הם מקדמים נרטיבים שמצמצמים את חשיבותה של ישראל, מטילים חשד בהשפעה יהודית, או דוגלים במדיניות בדלנית של "רק אמריקה" (America only) מול הרוע העולמי.
דמויות שלא מייצגות נצרות אוונגליסטית הפכו משפיעות, לצד נרטיבים של משפיעני "אמריקה תחילה", המצמצמים את חשיבות ישראל, חושדים בהשפעה יהודית או דוגלים במדיניות בדלנית של "רק אמריקה"
העיוות שבמסגרתו הפך "אמריקה תחילה" ל"רק אמריקה" הוא מסוכן ביותר. נטישת ישראל לא מחזקת את אמריקה. היא מחלישה את יסודותיה המוסריים, הרוחניים והגיאופוליטיים של הציוויליזציה המערבית עצמה.
בפגישה האחרונה של "רשת מנהיגים נוצרים אמריקאים למען ישראל" (ACLI) האחרונה הביעו מנהיגים נוצרים דאגה עמוקה מהשינוי הזה, במיוחד כאשר צעירים שמרנים צורכים יותר ויותר תוכן ממקורות המעניקים במה לאנטישמים גלויים כמו ניק פואנטס. רבים מהמשפיענים הללו משתמשים כיום בשפה אנטישמית מפורשת, ממחזרים דימויים אנטישמיים קלאסיים או מערערים על עצם הלגיטימיות של ישראל.
המשבר בתוך חלקים מהכנסייה
האוונגליסטים נבדלים מקתולים ומזרמים פרוטסטנטים אחרים בנקודה יסודית אחת: האמונה בסמכות כתבי הקודש. זו הסיבה שנוצרים אוונגליסטים, יותר מכל זרם נוצרי אחר, עמדו לצד ישראל במשך עשרות שנים. מסורות נוצריות אחרות נוטות לראות בכתובים אלגוריה, או מאמצות את תיאולוגיית החילופין (Replacement Theology) – האמונה השגויה שלפיה הכנסייה החליפה את ישראל. תיאולוגיה זו הייתה תמיד כר פורה לאנטישמיות.
עם זאת, התנועה האוונגליסטית עצמה חווה ירידה חדה באוריינות המקראית בשנים האחרונות, במיוחד בקרב צעירים. כשהאוריינות המקראית קורסת, כך גם הקרקע התיאולוגית ללגיטימיות של ישראל.
האוונגליסטים מאמינים בסמכות כתבי הקודש, אך התנועה האוונגליסטית חווה ירידה חדה באוריינות המקראית, במיוחד בקרב צעירים. וכשהאוריינות הזו קורסת, כך גם הקרקע התיאולוגית ללגיטימיות ישראל
בקרב זרמים פרוטסטנטים המזוהים עם גישות ליברליות יותר (mainline Protestant denominations) תהליך זה התרחש כבר לפני עשרות שנים; והיום אנו רואים סימנים לתופעה דומה בקרב אוונגליסטים המפגינים בורות בכל הנוגע למקרא. תופעה זו פתחה פתח לעלייה מדאיגה בהפצת תיאולוגיית חילופין בתוך הקהילה האוונגליסטית. ככל שפחות ופחות נוצרים מבינים את ההבטחות המקראיות לעם היהודי, כך הם נחשפים לרעיונות המבטלים את תפקידו המקראי של עם ישראל ומחלישים את מחויבותם לעמוד לצד העם היהודי.
אך בתוך המשבר, תקווה
למרות הסערה הזאת, חשוב לי שהישראלים יידעו דבר אחד: אתם לא לבד. נוצרים אוונגליסטים – מאות מיליונים – לא מתרחקים מישראל. אנו מגבירים את תמיכתנו. אנו פועלים למצוא דרכים להתמודד עם המגמות ההרסניות שאנו רואים, ומקדמים בברכה שותפויות עם ארגונים יהודיים וישראליים. אנו חזקים יותר יחד.
רק לפני שבועיים השגרירות הנוצרית בירושלים קיימה יחד עם התנועה למאבק באנטישמיות "Combat Antisemitism" ועידה שאירחה כמעט 300 מנהיגים נוצרים צעירים. במשך יומיים הם למדו כיצד לזהות אנטישמיות וכיצד להילחם בה.
מוקדם יותר השנה, קיימנו מפגש של 300 מנהיגים נוצרים ורבנים בוושינגטון, ושם הזכרנו לממשל האמריקאי שתמיכה בישראל איננה עניין יהודי בלבד. מדובר בעניין אמריקאי.
אל מול האתגרים הללו אנו שואבים עידוד מהסיפורים המקראיים שמלווים אותנו: מאסתר, שהתענתה, התפללה ודיברה בעד עמה למרות הסכנה; ומרות שהבטיחה לנעמי: "עמך עמי ואלוהייך אלוהיי." זו התחייבותנו לעם ישראל. זו מחויבות לא עסקית אלא ברית. אנו שואבים השראה גם מגִּדְעוֹן, שצבאו צומצם לקומץ של נאמנים. אלוהים אינו זקוק לרוב כדי לשנות את ההיסטוריה. הוא פועל דרך אותו קומץ של נאמנים, הנשארים איתנים כאשר אחרים נופלים.
למרות הסערה, חשוב לי שישראלים יידעו: אתם לא לבד. נוצרים אוונגליסטים – מאות מיליונים – לא מתרחקים מישראל. אנו מגבירים את תמיכתנו, ופועלים למצוא דרכים להתמודד עם המגמות ההרסניות
אל תיתנו לקולות הרועשים ביותר באמריקה להטעות אתכם. הנוצרים האוונגליסטים עומדים היכן שתמיד עמדו: כתף אל כתף עם העם היהודי, מחויבים לשלומה ולביטחונה של מדינת ישראל, ונאמנים להבטחותיו הבלתי ניתנות לערעור של אלוהים.
ד"ר סוזן מייקל פועלת במשך למעלה מ־40 שנה לקידום פעילות השגרירות הנוצרית הבינלאומית בארה״ב וברחבי העולם. היא מכהנת כנשיאת השגרירות הנוצרית הבינלאומית בארה"ב וחברה בדירקטוריון הבינלאומי של הארגון, וכן מנהלת רשת מנהיגים נוצרים אמריקאים למען ישראל (ACLI). היא מרצה מבוקשת בתחום האנטישמיות, יחסי יהודים־נוצרים וענייני המזרח התיכון. היא מובילה את רשת ACLI, כתבה ספרים ובהם Encounter the 3D Bible, ופיתחה מקורות לימוד כגון אתר IsraelAnswers, קורסי ICEJ U ותכניות לימוד לקולג'ים נוצריים.
























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנודר' סוזן מייקל היקרה. אנחנו שמחים מאוד ומודים לכם על תמיכתכם. אבל במידה מסויימת היא ממחישה את הבעיה. אנחנו לא רוצים להיות עוד נושא זניח שנמצא על סדר היום של הנצרות האוונגליסטית, יחד עם לימודי מקרא בבתי הספר, ולימודי אבולוציה, והפלות. אנחנו רוצים להיות מדינה ידידה של ארהב. מדינה שהאמריקאים אוהבים ומעריכים, בלי קשר לעמדותיהם הדתיות או הפוליטיות. אנחנו לא רוצים שיאהבו אותנו רק בגלל אבות אבותינו המוזכרים במקרא. אנחנו רוצים שיעריכו אותנו בגלל ההווה.
כמו שתיארת היטב, נראה שלטווח הארוך האמריקאים הולכים ומתרחקים מאיתנו. ולא רק מאיתנו, אלא גם מהלאומיות והפטריוטיות של עצמם. ולכן ייתכן שבעוד מספר עשורים ארהב כבר לא תרצה להיות ידידה שלנו, ואנחנו ניאלץ למצוא לעצמנו ידידים אחרים. לא תמיד היינו עם ארהב. במלחמת ששת הימים למשל הידידה הגדולה שלנו הייתה צרפת. בסופו של דבר אנחנו מדינה משכילה וחזקה, ואנחנו נמצא חברים… אם רק נצליח לשמור על אחדות וכיוון פנימי יציב, השמיים הם הגבול.