אין צורך להיות פסיכולוג או פסיכיאטר כדי להעריך שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לוקה בנרקיסיזם מזן קיצוני בהרבה מזה שאובידיוס קשישא דמיין ב"מטמורפוזות" שלו.

ואצלנו: התמונות שראש ממשלת ישראל מפיץ עלולות בהחלט לעורר את החשד, שהוא ורעייתו נהנים להעמיד את עצמם במרכז ולהיראות צעירים וזוהרים כשהם מוקפים בזולת מחוק פנים.

הספרות המקצועית בנושא ניהול ומנהיגות מונה כמה מאפיינים בולטים למנהיגות נרקיסיסטית: חשיבות עצמית גרנדיוזית, תחושת זכאות עצמית שאין לה גבולות, רעב תמידי להערצה ולגילויי כבוד, נטייה לקחת סיכונים גדולים, התנהגות אימפולסיבית, יכולת נמוכה מאוד לחוש אמפתיה, נכונות לנצל אחרים למען רווח אישי ועויינות ותוקפנות חסרות מעצורים כלפי כל מי שמעז למתוח ביקורת או לקרוא תיגר.

אפשר רק לנחש איזו תוצאה היו דונלד טראמפ ובנימין נתניהו מקבלים אילו הסכימו למלא את שאלון ה-Narcissistic Personality Inventory, שהוא המבחן הפסיכולוגי המקובל לזיהוי אישיות נרקיסיסטית.

אפשר רק לנחש איזו תוצאה היו דונלד טראמפ ובנימין נתניהו מקבלים אילו הסכימו למלא את שאלון ה-Narcissistic Personality Inventory, שהוא המבחן הפסיכולוגי המקובל לזיהוי אישיות נרקיסיסטית

בשאלון ה-NPI-16, הנבדק מתבקש לענות בכנות על 16 זוגות של אמירות, ולבחור מכל זוג את האמירה המתארת בצורה מדויקת יותר את רגשותיו ואמונותיו. תשובה אחת מכל זוג תשובות כאלו מעידה על אישיות נרקיסיסטית, וככל שמספר "התשובות הנרקיסיטיות" גבוה יותר, כך מידת הנרקיסיזם של הנבדק מוגדרת כפתולוגית וחמורה יותר.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מחזיק במסמך החתום של הצהרת טראמפ לשלום במזרח התיכון, 13 באוקטובר 2025 (צילום: Suzanne Plunkett/Pool via AP)

מאחר שלא תמיד אפשר לערוך שאלון כזה, חוקרים תיקפו גם מדדים עקיפים להערכת נרקיסיזם. אחד מהם מתבסס על גודל החתימה של אדם ביחס למספר האותיות בשמו. אתם בטח מבינים איזו חתימה עולה מייד על הדעת.

אבל נעזוב את המבחנים הפסיכולוגיים המקצועיים, שאינם עומדים לרשותנו. מספיק לצאת לסיבוב קצר במסדרון של הבית הלבן המכונה "מסלול התהילה הנשיאותי", שלאורכו תלויים דיוקנאות של נשיאי ארצות הברית בעבר, כשתחת כל דיוקן לוחית המתארת בקצרה את תקופת הנשיאות ואת הישגיה.

דונלד טראמפ הורה לאחרונה להחליף את הלוחיות תחת כמה מהנשיאים שקדמו לו. כעת הנשיא ברק אובמה מתואר כ"אחד הנשיאים המפלגים ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית", הנשיא ג'ו ביידן מתואר כ"ג'ו ביידן הישנוני" שהיה "הנשיא הגרוע ביותר בתולדות ארצות הברית".

טראמפ הורה לאחרונה להחליף את הלוחיות תחת כמה מהנשיאים שקדמו לו. כעת הנשיא ברק אובמה מתואר כ"אחד הנשיאים המפלגים ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית", הנשיא ג'ו ביידן מתואר כ"ג'ו ביידן הישנוני"

אפילו הנשיא רונלד ריגן, כך אפשר ללמוד מהלוחית המופיעה תחת דיוקנו בבית הלבן, היה "מעריץ של דונלד טראמפ הרבה לפני שטראמפ רץ לנשיאות ארצות הברית".

לא קשה לזהות כאן את סגנונו האישי הייחודי של הנשיא המכהן, ודוברת הבית הלבן קרוליין לוויט אכן אישרה לרשת CNN שהנשיא טראמפ ניסח בעצמו חלק מהלוחיות החדשות.

קצת קשה להאמין, אבל זה אפילו לא היה גילוי הנרקיסיזם הבוטה ביותר מצדו של טראמפ השבוע. התואר הזה מובטח לתגובה הלא תיאמן שנשיא ארצות הברית פרסם אחרי שנודע על רציחתם של מישל ורוב ריינר בדקירות סכין – ככל הנראה על ידי בנם ניק.

לרוב ריינר שמור מקום של כבוד בהיכל התהילה של התרבות האמריקאית בחמישים השנים האחרונות. רשימת הישגיו הייחודיים בטלוויזיה ובקולנוע היא מעבר לכל מחלוקת. אבל מבחינתו של טראמפ כל פועלו של ריינר נמחק כלא היה, לנוכח העובדה שריינר גם היה מגדולי מבקריו של הנשיא.

לרוב ריינר שמור מקום של כבוד בהיכל התהילה של התרבות האמריקאית בחמישים השנים האחרונות. אבל מבחינתו של טראמפ כל פועלו של ריינר נמחק כלא היה, לנוכח העובדה שריינר גם היה מגדולי מבקריו

מאחר שמנהיגים בעלי אישיות נרקיסיסטית נוטים על פי הספרות המקצועית "לגלות תוקפנות חסרת מעצורים כלפי כל מי שמותח עליהם ביקורת", טראמפ המשיך לתקוף את ריינר גם אחרי מותו הטראגי.

בפוסט שפרסם טראמפ זמן קצר אחרי שנודע על הרצח בקליפורניה הוא תיאר את ריינר כמי ש"היה פעם במאי סרטים מוכשר וכוכב קומדיה" אבל "הטריף את האנשים סביבו עם האובססיה החולנית שלו לנשיא דונלד ג'יי טראמפ".

מה שהוביל את ריינר אל מותו הטראגי, הסביר נשיא ארצות הברית, זו העובדה שהוא לקה ב"סינדרום שיגעון טראמפ".

רוב ומישל ריינר על השטיח האדום באירוע בוושינגטון, 2 בדצמבר 2023 (צילום: AP Photo/Kevin Wolf)

גם אחרי שספג על כך ביקורת מכל עבר – כולל מבכירים במפלגה הרפובליקאית שהרגישו שהפעם הנשיא הגזים אפילו לטעמם – טראמפ לא ממש התרגש. הוא חזר על הדברים גם למחרת בשיחה עם כתבים בבית הלבן, והסביר שמבחינתו ריינר היה פשוט "רע מאוד למדינה שלנו".

"סינדרום שיגעון טראמפ" – Trump Derangement Syndrome – אינו מושג חדש ביקום הטראמפיסטי. הנשיא עצמו מרבה להזכיר אותו בפוסטים ובשיחות עם כתבים ותומכים, כשהוא מלגלג על יריביו המתחלפים

"סינדרום שיגעון טראמפ" – Trump Derangement Syndrome – אינו מושג חדש ביקום הטראמפיסטי. הנשיא עצמו מרבה להזכיר אותו בפוסטים ובשיחות עם כתבים ותומכים, כשהוא מלגלג על יריביו המתחלפים. הסינדרום הזה עשוי להזכיר לישראלים את "מחלת הרל"ביזם", הפרעה נפשית מקומית שראש ממשלת ישראל ומעריציו מייחסים למתנגדיו.

להבדיל מהרל"ביזם הישראלי, שלפחות בינתיים משמש רק ככלי ניגוח רטורי בקטטות אולפנים ורשתות, "סינדרום שיגעון טראמפ" כמעט הפך בארה"ב לחוק.

לפני תשעה חודשים הוגשה לבית הנבחרים של מדינת מינסוטה בארה"ב הצעת חוק לפיה "סינדרום שגעון טראמפ" יוגדר בספר החוקים כהפרעה נפשית שהמדינה נדרשת להגן על הציבור מפניה. על פי הצעת החוק, מדובר ב"התפרצות חריפה של פרנויה אצל אנשים נורמטיביים בדרך כלל, כתגובה למדיניות ולכהונות הנשיאותיות של הנשיא דונלד ג'יי טראמפ.

"תסמיניה עשויים לכלול היסטריה כללית שמקורה בטראמפ, המביאה לחוסר יכולת להבחין בין חילוקי דעות לגיטימיים במדיניות לבין סימנים של פתולוגיה נפשית בהתנהגותו של הנשיא דונלד ג'יי טראמפ.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה בהדלקת נר שני של חנוכה עם לוחמי צה"ל בכותל המערבי, 16 בדצמבר 2025 (צילום: מעין טואף/לע"מ)

"ביטוייה של התסמונת עשויים לכלול עוינות עזה כלפי טראמפ או מעשים גלויים של תוקפנות ואלימות נגד כל מי שתומך בנשיא דונלד ג'יי טראמפ או בכל דבר המסמל את הנשיא דונלד ג'יי טראמפ".

כדי להבין מה לכל הרוחות נכתב פה, צריך לחזור לספרות המקצועית בנושא מנהיגות. היא לא מייחסת לנרקיסיזם רק תופעות שליליות. אין מחלוקת שהנרקיסיזם הניכר לעין של מנהלים מהוללים כמו אלון מאסק או סטיב ג'ובס, מגיע עם חבילת הטבות כמו כריזמה, חזון, אמביציה, נחישות, תעוזה, ביטחון עצמי ויכולת לסחוף אחרים – תכונות הכרחיות למנהל או למנהיג ששואף להצטיין.

הנרקיסיזם הניכר לעין של מנהלים מהוללים כמו אלון מאסק או סטיב ג'ובס, מגיע עם חבילת הטבות כמו כריזמה, חזון, אמביציה, נחישות, תעוזה, ביטחון עצמי ויכולת לסחוף אחרים – תכונות הכרחיות למנהל ששואף להצטיין

מאחר שאנשים בעלי אישיות נרקיסיסטית שואפים להגיע לעמדות כוח והשפעה שתואמות את ההערכה העצמית הגבוהה שלהם, ומאחר שהם גם צמאים להכרה, לכבוד ולתהילה, הביצועים של נרקיסיסטים במשימות שיוצרות הזדמנות להאדרה עצמית, יהיו לא פעם טובות לאין שיעור מהישגיהם של אנשים בעלי רמות נמוכות יותר של נרקיסיזם (כי האחרונים ייטו להתלבט יותר, יהססו יותר, יתייעצו עם אחרים, ויתחשבו בגבולות החוק ובטובת הציבור).

הבונוס הזה מגיע עם תג מחיר: נרקיסיסטים נוטים להאשים אחרים בכישלונותיהם ולהמשיך להאמין בכושר השיפוט של עצמם, גם כשהמציאות מתהפכת על ראשם. ומאחר שבעיני עצמם נרקיסיסטים הם האנשים החכמים ביותר בסביבה, אם לא בעולם כולו, הם תמיד ידחו כל ביקורת עליהם כחסרת ערך.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מחזיק בפטיש לאחר שחתם על "החוק הגדול והיפה" בבית הלבן, 4 ביולי 2025 (צילום: Brendan SMIALOWSKI / POOL / AFP)

הפסקה האחרונה לא נכתבה על טראמפ וגם לא על נתניהו. היא וריאציה חופשית על מסקנות של מאמר בשם "נרקיסיזם והתגובה לפידבק בין אישי" שפורסם ב"כתב העת למחקרי אישיות" בארה"ב ב-1994.

במאמר אחר על מנהיגות נרקיסיסטית, שפורסם לפני חמש שנים על ידי צמד חוקרים בשם אוריילי וקאלדוול ב"קליפורניה מנג'מנט ריוויו", הכותבים מתארים תופעה שהם מכנים "סלקציה שלילית". היא שכיחה בארגונים שבהם מנהיג נרקיסיסט יוצר אווירה רעילה תחתיו.

כפיפים למנהיג כזה, שהם גם אנשים עצמאיים, בטוחים בעצמם ובעלי חלופות מקצועיות טובות, יעזבו את הארגון. ומנגד: כפיפים שאינם מצטיינים בחשיבה עצמאית או שאין להם חלופות טובות, יגלו נאמנות עיוורת למנהיג, יישארו בארגון ואף יקודמו בו.

נשמע מוכר, לא?

התהליך הזה – כותבים החוקרים האמריקאים, שהתמקדו בכלל בהנהלות של תאגידים ולא בממשלות דוברות עברית – מוביל לכך שמי שנשארים בארגון מצייתים למנהיג וחוששים להביע את דעתם ולהתעמת איתו, מה שמאפשר למנהיג הנרקיסיסט להציב את עצמו ואת רצונותיו בלב קבלת ההחלטות הארגונית, להכפיף את הארגון לצרכיו האישיים, לשעבד אותו לסדר היום האישי שלו, לקחת סיכונים יותר ויותר גדולים, ועל הדרך לתמרן אחרים ואף לרמוס אותם, ככל שזה ישרת אינטרס זה או אחר שלו.

מי שנשארים בארגון מצייתים למנהיג וחוששים להביע את דעתם ולהתעמת איתו, מה שמאפשר למנהיג הנרקיסיסט להציב את עצמו ואת רצונותיו בלב קבלת ההחלטות

גם זה נשמע מוכר, לא?

ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי לפני תחילת עדותו במשפט האלפים, כשמאחוריו חברי הליכוד שבאו לתמוך בו, ביניהם יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, ח"כ אביחי בוארון ואסנת מארק. 10 בדצמבר 2024 (צילום: מנחם כהנא/פול)

לפעמים הנזקים של מודל מנהיגות רעיל כזה, שמזניק אפסים לצמרת, פשוט דוקרים את העין. זה קרה, למשל, כאשר ג'סטין אייקרון, הסנטור הרפובליקאי החנפן ממינסוטה, שחתם בתחילת השנה על ההצעה להכניס את "סינדרום שיגעון טראמפ" לספר החוקים, נעצר באשמת שידול קטינה לזנות.

ג'סטין אייקרון, הסנטור הרפובליקאי החנפן ממינסוטה, שחתם בתחילת השנה על ההצעה להכניס את "סינדרום שיגעון טראמפ" לספר החוקים, נעצר באשמת שידול קטינה לזנות

אייקרון בן ה-40 פיתה ברשת נערה בת 17, שהסכימה למפגש מיני איתו. כשהסנטור הגיע למקום המפגש, התברר לו שהוא התכתב עם סוכנת משטרתית. בעקבות השערורייה שפרצה הוא נאלץ להתפטר מהסנאט של מינסוטה. אשתו ואם ארבעת ילדיו הגישה נגדו תביעת גירושין.

דונלד טראמפ כבר בטח שכח מקיומו. עוד לוזר.