הקונטרסט החריף בין יכולות ההגנה המתקדמות שפותחו בישראל נגד איומים מבחוץ ובין ההגנות המזעריות נגד איומים מתוכה, על הדמוקרטיה בה ועל תקינות ממשלית בכלל – זועק לעין.

הקמנו את אחד הצבאות הטובים בעולם ככל הנראה, ובה בעת המנהל הפנימי בישראל עורער לנגד עינינו בקלי קלות. אין למעשה הגנות אפקטיביות נגד המתקפה על מערכות פנימיות שונות ועל נורמות התנהלות שהאמנו ביציבותן.

הקמנו את אחד הצבאות הטובים בעולם, ובה בעת המנהל הפנימי בישראל עורער לנגד עינינו בקלי קלות. אין למעשה הגנות אפקטיביות נגד המתקפה על מערכות פנימיות שונות ועל נורמות התנהלות שהאמנו ביציבותן

הממשלה בפירוש חותרת לשליטה מלאה פה ו"מצפצפת" על עקרונות דמוקרטיים במשטר המדינה. לישראל אין חוקה, והמשמעות היא שברוב של מנדט אחד הקואליציה יכולה לחוקק כרצונה.

מערכת המשפט, שאמורה להיות לפחות בלם חלקי, נרמסת בעצמה ברגל רמה.
ראשי גופים ביטחוניים, שמונו תמיד בראיה ממלכתית, עכשיו נבחרים לפי נאמנותם לשלטון. כל זה עלול עוד להביא את הגולם לקום על יוצרו –  גופי ביטחון פנימי מתקדמים אלה, שפותחו בעמל רב כדי לשמש כהגנה עלינו, יכולים להפוך לאיום גם עלינו.

בתמונה כללית התברר לנו, הישראלים, שהיינו כל כך שקועים בחששות מאיומי חוץ שלא שמנו לב עד כמה המערכת הפנימית שלנו פרוצה. למעשה גם לא האמנו שמישהו מתוכנו ירים יד עליה וירצה לפגוע באחדות הפנימית – הנחה שהתבררה עתה כנאיביות מסוכנת.

הממשלה הנוכחית החליטה לאכול מהפרי האסור וישראל הועמדה בפני מצב שלא הייתה בו עדיין. "והעיר שושן נבוכה" – לא יודעים  איך להתמודד עם סוג האיום חדש הזה, מבפנים.

זה הפך לעניין המרכזי אצל רבים פה והביא להפגנות חוזרות ונשנות. אלא שלא באמת נראה שהמחאה העזה משפיעה על הממשלה. אפשר היה לקוות שתקום במפלגת הליכוד התנגדות פנימית למה שקורה, אלא שראש הממשלה בנימין נתניהו היה ער לסיכון זה, ובמהלך השנים הארוכות של שלטונו הוא סילק מההנהגה ומרשימת הכנסת במפלגתו אנשים בעלי דעה עצמאית והחליפם בנאמניו.

ראשי גופים ביטחוניים, שמונו תמיד בראיה ממלכתית, נבחרים כעת לפי נאמנותם לשלטון. זה עלול להקים את הגולם על יוצרו – גופי ביטחון פנימי מתקדמים, שפותחו בעמל רב לשם הגנה עלינו, יכולים להפוך לאיום גם עלינו

אפילו לאחרונה, שר הביטחון שלו יואב גלנט ויו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת יולי אדלשטיין מצאו עצמם מודחים כאשר הביעו התנגדות למהלכים שלו. המפלגה שלו הפכה למעשה להיות חותמת גומי להחלטותיו.

האם בחירות תעזורנה? ממש לא ברור. ראשית, תמיד אפשר לדחותן בתירוץ של "מצב מלחמה", כזה שאף פעם לא מסתיים. בנוסף, הממשלה עוסקת בחקיקה שמחלישה את האפשרות להחליפה – חלק מתהליך הדה-דמוקרטיזציה הכללי שהיא מקדמת.

ההיסטוריה יודעת, גם אוהבת, להפתיע. היינו שטופים פה ברטוריקה גבוהה על "שיבת ציון" ועל היותנו "אור לגויים". היינו גאים על הצלחתנו בהקמה יש מאין של מדינה מתקדמת ומפותחת כללית וכלכלית, ולא הבחנו במזימה הנרקמת.

עכשיו,  שהתעוררנו למציאות הזו בבעתה, השאלה הגדולה עבור רבים היא איך נחלצים מהשפל הזה שנקלענו לתוכו, ויש תחושת חוסר מוצא.

אבל דווקא ברגעי שפל חשוב להישאר מפוקחים. ראשית, אסור לשכוח שמדובר באירוע חדש יחסית. תהליך ההידרדרות העיקרי החל רק לפני כמה שנים, מאז הקמת הממשלה הנוכחית.

בהתחלה קיוו רבים שזו רק תאונה זמנית וכשהממשלה תיווכח בעוצמת המחאה, כולל מצד גופים מובילים במדינה, היא תירתע, ולמען אחדות העם תפתח בדיאלוג פנימי להגיע לפשרה. עכשיו, כמה שנים אחרי, אנחנו כבר חכמים יותר והנאיביות הראשונית פגה. בהתאם, מתחילה להתפתח תגובה יותר מסודרת ומאורגנת, שזה תהליך שדורש זמן.

האם בחירות תעזורנה? ממש לא ברור. ראשית, תמיד אפשר לדחותן בתירוץ של "מצב מלחמה", כזה שאף פעם לא מסתיים. בנוסף, הממשלה עוסקת בחקיקה שמחלישה את האפשרות להחליפה. אז איך נחלצים מהשפל?

חשוב גם, לשם כך, להבין היטב את הרקע למה שקורה. כאן שמים לב שמה שבכלל איפשר את המהלכים שקרו זה מה שאפשר לכנות – האנומליה החרדית. עקב גידול דמוגרפי חריג, המפלגות החרדיות הגיעו למשקל פוליטי של ממש במדינה, הם כמעט שליש מהקואליציה הנוכחית – וזאת כאשר הם ממשיכים להפגין אפתיה לענייני מדינת ישראל, ומבחינתם ענייני קהילתם הם עיקר העיקרים.

כך נוצר בסיס לדיל אידיאלי בינם לבין  נתניהו. הוא מעניק לקהילתם פריווילגיות וכספים חריגים, והם מרימים ידיים לתמיכה בחוקיו והחלטותיו. וזאת בדרך כלל מבלי להתעסק יותר מדי בתוכנם – אלה מעניינים אותם כשלג דאשתקד.

אלא שמצבי אנומליה יכולים להחזיק מעמד זמן מה. במוקדם או במאוחר הם חייבים להיקלע לקשיים. הסערה לאחרונה בעניין אי-הגיוס של החרדים היא דוגמה בולטת. המחאה החריפה על כך היא לא רק נחלת המרכז-שמאל אלא גם בליכוד ובציונות הדתית יש לא מעט הרואים זאת בחומרה. זאת בייחוד בזמנים בהם עקב צרכי ביטחון מוגברים גם חיילי מילואים נקראים להרבה ימי שירות.
אולם, מעבר למאבק המתגבר בתוך בישראל, קיום הממשלה צפוי להסתבך דווקא מהחוץ.

בעולם הרחב רואים מה קורה פה, וישראל נפלה קשות במעמדה העולמי. חרמות וסנקציות מסוגים שונים נוחתים עלינו חדשות לפרקים. נתניהו כבר הצהיר שנהיה משק אוטרקי – אך בפועל התנתקות מהעולם היא בלתי אפשרית לטווח הארוך.

ברבות השנים התבסס דיל אידיאלי בין החרדים לנתניהו. הוא מעניק לקהילתם פריווילגיות וכספים חריגים, והם מרימים ידיים לתמיכה בחוקיו והחלטותיו, בדרך כלל בלי להתעמק מדי בתוכנם – שמעניין אותם כשלג דאשתקד

התלות שלנו בארה"ב היא כבר כה גדולה, שאם יוסר מעטה ההגנה שלה עלינו במוסדות בינלאומיים, כמו האו"ם, נהיה מייד בבעיה קשה מאוד. הנשיא דונלד טראמפ, משענתו הרצינית היחידה בעולם של נתניהו, מעוניין מאוד להתקדם להסכם בעזה ובשטחים, וגם להסדרת נורמליזציה בין ישראל וארצות ערביות שונות. הוא מתעקש על כך ובמהלך החודש הזה נתניהו ישמע זאת בבירור בביקורו המתוכנן בוושינגטון.

תוכניות טראמפ יעמידוהו במצב קשה. לשותפיו הקיצוניים של נתניהו יש קווים אדומים מבחינת נכונות לוותר על האידיאולוגיה הלאומנית שלהם, מה שמתנגש עם כוונות טראמפ – שנתמכות גם על ידי יתר ארצות המערב העיקריות. לפיכך, נתניהו מתקרב במהירות לצומת החלטה קריטי. לסרב לטראמפ זה מעשית בלתי אפשרי במצב הבידוד בו נתונה ישראל בעולם, ולנוכח התלות המוחלטת שלה בארה"ב.

מי שכבר הבין את מצב המלכוד שלקראתו צועד נתניהו הוא יאיר לפיד. הוא העביר זה עתה בכנסת החלטה שתומכת בתוכניות טראמפ. אמנם אף אחד מחברי הכנסת של הקואליציה לא הגיע לישיבה הזו, אבל תרגילים כאלה אפשר לנהל רק כלפי האופוזיציה פה – עקב הזלזול המתמשך בה – אך לא נגד גורמי חוץ. וכבר מייד הגיעה תגובה. השליח האמריקאי למזרח התיכון, תום ברק, התבטא בסרקסטיות על מצב הדמוקרטיה בישראל – אירוע נדיר, שקשה להניח שדיפלומט בכיר כזה יעשה בלי לקבל אישור מראש מהנשיא.

כל זה מוביל לאפשרות, שפתוחה בפני נתניהו, להחליף את הציונות הדתית בממשלה במפלגות מרכז – אז לא תהיה מניעה עבורו ללכת לקראת טראמפ. בפועל יש כבר מזמן הצעה על השולחן בכיוון זה מבני גנץ. אם זה יקרה, אחרים מהמרכז, כמו לפיד וגדי איזנקוט, צפויים להצטרף.

תלותנו בארה"ב כה גדולה, שאם יוסר מעטה הגנתה עלינו במוסדות בינלאומיים נהיה בבעיה קשה. לטראמפ, משענתו הרצינית היחידה בעולם של נתניהו, יש תוכניות לאזור, שיעמידו את נתניהו במצב בלתי אפשרי

אם אכן כך יהיה ותקום קואליציה כזו, אז בבת אחת נחוש שיפור בכל הספקטרום הישראלי. ההפיכה המשטרית תיבלם, וגם יחסי ישראל עם שכנותיה בעולם הערבי יעלו על מסלול חיובי. כך גם עם יתר העולם הרחב.

כדאי לזכור שזה לא בלתי שכיח בהיסטוריה כי זמני שפל קשים הם גם צמתים של מפנה דרסטי. זה לא מן הנמנע שזה מה שמצפה לנו עתה.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.