כתב האישום בשוחד – המסתמן נגד הסוכן של טיסנקרופ בעסקות כלי השיט, מיקי גנור – מחייב את בנק דיסקונט לבחון מחדש את ההלוואה שהעניק למימון עסקת רכישת כלי השיט, כמי שאמור להימנע ממימון עסקות הלבנת הון ושחיתות. כך עולה משיחות עם עורכי דין ומומחים לנושא, על הלוואה של כמיליארד שקל שהעניק הבנק למימון עסקת הנשק.

לדברי המומחים, הבנק עלול להביך בעלי עניין נוספים שלו, כגון בעלי מניות מהותיים זרים, בנקים קורספונדנטים, וכן רגולטורים שקשורים לפעילותו בחו"ל, אם לא יפעל כעת לבחינת ההלוואה מחדש – ואם יתברר כי כספי ההלוואה אכן שימשו לעסקה השוחדית לכאורה מול טיסנקרופ.

המדובר בהלוואה של 248 מיליון יורו שהעניק דיסקונט עבור רכישת ארבע ספינות נשק מטיסנקרופ בידי משרד הביטחון, אשר גם נושא בהוצאות המימון של ההלוואה. כספי ההלוואה יועדו למימון שליש מהעסקה שנחתמה ב-2015. יתר הסכום אמור להגיע מתמלוגי הגז, שהספינות שנרכשו היו אמורות לאבטח את אסדות הקידוח והזיקוק שלו.

כבר בשנה הבאה אמור משרד הביטחון להתחיל בהחזר ההלוואה לבנק. ואולם, אם ימצא דיסקונט שהכסף שהלווה שימש גם לתשלומי שוחד, הוא אמור לבחון ביטול של ההלוואה ודרישה של החזר מיידי שלה.

בתגובה לפניית זמן ישראל מסרו בבנק דיסקונט את התגובה הבאה:

"בנק דיסקונט העניק הלוואה למדינת ישראל / משרד הביטחון, באישור החשב הכללי. הבנק פועל בהתאם להוראות החוק ועל כן אבקשך להימנע מכריכת שם הבנק בעניין זה".

את ההלוואה המורכבת, שכספיה הועברו לטיסנקרופ אך המדינה היא זו שנושאת בהוצאות המימון שלה, אישרה החשבת הכללית במשרד האוצר דאז, מיכל עבאדי בויאנג'ו, שאף מסרה עדות במשטרה במסגרת פרשת 3000.

מיקי גנור (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

כתבי אישום חמורים

לפני עשרה ימים הוחלט להגיש כתבי אישום חמורים בכפוף לשימוע, נגד שורה ארוכה של מעורבים בעסקת כלי השיט (ספינות וצוללות).

בין הנאשמים נמצאים נציג המספנה הגרמנית גנור; בן דודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עו"ד דוד שמרון; ומפקד חיל היום לשעבר, אליעזר מרום (צ'ייני).

עו"ד יהודה שפר: "אם יש תשלומי יתר שמישהו משלם לכיסו של מישהו אחר, אז הבנק בהחלט צריך לוודא שאין כספים שהעברתם אסורה. בעסקה כזו, יש חשש למחירים מנופחים, ולחשבוניות לא אמיתיות"

החשדות על כך שעסקת כלי השיט של טיסנקרופ ומשרד הביטחון נגועה בשחיתות עלו לפני זמן רב. כבר בפנייה הראשונה שהפנה זמן ישראל לבנק בקיץ האחרון, דיסקונט חזר והבהיר שמה שכל מה שמעניין אותו הוא החזר ההלוואה.

ואכן, הסיכון שכספי ההלוואה לא יוחזרו לבנק אפסי, מאחר שמדובר בהלוואה שניתנה, למעשה, למשרד הביטחון. "העסקה עצמה לא בהכרח פסולה, כי קונים משהו חשוב ואמיתי. אבל יכול להיות שהמחיר מופרז, וכולל כספי שוחד, ולכן הבנק אמור לדרוש הבהרות והסברים כדי לוודא שאין כספים נגועים בתוך העסקה", אומר עו"ד יהודה שפר, לשעבר ראש הרשות לאיסור הלבנת הון.

שפר מדגיש כי הוא מתייחס לשאלה העקרונית כיצד בנק אמור לנהוג במצב שבו מתברר כי הלוואה שניתנה, שימשה גם לכספי שוחד. "אם יש תשלומי יתר שמישהו משלם לכיסו של מישהו אחר, אז הבנק בהחלט צריך לוודא שאין כספים שהעברתם אסורה".

לדבריו, "בעסקה כזו, יש חשש למחירים מנופחים, ולחשבוניות לא אמיתיות. אם חושבים שיש מרכיב בלתי חוקי בעסקה, מצופה מקצין הציות של הבנק, לדווח על פעולה בלתי רגילה לרשות לאיסור הלבנת הון, ברגע שמתברר לו על כך, ואז המשטרה יכולה לחזור לבנק עם הנחיות כאלה ואחרות".

יהודה שפר (צילום: Moshe Shai/Flash90)

"הבנק אמור לפעול לאיתור הלבנת הון"

כדי להבין אילו סעיפים סטנדרטיים מתייחסים לשוחד בהלוואות של עסקות מהסוג הזה, פנינו לעורך דין בריטי, שמתמחה בבנקאות ועסקאות בינלאומיות.

לדברי המשפטן, שביקש להישאר בעילום שם, "החוזה אמור לכלול סעיפים שאוסרים על החברה או על אנשים מטעמה להיות מעורבים בפעילות שמפרה חוקים לאיסור שוחד, שחיתות או הלבנת הון. בנוסף, הבנק אמור לקיים מדיניות של מניעת שוחד, שחיתות והלבנת הון, ולפעול לאיתור הלבנת הון, אם יש כזו".

עורך הדין מסכם ואומר, כי במקרה שיש עדות לפעילות אסורה שכזו, אמור הבנק לטעון להפרה של ההסכם, ולמשוך את ההלוואה בחזרה.

דוד שמרון ביקש להעביר למיקי גנור סכום של 80 אלף דולר דרך בנק דיסקונט, אך הבנק סירב להעביר את הסכום לחשבון שפתח שמרון לצורך זה. הסיבה: עילת העברת הכספים לא הניחה את דעת קצינת הציות של הבנק

בכל הנוגע לבעלי המניות הזרים, אם דיסקונט לא יפעל כעת לבחינה מחדש של ההלוואה, הרי שהבנק עלול לפעול בסתירה למדיניותם של בעלי המניות הללו ולפיה יש לצמצם את החשיפה לשחיתות. בין השאר, הכוונה לבנק ההשקעות בלקרוק, שאוחז בקצת יותר מ-4% מדיסקונט, ושמדיניות מניעת השוחד והשחיתות שלו, (Anti-bribery and corruption), אוסרת על מעורבות בעסקות ועל העברת כספים שמאפשרים מתן שוחד או כספים מושחתים, לגוף או איש ציבור.

בבלקרוק מצהירים במדיניות ההשקעות שלהם, שהם מביאים בחשבון את האיסורים האלה כחלק מבדיקת נאותות לשותפים עסקיים. בנוסף, הם מנסים לצמצם חשיפה של לקוחותיהם להשקעות שיש בהן סיכון של מעורבות בשחיתות.

בתשובה לשאלה האם פנו בבלקרוק לדיסקונט כדי לדרוש מהבנק הישראלי הבהרות בנוגע לעסקה, ביקשו בבלקרוק שלא להגיב.

גם בבנק ישראל סירבו להתייחס להלוואה הספציפית הזו, אך הפנו אותנו לסעיפים הרלוונטיים בהוראות ניהול בנקאי תקין, שקובעות תנאים לאישור אשראי. כך למשל, הבנק אמור לעקוב אחר היושרה והמוניטין של הלווה לאורך כל חיי ההלוואה, "להכיר אותו", ולוודא שהוא בעל מוניטין ולא מעורב בפעילות הונאה או עבירות אחרות.

"ניתן לבצע זאת במגוון דרכים", נאמר בהוראות אלה. אך במקרה הזה לא צריך להתאמץ: הפרקליטות, כאמור, כבר דיווחה לציבור לפני שבוע וחצי כי הסוכן של טיסנקרופ מואשם בשוחד בגין העסקה שאותה מימן הבנק, בכפוף לשימוע.

מיכל עבאדי בויאנג'ו (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

מתי הבנק עומד בהוראות "הכר את הלקוח"

כמה דירקטורים בדיסקונט שפנינו אליהם סירבו להתייחס לנושא. אחד מהם חזר על הטענה כי הבעיה של הבנק היא רק הסיכון להחזר, ושכל השאר לא קשור אליו. ברשות לאיסור הלבנת הון הפנו אותנו למשרד המשפטים, ושם סירבו להגיב.

בהתקשרות אחרת עם נשואי כתב האישום המסתמן בפרשה זו, הבנק עמד על יישום של הוראות "הכר את הלקוח" כבר בעת הגשת הבקשה להלוואה.

בכתב האישום נכתב כי עו"ד דוד שמרון ביקש להעביר למיקי גנור סכום של 80 אלף דולר דרך בנק דיסקונט, אך הבנק סירב להעביר את הסכום לחשבון שפתח שמרון לצורך זה.

הסיבה הייתה שעילת העברת הכספים לא הניחה את דעת קצינת הציות של הבנק. מסיבה זו, גנור ושמרון פעלו כדי להעביר את הכספים מחשבון של שמרון בקרדיט סוויס, לחשבון של חברה בבעלות גנור בבנק הפועלים.

גם בבנק הפועלים ביקשו מסמכים שיבהירו את מהות העסקה, אך קיבלו משמרון וגנור מכתבים שהציגו מצגים כוזבים, וכך אושרה ההעברה, לפי כתב האישום. מסיבה זו, נאמר שם עוד, חשודים השניים בעבירה על חוק איסור הלבנת הון.

דוד שמרון (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

הבנק השלישי בגודלו בישראל

שווי השוק של דיסקונט הוא מעל 18 מיליארד שקל, והוא השלישי בגודלו בישראל.

בדומה לבנק לאומי, גם דיסקונט מתנהל בשש השנים האחרונות ללא גרעין שליטה, ומי שבוחרים את הדירקטורים בבנק הם משקיעים מוסדיים גדולים מהארץ ומחו"ל, בהם הראל, אלטשולר, Blackrock ו-Lazard.

ביטול ההלוואה לטיסנקרופ ולמשרד הביטחון אינה דבר מובן מאליו, שכן הוא דורש הצבת תמרור אדום למדינה. עסקים עם המדינה נחשבים לרווחיים ולמשתלמים ביותר, מה גם שפרעון מוקדם של ההלוואה עלול לטרפד את עסקת ספינות הנשק ולהשליך על הבטחון הלאומי, כביכול, (אם כי גם על עצם הצורך בספינות היו סימני שאלה, שכן הן נועדו לאבטח את אסדות הגז).

מי שנכנס לתפקידו כמנכ"ל הבנק בתחילת החודש הוא אורי לוין, שכיהן בשנתיים האחרונות כמנכ"ל דיסקונט ניו יורק, ואמור להכיר היטב את הרגישות של הרשויות בחו"ל למניעת שחיתות והלבנת הון בבנקים שדיסקונט עובד מולם.

מנהלי ארגונים גדולים שואפים בדרך כלל לנקות אורוות עם כניסתם לתפקיד, ובבנקים מדובר במהלכים כמו הפרשות לחובות מסופקים ואבודים או פיטורים. כעת, לפתחו של לוין מתגלגל בירושה גם מה שעלול להיות תפוח אדמה לוהט במיוחד.

אורי לוין (צילום: יחצ)

הבהרת המערכת:
בידיעה המקורית עשוי היה לעלות הרושם כאילו בנק דיסקונט העניק את ההלוואה ישירות לטיסנקרופ בניגוד לנוהלים. לא זו היתה כוונת המאמר – והוא עבר עריכה מחודשת כדי לחדד את הנטען בו.