התייצבותה של פרקליטות המדינה להגן על מהלכיה הבלתי חוקיים של משטרת ישראל, בעניין האיסור על אוהדי הפועל תל אביב להיכנס לאצטדיונים עם חולצות המחאה נגד המשטרה – היא אחד מרגעי השפל המביכים של הפרקליטות בכל הזמנים.

ליקוי המאורות הזה מלמד כי הפרקליטות נטשה את העקרונות הבסיסיים ביותר של הגנה על זכויות אדם, והיא מתעדפת שמירת שקט תעשייתי בין הפרקליטות למשטרה על פני מילוי תפקידה.

שתי העתירות הדחופות של אוהדי הפועל תל אביב ושל האגודה לזכויות האזרח הוגשו שלשום (רביעי) לבג"ץ. בית המשפט, שזיהה את הצורך לתת מענה לחריגה הבוטה של המשטרה – אפילו בסטנדרטים שלה עצמה תחת שלטונו של איתמר בן גביר – קבע דיון בהול שהתקיים אתמול אחר הצהריים.

שעות אחדות לפני הדיון הגישה מחלקת הבג"צים בפרקליטות את תגובת המשטרה לעתירות, ובאופן מעורר השתאות עשתה שורת מהלכי אקרובטיקה לוגית ומילולית במטרה להגן על פעולת המשטרה.

שעות אחדות לפני הדיון הגישה מחלקת הבג"צים בפרקליטות את תגובת המשטרה לעתירות, ובאופן מעורר השתאות עשתה שורת מהלכי אקרובטיקה לוגית ומילולית במטרה להגן על פעולת המשטרה

"בחודשים האחרונים חלה הסלמה באירועי האלימות במשחקי הספורט", נכתב בתגובת הפרקליטות, "אלימות זו הגיעה לשיא והובילה לביטול משחק הדרבי בין הפועל תל אביב למכבי תל אביב. לנוכח ההסלמה בהתנהגות האלימה במשחקי הספורט ופגיעתה בשלום הציבור, החליט מפקד מרחב איילון לאסור על כניסת צופים בלבוש החולצה המתוארת בעתירה".

אוהד הפועל תל אביב בדיון בבג"ץ בעתירה נגד החלטת המשטרה לאסור על כניסת אוהדים לאצטדיונים בשל לבישת חולצות מחאה עם ביקורת על המשטרה, 18 בדצמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הפרקליטות הוסיפה וביקשה שבועיים ימים על מנת "למצות את הבחינה" ולגבש עמדה מסודרת, אך עמדה על כך שבמהלך תקופה זו תעמוד בתוקף הנחיית המשטרה בדבר איסור לבישת החולצה.

בצדק אפיין במהלך הדיון עו"ד עודד פלר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, את תגובת המדינה באופן הבא: "מצאתי בתגובה טענות עובדתיות, מצאתי בתגובה טענות דיוניות, פחות מצאתי טענות משפטיות". ראש הרכב השופטים בדיון, השופטת דפנה ברק-ארז, נאלצה להודות: "זה תיאור שלא רחוק מהמציאות".

בצדק אפיין במהלך הדיון עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח, את תגובת המדינה באופן הבא: "מצאתי בתגובה טענות עובדתיות, מצאתי בתגובה טענות דיוניות, פחות מצאתי טענות משפטיות"

ואכן, פרקליטות המדינה נמנעה כמעט כליל מלנסות לעגן את פעולותיה של המשטרה בתשתית משפטית כלשהי, סעיפי חוק או פסיקה קודמת של בית המשפט. הסיבה ברורה: אין בנמצא תשתית משפטית כזו.

המשטרה לא ניסתה אפילו לעמוד במבחן הנוהג מאז בג"ץ קול העם מראשית ימי המדינה, שלפיו פגיעה בחופש הביטוי תיעשה רק במצב של קרבה לוודאות לפגיעה ממשית ורצינית באינטרסים ציבוריים חיוניים.

לא נציגת הפרקליטות ולא שלל קציני המשטרה שהתעקשו לדבר בדיון, לא הצליחו אף להסביר את הקשר הסיבתי שבין התרת כניסה לאצטדיונים עם החולצות שבמחלוקת לבין עליית רמת הסיכון להתרחשותם של אירועי אלימות.

שלט "חופש הביטוי לא עובר בידוק" מונף בידי אוהדים של הפועל במשחק בתל אביב, 6 בדצמבר 2025 (צילום: דני מרום/פלאש90)

ברקע, המציאות שאותה איש לא הזכיר באולם בית המשפט: אלה לא רק אוהדי הפועל שמצויים בקרב, לעתים אלים, עם המשטרה; זו המשטרה שבהתנהלותה הברוטלית והאלימה כלפי האוהדים, מייצרת ומשמרת את אווירת המלחמה.

ברקע, המציאות שאותה איש לא הזכיר: אלה לא רק אוהדי הפועל שמצויים בקרב עם המשטרה; זו המשטרה שבהתנהלותה הברוטלית והאלימה כלפי האוהדים, מייצרת ומשמרת את אווירת המלחמה

ברמה הפרוצדורלית, הפרקליטות ביקשה מבית המשפט להמתין שבועיים עד לגיבוש עמדה סדורה, אך התעקשה שבמהלך השבועיים הללו תעמוד בתוקפה הנחיית מפקד המחוז, ניצב חיים סרגרוף, האוסרת על כניסת אוהדים הלובשים את החולצה האסורה.

מובן שבית המשפט לא יכול היה לתת לכך יד, ואכן שעות אחדות לאחר תום הדיון הוציאו השופטים צו על תנאי, המורה למשטרה לנמק בתוך שבועיים מדוע לא תבוטל ההנחיה; ובנוסף הוציאו צו ביניים, המקפיא את תוקפה של ההנחיה, ולמעשה מתיר לאוהדים המגיעים למגרשים ללבוש חולצות שעליהן מופיע "תוכן מחאתי או ביקורתי".

שיא המבוכה בדיון נרשם לאחר שהשופטים ניסו להסביר למפקד המחוז שהדרך הנכונה לבחון את מידת הסכנה הגלומה בחולצות היא דווקא לאפשר את לבישתן בשבועיים הקרובים. על כך ענה להם ניצב סרגרוף בהתרסה, כילד נזוף וזעוף: "אני הבנתי מה אתם אומרים. אני אגיד לכם פה, ההמלצה שלי למפכ"ל תהיה – אין משטרה ביציע".

שופטי בג"ץ עשו הכול במהלך הדיון הזה כדי לשמור על כבודה של המשטרה, אבל מול מופע שכזה, גם הם הרימו ידיים.

ניצב חיים סרגרוף בדיון החולצות????️ pic.twitter.com/GzXJ5VP7tn

— Sport5 (@sport5il) December 18, 2025

מובן שעל אף הקפאת ההנחיה הבלתי חוקית לאסור על כניסת אוהדים הלובשים את חולצות המחאה נגד המשטרה, היא אוחזת בידיה סמכויות חוקיות נרחבות לפעול נגד האלימות במגרשי הספורט.

צעד ראשון בדרך לשם יהיה חינוכם של השוטרים וקציני המשטרה עצמם, הנראים לעתים כפועלים ללבות במכוון את האלימות ולחמם את הגזרה מול קבוצות אוהדים מסוימות.

צעד ראשון הוא חינוכם של השוטרים וקציני המשטרה עצמם, הנראים לעתים כפועלים ללבות במכוון את האלימות ולחמם את הגזרה מול קבוצות אוהדים מסוימות

השופטים הדגישו בהחלטתם כי "אין במתן צו הביניים כדי למנוע מן המשטרה לפעול במסגרת הדין לצורך מילוי תפקידיה". הדגש הוא על המילים – במסגרת הדין.

כך, סעיף 12(א) לחוק איסור אלימות בספורט מסמיך שוטר לתת כל הוראה ואף להרחיק מהמקום אדם המפריע לסדר הציבורי או מתנהג באופן אלים, או מי שיש חשד בעניינו שיפעל כך. מובן כי נוסחה זו כפופה למבחן הוודאות הקרובה, בשל פגיעתה הוודאית בזכויות אדם.

במקרים חמורים יותר, רשאית המשטרה בהתאם לסעיף 17 לחוק, לפנות לבית המשפט ולבקש ממנו להוציא צו הרחקה לאוהד שהתנהג באופן אלים, או שיש לגביו חשד סביר שעבר עבירה הקשורה לספורט, או שהתנהגותו נותנת בסיס סביר לחשש כי הוא עלול להתנהג באופן אלים.

כוחות משטרה על הדשא באצטדיון בלומפילד אחרי החלטת המשטרה לבטל את משחק הדרבי בין הפועל ומכבי, 19 באוקטובר 2025 (צילום: פלאש90)

מימוש הסמכות כאן עובר דרך בית משפט, ויש בבקרה השיפוטית על מנת לרכך את הפגיעה בזכויות, כך שנוצר איזון ראוי בין האינטרס למניעת אלימות באירועי ספורט לבין זכותם של אוהדים לחופש ביטוי, חופש תנועה וזכות הקניין.

מוטב לפרקליטות להתעשת בשבועיים הקרובים, ולהציג לבג"ץ עמדה המתכתבת עם הוראות הדין, בראש ובראשונה ביחס לזכות המחאה במרחב הציבורי, גם אם מדובר באוהדים שאינם חביביה של המשטרה

נוסחת האיזון הזו מוכרת היטב לפרקליטות. מוטב לה להתעשת בשבועיים הקרובים, ולהציג לבית המשפט עמדה המתכתבת עם הוראות הדין, בראש ובראשונה ביחס לזכות המחאה במרחב הציבורי, גם אם מדובר באוהדים שאינם חביביה של משטרת ישראל, וגם אם המחאה מכוונת כלפי המשטרה עצמה.