כתבתי כבר על הגבול הפרוץ עם ירדן, אבל כנראה שבמשרד הביטחון רואים את הסכנות בגבול הזה כשוליות. אז אני קובע – משרד הביטחון לא מטפל בבעיה הזו בדחיפות וברצינות הדרושה. הכל מתנהל לאט וזה מול איומים גוברים מכיוון ירדן. 

מדובר בתסריט ריאלי לגמרי – בוקר אחד או לילה אחד עשרות טנדרים עם חמושי חמאס או דאעש יפרצו לשטח ישראל ויגרמו לאבדות רבות.

במשרד הביטחון הכול מתנהל לאט, מול איומים גוברים מכיוון ירדן. מדובר בתסריט ריאלי לגמרי – בוקר אחד או לילה אחד עשרות טנדרים עם חמושי חמאס או דאעש יפרצו לשטח ישראל ויגרמו לאבדות רבות

ולמי שצריך אישור רשמי לחומרת המצב – ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, החליטה שלא להניח דוח ביקורת חדש בנושא זה במלואו על שולחן הכנסת אלא לפרסם רק חלקים ממנו, לשם שמירה על ביטחון המדינה.

לפי הדוח שפורסם באתר YNET, אורך קטעי התוואי של קו התפר בעוטף ירושלים הוא כמה עשרות קילומטרים, ומבדיקת המבקר עולה כי רק ב-61% קיים מכשול. היעדר המכשול מתחלק כך: 11 ק"מ בתוואי אחד, שישה קילומטרים בתוואי שני, כ-250 מטר בתוואי שלישי וכמה עשרות ק"מ בשני תוואים נוספים.

מהדוח עולה תמונה מדאיגה, שלפיה פלסטינים יכולים להיכנס לשטח ישראל ללא כל בקרה או בידוק ובכך להוות סיכון. המבקר כתב כי היעדר מכשול במקומות מסוימים, הסטת כוחות לטיפול באירועים במעברים ופגיעה במשימות הבט"ש (ביטחון שוטף) במכשול מהווים סכנה לאירועי טרור, מכיוון שמפגעים יכולים להסתנן דרך הפרצות בגדר.

עוד כתב מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, כי אף שהמכשול בעוטף ירושלים הוקם כדי למנוע ולסכל הסתננות של שוהים בלתי חוקיים (שב"חים), בפועל הוא לא מצליח כבר זמן רב לספק את המענה ההגנתי הנדרש. למשל, ברבעון הראשון של כל אחת מהשנים 2024-2022 חדרו לישראל מהגזרה כ-2,000, 2,400 ו-1,200 שב"חים בשנה, בהתאמה. אנגלמן הדגיש כי מדובר בכשל חמור המסכן את תושבי ישראל בכלל, ואת השכונות הסמוכות למכשול בפרט.

בין השנים 2022-2024 חדרו לישראל מגזרת המכשול בעוטף ירושלים אלפי שב"חים בשנה. מבקר המדינה אנגלמן הדגיש כי מדובר בכשל חמור המסכן את תושבי ישראל בכלל, ואת השכונות הסמוכות למכשול בפרט

הוא מוסיף כי יש צורך בשדרוג נוסף של המכשול באמצעות הקמת חומת בטון גבוהה, אבל אי ההסכמה בין משרד הביטחון לבין המשרד לביטחון לאומי בנוגע לגורם הנושא באחריות התקציבית לשדרוג המכשול, מנציחה את הבעיה, ובכך מסכנת את תושבי ישראל, בייחוד נוכח אירועי 7 באוקטובר.

עד כאן עיקרי הדוח שפורסמו. המצב החמור ידוע לכל הגורמים, אבל הפעולות לנטרול הסכנה חלקיות ואיטיות.

הגבול עם ירדן הוא היום אחד המוקדים הרגישים ביותר של ישראל, בעיקר בשל הברחות נשק, סמים וחדירות עוינות – פחות בשל איום מצד המדינה הירדנית ויותר מצד איראן, ארגוני טרור ורשתות פשיעה הפועלות דרך השטח הירדני.

מאז 2020 יורטו למעלה מ־1,000 כלי נשק שיועדו לארגוני טרור בגדה ולעבריינים בישראל דרך הגבול הירדני, אך חלק משמעותי מצליח לעבור. ההברחות כוללות אקדחים, רובים (כגון M-16), חלקי נשק ורכיבים לייצור אמצעי לחימה מאולתרים.

תועדו חדירות של גורמים מירדן שביצעו פיגועי ירי/ירי על כוחות צה"ל, למשל אירוע באוקטובר 2024, בו שני ירדנים חצו דרומית לים המלח ופצעו שני חיילים לפני שחוסלו.

איראן וגורמי פרוקסי שלה, בעיקר חזבאללה וחמאס, מנסים להפוך את הגבול המזרחי למסלול לחץ נוסף על ישראל באמצעות חדירות, הפעלת חוליות ואמצעי איסוף.

הגבול עם ירדן הפך לאחד המוקדים הרגישים בישראל, בעיקר בשל הברחות נשק, סמים וחדירות עוינות. פחות בשל איום מצד המדינה הירדנית ויותר מצד איראן, ארגוני טרור ורשתות פשיעה הפועלות בשטח ירדן

מסמכים שנתפסו בידי צה"ל חשפו תכנון איראני־חמאסי למסלולי הברחת נשק מסוריה דרך ירדן לגדה, תוך שימוש בסוחרי סמים ובדואים כדי לעקוף בקרה ביטחונית.

לאחר שהנתיב הלבנוני הוקשח עקב התחזקות המענה בצפון, החשיבות של הציר הסורי־ירדני־בקעת הירדן עלתה עוד יותר.

איראן שואפת להעמיק השפעה בירדן ולערער את היציבות של המונרכיה, בין היתר באמצעות נשק, כסף ורשתות דתיות־פוליטיות.

העובדה שכ־70% מהאוכלוסייה הירדנית היא ממוצא פלסטיני, ושרבים בה תומכים בחמאס, מייצרת לחץ ציבורי על המשטר ומקשה עליו להיתפס כשותף גלוי לביטחון ישראל.

הגבול עם ירדן הוא הארוך ביותר של ישראל, כ-450 ק"מ. הפחתת גדודי לחימה בשנים האחרונות יצרה "אזורים מתים" בפיקוח. חלקים מהגדר הישנה הם משנות ה־70, עם חיישנים חלקיים בלבד, מה שמקשה על גילוי מיידי של חיתוכים והברחות.

בטלוויזיה שודרו בתקופה האחרונה דיווחים על איך שוהים בלתי חוקיים עוברים את הגדר הקיימת ללא חשש, באור יום. רובם מחפשים פרנסה, אבל לחלקם לפחות עלולות להיות כוונות רצחניות.

הטלוויזיה מצלמת, הבעיה מוטחת בפני מערכת הביטחון, אבל היא מטופלת באיטיות ובצורה חלקית ולא יעילה, בעיקר מול לקחי ה- 7 באוקטובר. נשק זול ואיכותי דרך ירדן מעלה את רמת האש של חוליות טרור בגדה ומגביר את הקטלניות של פשיעה לאומית־פלילית בתוך ישראל. שילוב של נשק מוברח עם תשתיות טרור קיימות עלול לייצר יכולות ירי מדויקות יותר לעבר יישובים וצירים בבקעה ובמרכז.

ישראל החלה בפרויקט גדר מזרחית חדשה בעלות של כ־5.5 מיליארד ש"ח לאורך כ־425 ק"מ, כולל חיישנים וכוחות תגובה, אבל זה מעט מדי ומאוחר מדי כי האיום הוא מיידי.

נשק זול ואיכותי דרך ירדן מעלה את רמת אש חוליות טרור בגדה ומגביר קטלניות פשיעה לאומית־פלילית בארץ. שילוב של נשק מוברח עם תשתיות טרור קיימות עלול לייצר יכולות ירי מדויקות ליישובים וצירים בבקעה ובמרכז

מחדל ה-7 באוקטובר הוכיח שגדר, גם אם יש בה חיישנים, היא בדיחה גרועה. לכן מצופה ממערכת הביטחון לחשוב על פתרונות אחרים יעילים יותר כמו מיקוש. אבל המערכת מנמנמת בנושא הזה בעוד הסכנה ברורה ומיידית. הדוח של מבקר המדינה דיבר בעיקר על סכנה של פריצה באזור ירושלים – אבל הסכנה רחבה יותר ומיידית, לאורך כל הגבול המזרחי.

אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.