הדוח המשותף שפרסמו בנק ישראל ואגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר בתחילת דצמבר 2025, מצביע על כך שהשכר החציוני במגזר ההייטק גבוה כיום פי 2.7 לעומת השכר החציוני בשאר ענפי המשק.

המשמעות היא, שמי שמצליח להשתלב בהייטק מתחיל את דרכו הכלכלית עם פרמיה משמעותית, ומקבל יתרון שמקל על חיסכון, השקעה ובניית עושר. יחד עם זאת, חשוב לזכור שמגזר ההייטק מייצג רק כ-11% מכוח העבודה השכיר במשק, כך שמי שאינם חלק ממנו יוצאים מנקודת התחלה שונה לחלוטין.

כשהפער מקבל ממד מגדרי

מצב זה מתעצם במיוחד מבחינה מגדרית. לפי הדוח האחרון של רשות החדשנות – למרות עלייה במספר הנשים שלומדות מקצועות טכנולוגיים, נשים מהוות כ-35% בלבד מבין כלל המועסקים בהייטק.

מגזר ההייטק מייצג רק כ-11% מכוח העבודה השכיר במשק. לפי דוח רשות החדשנות – למרות עלייה במספר הנשים שלומדות מקצועות טכנולוגיים, נשים מהוות כ-35% בלבד מכלל המועסקים בהייטק

גם כשנשים נכנסות לענף ההייטק, נוכחותן בתפקידי ניהול בכירים נמוכה הרבה יותר: רק כ-17% מחברות ההנהלה הבכירות בחברות פרטיות בענף הן נשים, וכ-10% בלבד מחברות הסטארט-אפ מנוהלות על ידי נשים.

בעוד שהשכר החציוני של נשים עומד על כ-77% בלבד מהשכר החציוני של גברים, תמונת המצב המתקבלת עגומה למדי: גם עבור מי שהצליחה להשתלב בתחום הנחשק, הפערים המשמעותיים ביחד עם תמהיל תעסוקה משתנה, הכולל הפסקות בעקבות לידות ותפקידים חלקיים, מייצרים פער מצטבר בהכנסות, בחיסכון ובהזדמנות לצבירת הון.

גם בתחום ההשקעות ניכרת רוח מגדרית, והיא לאו דווקא מרעננת. נשים נוטות להשקיע פחות בנכסים פיננסיים לעומת גברים בשיעור של כ-15% בממוצע, מה שמגביל את פוטנציאל הצטברות העושר שלהן. יתרה מזאת, מחקרים מראים שנשים נוטות להיות שמרניות יותר מבחינה פיננסית ובוחרות בתמהילי השקעות פחות מסוכנים, מה שבטווח הארוך מעכב אף הוא את פוטנציאל התשואות ואת בניית העושר הפיננסי שלהן.

פערים אלו אינם רק עניין של העדפת סיכון. ברוב המקרים מדובר גם בחוסר ידע, חוסר ביטחון פיננסי ותחושת אי-נוחות בשוק ההון. מחקר עדכני של ה-OECD מחודש נובמבר מראה שנשים מדווחות על היכרות נמוכה יותר עם מכשירים פיננסיים, פחות ביטחון להיכנס לשוק ההון, וחוסר ניסיון והשכלה פיננסית בהשוואה לגברים.

גם בתחום ההשקעות ניכרת רוח מגדרית, והיא לאו דווקא מרעננת. נשים נוטות להשקיע פחות בנכסים פיננסיים לעומת גברים בשיעור של כ-15% בממוצע, מה שמגביל את פוטנציאל הצטברות העושר שלהן

המשמעות של שכר נמוך, מחסור באוריינות פיננסית, קושי בגישה להשקעות וקריירה לא רצופה – היא קריטית. לפי מחקרים בישראל, פערים אלו מתורגמים בפועל גם לפערים מהותיים בחיסכון הפנסיוני, כאשר נשים מקבלות פנסיה נמוכה בכ-25% מזו של הגברים. תמונה זו משתקפת גם בדוח ה-OECD שפורסם בחודש האחרון ומצביעה על פנסיה חודשית נמוכה של נשים בשיעורים דומים.

הנתונים האלה ממחישים הלכה למעשה שנשים לרוב מגיעות לגיל הפרישה עם חסכונות ופנסיה נמוכים יחסית, ובעוד שתוחלת החיים שלהן ארוכה יותר, מצב זה מעמיד אותן בסיכון כלכלי גבוה יותר.

מה אפשר לעשות כבר היום?

למרות קיומם של הפערים, חשוב להבין שזו אינה גזירת גורל. החלטות פיננסיות מושכלות, תכנון מוקדם והשקעות חכמות, יכולים לשנות את המצב עבור נשים ולצמצם את הפערים באופן מהותי, בייחוד כשמתחילים בזמן. עם ייעוץ נכון ומותאם אישית ניתן להתחיל לבנות תיק השקעות מאוזן ומותאם לפרופיל האישי, ולנצל את כוח הריבית-דריבית לטווח הארוך.

אז מה עושים? ראשית, מגדירים סכום קבוע, קטן ככול שיהיה, שיופרש באופן אוטומטי להשקעה. השקעה אוטומטית היא כלי פשוט ויעיל שמונע החלטות אימפולסיביות ומאפשר צמיחה לאורך זמן. שנית, בודקים אפיקים פיננסיים שמתאימים לנו מבחינת רמת הסיכון, ומוודאים שחלק מהכסף מושקע לתקופה ארוכה. חשוב לבדוק אחת לתקופה את מבנה התיק ולוודא שהוא מותאם לשלב החיים בו אנחנו נמצאות, במיוחד אם צפויים שינויים בהכנסה או הפסקות קריירה.

הנתונים ממחישים הלכה למעשה שנשים לרוב מגיעות לגיל הפרישה עם חסכונות ופנסיה נמוכים יחסית, ובעוד שתוחלת החיים שלהן ארוכה יותר, מצב המעמיד אותן בסיכון כלכלי גבוה יותר. אז מה עושים? 

עצמאות פיננסית אינה תוצאה של הכנסה גבוהה או של מזל. היא מושגת בעיקר על ידי הרגלים ונחישות. מי שמקפידה להשקיע ולפעול בעקביות, יוצרת לעצמה לא רק עתיד כלכלי יציב אלא הזדמנות אמיתית לעושר.  

ד"ר מאיה פינגר היא חוקרת בכירה ומרצה בתחום המימון בפקולטה למנהל עסקים במכללה למינהל ובעלת פמילי אופיס לניהול עושר ואסטרטגיות פיננסיות מותאמות אישית.