סוגיית גיוס בני הציבור החרדי לצה"ל היא אחת המחלוקות העמוקות והמתמשכות בחברה הישראלית. עשורים של ניסיונות שונים לשלב אוכלוסייה זו בשורות הצבא נתקלו במחסומים אידיאולוגיים, תרבותיים ופוליטיים, וברובם הסתיימו במבוי סתום.
כדי לפרוץ את מעגל הכישלונות, נראה כי נדרשת חשיבה מחודשת ויצירת מודל גיוס שונה בתכלית, הלוקח בחשבון את הלקחים ההיסטוריים ואת המאפיינים הייחודיים של הציבור החרדי.
שורשי הסוגיה נעוצים עוד בימיה הראשונים של המדינה. הפגישה ההיסטורית בין ראש הממשלה דוד בן גוריון לבין הרב אברהם ישעיהו קרליץ, ה"חזון איש", בשנת 1952, עיצבה במידה רבה את מדיניות המדינה בנוגע לגיוס בני ישיבות.
עשורים של ניסיונות שונים לשלב חרדים בשורות הצבא נתקלו במחסומים אידיאולוגיים, תרבותיים ופוליטיים, וברובם הסתיימו במבוי סתום. כדי לפרוץ את מעגל הכישלונות, נדרשת יצירת מודל גיוס שונה בתכלית
במהלך פגישה זו, על פי התיאורים, טען החזון איש כי ללא לימוד תורה לא תהיה ברכה והצלחה למדינת ישראל, באומרו את המשפט המפורסם "העגלה הריקה אינה יכולה לשאת משא". בעקבות פגישה זו, הוענק פטור מגיוס ל-400 תלמידי ישיבה מצטיינים, שהיוו סמל לחשיבות עולם התורה.
ההסדר הראשוני, שנועד להיות מצומצם וסמלי, התרחב עם השנים באופן משמעותי, והפך למוקד של ביקורת ציבורית ופוליטית. מה שהחל כהכרה בצורך לשקם את עולם התורה לאחר השואה הפך למציאות שבה עשרות אלפי צעירים חרדים דוחים את שירותם הצבאי על בסיס לימוד תורה.
ההיסטוריה מלמדת אותנו כי ניסיונות "לכפות" שילוב או ליצור מסגרות שאינן תואמות את אורח החיים החרדי נידונו לכישלון. הקמת הנח"ל החרדי ("פלוגות החרדים") בשנות ה-90 הייתה יוזמה חשובה, שמטרתה הייתה לאפשר שירות צבאי משמעותי תוך הקפדה על אורח חיים חרדי. למרות הפוטנציאל הטמון בה, מסגרת זו לא הצליחה להתרחב דיה ולא הפכה למודל גיוס מרכזי. היא נתקלה בקשיים לוגיסטיים, ביורוקרטיים ובאתגרים בשמירה על אופייה הייחודי לאורך זמן.
דוגמה נוספת היא ההתפתחות של מסלולי שירות אזרחיים חלופיים. מסלולים אלה נועדו לאפשר לצעירים חרדים לתרום למדינה במסגרות שאינן צבאיות. למרות שהיוו פתרון עבור חלק מהאוכלוסייה, הם לא נתנו מענה מלא לצורך בשירות צבאי ולא מנעו את המשך המחלוקת הציבורית סביב נושא הגיוס.
ההסדר הראשוני, שנועד להיות מצומצם וסמלי, התרחב משמעותית, והפך למוקד ביקורת ציבורית ופוליטית. ההיסטוריה מלמדת כי ניסיונות "לכפות" שילוב או ליצור מסגרות שאינן תואמות את אורח החיים החרדי נידונו לכישלון
כאשר בוחנים את הכישלונות ההיסטוריים, עולה בבירור הצורך בשינוי פרדיגמה. המודל של "כור ההיתוך", שעיצב את תחילת דרכו של צה"ל, התאים אולי לתקופה שבה המטרה הייתה ליצור זהות ישראלית משותפת. אולם, כיום, ובמיוחד ביחס לאוכלוסייה החרדית, בעלת הזהות התרבותית והדתית המובהקת, מודל זה אינו רלוונטי ואף יוצר חיכוכים והתנגדויות.
במקום לנסות לשנות את הציבור החרדי כדי שיתאים למסגרות הצבאיות הקיימות, יש לשאוב השראה ממודלים אחרים בתוך הצבא עצמו. ההצלחה של חיל האוויר ביצירת תרבות ארגונית ייחודית, תוך שמירה על כשירות מבצעית גבוהה, יכולה לשמש כנקודת אור. הניתוק היחסי והיכולת להתאים את המסגרת לצרכים הייחודיים של אנשיו אפשרו לחיל האוויר להתפתח כגוף מגובש ויעיל.
בדומה לכך, הקמת "חיל חרדים" בתוך צבא היבשה, בעל מאפיינים ייחודיים, יכולה להיות פתרון יצירתי ומותאם. מודל כזה יאפשר לצעירים חרדים לשרת את מדינתם במסגרת התואמת את ערכיהם ואמונותיהם, תוך שמירה על קהילה נפרדת ותומכת. הלוחמים החרדים יוכשרו וישרתו בשדה הקרב, אך יעשו זאת בהתארגנות עצמאית, תוך שמירה על אורח חייהם.
ההיסטוריה, החל מההבנות הראשוניות עם מנהיגי הציבור החרדי ועד לניסיונות השילוב המאוחרים יותר, מלמדת כי פתרונות כפויים או חלקיים אינם בני קיימא. הגיע הזמן לאמץ גישה חדשנית, המכירה בשונות ומבקשת ליצור שיתוף פעולה מתוך כבוד והתאמה.
הקמת "חיל חרדים" בצבא היבשה, עם מאפיינים ייחודיים, היא פתרון יצירתי. מודל כזה יאפשר לצעירים חרדים לשרת את המדינה במסגרת התואמת את ערכיהם ואמונותיהם, תוך שמירה על קהילה נפרדת ותומכת
הקמת חיל יבשה חרדי אינה ויתור, אלא הכרה במציאות ובצורך למצוא פתרון שיאפשר שירות משמעותי ותרומה לביטחון המדינה, תוך שמירה על זהותה הייחודית של האוכלוסייה החרדית. זהו לא רק פתרון נכון, אלא גם כזה שיש לו פוטנציאל אמיתי לשלב את החרדים באופן מיטבי בתוך צה"ל, ולסיים עשורים של מחלוקת וכישלון.
אל"ם (מיל') בני ינאי, מנהיג ארגוני ואקטיביסט חברתי, מומחה בבניית שותפויות אסטרטגיות וניהול תוכניות ממשלתיות רחבות היקף. בעל מומחיות ייחודית בתהליכי השתלבות חרדים בשוק התעסוקה ובמערכי ההתנדבות, תוך ניווט מיומן בין המגזר הציבורי, העסקי והחברתי. כותב על הממשק שבין ביטחון, חברה וכלכלה, מתוך חתירה לקידום חוסן לאומי ושירותים חברתיים מתקדמים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואלוהים כמה הנחות ייסוד שגויות. החרדים אינם נושאי הדגל של היהדות – הם לכל היותר כת שהתפצלה מהיהדות ורק עוד לא החליפה את השם, כמו הנוצרים בשעתם. יש עוד הרבה פנים ליהדות שלא מתלבשת כמו אצולה פולנית מהמאה ה-18.
המשל של החזון איש על העגלה הריקה בעיקר מעיד על הבורות וקוצר הראיה שלו לראות את תכולת העגלה. החרדים חושבים שככל שתעמיס יותר שטויות על העגלה, כמו החמרות, איסורים, ומנהגים שהם ממציאים כך הם נהיים יותר יהודים. זו רק הדיעה המטופשת שלהם, וממש לא צריך לקבל את זה.
אין שום סיבה להקים צבא חרדי נפרד שישמור על "הזהות הייחודית" של החרדים. יש יחידות נפרדות בצבא לשמירה על הזהות הייחודית של החילונים? מה עם יחידות רפורמיות? הזהות שלהם לא ייחודית, היא לכל היותר ביזארית. הסתגרות וניתוק מהחברה זו הדרך של אדמו"רי הכתות החרדיות לכלוא את הציבור שלהם בפנים – אין שום סיבה לשתף עם זה פעולה, ואלף סיבות לפרק את הכתות הללו. שיחנכו את ילדיהם לאמונה, ואז שייתנו לאמונה הזו להתמודד עם המציאות או להתנפץ עליה. כן, זה סיכון עבורם כמו לכל אחד אחר.
חוק טל משנת 2003, שהיה מטיב ומתחשב, נכשל. כל תוכניות הגיוס המיועדות למגזר בקושי ממלאות אחוזים בודדים. אכ"א סופר יוצאים מהקהילה כדי לחפות על הכישלון. ואנשי "הרעיונות היצירתיים" ממחזרים רעיונות שנכשלו כבר עשרות שנים. תחת ההנהגה הנוכחית של החרדים לא יהיה גיוס. כוחה של ההנהגה נובע מהכח הכלכלי שמועבר מתקציב המדינה והסכמים קואליציונים. שהכסף יפסיק לזרום הרבנים השולטים היום בכספים יפסיקו להיות רלוונטים.
חשוב ומדויק. עבור מרבית האנשים במדינת ישראל השירות הצבאי הנו זכות ומקור לגאווה והשתייכות. אני משוכנע שיחידות חרדיות יכולות לייצר את אותה גאוות יחידת יהודית בקרב לומדי התורה האדוקים ביותר, אם אכן נצליח לייצר עבורם מסגרת שאינה מעמידה בסכנה את זהותם החרדית. זוהי נקודה קריטית להצלחת התוכנית ואתגר לא פשוט לצבא. עם זאת, כצבא העם, זהו אתגר מתבקש וכפי שהצבא היה מוכן להשקיע משאבים רבים בשילובן של אוכלוסיות קשות – נערי רפול, והצליח בכך.. אין לי ספק שבפעילות נכונה והדרגתית, ללא התלהמות טהרנית, הוא יכול להצליח גם כאן. ושכרה של היהדות התורנית מכך לא יסולא מפז. נעשה ונצליח.