חצי שנה המתינו חברי מטה המאבק של "עוטף תל השומר" עד שזכו לקבל מהמשרד להגנת הסביבה את המסמך המיוחל.

בתחילת אוגוסט פנה אחד הפעילים הבולטים במאבק, אבי כץ, תושב שכונת "בית בפארק" באור יהודה וחבר מועצת העיר, בבקשה רשמית לממונה על חופש המידע במשרד להגנת הסביבה. אחרי ארבעה חודשים של סחבת הוא הגיש תלונה ליחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים, שתפקידה לוודא שהחוק מקוים וחופש המידע נשמר.

בתום בדיקה פסק סגן ראש היחידה שהתלונה מוצדקת והורה למשרד להגנת הסביבה לשחרר את המסמך המבוקש, וכך הסאגה המיותרת הגיעה לסיומה. המסמך שוחרר, אומנם מושחר פה ושם, אך אפשר ללמוד ממנו הרבה על המפגע הסביבתי שמתחולל בלב אחד האזורים המאוכלסים במרכז הארץ.

בשנה האחרונה התושבים שגרים בשכונות הסמוכות לבסיס – בעיקר "אונו הצעירה" בקריית אונו ו"בית בפארק" באור יהודה – מנהלים מאבק בדרישה לצמצם את ענני הזיהום שנפלטים לכיוון בתיהם

המסמך המדובר הוא צו מנהלי עליו חתם לפני שלוש שנים (ינואר 23') מנהל מחוז תל אביב במשרד להגנת הסביבה, יורם הורביץ. הצו, שהוצא לפי חוק אוויר נקי, עוסק בזיהום האוויר שמקורו בבסיס מש"א 7000 שפועל בתוך מחנה תל השומר.

מש"א 7000 הוא מרכז לוגיסטי לשיקום ואחזקה של כלים מבצעיים, שבין השאר קולט מנועים וכלים צה"ליים משוריינים שזקוקים לתיקון. בתהליך הזה מעורבת שורה ארוכה של מזהמים כבדים והוא מלווה בפליטת עשן שחור שמיתמר מעבר לגדרות המחנה.

עמוד עשן הנראה מבסיס תל השומר, אוקטובר 2025 (צילום: אבי כץ)

בשנה האחרונה התושבים שגרים בשכונות הסמוכות לבסיס – בעיקר "אונו הצעירה" בקריית אונו ו"בית בפארק" באור יהודה – מנהלים מאבק בדרישה לצמצם את ענני הזיהום שנפלטים לכיוון בתיהם.

העשן לא חדש באזור, אבל המצב החריף משתי סיבות עיקריות: המלחמה, שסיפקה למש"א 7000 תעסוקה על סטרואידים, והעובדה שממש בצמוד לגדר הבסיס נבנו בשנים האחרונות שכונות חדשות עם אלפי משקי בית, רבים מהם הורים צעירים ומודעים שאין להם כל כוונה לגדל את ילדיהם בצל עננה רעילה.

מדובר בישראלים ממעמד הביניים שכשקנו דירה חדשה בשכונה שנראתה נהדר בפרסומות לא לקחו בחשבון שהם יגורו בשכנות לארובה.

"חלק מהתהליכים שצוינו לעיל פולטים חומרים הידועים כמסרטנים מוכחים לאדם […] ציבור התושבים המתגורר סמוך לבסיס, לרבות גני ילדים […] חשופים למזהמי אוויר החורגים מערכי הסביבה […]"

המסמך מראשית 23' מלמד שכבר אז היו מודעים בצה"ל ובעיקר במשרד להגנת הסביבה לחומרת המצב. "הפעילות המתבצעת בבסיס גורמת לזיהום אוויר חזק", כתב מנהל המחוז הורביץ למפקד הבסיס. "בין התהליכים הגורמים לפליטת מזהמים לסביבה: שרפת דלקים, הרצת מנועים, נסיעת רק"ם והפעלת גנרטורים; ציפוי כרום; ציפוי פוספט וברזל; קו ציפוי אבץ; צביעה באמצעות סולבנטים; ריתוך, הלחמה ועיבוד שבבי.

"חלק מהתהליכים שצוינו לעיל פולטים חומרים הידועים כמסרטנים מוכחים לאדם. בנוסף, פולטים תהליכים אלו גם חומרים הרעילים לאדם כגון מתכות שונות. מהאמור לעיל עולה כי המפעלים הפועלים בשטח הבסיס פולטים מגוון רחב של מזהמי אוויר בעלי השלכות בריאותיות הקשורות לתחלואה ותמותה עודפת".

עמוד עשן הנראה מבסיס תל השומר, 5 בפברואר 2026 (צילום: מאי שבירו)

מסעיף אחר במסמך עולה כי במשרד להגנת הסביבה היו מודאגים מהקרבה בין מוקדי הזיהום לשכנים שמעבר לגדר: "ציבור התושבים המתגורר סמוך לבסיס, לרבות גני ילדים […] חשופים למזהמי אוויר החורגים מערכי הסביבה […] חשש זה מתעצם נוכח קרבת הבסיס לשימושים רגישים הכוללים מבני מגורים ומוסדות חינוך והחשש לחשיפת אוכלוסיות למזהמי אוויר שונים. בין אוכלוסיות אלה מצויים ילדים, זקנים, חולים ונשים בהריון".

המסמך גם חושף טפח מיחסי הכוחות בין צה"ל למשרד להגנת הסביבה, שמתקשה לפקח על הצבא ולהיות רגולטור אפקטיבי. "יצוין כי במהלך תקופה ארוכה לא אפשרו נציגי הבסיס לנציגי המשרד לערוך סיורי פיקוח בבסיס לצורך בחינה יסודית של תהליכי הייצור, ולפיכך לא נערכו בדיקות ארובה בהתאם להנחיות המשרד", כותב מנהל המחוז.

בהתייחסות לשכנים החדשים שמקיפים את הבסיס מציין מנהל המחוז: "מרבית תוכניות הבינוי מסביב לבסיס קודמו ללא מעורבות המשרד להגנת הסביבה. גם בתוכניות המעטות בהן היה מעורב משרדנו, לא ניתן היה להתייחס להיבטים סביבתיים בהן, בשל היעדר מידע הנוגע לפעילויות הרבות הנערכות בבסיס".

בשורה התחתונה, עיון בצו מינואר 23' מלמד שעל אף שכל המידע על זיהום האוויר החמור היה פרוס בפני המשרד להגנת הסביבה וצה"ל, לא נעשה דבר כדי למנוע את אכלוס השכונות החדשות צמודות הגדר באלפי משפחות

"עד עכשיו דיברנו באוויר, ראינו עשן, הרגשנו שאנחנו נחנקים, וזהו", אומר כץ, "לא היה לנו מידע מדויק. פתאום אנחנו רואים שהמשרד להגנת הסביבה אומר דברים מאוד חמורים ומבינים מה חווינו כל התקופה הזו".

בשורה התחתונה, עיון בצו מינואר 23' מלמד שעל אף שכל המידע על זיהום האוויר החמור היה פרוס בפני המשרד להגנת הסביבה וצה"ל, לא נעשה דבר כדי למנוע את אכלוס השכונות החדשות צמודות הגדר באלפי משפחות, שרובן נכנסו לביתן החדש אחרי שהצו נכתב.

אילוסטרציה: בנייה בקריית אונו, 21 בנובמבר 2024 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

"אונו הצעירה", אגב, ממשיכה להתאכלס בימים אלה ממש. "ידעו על זיהום מסוכן", אומרת גליה חזן, תושבת "אונו הצעירה", "ועל פליטת חומרים מסרטנים מוכחים, אבל לא עשו את מה שנדרש כדי למנוע את הזיהום בזמן שמשכנים אלפי תושבים בשכונות חדשות סביב הבסיס, וכמובן שלא אמרו דבר לרוכשים".

במסגרת הצו הנחה מנהל המחוז את צה"ל לבצע שורה ארוכה של פעולות לשיפור המצב ולצמצום זיהום האוויר, אבל במבחן התוצאה לא קרה הרבה. תשעה חודשים אחרי שהוצא הצו פרצה המלחמה, הפעילות במש"א 7000 העלתה הילוך, והמשרד להגנת הסביבה הוריד פרופיל.

גורמים במשרד הודו שבמהלך המלחמה הם התקשו לפעול מול הבסיס שמילא תפקיד חשוב בתמיכה בלחימה. זה בהחלט מובן, אבל מנגד לא ייתכן שהמצב נמשך שנים ולא מתבצעת אכיפה אגרסיבית. "יש פה חתיכת מחדל", אומר כץ, "משרד הביטחון צריך לדאוג לביטחון האזרחים גם בקטע הבריאותי. איפה כולם היו עד עכשיו?"

בחודשים האחרונים התושבים מעלים כמעט על בסיס יומי ברשתות החברתיות תמונות של העשן המיתמר. "זה הולך ומחמיר, אנחנו נחנקים בבתים שלנו"

בחודשים האחרונים התושבים מעלים כמעט על בסיס יומי ברשתות החברתיות תמונות של העשן המיתמר. "זה הולך ומחמיר, אנחנו נחנקים בבתים שלנו", כתב בפייסבוק ליאור, תושב האזור, "בגלל שמדובר בגוף צבאי הם מרשים לעצמם לעשות מה שהם רוצים, אין עם מי לדבר".

"עברנו לגור בבית עליו שילמנו ממיטב כספנו ובפועל מרעילים אותנו על בסיס יום־יומי", הוסיפה אשלי. החדשות הטובות הן שנראה שהלחץ מתחיל להניב תוצאות.

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה רמי רוזן בישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, 3 ביוני 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

לפני כשלושה חודשים, בגבור המחאות, הבינו במשרד להגנת הסביבה שזה קצת יותר מדי. מנכ"ל המשרד רמי רוזן נכנס לעובי הקורה, זימן את נציגי צה"ל לישיבה והציג להם שורה של דרישות לשיפור המצב.

בהמשך גם נערך סיור בבסיס. לדברי גורמים במשרד להגנת הסביבה, צה"ל החל ביישום הצעדים שהוא נדרש להם, כמו התקנת ממירים קטליטיים, הגבהת הארובות והתקנת מכשירי ניטור בהשקעה של סכומים נכבדים.

גם בתחום השקיפות ניכרת תזוזה. אחרי שאפילו ראשות הערים הסמוכות – מיכל רוזנשיין מקריית אונו וליאת שוחט מאור יהודה – מודרו ולא קיבלו תשובות, נערכות בימים אלה פגישות בין העיריות לנציגי משרד הביטחון.

"המאבק מתחיל לתת פירות. עדיין יש לנו בעיה עם הלו"ז, כי בהתחלה דיברו על זה שעבודות השדרוג יסתיימו עד הקיץ ועכשיו דחו לסוף השנה, וגם עם זה שלא חושפים בפנינו את תוצאות הניטורים"

כץ הופתע השבוע לקבל שיחת טלפון ממישהו שהציג את עצמו כנציג קשרי קהילה שמשרד הביטחון מינה כדי לתקשר עם תושבי האזור ולשמש עבורם כתובת. "הם התחילו להזיז עניינים", אומר כץ באופטימיות זהירה.

"המאבק מתחיל לתת פירות. עדיין יש לנו בעיה עם הלו"ז, כי בהתחלה דיברו על זה שעבודות השדרוג יסתיימו עד הקיץ ועכשיו דחו לסוף השנה, וגם עם זה שלא חושפים בפנינו את תוצאות הניטורים, אבל בסך הכל נראה שהמערכת החליטה לשנות כיוון".

עמוד עשן שחור מיתמר באזור בסיס תל השומר, אוקטובר 2025 (צילום: לינוי גדסי, צילום מסך מפייסבוק)

במסגרת שינוי האווירה, כץ עדכן בקבוצת הווטסאפ של התושבים שבקרוב נציגי מערכת הביטחון יקיימו ובינר פתוח לתושבים וכי גם ברמה המעשית כבר נעשו שינויים משמעותיים כמו מעבר לצביעה על בסיס מים. האווירה, אם כך, מתחילה להשתנות, צריך לקוות שיחד איתה ישתנה גם האוויר.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "המרכז לשיקום ואחזקה בתל השומר מהווה מתקן ביטחוני אסטרטגי בעל חשיבות גדולה ליכולות צה"ל. הטיפול בצמצום ההשפעות הסביבתיות מהבסיס נמשך באופן רציף בשנים האחרונות.

"מערכת הביטחון נקטה בפעולות משמעותיות ורחבות היקף לטובת מזעור ההשפעות הסביבתיות, ובתוך כך עריכת מכרזים ייעודיים, פתרונות ייחודיים, התאמת הפעילות ככל הניתן ועוד.

"מערכת הביטחון תמשיך לנקוט בכלל האמצעים העומדים לרשותה בתיאום ובשיתוף פעולה עם המשרד להגנה סביבתית, כפי שנעשה עד כה".