בתקופה האחרונה נוצרה במערכת המשפט תופעה מדאיגה: בתי משפט מעכבים תביעות של נוסעים נגד חברות תעופה בשל עתירה שהוגשה לבית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק (בג"ץ 2511-12-25).
במסגרת העתירה התבקש בית המשפט העליון לחייב את שרת התחבורה להתקין צו אשר יגביל באופן רטרואקטיבי את זכויות הנוסעים לתבוע לפי חוק שירותי תעופה בתקופת מבצע "עם כלביא".
המגמה, שהחלה בבתי משפט השלום, הגיעה לאחרונה גם לבית המשפט המחוזי מרכז, אשר הורה על עיכוב הדיון בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד מספר חברות תעופה בשל אותה עתירה (ת"צ 13181-07-25).
במסגרת העתירה התבקש בית המשפט העליון לחייב את שרת התחבורה להתקין צו אשר יגביל באופן רטרואקטיבי את זכויות הנוסעים לתבוע לפי חוק שירותי תעופה בתקופת מבצע "עם כלביא"
לכאורה מדובר בזהירות שיפוטית. בפועל – זהו תקדים מסוכן הפוגע בליבת זכות הגישה לערכאות. עיכוב הליכים נועד להיות חריג. כאשר הוא הופך למדיניות רוחבית, מערכת המשפט חדלה מלהכריע ומתחילה להמתין. המשמעות המעשית ברורה: אזרחים שנפגעו מביטולי טיסות, עיכובים והיעדר סיוע נותרו ללא מענה משפטי, לא משום שטענותיהם חלשות – אלא משום שמתקיים הליך עקרוני במקום אחר.
הפגיעה חמורה במיוחד בתביעות קטנות. הליכים אלה נועדו לספק סעד מהיר, פשוט ונגיש לאזרח. עיכוב תביעה קטנה למשך חודשים ארוכים, עד להכרעת בג"ץ שאינה צפויה בזמן הקרוב, מרוקן את ההליך מתוכן. נוסע המבקש החזר או פיצוי של אלפי שקלים בודדים נדרש להמתין ללא אופק, בעוד חברת התעופה נהנית מדחייה שבפועל שקולה לאי-תשלום.
חשוב לזכור: בג"ץ אינו מעניק סעד פרטני לנוסעים. גם אם תתקבל העתירה, ממילא יהיה צורך לשוב ולהכריע בכל תביעה לגופה. לפיכך, עיכוב ההליכים אינו מייעל את המערכת, אלא רק דוחה את ההכרעה ופוגע בזכות לקבלת סעד בתוך זמן סביר – מרכיב מהותי בזכות הגישה לערכאות, כמאמר הידוע: Justice delayed is justice denied.
המשפט העברי רואה בחומרה רבה עיכוב בדיון המשפטי ומגדיר אותו כעינוי דין:
"צריך הדיין לפסוק הדין מיד אחר שיתברר לו, שאם מענה את הדין ומאריך בדברים הברורים כדי לצער אחד מבעלי הדינים – הרי זה בכלל לא תעשו עוול" (שולחן ערוך, חושן משפט, סימן י"ז, סעיף י"א).
הפגיעה חמורה במיוחד בתביעות קטנות. הליכים אלה נועדו לספק סעד מהיר, פשוט ונגיש לאזרח. עיכוב תביעה קטנה למשך חודשים ארוכים, עד להכרעת בג"ץ שאינה צפויה בזמן הקרוב, מרוקן את ההליך מתוכן
השאלה מי מרוויח מן המצב אינה מורכבת. הגורם החזק, בעל היכולת הכלכלית והזמן, נהנה מההקפאה. האזרח הקטן – מפסיד. כך הופך עיכוב ההליכים מכלי דיוני ניטרלי לאמצעי כלכלי, המאפשר שחיקה שקטה של תובעים והרתעה מהגשת תביעות לגיטימיות.
ייתכן גם כי הרקע למגמה זו אינו מצוי אך ורק בשיקול משפטי-דיוני צר. אין להתעלם מן המציאות המערכתית שבה פועלת כיום הרשות השופטת: מחסור חריף בשופטים, הנובע בין היתר מהמאבק המתמשך של שר המשפטים במערכת המשפט, ואי מינוי שופטים חדשים במקום שופטים שפורשים לגמלאות.
עומס חריג זה על בתי המשפט עלול ליצור תמריץ, גם אם לא מודע, לדחיית הכרעות ולהקפאת הליכים – לא כעמדה נורמטיבית, אלא כפתרון אדמיניסטרטיבי זמני. ואולם, קשיים מערכתיים, חמורים ככל שיהיו, אינם יכולים להצדיק פגיעה מתמשכת בזכות הגישה לערכאות או הפיכת עיכוב ההליכים לכלי שבשגרה.
הסכנה חורגת מעבר לתחום התעופה. אם עצם קיומה של עתירה עקרונית לבג"ץ מצדיק הקפאת הליכים פרטניים, הרי שמחר ניתן יהיה לשתק תביעות צרכניות, בנקאיות או ביטוחיות באותה דרך. די בעתירה אחת כדי להקפיא אלפי תיקים.
השאלה מי מרוויח מהמצב לא מורכבת. הגורם החזק, עם היכולת הכלכלית והזמן, נהנה מההקפאה. האזרח הקטן – מפסיד. כך הופך עיכוב ההליכים מכלי דיוני ניטרלי לאמצעי כלכלי, המאפשר שחיקה שקטה של תובעים
זהירות שיפוטית היא ערך חשוב, אך הימנעות מהכרעה פוגעת באמון הציבור ובתפקידה הבסיסי של מערכת המשפט. בין התאגידים הגדולים לבין האזרח הקטן – אסור שהאזרח יהיה זה שמשלם את המחיר.
דורון רדעי הוא עורך דין שעוסק במשפט אזרחי מסחרי ובתובענות ייצוגיות. לצד פעילותו המקצועית, פעיל בנושאים חברתיים שונים, מתוך השקפה שלעורך הדין תפקיד משמעותי גם מחוץ לכותלי בית המשפט - בקידום ערכים של צדק, שקיפות והגנה על האזרח/הצרכן הקטן מול רשויות השלטון והגופים העסקיים הגדולים במשק.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו