JavaScript is required for our website accessibility to work properly. אבי אלבאז: המדינה הוציאה ילדים מביתם – עליה להשקיע במי שמגדל אותם | זמן ישראל

המדינה הוציאה ילדים מביתם - עליה להשקיע במי שמגדל אותם

מדריכה בפנימיה, אילוסטרציה (צילום: Carlo Prearo / iStock)
Carlo Prearo / iStock
מדריכה בפנימיה, אילוסטרציה

כשמדברים על פנימיות רווחה, מדברים באופן טבעי על הילדים המופנים ומתחנכים בהן: על הרקע המורכב ממנו הגיעו, על הטראומות, הפערים המאפיינים אותם, ועל ההזדמנות לשיקום. אבל כמעט שלא מדברים על התנאי הבסיסי שמאפשר את כל זה, האנשים שנמצאים שם יום יום: המדריכים.

בלי כוח אדם איכותי, יציב ומתוגמל כראוי, פנימייה היא רק מבנה. עם צוות מקצועי ויציב היא הופכת למסגרת שמסוגלת לשנות מסלול חיים.

בישראל פועלות כ-120 פנימיות רווחה ובהן כ-6,300 ילדים ובני נוער. אלה ילדים שהמדינה קיבלה החלטה להוציא מביתם – החלטה דרמטית שנועדה להגן עליהם ולתת להם סיכוי אמיתי. אבל מהרגע שהילד נכנס למסגרת חוץ-ביתית, האחריות של המדינה רק מתחילה.

כמעט לא מדברים על התנאי הבסיסי: האנשים שנמצאים בפנימיות יום יום, המדריכים. בלי כוח אדם איכותי, יציב ומתוגמל, פנימייה היא רק מבנה. עם צוות מקצועי ויציב היא מסגרת שיכולה לשנות מסלול חיים

בשנים האחרונות מספר הילדים הזקוקים למסגרות חוץ-ביתיות גדל, והמורכבות מעמיקה. הגילאים יורדים, הרקע הטיפולי קשה יותר והעומס על המערכות כבד יותר. דווקא בתקופה שבה הצורך במסגרת יציבה ומקצועית מתחדד, המערך האנושי נשחק. אם התקצוב לא יתאים את עצמו למציאות המשתנה, הפער בין הצרכים בשטח לבין היכולת לתת מענה רק יעמיק.

מי שנושא באחריות היומיומית הזו הם המדריכים. מחקר שנערך במהלך המלחמה הראה, כי רוב מוחלט מהילדים רואים במדריך את הדמות המשמעותית ביותר בחייהם – האדם שנמצא שם ברגעי משבר, בהצלחות הקטנות ובשגרה שממנה נבנה ביטחון. נתון המתחדד במיוחד נוכח השבר באמון שחוו רבים מהם כלפי עולם המבוגרים שממנו הגיעו, והצורך לבנות מחדש תחושת ביטחון, יציבות ואמון דרך דמות עקבית ומשמעותית בחייהם.

בכל זאת, כמחצית מהמדריכים אינם נשארים בתפקיד מעבר לשנה הראשונה ובכל רגע נתון חסרים לאיוש תקנים. המשמעות אינה רק עומס על הצוות- זו פגיעה ישירה ביציבות של הילדים. תחלופה גבוהה משמעה קשרים שנקטעים, אמון שנבנה לאט ונשבר מהר.

הבעיה אינה חוסר שליחות. רבים מהמדריכים מגיעים מתוך מחויבות עמוקה. הבעיה היא ששכר ותנאי ההעסקה אינם מאפשרים להחזיק לאורך זמן אנשים איכותיים במערכת. מדובר בעבודה תובענית במיוחד – שעות ארוכות, סופי שבוע וחגים, אחריות חינוכית וטיפולית, והתמודדות יומיומית עם מצבי קיצון רגשיים והתנהגותיים. זהו תפקיד מקצועי לכל דבר הדורש הכשרה, בגרות וחוסן נפשי.

יותר ילדים זקוקים למסגרות חוץ-ביתיות והמורכבות מעמיקה. הגילאים יורדים, הרקע הטיפולי קשה יותר והעומס על המערכות כבד יותר. דווקא כשהצורך במסגרת יציבה ומקצועית מתחדד, המערך האנושי נשחק

כאשר השכר המינימלי אינו תחרותי אפילו ביחס לעבודות פשוטות בהרבה, הבחירה הכלכלית מובנת. מי שיכול להשתכר סכום דומה בלי לשאת באחריות כה כבדה יעשה זאת. כך אנו מאבדים בהדרגה את כוח האדם האיכותי שהילדים האלה זקוקים לו יותר מכל.

לכך מתווסף פער תקציבי מתמשך בין מה שהמדינה מתקצבת לבין העלויות בפועל של הפעלת פנימייה. גם אם מדובר לכאורה בכמה אחוזים בודדים, בשטח מדובר בעשרות מיליוני שקלים. פער כזה מקשה לשפר שכר ולייצר יציבות תעסוקתית, בסופו של דבר מי שמשלם את המחיר הם הילדים.

ילדים שחוו פגיעה זקוקים למבוגרים יציבים במיוחד. לא מספיק "לאייש תקן". נדרשים אנשים עם חוסן, בשלות, הכשרה וניסיון. מערכת שמתחלפת בתדירות גבוהה ואינה מצליחה לשמר צוות מקצועי אינה מאפשרת תהליך עמוק וליווי ארוך טווח. כשאנחנו לא מצליחים לשמר כוח אדם איכותי, אנחנו מאבדים לא רק עובדים אלא גם ניסיון מקצועי מצטבר שחיוני להתפתחות הילדים.

חשוב להבין: עבור ילד שהוצא מביתו, המסגרת החוץ-ביתית היא קו ההגנה האחרון. אם היא יציבה, מקצועית ומאוישת כראוי – הסיכוי שלו להשתלב בלימודים, להתגייס, לעבוד ולהקים חיים עצמאיים גדל משמעותית. אם היא מתערערת, הסיכון להידרדרות עולה.

השקעה ביציבות ובהון אנושי בתוך הפנימיות היא מדיניות מניעתית חכמה. כל הידרדרות של ילד מחוץ למסגרת – נשירה, הסתבכות פלילית או חיים ברחוב מייצרת עלויות כבדות בהרבה למערכות הרווחה, הבריאות, האכיפה והשיקום. החיסכון המדומה בשכר מדריכים היום עלול להפוך להוצאה ציבורית גדולה בהרבה מחר.

לילד שהוצא מביתו, המסגרת החוץ-ביתית היא קו ההגנה האחרון. אם היא יציבה, מקצועית ומאוישת כראוי – סיכוייו להשתלב בלימודים, להתגייס, לעבוד ולהקים חיים עצמאיים גדלים. אם היא מתערערת – הסיכוי להתדרדרות גדל

המדינה כבר עשתה את הצעד הדרמטי כשהוציאה את הילד מביתו. עכשיו עליה לעשות את הצעד המתבקש – להשקיע במי שנמצא איתו יום ולילה. זה אינו סעיף שולי בתקציב אלא ליבת האחריות הציבורית. בלי מדריכים מתוגמלים ויציבים אין מסגרת אמיתית, ובלי מסגרת אמיתית אין לילדים האלה סיכוי אמיתי למסלול אחר.

אבי אלבאז מכהן כמנכ"ל הפורום הציבורי – כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל, שותפות פילנתרופית ומקצועית לקידום המסגרות הפנימייתיות ברמה הלאומית. ממקימי המטה לקידום מעמד מדריכי פנימיות הרווחה בישראל.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 646 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 21 ביולי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.