מיקה קליגר, מור לידאני, גלי נשרי, עמר סריה, נעמי לוי אשכנזי, ספיר שגיב וחיילת נוספת ששמה נותר חסוי, סיימו תיכון, התגייסו לתפקידים משמעותיים בצה"ל, חלקן יצאו לקצונה – וכמעט כולן השתחררו והפכו לאזרחיות נהדרות.

אתמול (שני), לאחר שש שנים של דיונים בבג"ץ, פרסמו שופטי העליון את פסק הדין המכיר בזכותן של החיילות הללו (בדימוס) להתמיין לתפקידי לחימה בשריון מתמרן, ליחידות חי"ר מיוחדות כמו סיירת מטכ"ל, 669 ויהל"ם, לחי"ר ניוד, ובפועל להתייצב למיונים לכל תפקיד בצה"ל, אלא אם נסיבות מיוחדות מחריגות זאת.

בפסק דין תקדימי, שמוגדר על ידי עורכי הדין המייצגים בעתירה כ"אליס מילר 2.0", קבעו שלושת שופטי העליון – המשנה לנשיא השופט נעם סולברג בראש ההרכב, והשופטות דפנה ברק־ארז ורות רונן – כי על צה"ל לאפשר לכל צעירה בישראל להתמיין לכל תפקיד, וכי חובת ההוכחה לכך שתפקיד מסוים צריך להיסגר בפניהן תהיה על צה"ל, מטעמים רלוונטיים.

לא פחות משלוש פעמים נפרדות ציין השופט סולברג בהכרעתו את ההערכה הרבה הנתונה לחיילות, אף שתוצאת פסק הדין אינה רלוונטית עוד לשירותן הצבאי

נוסף על כך, נתן בג"ץ צו אופרטיבי (בדעת רוב של שתי השופטות ובניגוד לדעתו של סולברג), שלפיו הפיילוט בשריון המתמרן ייפתח בנובמבר 2026 ולא יידחה עוד. ההבדלים בין עמדות השופטים היו פעוטים וטכניים במהותם.

שמות החיילות בדימוס צוינו לעיל משום שכל השופטים – ובמיוחד השופט סולברג – שיבחו והיללו את הצעירות הללו. לא פחות משלוש פעמים נפרדות ציין סולברג בהכרעתו את ההערכה הרבה הנתונה להן, אף שתוצאת פסק הדין אינה רלוונטית עוד לשירותן הצבאי. "העותרות כולן ביצעו שירות משמעותי ביותר בצה"ל, כל אחת בתחומה, ועל כך – כמו גם על הרצון העז להוסיף ולתרום, גם בדרכים ש'טרם נסללו' – נתונה להן הוקרה והערכה".

גלי נשרי, עמר סריה, מור לידאני ומיקה קליגר בבית המשפט העליון במהלך דיון בעתירה המבקשת לאפשר לנשים להתמיין לכל יחידות הלחימה, 9 בנובמבר 2020 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

סולברג גם פנה לפסוק מן ההלכה, תוך שיגור עקיצה לציבור החרדי שאינו מתגייס לצה"ל:

"אין אלא להביע תודה והערכה עמוקה לכל אותם צעירות וצעירים, המבקשות ומבקשים לשאת בנטל, להתייצב ל'עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם' (משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות ה, א), ולעשות את מירב המאמצים כדי לתרום באופן מיטבי לביטחון המדינה, תוך השקעת מאמצים אדירים וסיכון חיים של ממש. כל זאת, מתוך תחושה עמוקה של אחריות חברתית וערבות הדדית. תבוא עליהן ועליהם הברכה".

פסק הדין נמסר דווקא בערבו של יום השואה, מבלי שיצר כותרות גדולות בכלי התקשורת, ובאופן שהפתיע את עורכי הדין שייצגו את הצעירות – עו"ד עמיחי ויינברגר, עו"ד ינור ברטנטל ועו"ד עדי קליין. הדיון בעתירות נמשך זמן כה רב, בין השאר משום שצה"ל מסר לבג"ץ מפעם לפעם עדכונים על פתיחת פיילוטים ושינויים ארגוניים שבוצעו כדי לאפשר פתיחת מקצועות לחימה נוספים לנשים.

פרקליטי צה"ל סברו כי בשל צמצום המחלוקות בין הצדדים עדיף למחוק את העתירות ולאפשר לצה"ל להתקדם עקב בצד אגודל, אך השופטים לא הסכימו וקבעו פסיקה עקרונית

רבות מתוכניות צה"ל, שעליהן הצהיר בפני בג"ץ, התעכבו בשל המלחמה. פיילוט השריון המתמרן אמור היה להתחיל בנובמבר 2024, נדחה לנובמבר 2025, ולבסוף נדחה פעם נוספת – לבקשת צה"ל – לנובמבר 2026.

במסגרת הדיונים בבג"ץ טענו עורכי הדין של העותרות כי הכשרות גברים בשריון מתמרן לא נעצרות בשום שלב – להפך – ולכן על צה"ל לקיים את פיילוט הנשים ולפעול לגיוס נשים לשריון מתמרן.

לוחמות טנקים בחיל הגנת הגבולות (צילום: דובר צה"ל)

פרקליטי צה"ל סברו כי בשל צמצום המחלוקות בין הצדדים עדיף למחוק את העתירות ולאפשר לצה"ל להתקדם עקב בצד אגודל, אך השופטים לא הסכימו לכך וקבעו פסיקה עקרונית. בכך הגיע הקץ לדשדוש: על צה"ל לפתוח את כל המיונים לנשים, אלא אם קיימות נסיבות המצדיקות חריגה.

שלושת השופטים קיבלו את השיטה העקרונית שצה"ל התווה במשך עשרות שנים – עריכת פיילוטים והתקדמות הדרגתית בשילוב לוחמות – וקבעו כי היא תואמת את עקרון המידתיות, כפי שציינה השופטת רונן.

עם זאת, הם הדגישו כי מריחה ממושכת מדי של הפיילוטים עלולה ליצור "תקרת זכוכית חדשה". לפיכך, בהחלטת רוב של שתי השופטות, הוציא בג"ץ צו המחייב את צה"ל לפתוח את פיילוט התמרון בשריון עד נובמבר 2026.

ב־7 באוקטובר שלושה טנקים מפלוגת "פרא", על טהרת הנשים, דהרו במשך שעה לאורך ציר המערכת, הסתערו על עשרות מחבלים בדרום כביש 232, ירו עליהם, דרסו מחבלים, פרצו את שער קיבוץ חולית ואפשרו חילוץ פצועים

הרקע להחלטה: בשנת 2017 החל צה"ל לשלב לראשונה נשים בהכשרת טנקיסטיות בחיל הגנת הגבולות, בעקבות עתירות קודמות. במסגרת ניסיון לאזן בין הדרישה לשוויון, הצרכים המבצעיים ולחצים חברתיים, בעיקר מצד רבנים, נקבעו עקרונות לשירות נשים בטנקים.

לפי העיקרון הראשון, הנשים יתגייסו לחיל הגנת הגבולות ולא לחיל השריון, וישרתו בגבולות השלום עם מצרים וירדן. בפועל, טנקיסטיות הוצבו רק בגבול מצרים, במסגרת פלוגת "פרא" של גדוד קרקל.

לפי העיקרון השני, השירות יתבצע בטנק מגדרי – צוות המורכב מארבע לוחמות בלבד, ללא שילוב עם חיילי שריון גברים.

צוות לוחמות ברדלס הפועל בעזה, דצמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)

כתוצאה מכך, הנשים בטנקים לא קיבלו כומתות שחורות ולא השתייכו לחיל השריון. בצה"ל אף נאסר לכנותן "שריונריות", אלא רק "טנקיסטיות". את הכשרתן הן ביצעו במחנה שיזפון, סמוך לבסיס ההדרכה, ללא הבדל מהותי מהכשרת הגברים, ובכל זאת נותרו עם כומתה מנומרת ונעליים אדומות. הבידול בינן לבין הגברים נשמר גם בשדה הקרב, והן לא הורשו לחצות גבול.

בשבעה באוקטובר שלושה טנקים מפלוגת "פרא", על טהרת הנשים, דהרו במשך שעה לאורך ציר המערכת ממוצבי גבול מצרים – "ניצנה" ו"מפגש" – הסתערו על עשרות מחבלים בדרום כביש 232, ירו עליהם באש מקלעים ופגזים, דרסו מחבלים, הציבו שמירה על פרצה בגדר הגבול, פרצו את שער קיבוץ חולית ואפשרו חילוץ פצועים. למעשה, כבר בשעות הבוקר המוקדמות הן שינו את פני הקרב באזור חולית, סופה וכרם שלום.

על כך העלתה השופטת ברק־ארז תהייה בפני צה"ל: האם לא ניתן להשתמש בנתוני הקרב ובביצועי הנשים במהלך המלחמה כדי ללמוד על הפיילוט?

"גורמי הצבא התייחסו לצורך לבצע התנסות מדוקדקת ומפורטת בכל הנוגע לשילובן של נשים ביחידות השריון המתמרן […] על רקע זה ניתן לתהות אם לא היה מקום לראות בתקופת המלחמה שחלפה לא רק גורם מעכב לעריכת הניסוי ב'תנאי מעבדה', אלא גם 'מחקר שדה' שסיפק עדויות רבות ביחס לתפקודן של נשים בשדה הקרב בתקופה זו, לרבות בכוחות השריון".

האִמרה החשובה ביותר בפסק הדין נוגעת לצורכי הביטחון של המדינה. שלושת השופטים הדגישו כי לא מדובר רק בשאיפה להגשמת עקרון השוויון, אלא גם בצורך ביטחוני מובהק

פסק הדין כולל אמירות חשובות, שראוי שייקראו על ידי הגורמים השמרניים בישראל המנסים לעכב את שילובן של נשים בלחימה. במיוחד יש לשים לב לקמפיין נגד שילוב נשים בשריון, שמתחולל בחודשים האחרונים מטעמם של ארגונים חרד"ליים. "ערוץ 14" הקדיש לכך פרויקט ראיונות, והעלון הדתי "עולם קטן" פרסם גיליון שלם בנושא.

ארגונים כמו "תורת לחימה" ו"שוברות שוויון" מזהירים שם כי "השתלטות" הנשים על חיל התותחנים תגיע בקרוב גם לשריון. תזמון הקמפיינים קשור, כמובן, למועד פיילוט השריון המתמרן המתקרב. מבחינת צה"ל, פסק הדין מספק כעת מענה חד לרבנים – אין עוד דרך לדחות את הפיילוט.

המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, בדיון על גיוס חרדים לצה"ל, 29 באוקטובר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

האִמרה החשובה ביותר בפסק הדין נוגעת לצורכי הביטחון של המדינה. שלושת השופטים הדגישו כי לא מדובר רק בשאיפה להגשמת עקרון השוויון, אלא גם בצורך ביטחוני מובהק.

ברק־ארז: "שילובן של נשים בתפקידי לחימה אינו מקדם רק את מימושה של הזכות לשוויון, אלא משקף גם את הצורך של הצבא עצמו להפיק את המרב מהפוטנציאל האנושי הקיים במדינה לצורך התמודדות עם האתגרים הביטחוניים. אין מדובר אפוא ב'איזון אינטרסים' בין הצורך הביטחוני לבין הזכות לשוויון. נהפוך הוא: אלה הם שני וקטורים המורים לאותו כיוון".

סולברג קשר בין הדיונים בבג"ץ בנושא גיוס חרדים לבין גיוס נשים ללחימה:

"לאחרונה התבשרנו, במסגרת עתירה אחרת, שעסקה בגיוס בני הציבור החרדי, כי 'לפי צרכי הצבא העדכניים נדרשים כ־12 אלף חיילים נוספים בשירות חובה, כאשר למעלה ממחציתם – לתפקידי לחימה'. בנסיבות אלה, חשוב לזכור כי בכל הנוגע לסוגיית גיוס הלוחמות, על הפרק לא רק סוגיה של שוויון, אלא צורך ביטחוני ממשי".

עו"ד ויינברגר, שייצג את הצעירות במשך שש שנים, אמר לזמן ישראל כי 30 שנה לאחר הפסיקה ההיסטורית בעניין אליס מילר, פסק הדין הזה הוא "המהפכה השנייה"

עו"ד ויינברגר, שייצג את הצעירות במשך שש שנים, אמר אתמול לזמן ישראל כי 30 שנה לאחר הפסיקה ההיסטורית בעניין אליס מילר, פסק הדין בעניין קליגר ואחרות הוא "המהפכה השנייה". "במשך 30 שנים צה"ל זחל במימוש השוויון בין התפקידים. הוא פעל לפתוח תפקידים רק במקומות שבהם היו לו צרכי כוח אדם, ולא פעל באופן יזום כדי למלא אחר הוראות החוק".

לדבריו, סעיף 16א לחוק שירות ביטחון, שתוקן בשנת 2000, מחייב את צה"ל לפתוח את כלל התפקידים לנשים (למעט חריגים), "אבל צה"ל התנהל בקפסולת זמן של זחילה איטית והתרגלות רעיונית, עד שבאנו לפני שש שנים לבג"ץ ודרשנו פתיחה מלאה".

עו"ד עמיחי ויינברגר (צילום: נתי לוי)

עוד ציין כי אף שפסק הדין עוסק בפיילוט בשריון המתמרן, משמעותו רחבה בהרבה: "נפתח פתח לשלב הבא, שבו כל אישה שתאמר 'אני רוצה גולני, תן לי להתמיין לגולני', צה"ל יצטרך לאפשר לה לעבור את המיון – או להגיע לבג"ץ ולנמק מדוע אינו מאפשר זאת.

"העיקרון הבסיסי החשוב בפסק הדין הזה הוא הזכות של הנשים להתמיין. ללא הנחות, לא שצה"ל עושה להן הקלות. עליו לאפשר להן לגשת למיונים ולנסות להגיע לכל יחידה, כתף אל כתף לצד הגברים".

פסק הדין מרחיב גם על סוגיית המיונים ושיטת הפיילוטים. השופטים קובעים כי גם אם מספר זעום של נשים מצליחות לעבור את יום הסיירות או מיונים אחרים, אין בכך כדי לפטור את צה"ל. גם אם פיילוטים עתידיים ייכשלו – כפי שקרה למשל בחי"ר ניוד – על צה"ל להפיק לקחים ולנסות שוב, מתוך כוונה להצליח בפעם הבאה.

"מדובר בפסיקה היסטורית. צה"ל מחויב לפתוח התנסות לנשים בשריון מתמרן. שילוב נשים בכלל מערכי הלחימה מחזק את כשירותו, גמישותו ועוצמתו של צה"ל, ותורם ישירות לביטחון המדינה"

לדבריהם, העובדה שמעט נשים ניגשות למיונים מעידה בעיקר על כך ששינוי חברתי דורש זמן, וכי ככל שייפתחו יותר מסלולים, יותר נשים יהיו מודעות לאפשרויות, יתכוננו לשירות מראש – ובסופו של דבר גם יצליחו.

במהלך הדיונים בבג"ץ הגיש פורום דבורה, ארגון נשים העוסק בביטחון לאומי ובמדיניות חוץ, חוות דעת מקצועית התומכת בפתיחת כלל תפקידי הלחימה לנשים – הן מטעמי שוויון והן מתוך צורך מבצעי.

אילוסטרציה: לוחמות בצה"ל (צילום: דובר צה"ל)

אתמול בירכה יו"ר הפורום, אלוף־משנה במילואים פנינה שרביט ברוך, על הפסיקה: "מדובר בפסיקה היסטורית. צה"ל מחויב לפתוח התנסות לנשים בשריון מתמרן. שילוב נשים בכלל מערכי הלחימה מחזק את כשירותו, גמישותו ועוצמתו של צה"ל, ותורם ישירות לביטחון המדינה".