JavaScript is required for our website accessibility to work properly. המהפכה השנייה: נשים יוכלו להתמיין לכל תפקיד בצה"ל | זמן ישראל
אילוסטרציה: חיילות בהכשרה, 16 בנובמבר 2010 (צילום: אביר סולטן/פלאש90)
אביר סולטן/פלאש90
אילוסטרציה: חיילות בהכשרה, 16 בנובמבר 2010
המהפכה השנייה

נשים יוכלו להתמיין לכל תפקיד בצה"ל

לאחר שש שנים של דיונים, בג"ץ מחייב את צה"ל לפתוח את המיונים לכלל תפקידי הלחימה לנשים ולקבוע מועד לפיילוט בשריון המתמרן ● ההכרעה מצמצמת את שיקול הדעת של הצבא מול לחצים פוליטיים וחברתיים ומעבירה אליו את חובת ההוכחה לסגירת תפקידים ● ברקע המלחמה והמחסור בכוח אדם, השופטים מדגישים כי מדובר לא רק בשוויון אלא גם בצורך ביטחוני ממשי

עריכה

מיקה קליגר, מור לידאני, גלי נשרי, עמר סריה, נעמי לוי אשכנזי, ספיר שגיב וחיילת נוספת ששמה נותר חסוי, סיימו תיכון, התגייסו לתפקידים משמעותיים בצה"ל, חלקן יצאו לקצונה – וכמעט כולן השתחררו והפכו לאזרחיות נהדרות.

אתמול (שני), לאחר שש שנים של דיונים בבג"ץ, פרסמו שופטי העליון את פסק הדין המכיר בזכותן של החיילות הללו (בדימוס) להתמיין לתפקידי לחימה בשריון מתמרן, ליחידות חי"ר מיוחדות כמו סיירת מטכ"ל, 669 ויהל"ם, לחי"ר ניוד, ובפועל להתייצב למיונים לכל תפקיד בצה"ל, אלא אם נסיבות מיוחדות מחריגות זאת.

בפסק דין תקדימי, שמוגדר על ידי עורכי הדין המייצגים בעתירה כ"אליס מילר 2.0", קבעו שלושת שופטי העליון – המשנה לנשיא השופט נעם סולברג בראש ההרכב, והשופטות דפנה ברק־ארז ורות רונן – כי על צה"ל לאפשר לכל צעירה בישראל להתמיין לכל תפקיד, וכי חובת ההוכחה לכך שתפקיד מסוים צריך להיסגר בפניהן תהיה על צה"ל, מטעמים רלוונטיים.

לא פחות משלוש פעמים נפרדות ציין השופט סולברג בהכרעתו את ההערכה הרבה הנתונה לחיילות, אף שתוצאת פסק הדין אינה רלוונטית עוד לשירותן הצבאי

נוסף על כך, נתן בג"ץ צו אופרטיבי (בדעת רוב של שתי השופטות ובניגוד לדעתו של סולברג), שלפיו הפיילוט בשריון המתמרן ייפתח בנובמבר 2026 ולא יידחה עוד. ההבדלים בין עמדות השופטים היו פעוטים וטכניים במהותם.

שמות החיילות בדימוס צוינו לעיל משום שכל השופטים – ובמיוחד השופט סולברג – שיבחו והיללו את הצעירות הללו. לא פחות משלוש פעמים נפרדות ציין סולברג בהכרעתו את ההערכה הרבה הנתונה להן, אף שתוצאת פסק הדין אינה רלוונטית עוד לשירותן הצבאי. "העותרות כולן ביצעו שירות משמעותי ביותר בצה"ל, כל אחת בתחומה, ועל כך – כמו גם על הרצון העז להוסיף ולתרום, גם בדרכים ש'טרם נסללו' – נתונה להן הוקרה והערכה".

גלי נשרי, עומר סריה, מור לידאני ומיקה קליגר בבית המשפט העליון במהלך דיון בעתירה המבקשת לאפשר לנשים להתמיין לכל יחידות הלחימה, 9 בנובמבר 2020 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
גלי נשרי, עמר סריה, מור לידאני ומיקה קליגר בבית המשפט העליון במהלך דיון בעתירה המבקשת לאפשר לנשים להתמיין לכל יחידות הלחימה, 9 בנובמבר 2020 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

סולברג גם פנה לפסוק מן ההלכה, תוך שיגור עקיצה לציבור החרדי שאינו מתגייס לצה"ל:

"אין אלא להביע תודה והערכה עמוקה לכל אותם צעירות וצעירים, המבקשות ומבקשים לשאת בנטל, להתייצב ל'עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם' (משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות ה, א), ולעשות את מירב המאמצים כדי לתרום באופן מיטבי לביטחון המדינה, תוך השקעת מאמצים אדירים וסיכון חיים של ממש. כל זאת, מתוך תחושה עמוקה של אחריות חברתית וערבות הדדית. תבוא עליהן ועליהם הברכה".

פסק הדין נמסר דווקא בערבו של יום השואה, מבלי שיצר כותרות גדולות בכלי התקשורת, ובאופן שהפתיע את עורכי הדין שייצגו את הצעירות – עו"ד עמיחי ויינברגר, עו"ד ינור ברטנטל ועו"ד עדי קליין. הדיון בעתירות נמשך זמן כה רב, בין השאר משום שצה"ל מסר לבג"ץ מפעם לפעם עדכונים על פתיחת פיילוטים ושינויים ארגוניים שבוצעו כדי לאפשר פתיחת מקצועות לחימה נוספים לנשים.

פרקליטי צה"ל סברו כי בשל צמצום המחלוקות בין הצדדים עדיף למחוק את העתירות ולאפשר לצה"ל להתקדם עקב בצד אגודל, אך השופטים לא הסכימו וקבעו פסיקה עקרונית

רבות מתוכניות צה"ל, שעליהן הצהיר בפני בג"ץ, התעכבו בשל המלחמה. פיילוט השריון המתמרן אמור היה להתחיל בנובמבר 2024, נדחה לנובמבר 2025, ולבסוף נדחה פעם נוספת – לבקשת צה"ל – לנובמבר 2026.

במסגרת הדיונים בבג"ץ טענו עורכי הדין של העותרות כי הכשרות גברים בשריון מתמרן לא נעצרות בשום שלב – להפך – ולכן על צה"ל לקיים את פיילוט הנשים ולפעול לגיוס נשים לשריון מתמרן.

לוחמות טנקים בחיל הגנת הגבולות (צילום: דובר צה"ל)
לוחמות טנקים בחיל הגנת הגבולות (צילום: דובר צה"ל)

פרקליטי צה"ל סברו כי בשל צמצום המחלוקות בין הצדדים עדיף למחוק את העתירות ולאפשר לצה"ל להתקדם עקב בצד אגודל, אך השופטים לא הסכימו לכך וקבעו פסיקה עקרונית. בכך הגיע הקץ לדשדוש: על צה"ל לפתוח את כל המיונים לנשים, אלא אם קיימות נסיבות המצדיקות חריגה.

שלושת השופטים קיבלו את השיטה העקרונית שצה"ל התווה במשך עשרות שנים – עריכת פיילוטים והתקדמות הדרגתית בשילוב לוחמות – וקבעו כי היא תואמת את עקרון המידתיות, כפי שציינה השופטת רונן.

עם זאת, הם הדגישו כי מריחה ממושכת מדי של הפיילוטים עלולה ליצור "תקרת זכוכית חדשה". לפיכך, בהחלטת רוב של שתי השופטות, הוציא בג"ץ צו המחייב את צה"ל לפתוח את פיילוט התמרון בשריון עד נובמבר 2026.

ב־7 באוקטובר שלושה טנקים מפלוגת "פרא", על טהרת הנשים, דהרו במשך שעה לאורך ציר המערכת, הסתערו על עשרות מחבלים בדרום כביש 232, ירו עליהם, דרסו מחבלים, פרצו את שער קיבוץ חולית ואפשרו חילוץ פצועים

הרקע להחלטה: בשנת 2017 החל צה"ל לשלב לראשונה נשים בהכשרת טנקיסטיות בחיל הגנת הגבולות, בעקבות עתירות קודמות. במסגרת ניסיון לאזן בין הדרישה לשוויון, הצרכים המבצעיים ולחצים חברתיים, בעיקר מצד רבנים, נקבעו עקרונות לשירות נשים בטנקים.

לפי העיקרון הראשון, הנשים יתגייסו לחיל הגנת הגבולות ולא לחיל השריון, וישרתו בגבולות השלום עם מצרים וירדן. בפועל, טנקיסטיות הוצבו רק בגבול מצרים, במסגרת פלוגת "פרא" של גדוד קרקל.

לפי העיקרון השני, השירות יתבצע בטנק מגדרי – צוות המורכב מארבע לוחמות בלבד, ללא שילוב עם חיילי שריון גברים.

צוות לוחמות ברדלס הפועל בעזה, דצמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)
צוות לוחמות ברדלס הפועל בעזה, דצמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)

כתוצאה מכך, הנשים בטנקים לא קיבלו כומתות שחורות ולא השתייכו לחיל השריון. בצה"ל אף נאסר לכנותן "שריונריות", אלא רק "טנקיסטיות". את הכשרתן הן ביצעו במחנה שיזפון, סמוך לבסיס ההדרכה, ללא הבדל מהותי מהכשרת הגברים, ובכל זאת נותרו עם כומתה מנומרת ונעליים אדומות. הבידול בינן לבין הגברים נשמר גם בשדה הקרב, והן לא הורשו לחצות גבול.

בשבעה באוקטובר שלושה טנקים מפלוגת "פרא", על טהרת הנשים, דהרו במשך שעה לאורך ציר המערכת ממוצבי גבול מצרים – "ניצנה" ו"מפגש" – הסתערו על עשרות מחבלים בדרום כביש 232, ירו עליהם באש מקלעים ופגזים, דרסו מחבלים, הציבו שמירה על פרצה בגדר הגבול, פרצו את שער קיבוץ חולית ואפשרו חילוץ פצועים. למעשה, כבר בשעות הבוקר המוקדמות הן שינו את פני הקרב באזור חולית, סופה וכרם שלום.

על כך העלתה השופטת ברק־ארז תהייה בפני צה"ל: האם לא ניתן להשתמש בנתוני הקרב ובביצועי הנשים במהלך המלחמה כדי ללמוד על הפיילוט?

"גורמי הצבא התייחסו לצורך לבצע התנסות מדוקדקת ומפורטת בכל הנוגע לשילובן של נשים ביחידות השריון המתמרן […] על רקע זה ניתן לתהות אם לא היה מקום לראות בתקופת המלחמה שחלפה לא רק גורם מעכב לעריכת הניסוי ב'תנאי מעבדה', אלא גם 'מחקר שדה' שסיפק עדויות רבות ביחס לתפקודן של נשים בשדה הקרב בתקופה זו, לרבות בכוחות השריון".

האִמרה החשובה ביותר בפסק הדין נוגעת לצורכי הביטחון של המדינה. שלושת השופטים הדגישו כי לא מדובר רק בשאיפה להגשמת עקרון השוויון, אלא גם בצורך ביטחוני מובהק

פסק הדין כולל אמירות חשובות, שראוי שייקראו על ידי הגורמים השמרניים בישראל המנסים לעכב את שילובן של נשים בלחימה. במיוחד יש לשים לב לקמפיין נגד שילוב נשים בשריון, שמתחולל בחודשים האחרונים מטעמם של ארגונים חרד"ליים. "ערוץ 14" הקדיש לכך פרויקט ראיונות, והעלון הדתי "עולם קטן" פרסם גיליון שלם בנושא.

ארגונים כמו "תורת לחימה" ו"שוברות שוויון" מזהירים שם כי "השתלטות" הנשים על חיל התותחנים תגיע בקרוב גם לשריון. תזמון הקמפיינים קשור, כמובן, למועד פיילוט השריון המתמרן המתקרב. מבחינת צה"ל, פסק הדין מספק כעת מענה חד לרבנים – אין עוד דרך לדחות את הפיילוט.

המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, בדיון על גיוס חרדים לצה"ל, 29 באוקטובר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, בדיון על גיוס חרדים לצה"ל, 29 באוקטובר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

האִמרה החשובה ביותר בפסק הדין נוגעת לצורכי הביטחון של המדינה. שלושת השופטים הדגישו כי לא מדובר רק בשאיפה להגשמת עקרון השוויון, אלא גם בצורך ביטחוני מובהק.

ברק־ארז: "שילובן של נשים בתפקידי לחימה אינו מקדם רק את מימושה של הזכות לשוויון, אלא משקף גם את הצורך של הצבא עצמו להפיק את המרב מהפוטנציאל האנושי הקיים במדינה לצורך התמודדות עם האתגרים הביטחוניים. אין מדובר אפוא ב'איזון אינטרסים' בין הצורך הביטחוני לבין הזכות לשוויון. נהפוך הוא: אלה הם שני וקטורים המורים לאותו כיוון".

סולברג קשר בין הדיונים בבג"ץ בנושא גיוס חרדים לבין גיוס נשים ללחימה:

"לאחרונה התבשרנו, במסגרת עתירה אחרת, שעסקה בגיוס בני הציבור החרדי, כי 'לפי צרכי הצבא העדכניים נדרשים כ־12 אלף חיילים נוספים בשירות חובה, כאשר למעלה ממחציתם – לתפקידי לחימה'. בנסיבות אלה, חשוב לזכור כי בכל הנוגע לסוגיית גיוס הלוחמות, על הפרק לא רק סוגיה של שוויון, אלא צורך ביטחוני ממשי".

עו"ד ויינברגר, שייצג את הצעירות במשך שש שנים, אמר לזמן ישראל כי 30 שנה לאחר הפסיקה ההיסטורית בעניין אליס מילר, פסק הדין הזה הוא "המהפכה השנייה"

עו"ד ויינברגר, שייצג את הצעירות במשך שש שנים, אמר אתמול לזמן ישראל כי 30 שנה לאחר הפסיקה ההיסטורית בעניין אליס מילר, פסק הדין בעניין קליגר ואחרות הוא "המהפכה השנייה". "במשך 30 שנים צה"ל זחל במימוש השוויון בין התפקידים. הוא פעל לפתוח תפקידים רק במקומות שבהם היו לו צרכי כוח אדם, ולא פעל באופן יזום כדי למלא אחר הוראות החוק".

לדבריו, סעיף 16א לחוק שירות ביטחון, שתוקן בשנת 2000, מחייב את צה"ל לפתוח את כלל התפקידים לנשים (למעט חריגים), "אבל צה"ל התנהל בקפסולת זמן של זחילה איטית והתרגלות רעיונית, עד שבאנו לפני שש שנים לבג"ץ ודרשנו פתיחה מלאה".

עו"ד עמיחי ויינברגר (צילום: נתי לוי)
עו"ד עמיחי ויינברגר (צילום: נתי לוי)

עוד ציין כי אף שפסק הדין עוסק בפיילוט בשריון המתמרן, משמעותו רחבה בהרבה: "נפתח פתח לשלב הבא, שבו כל אישה שתאמר 'אני רוצה גולני, תן לי להתמיין לגולני', צה"ל יצטרך לאפשר לה לעבור את המיון – או להגיע לבג"ץ ולנמק מדוע אינו מאפשר זאת.

"העיקרון הבסיסי החשוב בפסק הדין הזה הוא הזכות של הנשים להתמיין. ללא הנחות, לא שצה"ל עושה להן הקלות. עליו לאפשר להן לגשת למיונים ולנסות להגיע לכל יחידה, כתף אל כתף לצד הגברים".

פסק הדין מרחיב גם על סוגיית המיונים ושיטת הפיילוטים. השופטים קובעים כי גם אם מספר זעום של נשים מצליחות לעבור את יום הסיירות או מיונים אחרים, אין בכך כדי לפטור את צה"ל. גם אם פיילוטים עתידיים ייכשלו – כפי שקרה למשל בחי"ר ניוד – על צה"ל להפיק לקחים ולנסות שוב, מתוך כוונה להצליח בפעם הבאה.

"מדובר בפסיקה היסטורית. צה"ל מחויב לפתוח התנסות לנשים בשריון מתמרן. שילוב נשים בכלל מערכי הלחימה מחזק את כשירותו, גמישותו ועוצמתו של צה"ל, ותורם ישירות לביטחון המדינה"

לדבריהם, העובדה שמעט נשים ניגשות למיונים מעידה בעיקר על כך ששינוי חברתי דורש זמן, וכי ככל שייפתחו יותר מסלולים, יותר נשים יהיו מודעות לאפשרויות, יתכוננו לשירות מראש – ובסופו של דבר גם יצליחו.

במהלך הדיונים בבג"ץ הגיש פורום דבורה, ארגון נשים העוסק בביטחון לאומי ובמדיניות חוץ, חוות דעת מקצועית התומכת בפתיחת כלל תפקידי הלחימה לנשים – הן מטעמי שוויון והן מתוך צורך מבצעי.

אילוסטרציה: לוחמות בצה"ל (צילום: דובר צה"ל)
אילוסטרציה: לוחמות בצה"ל (צילום: דובר צה"ל)

אתמול בירכה יו"ר הפורום, אלוף־משנה במילואים פנינה שרביט ברוך, על הפסיקה: "מדובר בפסיקה היסטורית. צה"ל מחויב לפתוח התנסות לנשים בשריון מתמרן. שילוב נשים בכלל מערכי הלחימה מחזק את כשירותו, גמישותו ועוצמתו של צה"ל, ותורם ישירות לביטחון המדינה".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,509 מילים
כל הזמן // שבת, 30 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו

השבוע התברר סופית שאף אחת ממטרות המלחמה לא הושגה

שלושה חודשים למלחמת איראן השנייה, ואף אחת מהמטרות שהוצבו בתחילתה לא הושגה במלואה ● חזבאללה קורא להפלת הממשלה הלבנונית, הלחימה בדרום לבנון הולכת ומתגברת ● ארדואן מרסק את האופוזיציה ומעצב אותה מחדש ● והשבוע ב-1946: ירדן הופכת למדינה עצמאית ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

לכתבה המלאה עוד 1,186 מילים

סיפור לשבת דו-קרב

ב-1971 יצא למסכים סרט מינורי של במאי צעיר ולא מוכר, שזה היה סרטו העלילתי הראשון. שמו של הבמאי היה סטיבן שפילברג. ככל שהסרט, שצולם בשלושה עשר יום בלבד, נחשב מינורי, עדיין הוא צבר מוניטין ונעשה מוכר וידוע. 

עד כדי כך היה הסרט מוצלח, עד שמבקרי קולנוע היללו את הבמאי הצעיר שהפך סרט בתקציב זעום לאחד מסרטי האקשן המותחים של תקופתו. אני לא ממש זוכר אם מישהו מהמבקרים ניבא לבמאי הסרט הזה עתיד גדול.

"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,133 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
בֶּן גְּבִיר 303

הגיע הזמן שפוליטיקאים יפסיקו להישאל אם הם מתחייבים לא להיכנס לממשלה עם המפלגות הערביות ויעומתו עם השאלה הקיומית החשובה באמת: האם הם מתחייבים לא להיכנס לממשלה עם איתמר בן גביר

לכתבה המלאה עוד 835 מילים
אמיר בן-דוד

משחק סימולציה - מבט השוואתי בין סיום מלחמת העולם השנייה להיום

ה-8 במאי שחל החודש עורר בי מחשבה מטרידה, שנולדה מתוך סימולציה דמיונית שגוללתי בתודעתי. במבט השוואתי בין אתמול להיום, אני תוהה כיצד היו נראים פני הדברים אילו המציאות ששררה אז הייתה מתרחשת בתוך האקלים הפוליטי והבינלאומי של ימינו.

במילים אחרות, מה היה עולה בגורל ההיסטוריה אילו התחביר המדיני הנוכחי היה מתקיים בתקופת מלחמת העולם השנייה, בארה"ב בפרט. להלן המשחק.

מירון מנור צוקרמן התמחה בביטחון לאומי ובתוך כך שימש בעבר ובמשך שנים כסגן ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן וכמנהל "כנס הרצליה השנתי על מאזן הביטחון והחוסן הלאומי". בתוקף רקעו היה גם עוזר מזכיר "פורום אירופה-ישראל" ופעיל ב"פורום נאטו-ישראל".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,048 מילים

מלחמת האזרחים של גולי איראן

קונגרס חירות איראן (IFC) התכנס לאחרונה בלונדון במטרה ליצור חזית אחידה נגד ממשל האייתוללות, אך נתקל באלימות מצד תומכי השאה לשעבר שהולכים ומקצינים ● כעת, חברי הארגון מנסים לנווט בין פלגים מסוכסכים, להקים "ממשלה" חלופית, לשמור על מרחק בטוח מישראל ולזכות באמונו של העם האיראני בדרך להפלת המשטר

לכתבה המלאה עוד 2,328 מילים

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

התסבוכת הפלילית של רומן גופמן

מסמך הראיות שהגישה היועמ"שית לבג"ץ מוכיח מעבר לכל ספק כי המועמד לראשות המוסד שיקר בפרשת הפעלתו של אורי אלמקייס - ומניח תשתית מספקת לחקירה פלילית על שיבוש מהלכי משפט ● הנזק שגופמן גרם חמור לא פחות - ואולי אף יותר - מהנזק שגרמה הפצ"רית לשעבר ● גורלו לא צריך להיות לא שונה מגורלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 936 מילים ו-1 תגובות

נתניהו רוצה ניצחון מוחלט על רשימת הליכוד לכנסת

הפחד מנציגי המחוזות העלה אצל נתניהו רעיון ישן של הקמת ועדה מסדרת שתקבע את הרכב הרשימה לכנסת ● בפגישה בלשכתו הוא עשה "כיפה אדומה" לשרים הבכירים כשהביא ראשי ערים שדרשו להעניק לו שליטה כמעט מוחלטת באמצעות שריונים ● הבכירים שחוששים לאבד את כוחם מתנגדים בתוקף, אבל נראה שבסוף ראש הממשלה יכופף שוב את המפלגה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 774 מילים

תגובות אחרונות

סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

רוב המצביעים - ואפילו בגוש הקואליציה - מתנגדים לישיבה עם המפלגות החרדיות

גם מצביעי הימין מאבדים סבלנות כלפי השותפות עם ש"ס ויהדות התורה, כאשר רוב בוחרי עוצמה יהודית והציונות הדתית מתנגדים לקואליציה איתן - כך עולה מסקר חדש שערך יוסי טאטיקה ● במקביל, מגמת ההתחזקות של איזנקוט נמשכת ומפלגת ישר מזנקת לשיא של 18 מנדטים ● ואילו איחוד אפשרי של המפלגות הערביות עלול לטרוף שוב את הקלפים

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 503 מילים ו-1 תגובות

עיניים עצומות לרווחה

ריאיון טענה מפוקפקת של תקיפה מינית באמצעות כלב אפשרה לישראלים לפטור בשאט נפש את תחקיר "הניו יורק טיימס" על אלימות מינית נגד אסירים פלסטינים ● עו"ד שרי בשי, מנכ"לית הוועד נגד עינויים - ומי שסיפקה לכתב העיתון חלק מהעדויות - עומדת מאחורי הטענות הקשות ומסבירה מה קרה לנו מאז השבעה באוקטובר ● "אין תרבות שמענה, יש כוח שמענה. וכשנותנים לאנשים כוח בלתי מרוסן, הם תמיד ינצלו אותו לרעה"

לכתבה המלאה עוד 4,124 מילים

גפני גילה את הפמיניזם כשצריך להציל את הפטור מגיוס

חוק המעונות הוא לא מאבק על נשים חרדיות אלא עוד פרק במלחמת ההתשה של המפלגות החרדיות נגד שירות ושוויון ● גפני עטף את פטור הגיוס באריזה פמיניסטית, יהדות התורה השתמשה בוועדת חקירה ממלכתית כקלף מיקוח, והליכוד שוב הוכיח שאין לו קו אדום כשמדובר בהישרדות הקואליציה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 688 מילים

מלכודת הדבש האיראנית

המשטר באיראן לא נפל ולא השתנה: הוא נותר כוחני ותאב נקם ● חילופי האש במפרץ בוחנים את גבולות הפסקת האש, אבל המטרה המיידית של טהרן היא כסף: לנצל את רצונו של טראמפ בשקט עד אחרי המונדיאל כדי לשחרר מיליארדים מוקפאים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 693 מילים ו-1 תגובות
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

שנ"צ במושב האחורי לא יפיל את נתניהו

תיעוד הקמפיין של גדי איזנקוט ב"עובדה" היה ההפך מסרט מלחמה: שיוט אגבי ונינוח ברכב ממפגש למפגש, והירדמות קצרה בתווך, במושב האחורי ● הכריזמה הדובית של איזנקוט מוסמסה לגמרי ● אולי זה מספיק כדי להפוך לראש ממשלה, אבל הרושם הוא שחסר כאן קרב: חזרה מיוזעת מיום ארוך של התחככות, צרידות חרוכה ממאמץ בלתי פוסק לשכנע אנשים, תחושה שמישהו נלחם על זה באמת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 858 מילים

המל"ל כיבה את נורת האזהרה הירוקה

פרישת המל"ל מעיסוק במשבר האקלים מחזירה את ישראל לימים שבהם העיסוק בנושא נתפס כפריבילגיה של מחבקי עצים ● זה לא רק מיושן, אלא מנותק מהמציאות שבה מתקיים קשר הדוק בין שינויי האקלים לביטחון הלאומי ● הפתאומיות והשרירותיות של המהלך מעוררות חשש שמדובר בחלק מרוח התקופה: הרוח הטראמפיסטית המנשבת במסדרונות הממשל הישראלי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,262 מילים

בג"ץ נתן לוועדת גרוניס סולם, והיא בחרה להישאר על העץ

המערכה על מינויו של אלוף רומן גופמן לראשות המוסד כבר אינה מתנהלת רק בין העותרים לנתניהו, אלא בין שופטי בג"ץ לוועדת גרוניס עצמה ● אחרי שהוועדה התבצרה בעמדתה וזיכתה את גופמן מכל דופי, שופטי בג"ץ יתקשו להימנע מהכרעה ישירה בשאלת טוהר המידות שלו ובגורל המינוי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 936 מילים

הרב לנדו קבר את חוק הפטור והותיר את נתניהו בהלם

אנשי ראש הממשלה היו בטוחים שהצליחו לגבש רוב שיאשר את חוק ההשתמטות ויבטיח את שלמות הקואליציה ● אבל אז הגיע מנהיג הליטאים, הדהים את הח"כים החרדים, והטיל וטו שריסק אלפי שעות של תרגילים פוליטיים ● נתניהו מבועת מהאפשרות שהברית תתפרק לקראת הבחירות, אבל ההחלטה של הרב לנדו מעידה שגם ראש הממשלה כבר לא שולט באירוע ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,052 מילים ו-1 תגובות
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.