ביג דיל באיראן

לפני שלושה חודשים בדיוק, בשבת, ה-28 בפברואר 2026, ארה"ב וישראל פתחו במלחמה נגד איראן במטרה להחליף את המשטר, לפגוע בצורה אנושה באתרי הגרעין, לפרק את התוכנית הבליסטית ולנתק את הקשר בין איראן לבין שלוחיה באזור – חזבאללה, החות'ים, המיליציות העיראקיות וארגוני הטרור הפלסטיניים.

ב-28 במאי 2026 התברר סופית שאף אחת מהמטרות הללו לא הושגה במלואה. המשטר האיראני עדיין עומד איתן, גם אם הוא קרוע מבפנים בעקבות מאבקי כוח פנימיים, המקח על הוצאת האורניום המועשר ברמה צבאית מאדמתה של איראן עדיין נמשך, בעוד ששתי הסוגיות הנוספות כלל אינן מונחות על השולחן.

גם השבוע מקורות אמריקאיים הודיעו מספר פעמים על כך שהעסקה עם טהרן "קרובה מאוד", רק כדי שלאחר מספר ימים אותם המקורות ידווחו על כך ש"חלה התקדמות במגעים", אך העסקה טרם הושגה.

גם השבוע מקורות אמריקאיים הודיעו מספר פעמים על כך שהעסקה עם טהרן "קרובה מאוד", רק כדי שלאחר מספר ימים אותם המקורות ידווחו על כך ש"חלה התקדמות במגעים", אך העסקה טרם הושגה

בינתיים איראן שוב ירתה על מכליות הדלק שניסו לחצות את מצר הורמוז ללא רשותה מחד, והעניקה אישור למכליות הקטאריות לעבור מאידך, כאשר היא מפגינה שליטה על נתיב המים החשוב הזה וממשיכה לתקוע אצבע בזרם הנפט העולמי. אין חדש תחת השמש.

שלט חוצות על חזית בניין בטהרן, שבו נראה מצר הורמוז עם כיתוב בפרסית: "לנצח בידיה של איראן", 25 במאי 2026 (צילום: ATTA KENARE / AFP)

המשתנה החדש של השבוע הוא הניסיון של הנשיא דונלד טראמפ (ומי שלוחש לו על האוזן בירושלים) לכרוך בין הפסקת האש בין ארה"ב לטהרן לבין הרחבה של הסכמי אברהם לסעודיה, קטאר ומדינות ערביות ומוסלמיות נוספות.

מדובר בניסיון נואש של "אמן העסקאות" לשוות לעסקה הגרועה שמסתמנת איזשהו זוהר שכרגע נעדר ממנה לחלוטין.

כדאי שבוושינגטון יפנימו שאין היתכנות למשאלת הלב הזאת של טראמפ, בטח לא רגע לפני הבחירות בישראל, כאשר הממשלה הימנית-קיצונית ממשיכה להשתולל בגדה, לקדם בנייה ב-E1 ולעצום עין אל מול האלימות המחרידה של המתנחלים ואוזלת ידו של צה"ל.

המשתנה החדש של השבוע הוא הניסיון של טראמפ לכרוך בין הפסקת האש להרחבת הסכמי אברהם. כדאי שבוושינגטון יפנימו שאין היתכנות למשאלת הלב הזאת

מדינות ערב אינן רואות עוד בישראל שחקן חזק ודומיננטי שכדאי לקשור איתו יחסים על מנת לייצב את המזרח התיכון.

בעידן נתניהו המאוחר ישראל נתפסת בתור סוכנת כאוס ואיום מתמשך על הביטחון, זאת למרות שצה"ל נלחם כמעט שלוש שנים נגד אויבים משותפים – חמאס, חזבאללה, החות'ים ואיראן. המחדל המדיני הזה קשה מנשוא, במיוחד כשמבינים שהמצב היה יכול להיות שונה לחלוטין.

דונלד טראמפ בישיבת קבינט בבית הלבן בוושינגטון, על רקע הציפיות לפתיחתו מחדש של מצר הורמוז, 27 במאי 2026 (צילום: Win McNamee/Getty Images/AFP)

הלחימה בדרום לבנון הולכת ומתגברת

השבוע מנהיג חזבאללה, השייח' נעים קאסם, הצליח לעצבן את כולם: את הלבנונים, את הערבים במפרץ ואת האמריקאים.

בנאומו האחרון קאסם הכריז כי "ללבנונים צריכה להיות זכות למחות ואף להפיל ממשלה קיימת בעקבות המשך הלחימה של ישראל בדרום לבנון והרס נרחב של תשתיות". הממשלה הלבנונית גינתה את דבריו ומזכיר המדינה מרקו רוביו הצטרף למגנים אף הוא.

בנאומו האחרון הכריז מנהיג חזבאללה כי "ללבנונים צריכה להיות זכות למחות ואף להפיל ממשלה קיימת בעקבות המשך הלחימה של ישראל בדרום לבנון והרס נרחב של תשתיות"

במקביל, במפרץ זעמו על קאסם בעקבות הביקורת שלו נגד השלטונות הבחריינים שלאחרונה עצרו עשרות חשודים בשיתוף פעולה עם משמרות המהפכה האיראנית.

ג'אסם אל-בודייוי, מזכ"ל ה-GCC, המועצה המפרצית לשיתוף פעולה שבה חברות שש מדינות ערביות במפרץ, גינה בחריפות את מה שהוא כינה "התערבות בענייניה הפנימיים של בחריין" והזכיר כי לפי ההחלטה של הארגון מ-2016, חזבאללה הוא ארגון טרור.

מזכ"ל חזבאללה נעים קאסם בנאום לתומכי הארגון בלבנון, 27 בספטמבר 2025 (צילום: Mahmoud ZAYYAT / AFP)

יחד עם זאת, שלושה חודשים לאחר פרוץ המלחמה באיראן, חזבאללה מסרב להניח את נשקו וממשיך להפגיז את גבול הצפון, גם במחיר של הרס מתמשך של כפרים ותשתיות בדרום לבנון.

ההפצצה של סכר באגם קראון באזור הבקעה גרמה ללבנונים רבים לתהות השבוע, האם ישראל נחושה להפוך את כל האזורים הנגועים בחזבאללה לעיי חורבות, כמו בעזה. 

ההפצצה של סכר באגם קראון באזור הבקעה גרמה ללבנונים רבים לתהות השבוע אם ישראל נחושה להפוך את כל האזורים הנגועים בחזבאללה לעיי חורבות, כמו בעזה

העיתונאי והסופר עלי חליפה, שיעי מאזור דרום לבנון, אמר בראיון שהעניק לאתר אינטרנט מקומי שהוא ורבים אחרים מחשיבים את חזבאללה בתור אויב ומתנגדים לכך שהבתים שלהם ישמשו בתור מחסני נשק.

נראה שבתוהו ובוהו הלבנוני הדעות האמיצות הללו כבר לא יוצרות את האפקט הנדרש. בכל אופן, נראה שחזבאללה לא מצמצץ ולא נרתע, לא מביקורת ולא מטילים ישראלים. גם בלבנון השבוע לא הושגה לא פריצת דרך ולא ניצחון, חלקי או מוחלט.

Lebanese Shiite Journalist Ali Khalifa: Hizbullah Is Our Enemy; Shiites Want Hizbullah Disarmed; Why Must We Tolerate Weapons Depots in Our Homes? pic.twitter.com/aaxunCqE5m

— MEMRI (@MEMRIReports) May 29, 2026

ארדואן מרסק את האופוזיציה 

בשבוע שעבר בית המשפט בטורקיה הכריז כי הקונגרס של מפלגת האופוזיציה, ה-CHP שבו בו נבחר מנהיג האופוזיציה אוזגור אוזל לתפקיד יושב הראש, בטל ומבוטל. ההחלטה של בית המשפט קובעת כי קודמו של אוזל, כמאל קיליצ'דראולו, ישמש מעתה בתור יו"ר המפלגה.

הצעד הדרקוני הזה מקטין מאוד את סיכויי האופוזיציה להדיח את הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן לאחר יותר משני עשורים בשלטון. המונים התאספו מחוץ לבניין המשרדים והמשטרה הציבה מחסומים על מנת למנוע התקהלות.

בשבוע שעבר בית המשפט בטורקיה הכריז כי הקונגרס של האופוזיציה מבוטל, בצעד דרקוני שמקטין מאוד את סיכויי האופוזיציה להדיח את ארדואן לאחר יותר משני עשורים בשלטון

בתחילת השבוע כוחות המשטרה פרצו בכוח אל מטה האופוזיציה בניסיון לפנות בכוח את הנהגת האופוזיציה מהבניין. השוטרים עשו שימוש בגז מדמיע ובאלות והכו את המפגינים.

למרות שהבחירות לנשיאות יתקיימו רק בשנת 2028, נראה שארדואן נחוש להסיר כל מכשול בדרך לניצחון העתידי.

וטרים פושטים על מטה מפלגת האופוזיציה בטורקיה כדי לפנות תומכים של מנהיג המפלגה אוזגור אוזל שהתכנסו במקום, אנקרה, 24 במאי 2026 (צילום: AP Photo/Ali Unal)

בשנה שעברה אקרם אימאמאולו, ראש עיריית איסטנבול הפופולרי ומנהיג אופוזיציה בולט, נכלא לאחר שנעצר בחשד לעבירות שחיתות וניהול ארגון פשיעה.

מעצרו התבצע במסגרת מערכה של ארדואן כנגד יריביו הפוליטיים. גם התואר האקדמי של אימאמאולו נשלל על מנת למנוע את התמודדותו לנשיאות.

מנהיג האופוזיציה המודח אוזגור אוזל קרא להחלטה של בית המשפט "הפיכה משטרית" והבטיח להיאבק יומם וליל באמצעות ערעורים בבית המשפט ושיטות אחרות

מנהיג האופוזיציה המודח אוזל קרא להחלטה של בית המשפט "הפיכה משטרית" והבטיח להיאבק יומם וליל באמצעות ערעורים בבית המשפט ושיטות אחרות.

בינתיים ארדואן וממשלתו ממשיכים לטעון שהרשות השופטת בטורקיה מופרדת מהרשות המבצעת, אך ככל שהזמן עובר נראה שארדואן ממשיך לעצב את טורקיה בדמותו ולמזג את כל הרשויות – המחוקקת, המבצעת והשופטת – לאחת.

מנהיגה המודח של מפלגת האופוזיציה בטורקיה, אוזגור אוזל, מגיע לעצרת באיזמיר, טורקיה, 26 במאי 2026 (צילום: AP Photo/Erdem Sahin)

השבוע ב-1946: ירדן הופכת למדינה עצמאית

ב-25 במאי 1946 המפה הגאופוליטית של המזרח התיכון המודרני השתנתה שוב. האמירות הבריטית של עבר הירדן הכריזה רשמית על עצמאותה המלאה, והפכה לממלכה ההאשמית של עבר הירדן תחת הנהגתו של המלך עבדאללה הראשון.

עבור בריטניה, הפטרונית הראשית של הממלכה הירדנית הצעירה, היה זה צעד צפוי. בלונדון תמכו במהלך באופן מלא, מכיוון שהסכם ההגנה הדו-צדדי החדש בין הצדדים הבטיח את נוכחות בסיסי הצבא הבריטי בשטחה של ירדן ושמר על השפעתה של בריטניה על הלגיון הערבי.

בלונדון תמכו בעצמאות הממלכה הירדנית באופן מלא, מכיוון שהסכם ההגנה החדש בין הצדדים הבטיח את נוכחות בסיסי הצבא הבריטי בשטח ירדן ושמר על השפעתה של בריטניה על הלגיון הערבי

מאידך, ברית המועצות שתמכה במשטרים מהפכניים הגדירה את המדינה החדשה בתור "גרורה אימפריאליסטית", מעין מדינת חסות בריטית הממוקמת במקום אסטרטגי וחשוב, והטילה וטו מתמשך על קבלתה לאו"ם במשך כמעט עשור. גם בוושינגטון הפגינו קרירות ולא מיהרו להעניק הכרה דיפלומטית מלאה למלך עבדאללה.

הכתרת חוסיין מלך ירדן, עמאן, 1942 (צילום: PETRA / AFP)

עצמאותה של ירדן ושאיפותיו של המלך עבדאללה, נצר למשפחה ההאשמית שמקורה במכה שטיפח בגלוי את חזון "סוריה הגדולה", עוררו מתחים עזים וחשדנות עמוקה מצד מצרים, סוריה וסעודיה, שראו במהלך איום ישיר על מאזן הכוחות האזורי.

במקביל, הנהגת היישוב בארץ עקבה בדריכות רבה אחר המהלך, מתוך הבנה ברורה כי המדינה הערבית העצמאית החדשה עומדת להפוך לשחקן מפתח לקראת העימות הצבאי הממשמש ובא בין הכוחות היהודים לכוחות הערבים בפלשטינה-ארץ-ישראל.

אפשר לטעון כי עצמאותה של ירדן ב-1946 סללה את הדרך למעורבותה הצבאית של הממלכה ההאשמית במלחמת העצמאות ב-1948.

הנהגת היישוב בארץ עקבה בדריכות רבה אחר המהלך לקראת העימות הצבאי הממשמש ובא. אפשר לטעון כי עצמאותה של ירדן ב-1946 סללה את הדרך למעורבותה הצבאית  במלחמת העצמאות ב-1948

השנה ירדן חגגה 80 שנות עצמאות. במהלך כל התקופה הזאת שלטו בממלכה שלושה מלכים בלבד: עבדאללה הראשון, חוסיין ועבדאללה השני.

גם משפחת המלוכה חגגה את יום העצמאות – החג הלאומי – בדיוקן רשמי, כאשר במרכז התמונה ניצבים כעת לא רק המלך עבדאללה ואשתו ראניה, אלא גם יורש העצר – הנסיך חוסיין ורעייתו רג'ווה.

מלך ירדן עבדאללה השני נושא דברים בבניין הפרלמנט בהונגריה בבודפשט, 16 באוקטובר 2025 (צילום: Attila KISBENEDEK / AFP)