לפני כשלושה חודשים נערכה פגישה בין גדי איזנקוט ואנשיו לכמה מראשי התנועה הסביבתית בישראל. הם ביקשו לשקף לו את העובדה שסביבה כבר מזמן אינה נושא שולי בסדר היום הישראלי, ושהיא רחוקה שנות אור מתדמית הנישה למחבקי עצים שדבקה בה בעבר.

שנות המלחמה האחרונות הוכיחו שניהול נכון של משק האנרגיה, החקלאות וייצור המזון הוא מרכיב חיוני בביטחון הלאומי. לכך מצטרפים המחדלים שכבר התפוצצו לנו בפרצוף: זה של התחבורה וזה של הפסולת; זה שגובה קורבנות בטווח המיידי (תאונות דרכים), וזה שהורג בטווח הארוך (שרפות רעילות).

"הממשלה הבאה תהיה חייבת להתמודד עם המשברים האלה שעולים למשק מיליארדים", אומר גורם בתנועה הסביבתית. "עבר הזמן שאפשר לטאטא אותם מתחת לשטיח".

איזנקוט הקשיב והסכים שהסביבה ומשבר האקלים צריכים להיות חלק מתפיסת הביטחון המעודכנת של ישראל. רק שמאז, לפחות על פני השטח, לא קרה דבר

איזנקוט הקשיב והסכים שהסביבה ומשבר האקלים צריכים להיות חלק מתפיסת הביטחון המעודכנת של ישראל. הפגישה הוגדרה כ"טובה מאוד", רק שמאז, לפחות על פני השטח, לא קרה דבר. עוד ועוד שמות מצטרפים לנבחרת של איזנקוט, ואף אחד מהם לא מזוהה עם עשייה סביבתית.

איזנקוט לא לבד. זה המצב גם אצל נפתלי בנט ואצל אביגדור ליברמן. אצל יאיר לפיד הערפל גדול ובדמוקרטים ממתינים לפריימריז. ובקיצור: האלטרנטיבה שמציע המחנה הדמוקרטי־ליברלי לחשכת הימין הטראמפיסטי לא כוללת, לפי שעה, תפיסת עולם סביבתית מעודכנת מהסוג שמאפיין את הגושים הדמוקרטיים־ליברליים במערב.

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט לצד גדי איזנקוט במהלך צעדה לתמיכה בגיוס חרדים לצה"ל, 15 בינואר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

זה לא שבעבר המרכז–שמאל בישראל הצטיין בזה, אבל דומה שהמלחמה הלא נגמרת והטראומות שהיא מייצרת דחקה את הסביבה עוד יותר לשוליים.

בתנועה הסביבתית ניכרת בימים האחרונים תחילתה של התארגנות. אוספים תקציבים, מגייסים פעילים שיגיעו לחוגי בית ויציבו את הסביבה על סדר היום, מקימים צוות של תגובות ברשת, מדרבנים פעילים להצטרף לתאים ירוקים או למטות של מפלגות.

היום אמור לנחות על שולחנם של ראשי המפלגות בגוש הדמוקרטי־ליברלי מכתב מ"חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה, עם מסר שהשיקום של ישראל – אם וכאשר יגיע – חייב להיות צבוע בירוק.

בקדנציה הקשה הזו היה שינוי נוסף לרעה – אם בכנסות הקודמות המשרד להגנת הסביבה עמד בראש החץ של האינטרס הסביבתי, ככל שהקדנציה הזו התקדמה השרה להגנת הסביבה הובילה את המתקפה על הסביבה

בעבר הדגש לפני בחירות היה על מצעי המפלגות, אבל דומה שהיום שולטת ההבנה שבמצע אפשר לכתוב מה שרוצים. אם אין מי שיתרגם אותו לעשייה פוליטית, אם אין חברי כנסת שיש להם מחויבות לתחום, מצע ירוק הוא עטיפה בלי תוכן.

בכנסת הנוכחית מספרם של הח"כים האלה היה כנראה הנמוך מזה עשורים: הנבחרת הירוקה הסתכמה ביוראי להב־הרצנו, שרץ מוועדה לוועדה ולא פעם מנע ממש בגופו העברת חוקים אסוניים שהאוצר ניסה להכניס לחוק ההסדרים (כמו סלילת הדרך לפרויקטי תשתיות בשמורות טבע), ועמיתתו ליש עתיד מטי צרפתי הרכבי.

מפגין עוטה זבל במחאה להעלאת המודעות לנושאים הסביבתיים בתל אביב, 19 בנובמבר 2021 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

פה ושם חברו אליהם חברי כנסת בעלי השקפה חברתית־סביבתית כמו נעמה לזימי, ולפעמים נשבה רוח גבית מפתיעה מהקצה השני של הבית (יצחק קרויזר, יו"ר ועדת הפנים והסביבה לקראת סיום הקדנציה), אבל בכך זה בערך הסתכם.

בקדנציה הקשה הזו היה שינוי נוסף לרעה – אם בכנסות הקודמות המשרד להגנת הסביבה עמד בראש החץ של האינטרס הסביבתי, ועבד לרוב בשיתוף פעולה עם הח"כים הירוקים וארגוני הסביבה, ככל שהקדנציה הזו התקדמה השרה להגנת הסביבה הובילה את המתקפה על ארגוני הסביבה ועל הסביבה עצמה.

בין אם יתחולל באוקטובר מהפך או לא, בתנועה הסביבתית אומרים שאסור שבכנסת הבאה הסביבה תהיה הדגל של שני ח"כים בדוחק. ד"ר יונתן אייקנבאום, סמנכ"ל "חיים וסביבה", אומר שבזמן הקרוב הוא ועמיתיו יבקשו להיפגש עם כל ראשי המפלגות – בעיקר עם אלה שמחליטים לבדם על הרכב הרשימה – וידרשו הצבה של מועמדים ירוקים במקומות ריאליים.

"אני פוגש כל יום בעבודה אנשים סופר מרשימים, אבל אף אחד מהם לא רוצה להיכנס לפוליטיקה". בקיצור, אפשר לבוא בטענות לאיזנקוט או בנט, אבל זה לא שמישהו הניח בפניהם רשימה של שמות ירוקים נוצצים

ללפיד כאמור כבר יש כאלה, אבל מתמטיקה פשוטה מלמדת שבכלל לא בטוח שהם יהיו בכנסת הבאה. האחרים, שעסוקים עכשיו בהרכבת הנבחרות, צריכים להביא אותם מהבית.

וכאן יש בעיה אחרת. בארגוני הסביבה ובאקדמיה יש הרבה אנשים מצוינים, אבל כאלה שמצוידים במוכָּרות ואטרקטיביות אלקטורלית וגם רוצים לקפוץ ראש לפוליטיקה – זה כבר מצרך נדיר.

מיקי חיימוביץ' בעצרת של תנועת "המרד בהכחדה", 10 באוקטובר 2019 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

"אני פוגש כל יום בעבודה אנשים סופר מרשימים", אומר אייקנבאום, "אבל אף אחד מהם לא רוצה להיכנס לפוליטיקה". בקיצור, אפשר לבוא בטענות לאיזנקוט או בנט, אבל זה לא שמישהו הניח בפניהם רשימה של שמות ירוקים נוצצים שהם רק צריכים לקטוף מתוכה את המועמד שיכבוש את הקלפיות.

כשמיקי חיימוביץ' נכנסה לפוליטיקה היא היתה ירוקה עד שורשי שערותיה ומוכרת בכל בית. האם מישהו יצליח למצוא את המיקי חיימוביץ' של 2026?

מדי מערכת בחירות יש מי שמשתעשעים ברעיון של ריצה עצמאית של מפלגה ירוקה. רשימה כזו מעולם לא עברה לבדה את אחוז החסימה. ב־2015 חברה ראשת התנועה הירוקה דאז, יעל כהן־פארן, למפלגת התנועה של ציפי ליבני ונכנסה לכנסת במסגרת השילוב במחנה הציוני.

שחקן ותיק נוסף הוא פרופסור אלון טל, הירוק של מפלגת כחול לבן, שהלך תקופה ארוכה לצד בני גנץ ולאור ההתפתחויות האחרונות כנראה יחפש בזמן הקרוב בית פוליטי חדש

במעמד ההכרזה על הריצה המשותפת היה ניכר שליבני רק מחכה שזה ייגמר מבלי שהיא תצטרך להגיד משהו על השעמום הירוק הזה. יותר מעשור חלף ולא נראה שהרבה השתנה בקרב ראשי המחנה.

כיום יש תנועה בשם "הירוק במרכז", שבבחירות לשלטון המקומי הצליחה לטעת כמה נציגים ראויים במועצות של עיריות. בראשה עומד ד"ר דרור בן עמי, חבר מועצת העיר הרצליה מטעם מרצ הירוקה, והתנועה גיששה בתקופה האחרונה עם כמה מהמפלגות בגוש המרכז–שמאל לגבי שיתופי פעולה אפשריים. בינתיים בלי תוצאות קונקרטיות.

צעירים ישראלים קוראים לפעול נגד משבר האקלים מחוץ לבית המשפט העליון בירושלים, 3 בספטמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

אצל הדמוקרטים יש תא ירוק פעיל, ובפריימריז של המפלגה יש מועמדים ותיקים עם רזומה סביבתי מרשים, כמו מוסי רז או גבי לסקי, ומועמד חדש נמרץ כמו תומר אביטל. אבל אין לדעת מי ייכנס, וכשהעומד בראש יאיר גולן התבטא בענייני אקלים נרשמה בקרב פעילי סביבה הסכמה שמוטב שישתוק.

שחקן ותיק נוסף הוא פרופסור אלון טל, הירוק של מפלגת כחול לבן, שהלך תקופה ארוכה לצד בני גנץ ולאור ההתפתחויות האחרונות כנראה יחפש בזמן הקרוב בית פוליטי חדש.

"התנועה הסביבתית צריכה להיות הרבה יותר אסרטיבית", אומר גורם בתחום, "היא צריכה לבוא לראשי המפלגות בגוש, כמו שהמתנחלים באים לסמוטריץ', ולהבהיר שמי שלא יקדם את הנושא לא יזכה בקולות של הקהילה"

"התנועה הסביבתית צריכה להיות הרבה יותר אסרטיבית", אומר גורם בתחום, "היא צריכה לבוא לראשי המפלגות בגוש, כמו שהלהט"בים עושים או כמו שהמתנחלים באים לסמוטריץ', ולהבהיר שמי שלא יקדם את הנושא לא יזכה בקולות של הקהילה".

אלא שפעילי הסביבה בישראל לא עשויים מקשה אחת וגם לא יצביעו לפי הוראה של מנהיג כזה או אחר. מצד שני, רבים מהם מתלבטים בין מפלגות שונות בגוש הדמוקרטי־ליברלי, ולא מן הנמנע שמחויבות לסביבה תהיה השיקול המכריע בבחירת הפתק שלהם ברגע האמת.