הפעם הראשונה שבה שרגא נסע לחו"ל הייתה בגיל 24, במסגרת טיול לקברי צדיקים באוקראינה. "בתור ילד שגדל במשפחה חרדית בבית"ר עלית, אני לא זוכר שהיה נהוג לטוס לחו"ל. היינו נופשים בעיקר בארץ, וגם התודעה הזו, של חופשה משפחתית בארץ, הייתה חריגה בימים ההם", הוא אומר.

אבל היום, כשהוא נשוי ואב לחמישה, ועובד במערכת כוחות ההצלה, שרגא (השם המלא שמור במערכת) מקפיד לצאת לחופשות משפחתית בחו"ל.

"אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לטוס בכל שנה, כי עבור משפחה של 7 נפשות מדובר בהוצאה של למעלה מ-30 אלף שקל. אם מוסיפים לזה גם את כל הצרכים המיוחדים של משפחה חרדית בחו"ל, כמו מלון כשר, ארוחות כשרות וגישה לבית כנסת, הנסיעה ממש מתייקרת. אבל אני ואשתי עובדים ומשלמים עבור הנסיעה בתשלומים, כך שכבר ביקרנו באיטליה, בשווייץ ובצרפת", הוא אומר.

טרנד הנסיעות לחו"ל בציבור החרדי תופס תאוצה. מה שנחשב עד לפני כמה שנים לכאב ראש אחד גדול, ולהוצאה כספית בלתי אפשרית עבור משפחה חרדית ממוצעת, נכנס יותר ויותר לאורח החיים של המגזר.

בשונה ממשפחה חילונית, משפחה חרדית שיוצאת לטייל בחו"ל עומדת בפני אתגרים לא מעטים, היא צריכה אוכל ומטבח כשרים למהדרין, תנאים לשמירת שבת, בית כנסת, ובמדינות מסוימות גם להסתיר סממנים יהודיים בולטים.

"אני מחפש מלון שיהיה בו מקום לשני מטבחים – בשרי וחלבי, כולל מדיחים ותנורים נפרדים. במקביל אני בודק אם אפשר לפתוח את הדלתות במפתח ולא בכרטיס אלקטרוני, כדי שהאורחים לא יחללו את השבת"

ישראל, בן 42, נשוי ואב לשישה ילדים מבני ברק, החל לטייל בעולם לפני שלוש שנים, אך הספיק כבר הרבה. בעקבות תחביב הצלילה שמעסיק אותו בעשור האחרון הוא הגיע אפילו למדינות מוסלמיות כמו מלדיבים, סרי לנקה, ירדן ומצרים. "חבר שלי שהתנדב ביחידת הצוללנים של זק"א, הציע לי לעשות קורס צלילה, ואני כחובב אקסטרים התאהבתי בעולם הזה".

לא פחדת להסתובב כחרדי במדינות מוסלמיות?

"בהתחלה כן. נקטתי משנה זהירות, והבאתי כובע כדי להסתיר את הכיפה, הזקן והפאות המסולסלות שלי. יותר מזה, גיליתי שבכניסה למדינות מוסלמיות לא מאפשרים להעביר בגבול אביזרי דת שאינה אסלם.

"בירדן, למשל, החרימו לי את התפילין והטלית, אז קיצרתי את הטיול ליומיים, הנחתי תפילין בבוקר לפני הכניסה ובערב ביציאה מירדן.

"במלדיביים היו יותר נחמדים. נתנו לי להכניס הכל, וכבר בביקורת הדרכונים בירכו אותי במילים 'שלום עליכם'. כשהבנתי שמכירים שם את התיירים הישראלים הרגשתי יותר טוב, ומהר מאוד הורדתי את הכובע גם ברחובות".

איך אתה מסתדר עם נושא הכשרות בנסיעות?

"לטיולי צלילה אני מביא את כל האוכל איתי. קופסאות שימורים ומנות חמות. כשאנחנו בהפלגות, וזה מה שקורה במרבית טיולי הצלילה, אני מבשל לעצמי במטבח של הספינה וגם אוכל מהדגים הטריים שאנחנו דגים.

"אבל כשאני מטייל עם אשתי באירופה, למשל בלונדון, אנחנו יוצאים מהמלון לאזור היהודי חרדי בעיר, ואוכלים שם במסעדות היהודיות.

"פעם אחת, כשנסעתי לסרי לנקה דרך תורכיה, לקחתי מלון בשדה התעופה והייתי צריך להעביר שם את השבת. אבל בטעות המזוודה שלי עם כל האוכל כבר המשיכה ליעד שלי, אז נותרתי ללא מזון. יצרתי קשר עם נציג של חברת התעופה, והם שלחו לי מנות של אוכל כשר שהם מחלקים במטוסים. ככה העברתי את השבת – במלון של נמל התעופה עם אוכל של מטוסים. מאוד נהניתי מזה".

איך הסתדרת עם שמירת שבת בבתי מלון שלא מותאמים לכך, מפתח אלקטרוני לחדר, למשל?

"במלדיביים לא הייתה בעיה כי הם עדיין לא התקדמו לכרטיסים האלקטרוניים, אבל כשהייתי בתורכיה הייתה לי בעיה. אז פשוט השארתי את כל הדברים יקרי הערך שלי בקבלה ואת דלת החדר השארתי פתוחה בשבת, באמצעות בריח של מנעול. פעם אחת ננעלתי בחוץ, אז פשוט ביקשתי מגוי שיפתח לי. אני לא יודע אנגלית, אבל תמיד יש איתי מישהו ישראלי שיכול לתרגם את מה שאני מבקש".

חדר האוכל שהותאם לחרדים במלון בשוויץ

מחפשים את היעד הבא

עבור תיירים מהמגזר החרדי שמחפשים חופשה רגועה יותר, בלי צורך לאלתר ולחפש פתרונות, קמו בשנים האחרונות חברות נופש, תיירות וקייטרינג שמספקות את השירותים האלה בחו"ל.

"בימים אלה אני מסייר בין בתי המלון במדינות אירופה ומחפש את היעד הבא", אומר יוסי גרז, מנכ"ל חברת "רוגע נופש", שמספקת שירותי נופש למגזר החרדי והדתי, ומכשירה מלונות שלמים בחו"ל לצורך זה. "אני מחפש מלון שיהיה בו מקום לשני מטבחים – בשרי וחלבי, כולל ציוד נלווה, מדיחים, ותנורים נפרדים.

"במקביל אני בודק אם אפשר לפתוח את הדלתות במלון במפתח רגיל ולא בכרטיס אלקטרוני, כדי שהאורחים לא יחללו את השבת. אחרי הסיור הראשוני אני מגיע למלון עם רב, והוא זה שמנחה אותי איך להכשיר את המלון למהדרין".

גרז הצטייד באירופה במכולה עם ציוד המותאם לצורכי הקהל החרדי, והוא משנע אותה ממדינה למדינה. "כלי מטבח – סירים, צלחות וסכו"ם אני מביא למלון בעצמי. אבל דברים גדולים, כמו תנורים, עגלות הגשה או  פלטת חימום, אנחנו צריכים להכשיר, ולפעמים כשזה לא מתאפשר אני נאלץ לרכוש ציוד חדש".

גם הצוות המקומי של המלון לא תמיד יכול לתת מענה לדרישות של הציבור החרדי, בוודאי לא בנושא הקולינרי. "לרוב אני מביא מהארץ את צוות המטבח, כולל משגיחי כשרות ואנשי צוות שיפעילו שמרטפייה במלון. חשוב לי מאוד להשקיע גם ברמה של האוכל, ובכל שנה אני מביא שף אחר שיעבוד איתנו. בשנים הקודמות הבאתי את מירי זורגר, אפשר ליבפרוינד (שפיות חרדיות – א.ט.א). המלצרים לרוב מקומיים, אבל זה כבר תלוי בעסקה שאני סוגר עם המלון".

האם זה משתלם לבתי המלון עצמם?

"כמובן שזה משתלם, הם מרוויחים מזה יופי ולא עושים את זה מאהבת ישראל. אני בדרך כלל סוגר את המלונות בתקופות שהם עובדים בתפוסה של 40%-50% ומשלם להם על תפוסה מלאה. לפני 3 שנים, למשל, לקחתי בקיץ את המלון אקווה מונטיס בהרי אלפנינים באיטליה, שעובד חזק בעונת הסקי, אבל יותר חלש בקיץ".

התאמת החופשה לצורכי המגזר החרדי מייקרת אותה באופן משמעותי. גרז מעריך כי מדובר בתוספת של 20%-30% למחיר החופשה. "אם שבוע באיטליה יעלה לזוג חילוני כ-10,000 שקל, הרי שלזוג חרדי תעלה החופשה 12-13 אלף שקל. אם הזוג מחליט להגיע עם כל הילדים, החופשה בהחלט יוצאת יקרה".

קבוצה של ישראלים מהמגזר החרדי מבקרת בהר מון בלאן בשוויץ

חופשות סקי בחנוכה

חופשות הסקי בחורף, ששטפו את הישראלים, לא פוסחות על הציבור החרדי. המלון הכשר למהדרין "קרסטה" בעיירה השווייצרית דבוס נמצא בבעלות יהודית, והוא ממוקם בקרבת אתרי סקי מבוקשים על ידי האורחים החרדים.

"פעם חשבתי שסקי לא מיועד לציבור החרדי, אבל היום אני רואה זוגות ומשפחות מישראל שבאים לפה במיוחד בחופשת חנוכה, ונהנים מהבילוי הזה יחד עם האירופאים שמגיעים לפה", אומר מוטי שוורץ, מנכ"ל המלון.

"במקום לחפש מסעדה כשרה למהדרין או בית חב"ד אפשר להזמין את האוכל הכשר הישר מאתרים בעברית לכל מקום שבו מטיילים. האוכל מגיע עם שליח עד לכל נקודה באירופה, והמחירים לא גבוהים יותר מארוחה במסעדה"

שוורץ, שגדל במשפחה חרדית בבלגיה, מספר על השינוי שחל בשנים האחרונות באופי החופשות של החרדים. "לפני 20 שנה כשהייתי ילד, גם המשפחות החרדיות בעולם לא היו מגיעות לבתי המלון במדינות זרות, כי לא הייתה מודעות ולא היו בתי מלון כשרים. היו שוכרים דירות נופש מיהודים, וסוחבים את כל האוכל איתם. היום יש יותר מודעות ואפשרויות".

האם חופשה במלון כשר למהדרין עולה יותר מחופשה במלון רגיל?

"לדעתי החופשה בחו"ל, גם אם המלון כשר, עדיין משתלמת יותר מחופשה במלון באותה רמה בארץ. אנחנו גובים היום 350 יורו ללילה, כ-1,200 שקל לזוג. אם מוסיפים לזה את הטיסות הזולות, שאפשר להשיג בזכות מדיניות השמיים הפתוחים, ומשווים את המחיר לזה של חופשה במלון 5 כוכבים באילת, אני לא בטוח שאנחנו לא יותר יקרים, אבל אין ספק שהחוויה של חו"ל היא חוויה אחרת".

חרדים בנתב"ג, ארכיון, למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: Nati Shohat/Flash90)

האוכל הכשר מגיע עם שליח

עבור ישראלים חרדים ודתיים, שלא מעוניינים להגביל את עצמם למקום הימצאו של מלון מסוים, מוצעים פתרונות זמינים שקשורים לאורחות הכשרות.

"במקום לחפש מסעדה כשרה למהדרין או בית חב"ד אפשר להזמין את האוכל הכשר הישר מאתרים בעברית לכל מקום שבו מטיילים", מסביר משה מילר, מנכ"ל משרד הפרסום "מילר פוינט" הפועל במגזר החרדי, ומלווה חברות ועסקים בהתאמת המותג לצורכי המגזר. "האוכל מגיע עם שליח עד למקום הימצאו של האדם, בכל נקודה באירופה, והמחירים לא גבוהים יותר מארוחה במסעדה.

"יש לא מעט אתרים שמציעים מזון כשר שניתן להזמין מראש. עלות המנות העיקריות בתפריט עומד על כ-15 יורו למנה".

ואולם עבור ישראלים, החיפוש אחר אוכל, הוא חלק מהחוויה, והאפליקציה לא יכולה להחליף אותה. "אני מעדיף שלא להשתמש באפליקציות, כי אני אוהב את החוויה הזו של להסתדר בחו"ל", אומר ישראל. "האווירה אחרת, האנשים אחרים, וזה כיף. אני לא יודע מילה באנגלית והרבה פעמים מסתבך עם התחבורה הציבורית, אבל בסוף אני מסתדר, וזה חלק מהחוויה. לא הייתי מוותר על זה".

חופשת ים של ישראלים מהמגזר החרדי (צילום: Nati SHohat/FLASH90)

עלייה ברמת החיים

מדיניות השמים הפתוחים והוזלת מחירי הטיסות סייעו בהנגשת החופשות בחו"ל לציבור החרדי, כמו לכלל הישראלים, אבל הסיבה העיקרית למגמה המתרחבת של חופשות משפחתיות בחו"ל לקהל החרדי היא העלייה ברמת החיים.

"בעשור האחרון חלה עלייה משמעותית ברמת החיים של הציבור הדתי והחרדי בישראל", אומר מילר. "בתחום הרכב למשל, יותר ויותר משפחות מרשות לעצמן לרכוש כלי רכב חדשים של חברות מובילות, ולהחזיק ביותר מרכב אחד למשפחה.

"בציבור החרדי השמועה והטרנדים מתפשטים בסוג של מעגל קסמים, מפה לאוזן, כמו סחף חברתי. אם השכן שלי היה באיטליה, אז גם אני רוצה להיות שם, וכך הלאה. כמובן שזה מתאפשר במשפחות שבהן בני הזוג עובדים"

"גם בתחום היין ניכרת צמיחה ונרשם ביקוש מצד החרדים – הם צורכים יותר מותגים וניכרת פתיחות תודעתית בתחומי צריכה שונים. זה קיים בעוד תחומים.

"בציבור החרדי השמועה והטרנדים מתפשטים בסוג של מעגל קסמים, מפה לאוזן, כמו סחף חברתי. אם השכן שלי היה באיטליה, אז גם אני רוצה להיות שם. כמובן שזה מתאפשר במשפחות שבהן בני הזוג עובדים, ויש יותר ויותר משפחות כאלה".

לפי דוח של מרכז המידע של הכנסת לשנת 2018, רוב הציבור החרדי בישראל עובד, אולם השיעורים עדיין נמוכים ביחס לאוכלוסייה הכללית.

שיעור התעסוקה באוכלוסיה החרדית עמד על 63% (75.5% מהנשים החרדיות עובדות, ו-47.8% מהגברים עובדים) לעומת 76.5% באוכלוסיה הכללית.

גם הפערים בשכר בין החרדים לכלל האוכלוסייה גדולים. נכון ל-2018 עמדה ההכנסה החודשית הממוצעת באוכלוסיה הכללית על 11,068 שקל, ואילו ההכנסה בציבור החרדי עמדה על 7,443. עם זאת ביחס לשנים קודמים, נרשמה עלייה וחרדים מרוויחים כיום 13% יותר מכפי שהרוויחו ב-2014.

"הדעה הרווחת, והיא אולי פוליטית, היא שהציבור החרדי עושק את המדינה, אבל רוב המשפחות עובדות ורוצות ליהנות מהכסף שהן מרוויחות", אומר שרגא.

"יש לי הרבה חברים שנוסעים לחו"ל, ואפילו משפחות מצומצמות מבחינה כלכלית נוטות להשקיע את הכסף כדי לצאת לחופש הגדול עם הילדים".