ראוי להקים בישראל את מוסד "הסנהדרין". המערכת הפוליטית סרחה ויוקרתה מצויה בשפל עמוק ברחוב הישראלי. פוליטיקאים רדודים וברוטליים בהתנהגותם החדירו נורמות פסולות לחיים הציבוריים והשחיתו את המערכת הפוליטית.
אנו זקוקים לסוג של חבר מושבעים או בית מגוון בהרכבו, שיהווה מקור השפעה והשראה למנהיגים ולציבור הרחב וישפיע על השיח הציבורי, וזאת בהיעדר ריסון של מקבלי ההחלטות.
מדובר בסוג של בית אזרחי ובו 71 אנשים חכמים ומנוסים בתחומם, אשר מאחוריהם רקורד עשיר של עשייה, מחקר, ניסיון, מעמד ציבורי ויושרה – שיהוו מגדלור מוסרי וערכי ומשקל נגד לכנסת.
בהיעדר ריסון של מקבל ההחלטות, נדרש סוג של בית אזרחי עם 71 אנשים חכמים ומנוסים בתחומם, עם רקורד עשיר של עשייה, מחקר, ניסיון, מעמד ציבורי ויושרה – שיהוו מגדלור מוסרי וערכי ומשקל נגד לכנסת
אכן, הם חסרי סמכות והציבור לא בחר בהם, ואולם יוקרתם תקרין על מקבלי ההחלטות והציבור יראה במנהיגותם מקור של יציבות ותקווה. מדובר במעין בית לורדים, שיוקם על ידי הציבור וייקבע על ידי ועדה ציבורית עצמאית וולונטרית ובלתי תלויה כעין שיפוטית, שתקבע את הרכב הסנהדרין ותבטיח שישקף את כל רבדי החברה.
קיומו בראשית דרכו יהיה תלוי בתרומות מאנשים ומהציבור, והוא יפיק מסמכי מדיניות והחלטות בנושאים מרכזיים הדורשים החלטה של נבחרי הציבור. הפוליטיקאים לא יוכלו להתעלם מהחלטותיו של הסנהדרין ויידרשו לקיים דיאלוג עם אנשיו.
לפני שנים רבות הרהרתי על כך עם פרופ' יחזקאל דרור שנפטר לאחרונה והעלה זאת לראשונה. עכשיו, לאחר לכתו, אני מהרהר בכך על רקע השבר החברתי העמוק שאנו נמצאים בו ומוצא שראוי להעלותו מחדש לשיח הציבורי.
מדובר בניסוי הכרחי ומעניין שאין בו נזק ויכולה לצמוח ממנו תועלת רבה לחשיבה הישראלית וליציבות הפנימית שתקרין על החברה ומוסדותיה. הסנהדרין יבטיח ייצוג הולם של נשים בתוכו. הוא יכלול חתני פרס ישראל, אנשי אקדמיה בכירים, אנשי כלכלה חינוך וחברה, מנכ"לים לשעבר שבלטו במיוחד במילוי תפקידם במשרדי ממשלה, באקדמיה, בעלי שם והצלחה מוכחת, אנשי ביטחון, רבנים ואנשי עשייה מתחומים מגוונים ופעילים חברתיים בולטים. אישים אלה יבחרו לתקופת כהונה של חמש שנים.
הם חסרי סמכות והציבור לא בחר בהם, אך יוקרתם תקרין על מקבלי ההחלטות, והציבור יראה במנהיגותם מקור של יציבות ותקווה. מדובר במעין בית לורדים, שיוקם על ידי הציבור וייקבע על ידי ועדה ציבורית עצמאית
צפוי להניח שהפוליטיקאים יחששו מהגוף החדש, ולכן הקמתו בשלב הראשון צריכה להיעשות על ידי גופי החברה האזרחית, ובהדרגה, לאחר שיצבור ניסיון תפעולי וציבורי – הוא יחדור לשיח הציבורי ויפעל להשיג מעמד חוקי כפורום שיש להתחשב בהכרעותיו או להיוועץ באנשיו.
הקמתו עשויה להאיץ רפורמות הכרחיות שנחסמות מסיבות פוליטיות ולהעלות את רמת נבחרי הציבור ואיכות דיוני הכנסת, והוא יהיה כעין מפקח אזרחי ציבורי שיביע את עמדתו בנושאים מהותיים ויאלץ את הכנסת לגלות רגישות לנושאים המטרידים באמת כל אזרח ואזרחית.
יתרונו הגדול הוא שיפעל מתוך אחריות ויצמצם שיקולים פוליטיים וקואליציוניים שגורמים נזקים רבים להתנהלות המדינה. מדובר בחבורה של כהנים שיפלסו את הדרך כמורה נבוכים ומצפן מוסרי חברתי.
בית הלורדים יכול לאזן את טירוף המערכות החברתי והפוליטי שהתהווה בעשורים האחרונים עם עלייתן של הרשתות החברתיות והתקשורת הפרועה המטפחת פופוליזם ומקרבת את העולם לסוג של אנרכיה מסוכנת.
מאחר שהגוף המוצע יהיה משולל סמכויות פורמליות וחבריו יהיו אישים בכירים שאינם מצויים במסלול להתמודדות על הנהגה – הוא יהיה משוחרר מחיפוש רייטינג ועבודתו עשויה לזכות להערכה ציבורית.
זאת ועוד, הקושי הפוליטי הבולט שמונע כיום הסכמה בנושאים רחבים בכנסת, מגדיל את חיוניותו של הסנהדרין, אשר יוכיח שאפשר גם אחרת. הסנהדרין יהיה משוחרר משיקולי יוקרה ויפעל מתוך ניסיון לגישור והבנה, והחלטותיו יהיו ענייניות ויאלצו את הכנסת לרסן את הפופוליזם ולהתנהל באחריות.
הקמתו בשלב הראשון צריכה להיעשות על ידי גופי החברה האזרחית, ובהדרגה, לאחר שיצבור ניסיון תפעולי וציבורי – הוא יחדור לשיח הציבורי ויפעל להשיג מעמד חוקי כפורום שיש להתחשב בהכרעותיו או להיוועץ באנשיו
כדי להקים גוף זה צריך בשלב הראשון כמה אישים בעלי ממון שיאפשרו לו לקום ולהפוך לעובדה מוגמרת. ראוי להקים ועד ציבורי לקידומו. חולשת המערכת הפוליטית דורשת סוג של איזון וריסון תופעות פסולות שצמחו במערכת הפוליטית, ויצירת מתינות בשיח הציבורי. אני מודע לעובדה שלא מדובר בנושא המצוי בסדר עדיפות גבוה ואולם, חולשת המנגנונים הממלכתיים והייצוגיים מחייבת חשיבה אחרת על סמלים אשר יהוו אבן שואבת לשינוי המציאות, ישקפו את הגוונים בחברה ויפעלו מתוך אחריות וחתירה להסכמות.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.


















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו