מפלגת הליכוד, מהוותיקות שבמפלגות בכנסת הנוכחית, היא המפלגה הגדולה ביותר כיום בכנסת, עם 32 מנדטים. יותר ממיליון ומאה אלף ישראלים הצביעו בבחירות האחרונות בנובמבר 2022 למפלגת הליכוד בראשות בנימין נתניהו. 

מצביעי הליכוד, שנדמה כי אין עוררין על ההשפעה והחשיבות הציבורית שלהם, היוו כשישית מכלל בעלי זכות הבחירה, והם מהווים כמעט מחצית מכלל מצביעי מפלגות הקואליציה.

יתרה מזאת, לנוכח שינויים דמוגרפיים צפויים, בדגש על גידול בשיעורם של החרדים והדתיים לאומיים באוכלוסייה הישראלית, יתכן שמצביעי מפלגה זו יהוו בעתיד לשון מאזניים אלקטורלי בכל הנוגע לקביעת צביונה של מדינת ישראל: יהודית ושמרנית יותר או דמוקרטית וליברלית יותר.

לנוכח שינויים דמוגרפיים צפויים, בדגש על גידול בשיעורם של החרדים והדתיים לאומיים באוכלוסייה הישראלית, יתכן מצביעי הליכוד זו יהוו בעתיד לשון מאזניים אלקטורלי בכל הנוגע לקביעת צביונה של מדינת ישראל

על רקע מספרם הרב של המאבקים, האירועים והמשברים שעברו על מדינת ישראל מאז נובמבר 2022, ומשום שבישראל ייערכו של בחירות חדשות לכנסת בתוך פחות מחצי שנה, נשאלת השאלה: האם, וכיצד, השתנו העמדות והתפיסות של מצביעי הליכוד בשורה של סוגיות ונושאי מדיניות שונים מאז הבחירות האחרונות?

יתרה מזאת, האם עמדות ותפיסות מצביעי הליכוד דומות או שונות בהשוואה הן למצביעי שאר מפלגות הקואליציה (לא כולל "תקווה חדשה") והן למצביעי מפלגות האופוזיציה? בחינה זו תאפשר לבחון דמיון ושוני בין מצביעי הליכוד למצביעי השותפות הקואליציוניות שלה לאורך הקדנציה הנוכחית – ואולי לקראת קדנציה נוספת בקואליציה.

במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן ערכנו בשנים האחרונות שורה של סקרים עיתיים גדולים (1500-1600 משיבים) עם מדגמים מייצגים של הציבור הישראלי, בהם שאלנו שורת שאלות בנושאי מדיניות שונים ומגוונים. בין השאר, שאלנו בנוגע לנושאים מדיניים-ביטחוניים וסוגיות משפטיות-חוקתיות, אודות תמיכה בחופש הביטוי ונכונות לקבל ביקורת על המדינה, ואודות סוגיות אזרחיות שונות בדגש על יחסי דת ומדינה.

אם כן, כיצד השתנו עמדותיהם של מצביעי הליכוד בנושאים השונים, ואיך הן השתנו בהשוואה לעמדותיהם של מצביעי שאר מפלגות הקואליציה ועמדות מצביעי מפלגות האופוזיציה. לשום הנוחות, מיעוט מהתוצאות מוצגות בתרשימים להלן, וכלל התרשימים מוצגים כאן.

על רקע ריבוי האירועים והמשברים שעברו על ישראל מאז נובמבר 2022, והבחירות הקרובות לכנסת – האם, וכיצד, השתנו העמדות והתפיסות של מצביעי הליכוד בשורת סוגיות ונושאי מדיניות מאז הבחירות הקודמות?

הסוגיות המדיניות-ביטחוניות

בין השאר, שאלנו אודות תמיכה בשתי מדינות לשני עמים, תמיכה בסיפוח חלק מהגדה המערבית, ותמיכה בעונש מוות למחבלים שהורשעו ברצח. כפי שניתן לראות בתרשים להלן, אשר מציג את ממוצע התמיכה בפתרון שתי מדינות לשני עמים בקרב הקבוצות השונות, לאורך כל הקדנציה הנוכחית מצביעי הליכוד קרובים יותר בעמדותיהם לעמדות שאר מצביעי הקואליציה מאשר לעמדות מצביעי האופוזיציה. ממצאים דומים ישנם גם בשאלות אודות תמיכה בסיפוח חלק מהגדה ותמיכה בעונש מוות למחבלים שהורשעו ברצח.

תמיכה בפתרון שתי המדינות לשני עמים

מצביעי הליכוד קרובים יותר למצביעי לשאר מפלגות הקואליציה מאשר למצביעי מפלגות האופוזיציה גם ביחס לשתי סוגיות משפטיות-חוקתיות ששאלנו עליהן: הסכמה כי צריך לקחת מבית המשפט העליון את הסמכות לבטל חוקים שהתקבלו בכנסת (ראו בתרשים להלן) ותמיכה בפסקת ההתגברות.

הסכמה שיש לקחת מבית המשפט העליון את הסמכות לבטל חוקים שהתקבלו בכנסת

הגם שלאורך התקופה ישנם הבדלים של כ-15-20 נקודות האחוז בין הממוצעים של מצביעי הליכוד לאלו של מצביעי שאר מפלגות הקואליציה, הרי שהפערים בין מצביעי הליכוד למצביעי מפלגות האופוזיציה הינם גדולים בהרבה: כ-40-50 נקודות האחוז. הבדלים אלו הינם אף גדולים מההבדלים בין מצביעי הליכוד למצביעי מפלגות האופוזיציה ביחס לסוגיות הביטחוניות-מדיניות שצוינו לעיל, והם נשארים דומים למדי לאורך התקופה, בעיקר לאחר השבעה באוקטובר.

 לאורך הקדנציה הנוכחית מצביעי הליכוד קרובים הרבה יותר לשאר מצביעי הקואליציה גם ביחס לסוגיות של חופש ביטוי ו(היעדר) נכונות לקבל ביקורת על המדינה. מידת התמיכה שלהם בהבטחת חופש ביטוי גם לאנשים המתבטאים נגד המדינה דומה לאלו של מצביעי שאר מפלגות הקואליציה, אך נמוכה ב-30-40 נקודות האחוז בהשוואה למצביעי האופוזיציה.

לאורך הקדנציה, מצביעי הליכוד קרובים יותר בעמדותיהם לעמדות שאר מצביעי הקואליציה מאשר לעמדות מצביעי האופוזיציה. ממצאים דומים עלו גם בשאלות אודות תמיכה בסיפוח חלק מהגדה ובעונש מוות למחבלים רוצחים

ממצאים דומים מצאנו גם ביחס לשיעור התמיכה במניעת פעילות ציבורית של ארגון ישראלי אשר מותח ביקורת חריפה על המדינה ובאיסור על פעילות של ארגונים בינלאומיים הפועלים בישראל ואשר מותחים ביקורת חריפה על המדינה. ייתכן שהדבר קשור לתפישה רווחת מאוד בקרב כלל מצביעי מפלגות הקואליציה, כולל מפלגת הליכוד, לפיה יש בישראל אלו המנצלים לרעה את חופש הביטוי כדי לפגוע במדינה: לפי מדד הדמוקרטיה 2025 של המכון הישראלי לדמוקרטיה, כ-90% ממצביעי מפלגות הקואליציה הסכימו עם טענה זו לעומת שיעור נמוך יותר בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה.

דפוס דומה מצאנו גם בנוגע לזכויות הרוב היהודי במדינת ישראל. מצביעי הליכוד, בדומה לשאר מצביעי הקואליציה, הסכימו הרבה יותר מאשר מצביעי האופוזיציה עם אמירה לפיה צריכות להיות לאזרחים היהודים בישראל יותר זכויות מאשר לאזרחים הלא-יהודים. ממצאים דומים היו גם בשאלה אודות הסכמה שיש לקחת את זכות ההצבעה בבחירות ממי שלא מסכים להצהיר שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי.

עם זאת, בתשובה לשאלה אודות העדפת מדינה יהודית או מדינה דמוקרטית כאשר יש ביניהם סתירה, ניתן לראות לאורך התקופה הבדלים גדולים באופן יחסי, של כ-30 נקודות האחוז, בין מצביעי הליכוד לשאר מצביעי הקואליציה (ראו בתרשים להלן): מעט למעלה מ-50% ממצביעי הליכוד מעדיפים מדינה יהודית על פני מדינה דמוקרטית במצב של סתירה ביניהן, לעומת למעלה מ-80% משאר מצביעי הקואליציה. לעומת זאת, בקרב מצביעי האופוזיציה מדובר על כ-10 אחוזים. נדמה שבוויכוח הזה מצביעי הליכוד נמצאים במידה רבה באמצע.

העדפת מדינה יהודית על פני מדינה דמוקרטית במקרה של סתירה ביניהן

הסוגיות האזרחיות של דת ומדינה

ממצאים אלו מובילים אותנו להבדל המרכזי בנתוני הסקרים שלנו בין מצביעי הליכוד לשאר מצביעי הקואליציה: סוגיות אזרחיות של דת ומדינה. לאורך כל התקופה, מצביעי הליכוד קרובים יותר בעמדותיהן למצביעי האופוזיציה מאשר לשאר מצביעי הקואליציה בכל הנוגע לתמיכה בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת בכל הארץ (לא כולל אזורים עם רוב חרדי או דתי) (ראו בתרשים להלן). דפוסים דומים מצאנו גם ביחס לתמיכה בנישואין אזרחיים בישראל ובתמיכה בכך שלזוגות מאותו מין יהיו בישראל זכויות חוקיות זהות לזוגות אחרים.

תמיכה בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת

יש לציין כי גם בסוגייה של גיוס חרדים ישנם הבדלים ברורים בין מצביעי הליכוד לשאר מצביעי הקואליציה. כך, בסקר שערכנו במכון לחירות ואחריות ביולי 2025 שאלנו אודות תמיכה בגיוס נרחב של חרדים צעירים לצה"ל. 83% ממצביעי הליכוד תמכו בכך, בהשוואה ל-87% ממצביעי האופוזיציה ו-41% בלבד בקרב שאר מצביעי הקואליציה. אם כן, נדמה שבסוגיות האזרחיות, כמו גם בנוגע לגיוס חרדים, ההבדלים בין מצביעי הליכוד לשאר מצביעי הקואליציה הם הגדולים ביותר.

לאור כל זאת, נראה שפרט לנושאים אזרחיים של דת ומדינה ונושא גיוס החרדים, בשלוש השנים וחצי האחרונות ישנו דמיון ניכר בין העמדות והתפיסות של מצביעי הליכוד למצביעי שאר מפלגות הקואליציה – לצד הבדלים ניכרים ממצביעי האופוזיציה.

נראה שפרט לנושאים אזרחיים של דת ומדינה וגיוס החרדים, בשלוש וחצי השנים האחרונות יש דמיון ניכר בין עמדות ותפיסות מצביעי הליכוד למצביעי שאר מפלגות הקואליציה – לצד הבדלים ניכרים ממצביעי האופוזיציה

כמובן, אין זה מבטיח שנראה הרכב קואליציוני דומה גם לאחר הבחירות הבאות; אך לעת עתה נראה כי במידה והסוגיות המרכזיות שיעמדו בפני הציבור הישראלי יהיו סוגיות מדיניות-ביטחוניות או שיעסקו בסוגיות משפטיות-חוקתיות ומעמד בית המשפט העליון, למצביעי הליכוד יהיה נוח יותר לשתף פעולה עם מצביעי שאר מפלגות הקואליציה הנוכחית מאשר עם מצביעי מפלגות האופוזיציה.

ד"ר עומר יעיר הוא מנהל המחקר ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.