העם העברי המתקומם בארצו עבר טראומה בדמות פוגרום מחריד וענק היקף בשבעה באוקטובר 2023. בין התגובות המשמעותיות לטבח הייתה הקמת מפעל התיישבות-התנחלות חדש וענק היקף ביהודה ושומרון בדמות "מפעל החוות".

המפעל ההתיישבותי-ציוני-חלוצי הזה זוכה לגינויים רבים, בעולם ואף בארץ – עקב אופיו (בחלקו לפחות) האלים, הגזלני, המנשל וכדברי אלוף הפיקוד אבי בלוט אם נקרא לילד בשמו: הטרוריסטי.

מבחינת רבים, השבעה באוקטובר היה לא פחות ממבשר "תקופה של נס" עבור גורמים במפעל המשיחי-חרד"לי, שמצא הזדמנות פז לבסס את שאיפותיו האימפריאליסטיות.

המפעל ההתיישבותי-ציוני-חלוצי הזה זוכה לגינויים רבים, בעולם ואף בארץ – עקב אופיו (בחלקו לפחות) האלים, הגזלני, המנשל וכדברי אלוף הפיקוד אבי בלוט אם נקרא לילד בשמו: הטרוריסטי

אלא שאם נצלול מעט אחורה, נגלה שאין חדש תחת השמש: זו לא הפעם הראשונה בה הציונות הותקפה בפוגרומים ובתגובה החליטה להיאחז באדמות ולבצר את יישובה בארץ ישראל תוך כדי קביעת עובדות בשטח באישון לילה כאחרוני הגנבים.

אז למי שלא מכיר, להלן סיפורם של סדרת מבצעי "חומה ומגדל":

"חומה ומגדל" הייתה שיטת התיישבות ציונית בימי מאורעות תרצ"ו–תרצ"ט, שבמסגרתה הוקמו עשרות יישובים יהודיים מבוצרים בתוך יום אחד בלבד. מטרת המבצע הייתה ליצור רצף התיישבותי בנקודות אסטרטגיות בארץ ישראל, לקבוע עובדות בשטח מול הבריטים והערבים, ולעצב בפועל את גבולות המדינה היהודית העתידית.

השיטה התבססה על הקמת יישוב הכולל חומת עץ ומגדל שמירה בן לילה, תוך ניצול חוק עות'מאני שקבע כי אין להרוס מבנה בעל גג ללא צו בית משפט. חומרי הבנייה הוכנו מראש, ועם שחר היו המתיישבים והמתנדבים מגיעים לנקודה ומקימים יישוב מוגן בתוך שעות ספורות.

הרקע למבצע היה גל הפרעות הערביות שפרץ ב־1936, במטרה לעצור את התרחבות היישוב היהודי. בתגובה החליטו מנהיגי היישוב להאיץ רכישת קרקעות והקמת יישובים באזורי ספר ובנקודות בעלות חשיבות ביטחונית, גם על אדמות שלא היו בעלות ערך חקלאי משמעותי.

הרקע למבצע היה גל הפרעות הערביות שפרץ ב־1936, במטרה לעצור את התרחבות היישוב היהודי. בתגובה החליטו מנהיגי היישוב להאיץ רכישת קרקעות והקמת יישובים באזורי ספר ובנקודות בעלות חשיבות ביטחונית

תיאור העלייה לעין גב אופייני למבצעי העלייה על הקרקע של חומה ומגדל:

"ערב העלייה באו חברינו מכל הארץ […] בשעה שלוש, בעוד חושך, הכול היה מוכן לדרך. בשלושה אוטומובילים הגענו לאפיקים […] מסע הכיבוש, שתים עשרה מכוניות משא מלאות אנשים עמוסי משא והמון מכוניות קטנות עברו דרך מסדה ועין הקורא סבבו את צמח עד הגיעם לעין גב […]

כעבור רגעים מספר התחילה העבודה. ארבע מאות איש עבדו במהירות ובקצב […] בשעה ארבע אחר הצהריים עמד המחנה על תלו בלב האדמה השוממה, אשר זה מאות שנים לא ראתה ישוב יהודי. בשעות מספר הוקמה נקודת ישוב עברית חדשה".

היישוב הראשון שהוקם במסגרת זו היה תל עמל (ניר דוד של היום), ולאחריו הוקמו בזה אחר זה עשרות קיבוצים ומושבים בגליל, בעמק בית שאן, בעמק הירדן ובאזורים נוספים. המבצע הובל בידי ארגון "ההגנה" ובשיתוף הסוכנות היהודית, קק"ל ותנועות ההתיישבות השונות, כולל בית"ר.

עד כאן נשמע שחזור מדויק של ההיסטוריה ובעיקר נעים לאוזן הימנית: הערבים תוקפים, היהודים הציוניים בתגובה קובעים עובדות בשטח, מנצלים לאקונות בחוק ומקבעים את גבולותיה העתידיים של המדינה באופן בלתי-הפיך. ההבדל הוא שאז היו אלו קיבוצניקים והיום אלו נוער הגבעות.

עד כאן נשמע שחזור מדויק של ההיסטוריה ובעיקר נעים לאוזן הימנית: הערבים תוקפים, היהודים הציוניים בתגובה קובעים עובדות בשטח, מנצלים לאקונות בחוק ומקבעים את גבולות המדינה העתידיים באופן בלתי-הפיך

אז איך זה שנכדי המתיישבים מן הקיבוצים זועקים חמס אל מול שחזור מפעל אבותיהם בשנתיים האחרונות?

טוב אז כמובן שישנה האידיאולוגיה השמאלנית התומכת בהיפרדות ובפתרון שתי המדינות ורואה בהתיישבות יהודית בשטחים האחרונים שנותרו לפלסטינים את סוף הציונות.

אלא שמעבר למחלוקת האידיאולוגית, ישנן גם העובדות בשטח: מתיישבי חומה ומגדל לא גזלו אדמות פרטיות. לא גירשו אנשים מבתיהם. לא התעללו בחיות, בנשים או באברי מין של גברים. לא הציתו בתים, לא הטילו אימה וטרור. כל מה שעשו היה לקבוע עובדות בשטח תוך בנייה של יכולת הגנה עצמאית על כל נקודת יישוב חדשה. לא על חשבונו של אף אחד.

שאלה אחת היא האם מפעל התיישבות בשטחי B ו-C הוא טובה או אסון למדינת ישראל, ושאלה אחרת לגמרי היא האם מפעל התיישבות ציוני אמור לכלול טרור אכזרי. בנוגע לשאלה האחרונה רובנו (לפחות) מסכימים שלא. בשום פנים ואופן לא.

ואבהיר בסוף:
יש כמובן להבדיל בין מתיישבים המקימים חוות בלתי-אלימות על אדמות מדינה מתוך רצון ליישב את הארץ וליצור רצף טריטוריאלי-אסטרטגי-ביטחוני לטובת העם והארץ – לבין חבורת הטרוריסטים היהודיים ביהודה ושומרון, המונה לכל היותר כמה מאות בני אדם, רובם קטינים.

מעבר למחלוקת האידיאולוגית, מתיישבי חומה ומגדל לא גזלו אדמות פרטיות. לא גירשו והתעללו והציתו בתים, לא הטילו אימה וטרור. הם קבעו עובדות בשטח תוך בנייה של יכולת הגנה עצמאית על כל נקודת יישוב חדשה

אפשר לחלוק על המתיישבים הלא-אלימים מטעמים אידיאולוגיים כאלה או אחרים, אך ודאי שאי-אפשר לעשות להם דה-לגיטימציה או הכללת יתר.

מנדי שפירו הוא יוצר ומפיק טלוויזיה (עכשיו קרוב, מחובר/ת ועוד), בן 27 ואב לילד. בוגר ישיבות ומכון הסמכה לרבנות. דתל"ש. כותב בנושאי יהדות ודתות, היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, תרבות, אקטואליה ופוליטיקה.