אם מצליחים להשתחרר מהמיידי – ההסכם המדובר בין הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ ואיראן שיכול מאוד להיות רק סנסציה זמנית – ובמקום זאת מתמקדים ב"תמונה הגדולה", מגיעים לראיית דברים ריאלית יותר.

הסכמות בשיחות יכולות להתבטל במהירות – אם יגיעו בהמשך תרחישים של האשמות הדדיות ב"הפרות" שלהן, מה שבתוך זמן קצר יכול להפכן על פניהן. אך לא כן עובדות בשטח, שנוצרו לאורך זמן וכבר היכו שורשים. הן המציאות החדשה.

איראן רצתה להיות המעצמה האזורית הגדולה של המזרח התיכון. עם כוח צבאי שעולה על ארצות אחרות באזור, ועם שלוחות הנתונות תחת מרותה. מעין וריאציה מותאמת לתנאי ימינו של האימפריה העות'מאנית. למעשה אף טורקיה של היום מטפחת תקוות דומות.

אלא שלעשות זאת בעידן הגלובלי של ימינו, כשמעצמות-על מנהלות כבר הכול, נעדר כל ריאליה. גם העידן הטכנולוגי מהווה מכשול מבחינתם. שליטה באמצעים טכנולוגיים מתקדמים מאפשרת מצבים של א-סימטריה קיצונית: מדינה קטנה מפותחת ומתקדמת מאוד בתחום הטכנולוגי, כולל יישומים צבאיים בתחום, יכולה להתמודד באפקטיביות עם מדינה שגדולה ממנה בשטח ו/או באוכלוסייה עשרת מונים. חיל אוויר, חיל ים, מודיעין וכיוצא בזה ברמה גבוהה, מקנים יכולת כזאת.

איראן רצתה להיות המעצמה האזורית הגדולה של המזרח התיכון. עם כוח צבאי שעולה על ארצות אחרות באזור, ושלוחות הנתונות תחת מרותה. מעין וריאציה מותאמת לימינו של האימפריה העות'מאנית

ישראל, למרבית מזלה, קמה בעיצומו של עידן זה בתולדות האנושות, ומהרגע הראשון השכילה לנצל זאת לצרכיה. ההצטיינות שלה בפן הטכנולוגי לא לגמרי מפתיעה. ישראל היא מדינת היהודים, ושיעורם של המצטיינים בקרבם בתחומי מדע וטכנולוגיה מתקדמים – עולה בהרבה על שיעורם היחסי באוכלוסיות העמים.

כך הפכה  ישראל למדינה המתקדמת ביותר באזורה, ואף מעבר לו, מהבחינה הטכנולוגית, עם צבא שמצטיין ביישומים של אלה.

המעניין הוא שגם הגלובליזציה של עידננו מסייעת לישראל. מעצמת-על עולמית, ארה"ב, הפכה למעין פטרון למדינה היהודית מרגע הולדתה. זה קרה במהלך השנים ברמות משתנות, בתלות בגישת הנשיאים השונים, אך הייתה בכך עקביות. עוד בלידתה, זו הייתה השפעתה של ארה"ב, תחת הנשיא הארי טרומן אז, שתרמה רבות לאישור שניתן, בהצבעה הגורלית בעצרת האו"ם ב-1947, להקמת מדינת ישראל במקומה הנוכחי.

כל זה הגיע עתה שוב למבחן נוסף, קשה ומאתגר עבור מדינת ישראל. איראן תחת המשטר הנוכחי לא רק שאפה להיות מעצמה אזורית אלא גם במוצהר רצתה בסילוק ישראל ממנו. הן עקב עוינות אידיאולוגית קשה והן כי ראתה בה מכשול לשאיפותיה לעיל.

כך הגענו למערכה הנוכחית, שסופה עדיין מי ישורנו. אך מה שחשוב הוא שעיקרו כבר כן הוכרע: איראן כשלה בתוכניותיה. האלמנטים הגלובלי והטכנולוגי חברו יחד במשוואת ההכרעה הזו.

איראן תחת המשטר הנוכחי לא רק שאפה להיות מעצמה אזורית אלא גם במוצהר רצתה בסילוק ישראל ממנו. הן עקב עוינות אידיאולוגית קשה והן כי ראתה בה מכשול לשאיפותיה לעיל

כבר במלחמת "עם כלביא", כשישראל נלחמה לבדה, נדהמו ללא ספק האיראנים מאופן התנהלותה ותוצאותיה. בתוך פחות משבועיים ישראל הצליחה לגרום נזק כבד לאמצעים שהיא פיתחה. ישראל הגיעה במהירות לעליונות אווירית ועשתה בשמי איראן כרצונה. זה נעשה גם בעזרת יכולות טכנולוגיות מתקדמות מאוד של המודיעין הישראלי. אלה גם אפשרו חיסולם של אישים רבים בצמרת האיראנית.

בהתחשב בכך שמדובר בהשקעות עצומות של איראן, לאורך עשורים על גבי עשורים, המהירות בה כל זה קרה הייתה חריגה. זה היה צריך לשמש אות אזהרה לאיראנים – אלא שהם כבר היו שקועים עמוק מדי בתוכניתם/חלומם וגם השקיעו המון בהם. במקום להירתע הם התייחסו למלחמה שהייתה כמדריך לנקודות תורפה אצלם והפקת לקחים  לעתיד.

וסיבוב מלחמה נוסף לא בושש לבוא – הגיע תוך פחות משנה. אלא שכאן ציפתה לאיראנים הפתעה מרה מסוג אחר: הפן הגלובלי חבר לפן הטכנולוגי. מעצמת-העל הגלובלית, ארה"ב, החליטה להצטרף כצד למערכה.

למרות שאיראן לא מהווה איום על ארה"ב, הצליח ראש הממשלה בנימין נתניהו לשכנע את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שמדובר בעניין רציני החורג במאפייניו וסכנותיו מישראל בלבד. בעלות הברית הערביות באזור של ארה"ב מצויות גם הן תחת איום וכך גם אספקת הנפט מהמפרץ, שזה כבר עניין בעל חשיבות לכלכלה העולמית. 

סיבוב מלחמה נוסף לא בושש לבוא – הגיע תוך פחות משנה. אלא שכאן ציפתה לאיראנים הפתעה מרה מסוג אחר: הפן הגלובלי חבר לפן הטכנולוגי. מעצמת-העל הגלובלית, ארה"ב, החליטה להצטרף כצד למערכה

כמו כן, היה ברור שאיראן מתקרבת במהירות ליכולת לייצור פצצה גרעינית, לפחות כזו שנקראת "פצצה מלוכלכת", מה שמהווה קפיצת מדרגה מבחינת איומים וסיכונים ממנה. יכולת כזו תעניק דחיפה של ממש לשאיפותיה להגמוניה אזורית ותהווה בבירור איום קיומי מבחינת מדינת ישראל (בהתחשב גם בפנאטיות הג'האדיסטית הקיצונית של המשטר באיראן).

הנשיא טראמפ השתכנע. כנראה שיחק פה תפקיד גם סנטימנט חיובי אצלו בכיוון של ישראל (ואולי גם יהודים ככלל) והוא החליט להצטרף למערכה. אלה היו חדשות קשות עבור השליטים בטהרן, שקיוו למלחמת תגמול ונקם מוצלחת כנגד ישראל.

פרצה מלחמה נוספת ואיראן שוב ספגה מכה קשה. עוד חלק גדול מיכולותיה הצבאיות הושמד וגם חלק גדול מהנהגתה חוסל, כולל המנהיג העליון. היא גם נתונה עתה למצור ימי מצד ארה"ב, מה שמאיים קשות על כלכלתה, אשר כבר נתונה בנקודה נמוכה מאוד – מה שמהווה איום על המשטר מבפנים.

זה המקום בו אנו מצויים עכשיו. המערכה עדיין לא תמה ומתנהל מו"מ, וקיים גם פוטנציאל לעוד הפצצות באיראן. אך בלי תלות באופן שבו יתנהל שלב נוסף זה של המאבק – לכל השחקנים באזור התמונה הכללית כבר ברורה. איראן בעתיד תצטרך להתעסק עם שיקום עצמה והכי חשוב: חלומה להגמוניה אזורית מעשית נמחק.

השלוחות שהיא הקימה באזור, לאורך זמן ארוך ובהשקעת-על של מאמצים וכספים – כמו בסוריה, בלבנון וברצועת עזה – מעשית אבדו לה כמשענת אזורית בעלת משמעות. זו בעיראק כבר אבדה במלחמה קודמת שם. בנושא הגרעין, הנשיא טראמפ לא מוכן לוותר והאיראנים כבר מוכנים לפשרות שם, כאלה שיעצרו באופן מעשי את הפרויקט.

בלי תלות באופן שבו יתנהל שלב נוסף זה במערכה – לכל השחקנים באזור התמונה הכללית כבר ברורה. איראן בעתיד תצטרך להתעסק עם שיקום עצמה והכי חשוב: חלומה להגמוניה אזורית מעשית נמחק

האזור כבר מתחיל להתארגן למצב החדש שנוצר. תוך זמן קצר יחסית, פחות משנה, האיום של אימפריה איראנית או הגמוניה שלה בו הוסר מהפרק.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.