כהונתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' תיחשב כאחת המזיקות והרעות בתולדות המדינה.

לקראת סוף כהונת הממשלה, מצטייר החשבון ששר האוצר מגיש למדינת ישראל: גירעונות עצומים, פוליטיזציה של המשרד, פגיעה בדרג המקצועי, חלוקת כספים קואליציוניים בעת מלחמה, הגדלת החוב הלאומי בכ-40% בשלוש השנים הראשונות לכהונתו, ושלוש הורדות של דירוג האשראי.

מה הוביל לזינוק בחוב ולהורדות דירוג האשראי?

בתקופת כהונתה של הממשלה ה-37, שהחלה ב-1 בינואר 2023, נמצאה כלכלת ישראל באחת התקופות המורכבות בתולדותיה, בין השאר בשל המלחמה, ובמידה רבה בשל מדיניות הממשלה, שהאריכה אותה. המדינה מעולם לא נמצאה במלחמה שנמשכה קרוב לשלוש שנים ברצף, בשבע חזיתות.

הדיון הציבורי סביב תפקוד שר האוצר לא יכול להיות מנותק מעמדותיו המדיניות הקיצוניות, שהשפיעו על קבלת ההחלטות. בכל הצמתים שהמדינה ניצבה בה במלחמה בעזה, סמוטריץ' העדיף להמשיך בלחימה יקרה, על פני מו"מ שיוביל לסיומה. 

הדיון גם לא יכול להתעלם מבחירתו לבצע את תפקידו באחת התקופות הקשות לכלכלת ישראל במשרה חלקית בלבד, במקביל לתפקיד שהוא ממלא כשר במשרד הביטחון.

כאשר שר האוצר שם את חזונו המשיחי לפני תפקידו הכלכלי, הידרדרות כלכלית היא רק עניין של זמן.

החוב של מחר: החלטות על הווה מעצבות את העתיד

הביקורת המקצועית על סמוטריץ' מתמקדת, במידה רבה, בגידול החד בגירעון התקציבי ובחוב הלאומי, במיוחד מאז טבח ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל".

סמוטריץ' קיבל לידיו עם תחילת כהונתו, בראשית 2023, כלכלה במצב מצוין, עם עודפי תקציב וחוב לאומי של 1.037 טריליון שקל בלבד.

מיד עם תחילת כהונתה הכריזה הממשלה על "רפורמה משפטית" (הפיכה משטרית), במסגרתה ניסתה להעביר כ-140 חוקים שנועדו להחליש את מערכת המשפט, להעמיד את הממשלה מעל כל ביקורת שיפוטית ולפגוע בזכויות יסוד.

את ההפיכה המשטרית הוביל חבר מפלגתו של סמוטריץ', יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, וסמוטריץ' עצמו תמך בה עם כל מפלגתו. המהלך הוביל, בסופו של דבר, להפגנות ענק, פגיעה בלכידות החברתית בישראל, פגיעה חמורה בכלכלה והחלשת הצבא והשב"כ.

הגירעון והמדיניות הפיסקלית: עד כמה המצב גרוע?

הגירעון התקציבי נוצר כאשר הוצאות הממשלה גבוהות מהכנסותיה ממסים וממקורות אחרים. על פי דו"ח משרד האוצר, בשנה שקדמה למלחמה נהנתה ישראל מיחס חוב-תוצר נמוך יחסית לרוב המדינות המפותחות – כ-60.8% – אך החל מ-2023 נרשמה עלייה משמעותית בהוצאות הממשלה.

חלק מהעלייה נבע מהתחייבויות קואליציוניות ומהרחבת תקציבים למשרדי ממשלה שונים, חלקם מיותרים ושנויים במחלוקת. אך עיקר הגידול בתקציב התרחש בעקבות צורכי הביטחון, הפיצויים לעסקים ולתושבים, מימון פינוי יישובים והעלויות המאמירות של שירות המילואים.

יש לציין שהמדיניות הפיסקלית שננקטה עוד לפני המלחמה הייתה מרחיבה, וכי הממשלה לא פעלה כמעט לצמצום הוצאות שאינן חיוניות, גם כאשר התברר היקף המשבר. משרדי ממשלה מיותרים לא נסגרו (למעט אחד) והכספים הקואליציוניים כמעט שלא צומצמו.

המשך מימון תוכניות והסכמים קואליציוניים, לצד זינוק בהוצאות הביטחון העמיק את הגירעון והגדיל את צורכי המימון של המדינה.

בנוסף, סוכנויות דירוג האשראי הבינלאומיות הביעו חשש מהיחלשות המשמעת התקציבית ומהיעדר תוכנית ארוכת טווח ברורה לייצוב יחס החוב לתוצר, והגיבו בהורדת דירוג האשראי של ישראל החל מפברואר 2024 – בפעם הראשונה בתולדות המדינה.

מגירעון להורדות דירוג: הדרך למשבר הכלכלי של ישראל

הראשונה להוריד דירוג הייתה מודיס – מ-A1 ל-A2, ואחריה הגיעה הורדת דירוג של S&P באפריל ושל פיץ' באוגוסט. הורדת דירוג האשראי גררה עלייה בעלות גיוס החוב של ישראל.

מודיס הפחיתה את תחזית הדירוג של ישראל (התחזית שלה לגבי הדירוג בעתיד) מ"חיובית" ל"יציבה" כבר באפריל 2023, כחצי שנה לפני טבח ה-7.10 והמלחמה. הפחתת התחזית נבעה מהערכה של מודיס, שהתקדמות החקיקה, שנועדה להחליש את מערכת המשפט והפרדת הרשויות בישראל, תגרום לפגיעה בכלכלה.

S&P שקלה להוריד את תחזית הדירוג שלה כבר במאי 2023, אך נציגי הממשלה שכנעו אותה שאין בכוונתם לבצע מהלכי חקיקה חד-צדדיים (הבטחה שלא קוימה).

בהחלטת הדירוג הבאה כבר הפחיתה S&P את הדירוג של ישראל, בגלל שילוב של הפגיעה הכלכלית מהמלחמה עם הנזק הנובע מהחקיקה.

החוב הלאומי גדל כתוצאה מהצורך לממן את הגירעון. כאשר הכנסות המדינה אינן מספיקות לכיסוי ההוצאות, הממשלה מנפיקה איגרות חוב ומגייסת חוב חדש. ככל שהחוב גדל, גדלות גם הוצאות הריבית שהממשלה נדרשת לשלם – מה שיצמצם בעתיד את המשאבים הזמינים לחינוך, בריאות ותשתיות.

עד כמה המצב גרוע? נכון לסוף הרבעון השלישי של 2025 החוב הלאומי כבר זינק ל-1.42 טריליון שקל – כ-40% מעל רמתו עם השבעת הממשלה. גם תשלומי הריבית שממשלת ישראל נאלצת לשלם זינקו ב-53%, מ-42.1 מיליארד שקל ב-2022 ל-64.6 מיליארד ב-2026. כספי מסים שנזרקים לפח, פשוטו כמשמעו.

גם ב-2026 צפוי גירעון עצום של יותר מ-80 מיליארד שקל, בשל המשך הגידול בהוצאות הביטחון, לצד המדיניות הבזבזנית. נגיד בנק ישראל מזהיר כי מתווה הוצאות הממשלה יגדיל את יחס חוב-תוצר של ישראל יהיה בסביבות ה-80% גם בעוד עשור.

חשבון הכהונה של שר האוצר – הנזק הוא לא רק כלכלי

הכישלון הכלכלי של הממשלה, המונח על כתפיו של סמוטריץ', רחב בהרבה מסוגיות החוב והגירעון.

אפשר לייחס לו כישלונות בסוגיית יוקר המחייה, שממשיך להאמיר, וגורם לצעירים משכילים לחשב מסלול מחדש ולהגר מהמדינה; את החרם על ישראל בעולם, המתרחב ומאיים על כלכלת המדינה; וכן שינוי מגמה בהיי-טק הישראלי: מרבית החברות החדשות מעדיפות להירשם מחוץ לישראל.

ב1992 טבע ג'יימס קארוויל, שהיה האסטרטג הראשי במסע הבחירות של נשיא ארה"ב לשעבר, ביל קלינטון, את המשפט: "זאת הכלכלה, טמבל". קארוויל ניסה לשכנע את הציבור האמריקאי להצביע לקלינטון ולא למי שכיהן כנשיא, ג'ורג' בוש האב, בגלל המצב הכלכלי. המשפט הזה נותר רלוונטי עד היום.

ניר גולדברג, כלכלן ורו"ח. כתב שוק ההון בגלובס בעבר, מנהל כספים של חברות היי-טק, יזם ומשקיע בחברות היי-טק.