החוב הממשלתי של ישראל  גדל בשלוש השנים האחרונות בכ־360 מיליארד שקל – זינוק של כ־35% – והגיע לכ־1.4 טריליון שקל בסוף 2025. במקביל, יחס החוב הציבורי לתוצר עלה מכ־60% בתחילת 2023, עם הקמת הממשלה הנוכחית, לכ־68.5% בסוף 2025.

הגידול החד אינו מקרי. המלחמות בעזה, בלבנון ובאיראן והפינוי ההמוני של אזרחים בעקבות הטבח ב-7 באוקטובר חייבו את הממשלה להגדיל באופן דרמטי את הוצאות הביטחון ולממן גם פיצויים, שיקום והוצאות אזרחיות. כדי לממן את הגירעון, הממשלה נאלצה להגדיל את גיוסי החוב. למלחמה נוספו גם ניהול בזבזני של המדינה והתעקשות של הממשלה להעביר תשלומי ענק קואליציוניים.

ניר גולדברג, כלכלן ורו"ח. כתב שוק ההון בגלובס בעבר, מנהל כספים של חברות היי-טק, יזם ומשקיע בחברות היי-טק.

בקצרה: 

• 37% מבוגרי החינוך המיוחד – הזכאים לשירותי רווחה – כ-3,500 בני אדם – אינם מקבלים מהמדינה כל שירות.
• 1,155 תקני עובדים סוציאליים ברשויות המקומיות אינם מאוישים. 
• תקציב משרד הרווחה זינק מ-12.2 מיליארד שקל נטו ב-2025 ל-14 מיליארד שקל נטו ב-2026 אך מדדי העוני לא ירדו.
• משרד הרווחה והביטחון החברתי כשל ביישום רפורמות, אף שתקציבו גדל פי 2.3 מאז 2010. ממדי העוני כמעט לא ירדו.
• דוחות מבקר המדינה חושפים כשלים כרוניים בטיפול בבוגרים עם מוגבלות, במחלקות לשירותים חברתיים ובהעברת שירותי הרווחה לרשויות המקומיות.
• דוח מבקר המדינה קבע כי 81% מהרשויות המקומיות מספקות שירותי רווחה במיקור חוץ "ללא פיקוח ראוי".
• ישראל ממוקמת במקום השני בשיעור העוני במדינות ה-OECD, עם 1.98 מיליון נפשות עניות ב-2023, ושלישית מהסוף בהוצאות על רווחה.

משרד הרווחה והביטחון החברתי כשל ביישום רפורמות מרכזיות לאורך 15 השנים האחרונות, למרות שתקציבו גדל פי 2.3 במונחים ריאליים מאז 2010. מדדי העוני נשארו יציבים, וגבוהים, לאורך כל התקופה.

ניר גולדברג, כלכלן ורו"ח. כתב שוק ההון בגלובס בעבר, מנהל כספים של חברות היי-טק, יזם ומשקיע בחברות היי-טק.

משרד החינוך הישראלי נכשל באופן עמוק ב-15 השנים האחרונות. למרות גידול תקציבי של 177% – מ-32.4 מיליארד שקל ב-2010 ל-89.7 מיליארד ב-2025 – הישגי התלמידים צנחו דרמטית.

ישראל ירדה מהמקום השלישי למקום ה-20 בארגון המדינות המפותחות (OECD) בשיעור האקדמאים הצעירים, וציוני ישראל במדד TIMSS לשנת 2023 הם הנמוכים ביותר מאז 2007.

ניר גולדברג, כלכלן ורו"ח. כתב שוק ההון בגלובס בעבר, מנהל כספים של חברות היי-טק, יזם ומשקיע בחברות היי-טק.

ממשלת ישראל הנוכחית (ה-37) והכנסת הנוכחית (ה-25) הגדילו מאוד את נטל המס. גובה המיסים זינק מאז סוף 2022 והוסיף ליוקר המחיה.

חלק משמעותי מהעלייה בגביית המס הוא תוצאה ישירה של שינויי חקיקה והעלאת שיעורי מס.

ניר גולדברג, כלכלן ורו"ח. כתב שוק ההון בגלובס בעבר, מנהל כספים של חברות היי-טק, יזם ומשקיע בחברות היי-טק.

יוקר המחיה בישראל הוא מהגבוהים בעולם. ישראל יקרה בממוצע ב-38% ממוצע המדינות המפותחות (OECD). מחירי הדירות עלו מאז 2007 ב-208%. מחירי המזון זינקו ב-25% תוך שנה אחת בלבד.

מיליוני ישראלים משלמים כיום 5,000 שקל בחודש בממוצע על השכרת דירה ו-5,000 שקל על סל קניות ממוצע חודשי.

ניר גולדברג, כלכלן ורו"ח. כתב שוק ההון בגלובס בעבר, מנהל כספים של חברות היי-טק, יזם ומשקיע בחברות היי-טק.

מאז הקמת הממשלה הנוכחית, ובעיקר מאז המלחמה המתמשכת בעזה, ישראל מתמודדת עם גל הולך וגובר של סנקציות בינלאומיות מצד מדינות, ארגונים וחברות מסחריות. הקולות בעולם, הקוראים לחרם על מוצרים ישראליים, הולכים וגוברים. מספר מדינות כבר הטילו חרם על ישראל, אחרות – על סחורות שמקורן בהתנחלויות ביהודה ושומרון, ואחרות שוקלות לבטל הסכמי סחר חופשי.

כלכלת ישראל היא כלכלה פתוחה הנשענת על ייצוא ומסחר בינלאומי. חרמות וסנקציות כלכליות עלולות לפגוע קשה בסקטור העסקי. התוצאה עלולה להיות פגיעה קשה בכלכלה, שתביא לפיטורי עובדים ולעלייה ביוקר המחיה, הגבוה גם כך.

ניר גולדברג, כלכלן ורו"ח. כתב שוק ההון בגלובס בעבר, מנהל כספים של חברות היי-טק, יזם ומשקיע בחברות היי-טק.

גל המלחמות בעזה, לבנון, סוריה ואיראן שאליו נסחפה ישראל מאז טבח ה-7 באוקטובר, הוא לא רק המערכה הארוכה והמתישה בתולדות המדינה, אלא גם היקרה ביותר. המלחמה יצרה עלות כלכלית עצומה שצפויה להשפיע על המשק למשך עשורים – בנוסף לעלות העצומה בחיי אדם, פציעות גוף ונפש וסבל אנושי.

הרשויות בישראל מגדירות את הלחימה בכל הזירות שנפתחו מאז הטבח כמלחמה אחת, "חרבות ברזל". לפי תחשיבי בנק ישראל, "חרבות ברזל" עלתה לממשלת ישראל יותר מ-400 מיליארד שקל. זאת, בנוסף לסיוע האמריקאי של כ-24 מיליארד דולר, אבדן תוצר של יותר מ-200 מיליארד שקל והוצאות פרטיות גדולות נוספות לאזרחים שנפגעו ולא שולמו על ידי המדינה, שקשה למדוד.

ניר גולדברג, כלכלן ורו"ח. כתב שוק ההון בגלובס בעבר, מנהל כספים של חברות היי-טק, יזם ומשקיע בחברות היי-טק.

במרץ 2003 הציג שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, את חזונו הכלכלי במשל "האיש השמן והאיש הרזה. הנאום דימה את המגזר הפרטי לאדם רזה, הסוחב אדם שמן – המגזר הציבורי. הוא ביטא את תפיסת העולם של הימין הכלכלי, ונועד להצדיק קיצוצים נרחבים, שנתניהו ביצע במגזר הציבורי, שירותי הרווחה והקצבאות, ביניהםן גם קצבאות הילדים. המגזר החרדי היה בין הנפגעים העיקריים.

מאז זרמו מים רבים בירדן והתחלפו ממשלות רבות, אך המשל רלוונטי לבחינת מדיניות הממשלה ה-37 של ישראל בראשות אותו נתניהו עצמו. האם ממשלת נתניהו הנוכחית עדיין נאמנה למדיניות "הקלה על האיש הרזה"? או שהיא פועלת למען "האיש השמן"?  "ימין כלכלי"?

ניר גולדברג, כלכלן ורו"ח. כתב שוק ההון בגלובס בעבר, מנהל כספים של חברות היי-טק, יזם ומשקיע בחברות היי-טק.

כהונתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' תיחשב כאחת המזיקות והרעות בתולדות המדינה.

לקראת סוף כהונת הממשלה, מצטייר החשבון ששר האוצר מגיש למדינת ישראל: גירעונות עצומים, פוליטיזציה של המשרד, פגיעה בדרג המקצועי, חלוקת כספים קואליציוניים בעת מלחמה, הגדלת החוב הלאומי בכ-40% בשלוש השנים הראשונות לכהונתו, ושלוש הורדות של דירוג האשראי.

ניר גולדברג, כלכלן ורו"ח. כתב שוק ההון בגלובס בעבר, מנהל כספים של חברות היי-טק, יזם ומשקיע בחברות היי-טק.