על הנייר, המונדיאל הנוכחי הוא הגשמת החזון הרומנטי של הכדורגל העולמי. ההחלטה ההיסטורית של פיפ"א להגדיל את מספר הנבחרות בטורניר ל־48 פתחה את השערים בפני קהל שמעולם לא חלם לצפות בנבחרתו על הבמה הגדולה ביותר.

פתאום, תושבי קוראסאו – אי קריבי קטנטן שאוכלוסייתו קטנה מזו של רמת גן – מצאו את עצמם חוגגים העפלה היסטורית לטורניר הספורט הגדול בעולם. אלא שעבור חלק מהאוהדים הנרגשים, שניסו לממש את החלום ולרכוש כרטיס כדי להיות חלק מהרגע ההיסטורי, הציפייה הפכה מהר מאוד לאכזבה קשה. כך גם עבור המוני אוהדים אחרים של שאר המדינות המשתתפות.

קחו לדוגמה אזרח דרום־אפריקאי שחסך פרוטה לפרוטה במשך חודשים כדי לטוס ולראות את נבחרתו במשחק הפתיחה מול מקסיקו. הוא גילה שמחיר כרטיס למשחק הזה עמד בממוצע על 3,000 דולר – סכום השווה לכמה משכורות חודשיות שלו. ולא מדובר במחיר מאתר ספסרות או מקבוצת אינסטגרם מפוקפקת, אלא במחיר רשמי באתר פיפ"א.

אפילו נשיאת מקסיקו, קלאודיה שיינבאום, בחרה שלא להגיע לאותו משחק פתיחה שאירחה מדינתה, במחאה על מחירי הכרטיסים הגבוהים

אפילו נשיאת מקסיקו, קלאודיה שיינבאום, בחרה שלא להגיע לאותו משחק פתיחה שאירחה מדינתה, במחאה על מחירי הכרטיסים הגבוהים. את כרטיס ה־VIP שלה היא העניקה לצעירה מקסיקנית ילידית. במקום לשבת ביציע הכבוד, היא בחרה לצפות במשחק עם הציבור.

זו לא הייתה רק מחווה סמלית – זו הייתה תמונת מצב של המונדיאל החדש: מונדיאל שבו גם במדינה המארחת, גם במשחק של הנבחרת המקומית, האוהד הרגיל מגלה שהאירוע שאמור להיות שלו הולך ומתרחק ממנו.

נשיאת מקסיקו קלאודיה שיינבאום מעניקה כרטיס למשחק הפתיחה של המונדיאל במהלך מסיבת העיתונאים היומית שלה בארמון הלאומי במקסיקו סיטי, 29 במאי 2026 (צילום: AP Photo/Fernando Llano)

מאחורי כל הדרמה הזו עומד מודל הכנסות דורסני שאומץ במונדיאל הנוכחי, ונקרא "תמחור דינמי". איך זה עובד? פיפ"א פיתחה מנגנון שמשנה את מחירי הכרטיסים לאורך כל שלבי המכירה לפי הביקוש.

כלומר, תשכחו ממחיר כרטיס נקוב והוגן. אוהד שנכנס לאתר בשלב אחד ורואה מחיר מסוים, עלול לגלות בשלב מאוחר יותר שאותו משחק כבר נמכר במחיר גבוה בהרבה – לא בגלל שהמושב השתנה, אלא מפני שפיפ"א הבינה שהשוק מוכן לשלם יותר. הכדורגל נשאר אותו כדורגל. רק המחיר הפך למבחן סיבולת כלכלי.

יציע לתאגידים בלבד

אבל למקסום הרווחים האכזרי הזה של פיפ"א יש עוד שתי רגליים.

אחת מהן היא חבילות האירוח. פעם אצטדיון כדורגל היה מורכב ברובו מיציעים רגילים, ורק מקומץ תאי כבוד למכובדים. כיום פיפ"א שינתה את זה לטובת מודל ה־Hospitality. חלק משמעותי מהמושבים והחללים המבוקשים ביותר – סמוך לקו האמצע, לאורך הקווים, ליד הדשא או בצמוד ללאונג'ים פרטיים – נארזים כיום כחוויית פרימיום, ולא ככרטיס רגיל.

בסך הכול, לפי הדיווחים, יותר מחצי מיליון חבילות Hospitality הוקצו למונדיאל 2026, אולם ההערכה הריאלית מדברת על מספר שנע יותר לכיוון המיליון. מדובר בכ־15% מכלל הכרטיסים שנמכרו

ההיגיון הכלכלי ברור. כרטיס רגיל יכול להתחיל סביב 140–150 דולר, אבל כרטיס פרימיום יכול להימכר כחבילה שכוללת מושב מועדף, אוכל, שמפניה, כניסה נפרדת, לאונג', בידור ומתנה רשמית – ולהגיע לאלפי דולרים לאדם. בחבילות מסוימות המחיר מגיע גם לעשרות אלפי דולרים.

גם קהל היעד משתנה. חבילות כאלה לא מיועדות לאוהד הממוצע, אלא בעיקר לתאגידי־ענק, בנקים, לקוחות אסטרטגיים, מנהלים ואורחי VIP. עבור תאגיד גדול, כרטיס כזה שיוענק ללקוח נאמן הוא בסך הכול הוצאה שיווקית קטנה או אירוח עסקי שנבלע בתוך תקציב ענק ממילא.

אוהדי מקסיקו חוגגים את השער הראשון של הנבחרת מול דרום אפריקה במשחק הפתיחה של המונדיאל, 11 ביוני 2026 (צילום: AP Photo/Julio Cortez)

בסך הכול, לפי הדיווחים, יותר מחצי מיליון חבילות Hospitality הוקצו למונדיאל 2026, אולם ההערכה הריאלית מדברת על מספר שנע יותר לכיוון המיליון. מדובר בכ־15% מכלל הכרטיסים שנמכרו. זה כבר לא קומץ תאי כבוד, אלא השתלטות מסחרית על המקומות הכי אטרקטיביים באצטדיון.

היציעים במשחקי גביע העולם מאופיינים באופן מסורתי באוהדים מסורים ורועשים, שאחראים לצבע ולאווירה המיוחדת של הטורניר. הדרת המעמדות הבינוניים והנמוכים לאזורים מרוחקים מהמגרש שוחקת את נכס היסוד החשוב ביותר של גביע העולם – האווירה העממית הייחודית.

ספסרות בשירות פיפ"א

הרגל האחרונה, ואולי הכי לא מוסרית באסטרטגיית המכירות של פיפ"א, היא זירת המכירה החוזרת: Resale Marketplace. בעבר פיפ"א נלחמה ביד קשה בשוק השחור ובספסרים מחוץ לאצטדיונים כדי "להגן על האוהדים". אלא שאז הגיעה התובנה העסקית הגדולה שלה: למה להילחם בשוק השחור אם אפשר להשתלט עליו ולגזור ממנו קופון שמן? כך נולדה פלטפורמת ה־Resale הרשמית.

בארה"ב ובחלקים מקנדה, פיפ"א הסירה לחלוטין את תקרת המחיר ואפשרה למוכרים לקבוע מחירי מכירה חוזרת ספקולטיביים ללא הגבלה. המשמעות היא שפיפ"א מרוויחה פעמיים, ואפילו שלוש, על אותו מושב

המנגנון של הפלטפורמה פשוט: כאשר אוהד שרכש כרטיס מגלה שאינו יכול להגיע למשחק, הוא מחויב למכור אותו אך ורק דרך המערכת הרשמית של פיפ"א. מכירה עצמאית נחשבת בלתי חוקית, והרוכש עלול לגלות במקרה כזה שקנה כרטיס שבוטל. בשלב זה פיפ"א גובה מהמוכר 15% עמלת ביטול/מכירה, ובמקביל גובה מהקונה החדש עמלת שירות נוספת בשיעור זהה.

בארה"ב ובחלקים מקנדה, פיפ"א הסירה לחלוטין את תקרת המחיר ואפשרה למוכרים לקבוע מחירי מכירה חוזרת ספקולטיביים ללא הגבלה. המשמעות היא שפיפ"א מרוויחה פעמיים, ואפילו שלוש, על אותו מושב פיזי באצטדיון, תוך שהיא מציגה את המערכת הזו כ"שירות בטוח והוגן לקהילה". בפועל, היא מבצעת הלבנה של תעשיית הספסרות, שבה המרוויח העיקרי הוא הארגון עצמו.

אוהדי ברזיל שרים בזמן שהם צופים במשחק בין ברזיל למרוקו, במהלך מסיבת צפייה ציבורית בסנטרל פארק בניו יורק,. ארה"ב, 13 ביוני 2026 (צילום: AP Photo/Andres Kudacki)

כך קרה, למשל, שכרטיס למשחק הגמר הוצע בפלטפורמה מסוימת במחיר אסטרונומי של כמעט 11.5 מיליון דולר, בעוד ארבעה כרטיסים אחרים הופיעו בתג מחיר של כ־2.3 מיליון דולר לכרטיס.

הטירוף הזה לא פסח גם על שלב הבתים: כרטיס בקטגוריה 3 – שאמורה להיות אחת האופציות העממיות והנגישות ביותר – הוצע ב־5,324 דולר למשחק הפתיחה במקסיקו. מדובר בכמעט פי שישה ממחירו המקורי, והכול בחסות ובגיבוי מלא של פיפ"א.

מדובר במחירי הצעה בלבד, ולא עסקאות שבוצעו בפועל. ועדיין, קשה לדמיין שארגון ענף הספורט העממי הגדול בעולם, שמתיימר להניף את דגל ההגינות בספורט, מנרמל סכומים כאלה ומאפשר את הופעתם באתר שלו.

כרטיס למשחק הגמר הוצע בפלטפורמה מסוימת במחיר אסטרונומי של כמעט 11.5 מיליון דולר, בעוד ארבעה כרטיסים אחרים הופיעו בתג מחיר של כ־2.3 מיליון דולר לכרטיס

המונדיאל העממי הפך לטורניר לבעלי יכולת

המונדיאל, מראשית ימיו, נועד להעניק לילד בפאבלות של ריו, לנהג המונית בקזבלנקה, לפקידה בסיאול, למורה מבואנוס איירס ולמיליארדר בניו יורק את אותה ההזדמנות בדיוק: לשבת באותו מגרש, לצפות בנבחרת שלהם ולהרגיש, לפחות למשך 90 דקות, שהם שווים. זה תמיד היה כוחו של הכדורגל – לא העובדה שהוא הספורט הכי נוצץ, אלא העובדה שהוא הספורט הכי נגיש.

פיפ"א קורעת את החוזה הזה לאט לאט, בחיוך, עם מצגת הכנסות וגרף צמיחה מרשים. לפי התקציב הרשמי של הארגון, ההכנסות מכרטיסים ומחבילות אירוח במונדיאל 2026 צפויות להגיע לכשלושה מיליארד דולר – בערך פי שלושה ממונדיאל קטאר. גם אם מסתכלים רק על כרטיסים רגילים, בלי VIP ולאונג'ים, ההערכות מדברות על 1.8–2.1 מיליארד דולר.

אוהדי כדורגל משחקים בכדור במקסיקו סיטי, 6 ביוני 2026 (צילום: AP Photo/Moises Castillo)

חלק מזה נובע מכך שיהיו יותר משחקים בטורניר, אבל החלק הגדול נובע מהתמחור הלא הוגן והלא מוסרי. במילים אחרות: פיפ"א לא אומרת לאוהד הפשוט "לך הביתה". היא פשוט מתמחרת אותו עד שהוא מבין את זה לבד.