"אתה יוצא ממפעל אורון שממוקם ממזרח למכתש הגדול בנגב. אתה הולך מזרחה בערך שני קילומטרים ואחר כך טיפה דרומה. אחרי כמה מאות מטרים אתה רואה פתאום נוף של ירח עם עשרות מכתשים עגולים עמוקים".
כך תיאר, בהשתאות לא מוסתרת, אדם שנקלע לאחרונה לאזור שמשתרע מדרום־מזרח למפעל "אורון" המתמחה בכריית פוספטים. על אף שמדובר בחבל ארץ שאינו חף מתצורות טבעיות ייחודיות, המכתשים הללו הם לא יצירה של הטבע. הם תוצאה של פיצוצים עזים, מעשה ידי אדם.
אבל מי מפוצץ את הקרקע בלב המדבר ומדוע? האם זה נעשה ברשות ובסמכות? ומה ההשלכות של הפעילות הזו על הטבע ובעלי החיים באזור? את השאלות האלה, ועוד כמה, העלה לאחרונה דני קרוננברג, מהנדס שמתמחה בבטיחות וחומרים מסוכנים, ב"Israel Defense" – אתר המיועד לאנשי מקצוע בנושאי צבא וביטחון.
באתרים שונים ברחבי הנגב נערכים פיצוצים במסגרת אימונים של צה"ל או ניסויים בתחמושת של גורמים במערכת הביטחון. ככל הידוע, הפיצוצים שיצרו את בקעת המכתשים הירחית לא נעשו במסגרת פעילות ביטחונית
בניסיון להגיע לתשובות מתגלה עולם המתנהל באזור הדמדומים של ישראל – גם גיאוגרפית וגם מהותית. באתרים שונים ברחבי הנגב נערכים פיצוצים במסגרת אימונים של צה"ל או ניסויים בתחמושת של גורמים במערכת הביטחון. ככל הידוע, הפיצוצים שיצרו את בקעת המכתשים הירחית לא נעשו במסגרת פעילות ביטחונית, ואפשר להגדיר אותם כמפגע סביבתי מסוג לא שגרתי.
גורם בתחום מסביר שמפעלים המייצרים חומרי נפץ נמצאים באופן שגרתי במצב שבו יש להם עודפים. מול כל הזמנה שמגיעה למפעל מייצרים קצת יותר, נוצרים עודפים וצריך להיפתר מהם. פסולת "רגילה" של חומרים מסוכנים ניתן לשלוח לאתר בנאות חובב שמתמחה בטיפול בהם, אבל חומרים נפיצים לא מתקבלים שם.
פיצוץ בנגב שנועד כנראה להיפטר מפסולת של חומרי נפץ, יוני 2026 (צילום: אבישי אפרת, The White Hill Guesthouse, מדבר קיימא)
"פעם היו מטביעים אותם בים או לוקחים לנגב ושורפים או מפוצצים שם", אומר הגורם, "אבל היום זה אסור. חברות מסודרות, ביניהן חברות ממשלתיות שמייצרות חומרי נפץ, מעבירות את העודפים שלהן למחצבות שצריכות לפוצץ סלעים. יש בזה משהו סביבתי, כי העודף של ענף ייצור אחד הופך לחלק מתהליך העבודה של ענף אחר".
אבל בשטח המדובר בפאתי הנגב אין מחצבה. ככל הידוע, חברה המעניקה שירותי פינוי עודפים ליצרני חומרי נפץ החליטה להיפתר שם מהחומרים הפציצים שהצטברו אצלה. מעל המכתשים שנוצרו בפיצוצים העזים האלה מרחף לא רק אבק המדבר, אלא גם שורה של סימני שאלה על החוקיות של האירוע ועל ההשלכות שלו על הסביבה.
"איך לא עוצרים את הדבר הזה?" אומר תושב האזור, "זה פשוט לא הגיוני. הרי מדובר בחומרים סופר מסוכנים ובשינוי פני הקרקע של אזור שלם".
"איך לא עוצרים את הדבר הזה?" אומר תושב האזור, "זה פשוט לא הגיוני. הרי מדובר בחומרים סופר מסוכנים ובשינוי פני הקרקע של אזור שלם"
גורמים בנגב מספרים שעד לא מזמן הפיצוצים הללו נערכו בשטחי אש צה"ליים הממוקמים בתוך שטח שמורת נחל גולחן. מדובר באזור עתיר קינונים של נשרים ובזים, וברשות הטבע והגנים הפעילו לחץ כבד להפסיק את הפיצוצים בשטח השמורה.
"נחל גולחן היה כמו מגרש משחקים של גורמים שמפוצצים אחד אחרי השני, אבל זה הופסק", אומר גורם באזור. החברה שמבצעת את הפיצוצים יצאה את גבול השמורה, וככל הנראה מצאה אתר חלופי במרחק מאות מטרים בלבד.
מקבץ המכתשים ממוקם בשטח המועצה האזורית רמת נגב, המועצה שחולשת על השטח הגיאוגרפי הגדול בישראל. לפי גורם הבקיא בנעשה במועצה, פעילות הפיצוצים נעשית ללא רישיון עסק מטעם המועצה. "אסור להם לפוצץ שם", אומר הגורם.
על אף שהפיצוצים מתבצעים מחוץ לשטח שמורת הטבע, בתנועה הסביבתית מודאגים מההשלכות. גם בגלל הקירבה לאזורי הקינון של העופות הדורסים, וגם בשל הקשר למאבק סביבתי אחר שמתנהל באזור הזה. מדובר במאבק נגד הרחבת שטח כריית הפוספטים של חברת "רותם אמפרט".
החשש הוא שהפיצוצים שמתבצעים בהליך כריית הפוספטים יפגעו במי התהום ובמעיין הסמוך עין ירקעם, אחת מפינות החמד הקסומות והפופולריות בנגב. לטענת המתנגדים, הרעש, האבק והרעידות שייגרמו מהחציבה בסמוך למעיין יפגעו במערכת האקולוגית ובחוויה הבראשיתית של המטיילים.
"העיסוק בחומרי נפץ מחייב החזקת היתר רעלים תקף מהמשרד להגנת הסביבה בהתאם לחוק החומרים המסוכנים. נכון לרגע זה, המשרד להגנת הסביבה לא הנפיק היתר רעלים לביצוע פיצוצים במקום המתואר"
"אם יימשכו הפיצוצים של חומרי הנפץ שיוצרים את המכתשים", אומר אחד הפעילים במאבק, "'רותם אמפרט' יגידו, 'רגע רגע יש פה מישהו שלא קיבל שום היתר ובא ועושה פה פיצוצים ואתם נאבקים נגד הפעילות שלנו?'"
בתגובה שנמסרה לפרסום של קרוננברג, הבהיר המשרד להגנת הסביבה: "העיסוק בחומרי נפץ מחייב החזקת היתר רעלים תקף מהמשרד להגנת הסביבה בהתאם לחוק החומרים המסוכנים. נכון לרגע זה, המשרד להגנת הסביבה לא הנפיק היתר רעלים לביצוע פיצוצים במקום המתואר.
"יחד עם זאת יצוין כי הוגשה למשרדנו בקשה להיתר רעלים ולרישיון עסק ובקשות אלו נבחנות כעת על ידי גורמי המקצוע
"בכל הקשור לפעילות שבוצעה בשטח ללא היתרים מתאימים, המשרד פתח בהליך אכיפה מנהלי ויערוך לחברה שימוע. המשרד רואה בחומרה רבה את הפגיעה האקולוגית והפיזית בטבע וימשיך לפעול בהתאם לסמכויותיו כדי להבטיח עמידה מלאה בתנאי החוק והגנה על הסביבה".
בתשובה לשאלת זמן ישראל האם כבר נערך השימוע לחברה שמבצעת את הפיצוצים ומה עלה בו, נמסר מהמשרד להגנת הסביבה: "השימוע לחברה שביצעה את הפיצוצים נקבע למהלך חודש יוני. החלטת המשרד בנושא, לרבות נקיטת הליכים ככל שיידרשו, תתקבל לאחריו".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו