פעמיים בתוך פחות מעשור הצליח בנימין נתניהו לשכנע את דונלד טראמפ לאמץ את תפיסתו בנוגע לאיראן וללכת אחריו למהלך היסטורי בעל השלכות מרחיקות לכת. לנתניהו היה כוח השפעה יוצא דופן על טראמפ, בעוד שהנשיא גילה עניין מוגבל בפרטים ובמורכבויות והעדיף מסרים פשוטים וחדים. השילוב הזה הוביל בשתי הזדמנויות שונות למהלכים דרמטיים מצד ארה"ב כלפי איראן.
בפעם הראשונה, בשנת 2018, הוביל נתניהו את טראמפ לפרישת ארה"ב מהסכם הגרעין, ה־JCPOA, שנחתם שלוש שנים קודם לכן בין ממשל ברק אובמה לאיראן.
בשנים שלאחר מכן המשיך טראמפ לתקוף את ההסכם במילים בוטות, אף שאותו הסכם הגביל את איראן להעשרת אורניום בשיעור של 3.67%, צמצם את מלאי האורניום המועשר שלה ל־300 קילוגרם, הקפיא חלקים נרחבים מתוכנית הצנטריפוגות והכפיף את מתקני הגרעין למשטר פיקוח חסר תקדים. רק לאחר שאיראן עמדה בהסכם הוסרו ממנה חלק מהסנקציות ושוחררו נכסים מוקפאים.
נתניהו דחף את טראמפ לנטוש את ה־JCPOA, אך לא הציג חלופה מדינית סדורה. הוא ידע להוביל קמפיין נגד הסכם הגרעין, אך לא לבנות אסטרטגיה שתבוא במקומו
בפעם השנייה, בפברואר 2026, במהלך ביקור בהול של נתניהו בבית הלבן, הצליח ראש הממשלה לשכנע את טראמפ להצטרף למהלך צבאי אמריקאי–ישראלי נגד איראן. התוכנית כללה תקיפת מתקני גרעין, פגיעה במערכי טילים ומשגרים, תקיפת מפעלי נשק ונכסים של חיל הים האיראני, וכן ניסיון לפגוע בצמרת המשטר ואף לקדם תרחיש של שינוי משטר בטהרן לאחר חיסול ההנהגה הבכירה.
ב־2018, לאחר פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין, הכריזה איראן כי היא לא רואה עצמה עוד מחויבת למגבלותיו וחידשה בהדרגה את פעילות ההעשרה. בתוך שנים ספורות הגיע המשטר האיראני לרמת העשרה של 60% והתקרב משמעותית לכמות ולרמת החומר הנחוצות לייצור נשק גרעיני.
נתניהו כאמור דחף את טראמפ לנטוש את ה־JCPOA, אך לא הציג חלופה מדינית סדורה. הוא ידע להוביל קמפיין נגד ההסכם, אך לא לבנות אסטרטגיה שתבוא במקומו.
ואז הגיע 7 באוקטובר 23' וחשף את חולשתה של מדיניות המבוססת בעיקר על שלילת פתרונות. העולם נוכח במה שמומחים רבים אמרו לנתניהו ולציבור הישראלי במשך שנים: אי אפשר להסתפק בהתנגדות. חייבים להציג תוכנית. חייבים לעצב אסטרטגיה. כך בסוגיה הפלסטינית וכך גם מול איראן.
אלא שנתניהו דבק בגישתו. המאבק הפומבי שניהל נגד הנשיא אובמה הניב לו רווח פוליטי בזירה הישראלית, אך אובמה נהג להשיב בשאלה אחת פשוטה: אם אתה מתנגד להסכם, מהי החלופה שאתה מציע במקומו? תשובה ברורה לשאלה הזו מעולם לא ניתנה.
כעת, כאשר מתבהרת תמונת המו"מ בין ארה"ב לאיראן, נשמעות מירושלים זעקות מחאה. אך גם הפעם ללא הצגת חלופה מעשית
כעת, כאשר מתבהרת תמונת המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, נשמעות מירושלים זעקות מחאה. תומכיו הפוליטיים של נתניהו משחררים לחלל האוויר קללות, האשמות וביטויי תסכול, אך גם הפעם כמעט ללא הצגת חלופה מעשית. הדברים אינם זוכים לגינוי או להסתייגות מצד נתניהו, והם הגיעו עד לריאיון שבו התייחס אליהם סגן נשיא ארה"ב, ג'יי די ואנס.
כך שאלה השדרנית מגין קלי את ואנס ביום שלישי: "נדמה שזו עקיצה שמכוונת אליך, אדוני. לא בדיוק מדיניות חוץ נועזת. יש אדם בשם ינון מגל, עיתונאי ישראלי המקורב מאוד לנתניהו ומשמש למעשה כשופר שלו. הוא כינה אותך 'אדם נחות' (lowlife) ואת דונלד טראמפ 'לוזר'".
ואנס השיב לה באותו ריאיון כשהוא משווה את המבקרים, שופריו של נתניהו, למי שמאמצים תעמולה איראנית: "יש כאן מידה מסוימת של אירוניה. הם מודאגים מאוד עד כדי רצון לעצור את המהלך הזה, אבל היו נלהבים לחלוטין כשהוא יצא לדרך. אז קודם כול, למה הם מאמינים לתעמולה האיראנית רק בנושא אחד: הסכם השלום?
"אם אתם מוצאים את עצמכם מאמצים את הנרטיב האיראני רק כשהוא נוגע להסכם הזה, אולי כדאי לעצור לרגע, לבחון את עצמכם מחדש ולשאול מה מקור המידע שעליו אתם מסתמכים".
בוושינגטון שמים לב היטב לתרעומת הביביסטים ולביקורת הפנים־ישראלית על המנהיגות של טראמפ. היכן משתלבת אצל הביביסטים התנגדות למהלכים הכושלים של נתניהו? זה לעולם לא יקרה.
במבט לאחור, מעניין לשאול כיצד נשמעות היום האמירות הללו לאותם המכורים לאמירות טראמפ, שהריעו לתוכנית "העברת" האוכלוסייה העזתית לחו"ל ולהקמת ריביירה יפהפייה בחופי עזה
במסגרת ההתפוררות המוחלטת של מה שהיה אמור להיות ההישג האסטרטגי של המלחמה באיראן, נשמעות מוושינגטון כמה מהאמירות המוזרות ביותר שנשמעו ביחסי ישראל–ארה"ב בשנים האחרונות. חלקן עוינות כל כך לנתניהו ולתפיסת הביטחון הישראלית, עד שלעתים נדמה שהן אינן נועדו לקדם יעד מדיני כלשהו, אלא רק להביך את נתניהו ולכרסם במעמדו.
כך למשל הרעיון שהעלה טראמפ, שלפיו נשיא סוריה אחמד א־שרע יתמודד עם חזבאללה. זו סטירת לחי לתפיסות היסוד של מערכת הביטחון הישראלית. ובאמצעות איזה צבא בדיוק אמור א־שרע לפרק את חזבאללה מנשקו? נעים קאסם ודאי מתגלגל מצחוק בבונקר שלו.
טראמפ חזר על הרעיון הזה לפחות פעמיים בתוך פחות מ־24 שעות. האם מדובר במדיניות, או רק בעוד רעיון שנזרק לחלל האוויר? השלב הבא יהיה סרטון בינה מלאכותית שידמיין את הסורים, נטולי רק"ם, מטוסים או צי וחסרי כישורים, נלחמים בציפורניים בכוח הקומנדו של רדואן.
במבט לאחור, מעניין לשאול כיצד נשמעות היום האמירות הללו לאותם המכורים לאמירות טראמפ, שהריעו לתוכנית "העברת" האוכלוסייה העזתית לחו"ל ולהקמת ריביירה בחופי עזה. זוכרים את סרטון ההדמיה שפרסם טראמפ?
בישראל התקבלו ההצהרות ההן בתשואות, אך כאשר נשיא ארה"ב מפריח רעיונות חסרי היתכנות שסותרים את המציאות, כדאי לרדת לקרקע המציאות הישראלית ולהפסיק לחלום על שטויות, גם כאשר מדובר בחלום משיחי.
חלק מהאמירות שנשמעות כיום מפי בכירי הממשל האמריקאי היו זוכות בישראל למטר של לעג, גינויים וקללות אילו נאמרו על ידי נשיא דמוקרטי או ע"י בכירי ממשל ג'ו ביידן
חלק מהאמירות שנשמעות כיום מפי בכירי הממשל האמריקאי היו זוכות בישראל למטר של לעג, גינויים וקללות אילו נאמרו על ידי נשיא דמוקרטי או על ידי בכירי ממשל ג'ו ביידן.
די לדמיין את הזעם שהיה פורץ בליכוד ובסביבת נתניהו אילו נשיא דמוקרטי היה אומר על המשטר האיראני: "מנהיגי איראן כיום הם אנשים רציונליים מאוד. קל ונוח לעבוד מולם. הם חזקים, חכמים ואינם קיצוניים. הם רוצים בטובת המדינה שלהם ומבקשים לקדם אותה":.
Trump: "The current Iranian leadership are very rational people. They are nice to deal with, they are strong and smart people. They are not radicalized, and they are looking to help their country." pic.twitter.com/5QRUNGtg2i
— נועה מגיד | Noa magid (@NoaMagid) June 16, 2026
ומה הייתה התגובה בישראל אילו קמלה האריס הייתה מצהירה שהדבר המגניב ביותר בתהליך המשא ומתן הוא שבכירי הממשל האמריקאי גילו שאפילו אנשי משמרות המהפכה מוכנים לשנות כיוון, להתגבר על עשרות שנים של עוינות ולנסות דרך חדשה? אפשר רק לדמיין את הכותרות, את הפאנלים ואת שטף הזעם ברשתות החברתיות.
בינתיים, בירושלים שורר שקט יחסי. הגורמים הרשמיים עדיין נראים כמי שמתקשים לעכל את המציאות החדשה. אחרי מלחמה משותפת ואינספור הצהרות על יחסים יוצאי דופן עם הבית הלבן, קשה להתעלם מהפער בין ההבטחות לבין התוצאה.
נתניהו לא הצליח להשפיע על כיוון המשא ומתן, לא על עקרונות ההסכם, לא על תוכנו ולא על תוצאתו הסופית. לפני יומיים הוא הודה בפני הציבור הישראלי שכלל לא ראה את המסמך טרם חתימתו. כל הדיבורים על גישה חסרת תקדים לנשיא ועל השפעה יוצאת דופן בוושינגטון התפוגגו.
אחרי מלחמה משותפת ואינספור הצהרות על יחסים יוצאי דופן עם הבית הלבן, קשה להתעלם מהפער בין ההבטחות לבין התוצאה
ולגבי מעריציו של נתניהו, שמפנים כעת את זעמם כלפי טראמפ ובכירי הממשל, אולי זהו רגע טוב לעצור ולבחון מחדש כמה מההנחות שעליהן נשענו בשנים האחרונות.
ארה"ב גדולה, מורכבת ורבת פנים הרבה יותר מהתדרוכים שמגיעים מלשכת נתניהו. תפסיקו להקשיב לכל מה שהוא מטיף. לפעמים כדאי לקרוא גם מקורות נוספים, להיחשף לקולות אחרים ולהבין כיצד נראים הדברים מעבר למסננת של תעמולה פוליטית חד־צדדית. לא כל מה שנוח לשמוע הוא גם מה שקורה בפועל.


תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו