לרגע היה נדמה בשנה האחרונה ששום דבר כבר לא יעצור את הבורסה שלנו. המשקיעים במדד S&P 500, הכולל את 500 החברות הגדולות הנסחרות בניו יורק, הביטו בקנאה בתשואות שחבריהם עשו בבורסה המקומית. ואז הגיעה המלחמה האחרונה והציבה, כנהוג בתקופתנו, תמונת מראה להתנהלות השוק.

מה שקרה לאחרונה הזכיר לנו, ובעיקר למשקיעים בבורסה, שגם כשהכול נראה נהדר – לא לעולם חוסן. בשבוע האחרון עלו מדד S&P 500 והנאסד"ק בין 1% ל־3%, בעוד הבורסה בתל אביב רשמה ירידה של כ־5% והשלימה ירידה כוללת של כ־8% ביוני – אחד הביצועים הגרועים שרשמה בורסה בעולם באותו חודש.

האשליה של "עם כלביא": כשמשקיעים קונים גאולה

בתום מבצע "עם כלביא", הנרטיב שנמכר לציבור ולשווקים על ידי המנהיגים היה כמעט משיחי: האיום האיראני הוסר לדורות, חמאס כבר אינו רלוונטי, ואפילו חזבאללה כל כך מורתע עד שישב בשקט לאורך כל המערכה ולא עזר לשולחיו.

התחושה הייתה שישראל עיצבה מחדש את הארכיטקטורה של המזרח התיכון; שהסכנה הביטחונית הגדולה כבר מאחורינו. הבורסה בתל אביב הגיבה בהתאם, בריצה יוצאת דופן ביחס לשאר הבורסות בעולם

התחושה הייתה שישראל עיצבה מחדש את הארכיטקטורה של המזרח התיכון; שהסכנה הביטחונית הגדולה כבר מאחורינו. הבורסה בתל אביב הגיבה בהתאם, בריצה יוצאת דופן ביחס לשאר הבורסות בעולם. היא השלימה עלייה של כ־50% בתוך שנה בלבד.

המשקיעים רצו וקנו כמעט כל מניה שקשורה לשוק המקומי, מחברות נדל"ן ועד חברות ביטוח שזינקו בעשרות אחוזים. האווירה הייתה כאילו פרמיית הסיכון של ישראל כמעט נמחקה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכותל המערבי בירושלים עם פתק שעליו נכתב "עם כלביא קם", 22 ביוני 2025 (צילום: קובי גדעון / לע"מ)

פרמיית סיכון היא הפיצוי שמבקש משקיע תמורת הסכנה שהוא לוקח על עצמו. כשהאיום הקיומי נראה כמו היסטוריה רחוקה, הפיצוי הנדרש צונח, שווי החברות קופץ, והשוק המקומי הופך למגנט של כסף. באותם ימים תל אביב הרגישה כמו המקום הבטוח והמבטיח ביותר בעולם המערבי.

אבל המציאות, כדרכה באזורנו, סירבה ליישר קו עם מצגות הניצחון. ואז הגיעה ההתפכחות.

תמונת המראה: "שאגת הארי"

מלחמת "שאגת הארי" הסתיימה בשלב זה בהפסד אסטרטגי צורב של ישראל. כשאבק המלחמה שקע, המשקיעים גילו ש"איראן המורתעת לדורות" התחלפה באיראן שסוגרת הסכמים בעייתיים עם ארה"ב מעל לראשה של הממשלה בירושלים. חזבאללה חזר להיות אקטיבי ומוגן היטב על ידי האב מטהרן. פתאום התברר לכולם שחזון בנימין נתניהו להפיכת ישראל לספרטה הולך ומתממש.

בתל אביב, ההסדרה התפרשה בעיני המשקיעים כחוסר יציבות, צמצום מרחב התמרון של ישראל, היעדר הכרעה, התחזקות האויבים סביבה ועלייה בסיכון הגיאופוליטי

כאן נולד הפער הדרמטי בין הבורסה המקומית לבין S&P 500 ושאר הבורסות המובילות בעולם. אותו אירוע עצמו – הסכם אזורי ופתיחת נתיבי הסחר הימיים – תורגם בשתי הבורסות באופן הפוך לחלוטין.

בניו יורק, משמעות ההסכם הייתה ירידה במחירי הנפט, בלימת האינפלציה והזדמנות פז לפד האמריקאי להוריד ריבית ולתדלק את מהפכת הטכנולוגיה. וול סטריט חגגה את היציבות הגלובלית.

נשיא איראן מסעוד פזשכיאן חותם בטהרן על מזכר הבנות עם ארה"ב, 18 ביוני 2026 (צילום: Iranian Presidency Office via AP)

בתל אביב, ההסדרה התפרשה בעיני המשקיעים כחוסר יציבות, צמצום מרחב התמרון של ישראל, היעדר הכרעה, התחזקות האויבים סביבה ועלייה בסיכון הגיאופוליטי. כל זה יוצר, מן הסתם, צורך דחוף להיערך לתקציבי ביטחון מנופחים, גירעונות עמוקים ושירות מילואים שהופך לחלק קבוע מלוח השנה של המשק.

בעוד S&P 500 חגג את סוף המלחמה בעליות, תל אביב החלה לתמחר בירידות את התפוצצות האשליה של מזרח תיכון חדש.

מי נפגע ולמה?

השינוי בתפיסת הסיכון פגע קודם כול במנועים הכלכליים החשופים ביותר לכלכלה המקומית – אלה שעלו כשהכול עוד נראה טוב.

בשוק ההון כמו בחיים עצמם, המטוטלת נוטה לנוע בין קיצוניות אחת לשנייה, ועוד מוקדם מאוד לחרוץ את דינה של הבורסה המקומית או לקבוע בוודאות לאן פנינו מועדות

המנוע הראשון והחשוב ביותר הוא כמובן חברות הפיננסים. הן יושבות על הררי כסף של הציבור. כשהסיכון המדיני עולה ואיגרות החוב הממשלתיות מתנדנדות, שווי הנכסים שבמאזנים שלהן נשחק באופן מיידי. כך, למשל, מדד הביטוח ירד בכ־10% רק בשבוע האחרון.

הבנקים, מצדם, הם הבבואה של המשק הישראלי. משקיעים זרים שמכרו מניות בנקים לא חששו מקריסה של סניף, אלא מהעובדה שכלכלה שנמצאת במצב חירום כרוני תתקשה לייצר צמיחה, תסבול מהעלאות מיסים ותאלץ את הבנקים להגדיל את ההפרשות להפסדי אשראי. בסך הכול, מדד חמשת הבנקים הגדולים ירד בכ־7% מתחילת החודש.

תחום נוסף ששונא מלחמות וסובל מחוסר ודאות גיאופוליטי הוא הנדל"ן, שגם הוא ירד בסדר גודל דומה.

כלי שיט במצר הורמוז, 17 במאי 2026 (צילום: AFP)

תחום נוסף שירד בחדות, אך כבר קשור להתפתחויות עולמיות, הוא האנרגיה. זהו ברומטר של מצב הפתיחה של הורמוז: כשהמלחמה נראית כמו משבר אנרגיה עולמי, מניות האנרגיה נהנות מהמחירים הגבוהים; כשההסכם מוריד את מחיר הנפט, הן מאבדות את היתרון.

כמובן, לא כל הירידות נבעו מהמלחמה. בחלק מהמניות נוספו גם אירועים נקודתיים שהשפיעו על מחירן.

הבנקים, למשל, כבר נסחרו במחירים גבוהים. חברות הנדל"ן מתמודדות עם משבר מקומי משלהן, אבל הטריגר לירידות היה ברור.

העתיד לוט בערפל

עם זאת, בשוק ההון כמו בחיים עצמם, המטוטלת נוטה לנוע בין קיצוניות אחת לשנייה, ועוד מוקדם מאוד לחרוץ את דינה של הבורסה המקומית או לקבוע בוודאות לאן פנינו מועדות. כרגע השוק מתחלק לשניים.

שוק שעולה בקצב מהיר כל כך ובזווית חדה כל כך זקוק לעיתים לעצירת התרעננות, לחלוקה מחדש של הקלפים ולזמן כדי לעכל את המציאות הגיאופוליטית החדשה

האופטימיים טוענים שבשנה האחרונה רשמה הבורסה בתל אביב זינוק חסר תקדים, כמעט פנומנלי, שחלק גדול ממנו התרחש כנגד כל הסיכויים והתחזיות הקודרות ביותר.

לכן ייתכן מאוד שביצועי החסר שאנחנו רואים כעת מול וול סטריט אינם סנונית ראשונה לקראת משבר גדול וכרוני, אלא פשוט תיקון טכני, בריא ומתבקש. שוק שעולה בקצב מהיר כל כך ובזווית חדה כל כך זקוק לעיתים לעצירת התרעננות, לחלוקה מחדש של הקלפים ולזמן כדי לעכל את המציאות הגיאופוליטית החדשה.

תצלום של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מונח על שולחן, בזמן שסוחרים ואנשי מקצוע בשוק ההון פועלים ברצפת הבורסה של ניו יורק עם פתיחת המסחר, 27 בינואר 2025 (צילום: ANGELA WEISS / AFP)

מנגד, הפסימיים חוששים שהבורסה המקומית פשוט מיצתה את עצמה בטווח הקרוב והבינוני. אחרי הריצה המטורפת של השנה החולפת, הכסף הגדול – המקומי והזר כאחד – אולי מרגיש שרמות המחירים בארץ כבר אינן משקפות הזדמנות יוצאת דופן, וגם לא את המצב החדש במזרח התיכון. לכן הוא מעדיף לנדוד לאפיקים פשוטים ובטוחים יותר.

נותר רק להמתין ולראות מי כאן צודק – ואולי בכלל יצוץ גורם חדש שיתדלק שוב את העליות. אחרי הכול, הבחירות כבר מתדפקות על הדלת.