קצין המודיעין הבכיר לשעבר, ד"ר אודי לוי, שעמד בראש יחידת "צלצל", מוביל בשנים האחרונות קמפיין ציבורי בו חשף מעורבות קטארית במימון ארגון הטרור חמאס, ובמקביל – קשרים שרקמה הנסיכות בצמרת הממשל הישראלי. 

לוי חקר כאיש מודיעין את הדרכים שבהן המימון שמדינות מעבירות לארגוני טרור מסייע לארגונים. לוי היה אחד הראשונים שהתריעו על העברת הכספים לחמאס בעזה. לאחר הטבח ב-7 באוקטובר הצהיר כי העברת הכספים אפשרה את הטבח.

במקביל, לוי טען בפומבי כי קטאר מימנה בעלי תפקידים בכירים בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו – עוד לפני שהפרשה נחקרה במשטרה וקיומה של העברת הכספים אומת בחקירות, ופורסם כ"פרשת קטארגייט".

לוי טוען בראיונות אינטרנטיים, כי משפחת נתניהו קשורה גם היא, לכאורה, לאותה העברת כספים. לוי טוען כי בידיו ראיות המצביעות על כך. ככל הידוע, הטענות של לוי והראיות שהוא טוען שיש בידיו לא נחקרו בידי משטרת ישראל או גוף חקירה אחר, ואינן בגדר מידע מבוסס. 

כך או כך, איש ביטחון בכיר לשעבר, שעסק כל חייו במעקב אחר דרכי המימון של ארגוני טרור ועל זרועות ההשפעה של קטאר, והתריע על העברת הכספים מקטאר לחמאס, מתריע כיום על חדירה עמוקה של קטאר ללשכתו של בעל התפקיד המשפיע והבכיר ביותר במדינת ישראל.  

מאיר דגן (צילום: Kobi Gideon/Flash90)

מיהו אודי לוי?

ד"ר אודי לוי הוא קצין מודיעין בכיר לשעבר, ששירת במערכת הביטחון ובסוכנויות הביון של ישראל במשך למעלה מ–35 שנים. הוא נחשב למומחה בינלאומי ללוחמה כלכלית, הלבנת הון ומעקב אחר נכסים בלתי חוקיים של ארגוני טרור. במהלך שירותו מילא תפקידים באגף המודיעין (אמ"ן) ובמועצה לביטחון לאומי.

עיקר פרסומו המקצועי הגיע בתקופת שירותו במוסד. ב-2003 מונה לוי בידי ראש המוסד דאז, מאיר דגן, לעמוד בראש יחידת "צלצל" – יחידה במטה ללוחמה בטרור, שעברה בהמשך למוסד ועסקה בסיכול טרור באמצעים כלכליים

לוי שימש כסגנו של דגן ביחידה כשהוקמה תחת המל"ל, ובהמשך הוביל אותה במוסד כזרוע המבצעית לסיכול צינורות המימון של ארגוני טרור פונדמנטליסטיים.

לוי היה חלק מצוות שעקב אחרי רשתות הכסף שמממנות את ארגון הטרור חמאס וחשף ב-2015 תיק השקעות סודי של הארגון בשווי מאות מיליוני דולרים.

הספר "הרפוּן: המלחמה החשאית בכספי הטרור" מאת ניצנה דרשן־לייטנר וסמואל מ' כץ מגולל סיפור מרתק על יחידת "צלצל", ועל השיטות שפיתחה כדי להילחם בארגוני טרור ולפגוע במדינות תומכות טרור באמצעות פגיעה בתשתית הכספית שלהם.

אני תרגמתי את הספר לעברית, ביחד עם אסנת הדר, והוא יצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים בשנת 2020 (לאחר שפורסם לראשונה באנגלית ב–2017).

גיבור הספר הוא מאיר דגן ז"ל, שהיה ראש המוסד בשנים 2002 עד 2011 והקים את "צִלצָל" (באנגלית: הרפוּן).

גיבורת המשנה של הספר היא דרשן־לייטנר, עורכת דין, שהקימה את ארגון "שורת הדין": על פי הספר והאתר שלו, שורת הדין ניצב "בחזית המאבק המשפטי במימון טרור… בשיתוף עם סוכנויות מודיעין מערביות".

דרשן־לייטנר וכץ, שפרסם ספרים אחדים בנושאי ביטחון ולוחמה בטרור, נפגשו עם דגן ועם אנשי "צלצל" נוספים במסגרת עבודתם על הספר. שמותיהם של רוב המשרתים ביחידה ואנשי המודיעין שהוזכרו בספר לא נחשפו בו, בשל מגבלות צנזורה. על אלה נמנה גם לוי, שבאותו זמן עדיין שירת בכוחות הביטחון, ולכן אי אפשר היה לחשוף את שמו בספר. 

אני מתרגמת ותיקה ותרגמתי למעלה מ-200 ספרים בנושאים מגוונים, ובכל זאת מצאתי את "הרפון" מרתק במיוחד. התקשיתי להבין מדוע מדינת ישראל ויתרה אחר כך על הנתיב היעיל הזה לפגיעה בארגוני הטרור הפלסטינים, שהרי המימון הכספי החיצוני הוא שמאפשר את פעולתם. דרך הספר נחשפתי גם לפועלו של אודי לוי.

כיום, אודי לוי מעיד בריאיונות המתפרסמים באינטרנט טענות חריפות נגד הדרג המדיני הישראלי, ובמיוחד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והתנהלותו מול קטאר. טענתו המרכזית של לוי היא כי "המימון הקטארי הוא שאפשר את ה-7 באוקטובר" – כלומר, המחדל שאיפשר את המשך העברת המזומנים מקטאר לחמאס הוא שהוביל להתחזקות חמאס ולטבח שארגון ביצע בישראל.

לוי טוען כי "הזהיר באופן אישי את נתניהו כבר ב–2015 מפני מימון חמאס, אך נתניהו, לטענתו, "לא התעניין בכך". בסמוך לכך נסגרה יחידת צלצל. לוי מבקר בחריפות את ההחלטה לאפשר לממשלת קטאר להכניס מזומנים לעזה, וטוען כי המערכת התעלמה מהתרעות על כך שקטאר היא מדינה מממנת טרור.

יועץ התקשורת של בנימין נתניהו יונתן אוריך (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

מה היא פרשת "קטארגייט"?

לפי החשדות וכתבי האישום, קטאר שילמה כספים לבכירים בלשכת ראש הממשלה נתניהו. זאת, בזמן שישראל נמצאה במלחמה קשה נגד חמאס ברצועת עזה ובזירות נוספות.

לפי הערכת גורמי האכיפה, קטאר שילמה כ-10 מיליון דולר שולמו לבכירים ישראלים מ-2022 ועד לחשיפת הפרשה באוקטובר 2024 – חלקם בעיצומה של המלחמה.

על פי דיווחי העיתונאים אבישי גרינצייג ורועי ינובסקי, החקירה חשפה שני ערוצי כסף קטאריים מקבילים ונפרדים: האחד יועד להחדרת מסרים בתוך הציבוריות הישראלית, והשני לקידום תדמית קטאר בחו"ל.

הערוץ השני נשען על קמפיין לשיפור תדמיתה של קטאר – לקראת המונדיאל, ולאחר מכן במלחמה – שבנתה חברת "פרספשן". בעלי החברה הוא יועץ התקשורת ישראל איינהורן, שבין השאר ייעץ גם לנתניהו.

לפי הערכות המשטרה והרשות לאיסור הלבנת הון – שולם סכום כולל של כ-10 מיליון דולר, שמקורו לכאורה בקטאר, לבכירים לשעבר במערכת הביטחון, לאנשי מוסד לשעבר ולגורמים בסביבת ראש הממשלה.

חברת "פרספשן" של איינהורן קיבלה כ-45 אלף דולר בחודש במשך יותר משנתיים. יועץ התקשורת לשעבר של נתניהו, יונתן אוריך, קיבל 40% מהתשלומים – כ-18 אלף דולר בחודש, שהומרו לשקלים לפי השער המשתנה ועמדו על 59 עד 72 אלף שקל בחודש.

דובר לשעבר של נתניהו, אלי פלדשטיין, קיבל בערוץ המקומי כ-40 אלף שקל בחודש. באותה תקופה אוריך, שעבד כיועץ לנתניהו, קיבל במקביל כ-11 אלף דולר בחודש ממפלגת הליכוד. כלומר, אוריך היה לכאורה "משרתם של שני אדונים" – אמיר קטאר מצד אחד ונתניהו מצד שני.

מה אומר אודי לוי על פרשת "קטארגייט"?

אודי לוי טען, עוד לפני שהחלה חקירת המשטרה בנושא, כי גורמים קטאריים העבירו כספים לאוריך, איינהורן ופלדשטיין. טענותיו של לוי נמצאו אחר כך גם בחקירות המשטרה והרשויות.

בנוסף, לוי טוען כי קיימות ראיות פיננסיות מוצקות לקשר של משפחת נתניהו להעברת הכספים מקטאר ליועצי רה"מ. ככל הידוע, לרשויות החקירה בישראל אין ראיות כאלה והן אינן בודקות חשדות כאלה.

בעקבות ראיון שנתן לוי על טענותיו, נתניהו הגיש נגדו תביעת דיבה על סך חצי מיליון שקלים, שאותה לוי מכנה "תביעת השתקה" בתגובה, לוי דורש מנתניהו ומבני משפחתו לחשוף את חשבונות הבנק והארנקים הדיגיטליים שלהם.

עו"ד עמית חדד מעדכן את ראש הממשלה בנימין נתניהו בדבר מעצרם של יועציו יונתן אוריך ואלי פלדשטיין, בזמן שהוא מעיד בבית המשפט המחוזי בתל אביב, 31 במרץ 2025 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

השחיתות בלשכת ראש הממשלה נתניהו

הראיות שנאספו בפרשת "קטארגייט" מלמדות על העברת כספים ממשית ומאומתת ממקורות קטאריים ליועציו הקרובים ביותר של ראש הממשלה.

הרשויות לא מצאו הוכחות להעברות כספים ישירות לנתניהו עצמו או לבני משפחתו, אך הן חשפו שחיתות והשפעה זרה של מדינה עוינת בסביבתו הקרובה.

ב–11 ביוני 2026 הוגש כתב אישום נגד יונתן אוריך בפרשת שחיתות אחרת – פרשת המסמכים המסווגים. אוריך הואשם בעבירות מסירת ידיעה סודית עם כוונה לפגיעה בביטחון המדינה, שעונשה המרבי הוא מאסר עולם.

הפרקליטות ביקשה להרחיקו ממשרד ראש הממשלה. אך למרות כל הראיות, ההודאות והאישומים, ראש הממשלה נתניהו מתעקש להמשיך להעסיק את אוריך בלשכתו.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.