אודי לוי, ראש יחידת צלצל לשעבר במוסד – אחד האנשים המוסמכים ביותר בישראל להערכת מודיעין פיננסי – הצהיר, לפי מה שפורסם, כי הוא מחזיק בחומרים המצביעים, לכאורה, על מנגנון שוחד, הלבנת הון והברחת כספים שעברו דרך משפחת נתניהו.
אבל גופי האכיפה הישראליים אינם פותחים בחקירה. ב-2027 חלק מהרישומים הפיננסיים האירופיים יימחקו לצמיתות. על המשטרה, השב"כ והפרקליטות לפעול עכשיו.
רישומים פיננסיים בשוויץ, גרמניה ובריטניה – שלוי טוען כי הם מתעדים העברות כספים, עסקאות נשק וסייבר ופעילות קריפטו – צפויים להימחק בשנת 2027, לפי כללי שמירת המידע האירופיים. לאחר מכן, החקירה לא תוכל להתבסס על אותה תשתית ראייתית. הזמן לפעול הוא עכשיו.
למה טענותיו של אודי לוי ראויות לבדיקה רצינית?
ד"ר אודי לוי אינו פעיל פוליטי ואינו עיתונאי. הוא איש מודיעין. במשך שנים עשה בדיוק את מה שהוא עושה עכשיו: מיפוי רשתות פיננסיות חשודות עבור המדינה. הצגתו כמי ש"מקשקש" היא מהלך הסחה.
ד"ר לוי שימש כראש יחידת צלצל במוסד – יחידה שתפקידה זיהוי ומיפוי של רשתות מימון עוינות. אדם שעשה זאת בשירות המדינה, ועכשיו טוען לקיומם של חומרים דומים בנוגע לראש ממשלה מכהן, אינו "מקשקש". הוא מנסה לבצע את אותה עבודה, הפעם בלי הגיבוי המוסדי.
לוי שטח את טענותיו בריאיון שערכו עמו חברי "פורום 555" (יוצאי חיל האוויר), אותו פרסמו ברשתות החברתיות. חלק מטענותיו הוצגו גם בריאיון שנערך עמו ברשת ב', וכן בכתב ההגנה שלו מול תביעת דיבה שהגיש נגדו נתניהו.
לוי מציג שש טענות עיקריות, שכולן אמורות להעלות חשד, וחלקן מגובות, לדבריו, בחומרים ראייתיים שהגיעו אליו.
טענה לגבי מנגנון שוחד קטארי עקיף: לפי החשד של לוי, כספים מקטאר אינם מועברים ישירות לנתניהו, אלא זורמים לשרה ויאיר נתניהו דרך חברות קש, מקלטי מס ועסקאות בתחומי הנשק והסייבר.
לפי לוי, יאיר גוזר, לכאורה, קופונים מעסקאות שבהן שמו מהווה פתיחת דלתות. זוהי הטענה הפחות מתועדת ברשומה הציבורית – ובדיוק לכן היא מחייבת חקירה.
טענה על הלבנת הון בגיוס ה-ICO של בנקור: ICO (Initial Coin Offering) הוא הנפקה ראשונה של מטבע דיגיטלי.
לפי לוי, מיליוני דולרים הולבנו בשוויץ במסגרת גיוס ה-ICO של חברת בנקור ב-2017 – גיוס שהניב 153 מיליון דולר בשלוש שעות בלבד.
בנקור הוקמה בידי גיא וגליה בן ארצי, ילדיו של אמציה בן ארצי – אחיה של שרה נתניהו. לטענת לוי, קיים תצהיר שותף המאמת את הקשר.
טענה לגבי רשת קש של יאיר בבריטניה: ד"ר לוי טוען כי יאיר נתניהו משתמש בכ-30 אנשי קש להסתרת כספים בבריטניה. עוד טוען לוי כי בנו השני של רה"מ נתניהו, אבנר, רכש דירה באוקספורד תחת השם הבדוי "אברהם סגל" במימון גורם חיצוני – לא מכספי המשפחה.
גניזת תיק הצוללות הגרמני: לוי טוען כי גורם מודיעין גרמני חשף בפניו כי לגרמנים היה תיק ראיות מוצק על שוחד למקורבי נתניהו בפרשת הצוללות (טיסנקרופ), אך הוא נגנז פוליטית בהתערבות אנגלה מרקל.
זליגת כספי המזוודות: לוי טוען כי קיים חשד שהסכום שהגיע לעזה מכספי המזוודות הקטאריות נמוך מזה שחצה את גשר אלנבי – כלומר, כסף נגנב בדרך.
מבוי סתום מוסדי: גופי האכיפה הישראליים סירבו לחקור את החומרים שברשות לוי. לכן הוא פועל לפתיחת חקירות בשוויץ, גרמניה ובבריטניה.
מה כבר הוכח, ולמה זה לא מספיק?
פרשת "קטארגייט" אינה שמועה. יש הודאות, מסמכי בנק, כתב אישום וקביעת בית משפט. הבעיה היא שהחקירה עצרה בדיוק לפני שנגעה במשפחת נתניהו.
חשוב להבחין בין מה שמוכח ברשומה הציבורית לבין מה שלוי טוען שנמצא בחומריו. בפרשת קטארגייט, הרשומה הציבורית כבר מוצקה למדי:
| עובדה | מקור |
|---|---|
| יונתן אוריך, יועץ בכיר בלשכת נתניהו, הודה כי קיבל כ-18 אלף דולר בחודש מקטאר במשך כשנתיים | Times of Israel – קטאר שילמה 10 מיליון לישראלים |
| פלדשטיין, דוברו של נתניהו, קיבל תשלומים קבועים ממשלת קטאר דרך גיל בירגר וג'יי פוטליק | Times of Israel – בירגר הודה בהעברת הכסף |
| גיל בירגר הודה בעצמו שהעביר כספים ישירות | Times of Israel – גיל בירגר זוהה כחשוד |
| בית המשפט קבע כי קיים "חשד סביר" והאריך מעצרים של חשודים על בסיס מסמכים פיננסיים | Times of Israel – שופט אוסר על אוריך להיכנס ללשכת רה"מ |
| נגד אוריך הוגש כתב אישום בעבירות ביטחוניות – מסירת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה | ויקיפדיה – יונתן אוריך |
| בג"ץ קבע כי לנתניהו יש עניין בפרשת קטארגייט | Times of Israel – נתניהו על הכיסא הלוהט |
המסקנה מהנתונים: כסף קטרי הגיע לאנשים שעבדו בלשכת נתניהו, בזמן מלחמה, תוך הפעלת מבצע השפעה עבור מדינה התומכת בחמאס. זה הוכח. השאלה שלא נחקרה היא: מי עוד ידע, ומי עוד קיבל.
הפער בין מה שהוכח לבין מה שלוי טוען, הוא בדיוק הפער שחקירה צריכה למלא. כשיועץ בכיר של ראש ממשלה מכהן לוקח 18 אלף דולר בחודש מקטר – ואיש לא בדק אם המידע הגיע למקום גבוה יותר – זו לא חקירה שהסתיימה. זו חקירה שנעצרה.
למה גופי האכיפה לא חוקרים?
המשטרה סיימה את חקירת "קטארגייט" והעבירה את התוצאות לפרקליטות. הפרקליטות שוקלת. השב"כ ירכך את עמדתו. בינתיים, אף אחד לא חוקר את המשפחה עצמה – ולא את החומרים שלוי מציג.
נתניהו פיטר את ראש השב"כ רונן בר בדיוק כשהחקירה התחממה. בר עצמו הגדיר את פרשת קטארגייט כ"חקירה פעילה, מורכבת, מסועפת ובעלת רגישות גבוהה ביותר, העוסקת במעורבות קטר בלב קבלת ההחלטות הישראלי – לשכת ראש הממשלה", וטען כי הדחתו בעיצומה תסכן את החקירה ותהווה סכנה לביטחון המדינה.
זמן ישראל (The Times of Israel) בדק ומצא כי סדר הזמנים סותר את טענת נתניהו: החקירה נפתחה לפני שנתניהו יזם את הליך פיטורי בר – לא להפך.
מאז, לפי דיווחים, השב"כ ריכך את עמדתו בפרשת קטארגייט. הפרקליטות ממשיכה לשקול. ולוי, שמציע חומרים ומידעים לרשויות האכיפה – מקבל בתשובה שתיקה.
ויש עוד נדבך לתמונה הזו, שאי אפשר להתעלם ממנו. יחידת צלצל – שתפקידה היה בדיוק מעקב אחרי רשתות מימון עוינות – נסגרה בשנת 2017, שנה אחרי שלוי פרש ממנה, בתקופתו של יוסי כהן כראש המוסד. כהן מונה לתפקיד על ידי נתניהו ב-2015 ונחשב בעבר לאיש אמונו הקרוב.
קיומה של היחידה לא בוטל רשמית – לפי לוי, היא "עברה שינוי ונדדה מהמוסד למשרד הביטחון, תחת השם מטה לאומי למאבק במימון טרור – אבל זו לא אותה גברת ולא בשינוי אדרת".
הסמכויות האופרטיביות, הנגישות הישירה לרה"מ ויכולת הפעולה הבינלאומית – כולם אבדו.
קשה שלא לשים לב לסדר הזמנים: לוי פרש ב-2016, יוסי כהן – מינוי נתניהו – נכנס לתפקיד, ושנה לאחר מכן היחידה, שמיפתה רשתות מימון בעולם כולו הפסיקה לפעול. בדיוק בשנה שבה התחיל גיוס ה-ICO של בנקור. אין כאן הוכחה – אבל יש כאן שאלות רבות, שמחייבות בדיקה ותשובה.
זה לא מצב נורמלי. בכיר מוסד לשעבר, שתפקידו המקצועי היה בדיוק זיהוי רשתות מימון עוינות, הגיש חומרים לרשויות – ואיש לא עונה. כשזה קורה, יש שתי אפשרויות: או שהחומרים חסרי ערך (ואז צריך לומר זאת בפה מלא), או שיש סיבה אחרת לאי-הפעולה. שתי האפשרויות מחייבות תשובה פומבית.
ב-2027 חלק מהרישומים ייעלמו – ולא יחזרו
לפי כללי שמירת המידע הפיננסי באירופה, רישומים שאינם בגדר "חומר חקירה פעיל" נמחקים אחרי תקופה קצובה. 2027 הוא מועד קריטי לחלק מהעסקאות הרלוונטיות, שנערכו בשנים 2017–2018. לאחר המחיקה, חקירה עדיין תהיה אפשרית – אך יקרה מאין כמוה.
גיוס ה-ICO של בנקור התבצע ביוני 2017. עסקאות הנשק והסייבר שלוי מתאר מתוארכות לאותה תקופה. רישומים פיננסיים שוויצריים, גרמניים ובריטיים אינם נשמרים לנצח – ובמקרים שבהם אין הליך חקירה פעיל שמצדיק הקפאתם, הם נמחקים.
לוי עצמו מציין זאת כסיבה המרכזית לדחיפות: הוא פועל לפתיחת חקירות בשוויץ, בגרמניה ובבריטניה – לא כי ויתר על ישראל, אלא כי הבין שאם הרישומים ייעלמו לפני שחוקר מוסמך מבקש להקפיא אותם, כל מה שנשאר יהיו עדויות אנושיות בלבד. עדויות אפשר להפריך. מסמכי בנק – פחות.
מה נדרש עכשיו – בשלושה צעדים ברורים
הדרישה אינה הרשעה. הדרישה היא פתיחת חקירה. שלושה גופים, שלושה צעדים, מועד אחד.
הטיעון ש"נתניהו לא הואשם" הוא נכון, אך מפספס את הנקודה. אף אחד לא ביקש להרשיעו היום. הדרישה היא פשוטה: לפתוח בחקירה לגופם של החומרים שלוי מציג. לא לקבל אותם כאמת, לא לדחות אותם ללא בדיקה – לחקור.
| גוף | מה נדרש ממנו | מדוע |
|---|---|---|
| פרקליטות המדינה | לפגוש את לוי, לקבל את החומרים ולהחליט בשקיפות – לחקור או לסרב ולנמק | קיים תיק קטארגייט שהועבר אליה; ההחלטה על היקפו בידיה |
| השב"כ | לחדש את בדיקת הממד המשפחתי – שלא נחקר – בפרשת קטארגייט | לא ניתן לסיים חקירת השפעה זרה בלשכת ראש הממשלה מבלי לבדוק זאת |
| משטרת ישראל / להב 433 | לפנות באופן רשמי לרשויות בשוויץ, גרמניה ובריטניה ולהקפיא את הרישומים הרלוונטיים | הקפאה היא צעד טכני-ראייתי, לא הרשעה; אחרי 2027 הדלת תיסגר |
בכיר מוסד מגיש חומרים לגופי אכיפה – והם מתעלמים. זה אינו ריב פרסונלי בין לוי לנתניהו. זוהי שאלה מוסדית: האם ישראל מסוגלת לחקור חשד למעורבות של ראש הממשלה בפרשת שחיתות בתחום הביטחוני, כשרה"מ הוא זה ששולט על מינויי ראשי מערכת הביטחון?
ד"ר לוי לא מבקש להפיל את הממשלה. הוא מבקש שמישהו יביט בחומרים. זו דרישה סבירה מכדי שאפשר יהיה להתעלם ממנה.
סיכום: לגופי החקירה אסור לשתוק. הם חייבים לחקור, ומהר
ישראל מנהלת היום משפט פלילי נגד ראש ממשלה מכהן בשלושה תיקים. התיקים עדיין מתנהלים, אין עדיין הרשעה וגם אין עדיין זיכוי. פרשת קטארגייט הניבה כתב אישום בעבירות ביטחוניות נגד יועץ בכיר בלשכתו של ראש הממשלה.
איך ייתכן שמי שמגיע לרשויות עם טענות על מעורבות משפחתו – כלומר, על החשש שמא העבירות הגיעו לפחות צעד אחד קרוב יותר אל ראש הממשלה – נענה בשתיקה?
אם הרישומים בבנקים באירופה יימחקו ב-2027, לא נוכל לעולם לדעת את האמת – בין אם היא מצביעה על חפות בני המשפחה או על אשמתם. אם לא נדרוש בקול רם חקירה מלאה, נהיה כולנו שותפים לשתיקה ולמחיקת הראיות, ונתרום להמשך הוויכוח בין המאמינים בחפות נתניהו לבין החושדים בו. חקירה תאפשר לחשוף את האמת – תהא אשר תהא.
שתיקה גם היא תשובה. היא אומרת: עד כאן ולא יותר. היא אומרת שיש גבול שגופי האכיפה לא חוצים, ושהגבול הזה נמצא בדיוק לפני שמגיעים אל המשפחה של ראש הממשלה. מתעורר החשש שמא גופי האכיפה פוחדים, ואם כך – השאלה ממי ולמה; או, חמור מזה, שנאמנותם איננה נתונה למדינה ולחוק, אלא לראש הממשלה.
באופן אישי, אישית עדיין מאמינה ביושרתו ונאמנותו של ראש השב"כ, דוד זיני. אני גם אינני מאמינה שהוא פוחד. לכן אני קוראת לו ומצפה ממנו להרים את הכפפה ולחקור.
מאמר זה מבוסס על חומרי הדיון שפרסם ד"ר אודי לוי בפומבי, על ממצאי חקירות משטרתיות ועל מסמכים משפטיים ציבוריים. הטענות הנוגעות למשפחה ישירות – ובפרט לגיוס ה-ICO של בנקור ולרשת הקש של יאיר – הן ברמת חשד שטרם נחקר ולא ברמת ממצא מוכח. החשודים מכחישים את כל הטענות.
אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו