גל המלחמות בעזה, לבנון, סוריה ואיראן שאליו נסחפה ישראל מאז טבח ה-7 באוקטובר, הוא לא רק המערכה הארוכה והמתישה בתולדות המדינה, אלא גם היקרה ביותר. המלחמה יצרה עלות כלכלית עצומה שצפויה להשפיע על המשק למשך עשורים – בנוסף לעלות העצומה בחיי אדם, פציעות גוף ונפש וסבל אנושי.
הרשויות בישראל מגדירות את הלחימה בכל הזירות שנפתחו מאז הטבח כמלחמה אחת, "חרבות ברזל". לפי תחשיבי בנק ישראל, "חרבות ברזל" עלתה לממשלת ישראל יותר מ-400 מיליארד שקל. זאת, בנוסף לסיוע האמריקאי של כ-24 מיליארד דולר, אבדן תוצר של יותר מ-200 מיליארד שקל והוצאות פרטיות גדולות נוספות לאזרחים שנפגעו ולא שולמו על ידי המדינה, שקשה למדוד.
"לעולם, לעולם, לעולם אל תאמינו שמלחמה כלשהי תהיה חלקה וקלה" כתב ווינסטון צ'רצ'יל ב-1923. מאה שנה לאחר מכן, נראה שישראל קיבלה תזכורת כואבת לכך שהמלחמה יקרה – קודם-כל במובן האנושי, וגם במובן הכלכלי.
כמה עלתה המלחמה למדינת ישראל?
לפי ניתוח בנק ישראל, עלות "חרבות ברזל" מה-7 באוקטובר עד סוף 2025 הסתכמה ב-352 מיליארד שקל.
התחשיב הזה כולל הוצאות של כ-243 מיליארד שקל של מערכת הביטחון; כ-33 מיליארד שקל ששילמו קרן פיצויים ומס רכוש; הוצאות אזרחיות אחרות שהסתכמו בכ-57 מיליארד שקל; תשלומי ריבית על הגדלת החוב הלאומי בהיקף של כ-19 מיליארד שקל.
כשמוסיפים לחשבון את הלחימה ב-2026, כולל מלחמת "שאגת הארי" עם איראן, מגיעים לכ-405 מיליארד שקל.
מדובר אך-ורק בהוצאות ישירות ועקיפות של ממשלת ישראל – לא כולל הסיוע האמריקאי, לא כולל חלק מהפגיעה בעסקים ובאזרחים שהממשלה לא כיסתה.
405 מילארדי השקלים שהוציאה הממשלה כוללים הוצאות צבאיות ישירות; גיוס מילואים; פיצויים לעסקים ולאזרחים; שיקום יישובים; טיפול בפצועים והגדלת החוב הלאומי.
מדובר בסכום עצום, שניתן לעשות אינספור ספקולציות במה שאפשר היה לעשות בו: כמה בתי חולים או אוניברסיטאות היה ניתן לממן איתו, למשל.
בממוצע, מדובר בעלות גבוהה לכל אזרחית ואזרח בארץ. בישראל חיים כ-10.2 מיליון תושבים, כלומר כל אזרח (כולל תינוקות וקשישים) שילם כ-40 אלף שקל. במונחים של משקי בית, המלחמה עלתה כ-150 אלף שקל למשק בית ממוצע.
עם זאת לפי נתוני פי רשות המיסים, 80% מהמס משולמים על ידי שני העשירונים העליונים. כלומר, העשירים ואנשי המעמד הבינוני-גבוה משלמים על המלחמה תוספת מס של פי ארבע מהישראלי הממוצע – כ-160 אלף שקל לאדם.
הוצאות הענק הללו אינן כוללות את הסיוע הנרחב שארצות הברית העניקה לישראל בצורת משלוחי נשק, תחמושת וציוד צבאי, שסופקו בחינם או במחירים מסובסדים.
הסיוע הזה הועבר במסגרת חבילת סיוע חסרת תקדים שיזם נשיא ארה"ב לשעבר, ג'ו ביידן, בהיקף כולל של של כ-26 מיליארד דולר (לפי שער הדולר היום – כ-75 מיליארד שקל). כלומר, המלחמה עלתה לממשלת ישראל ולממשל האמריקאי גם יחד קרוב לחצי טריליארד שקל. גם הסכום הזה אינו כולל, כמובן, את העלות הישירה של הלחימה האמריקאית באיראן, עיראק והים האדום.
לאן הלך הכסף?
הוצאות ביטחון: החלק הגדול ביותר של העלות הופנה לצה"ל ולמערכת הביטחון. הכסף הזה שימש לרכישת תחמושת, טילים מיירטים, הפעלת כלי טיס, תחזוקת ציוד צבאי ורכש חירום.
גיוס המילואים: המלחמה כללה את גיוס המילואים הנרחב ביותר בתולדות המדינה. בשנת 2024 בלבד שולמו כ-37 מיליארד שקל בגין תגמולי מילואים והטבות למשרתים.
פיצויים לאזרחים ולעסקים: אלפי עסקים נפגעו כתוצאה מהמלחמה, במיוחד בדרום ובצפון. המדינה שילמה מיליארדי שקלים כפיצויים בגין אובדן הכנסות, נזקי רכוש ופינוי תושבים.
שיקום ותמיכה אזרחית: שולמו תקציבים עבור קליטת מפונים, שיקום יישובים, טיפול בפצועים, סיוע נפשי והרחבת שירותי הרווחה. חלק מהעלויות הללו ימשיכו גם בשנים הקרובות.
![חיילי מילואים, 2026 (צילום: דובר צה"ל)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/06/5f779fea-6b95-4bd0-9e47-ebee8c907e81-1024x640.jpg "חיילי מילואים, 2026 (צילום: דובר צה"ל)")
כמה, ובמה, האזרחים שילמו על הממשלה?
המלחמה פגעה בכיסים של האזרחים גם בעלייה במסים – כדי לממן את הגידול העצום בהוצאות הממשלה, וגם בדרכים נוספות: שחיקה בשכר וירידה בהכנסה הריאלית; יוקר המחיה המאמיר; עלייה בהוצאות הדיור והביטוח; פגיעה ישירה בבעלי עסקים, בשל ירידה בהכנסות וגיוס מילואים; והוצאות אישיות של הנפגעים הישירים של המלחמה, שרק על חלקם התקבל פיצוי.
- עלייה במסים: כדי לממן את ההוצאות הביטחוניות האדירות, הממשלה נאלצה להטיל גזרות כלכליות, כולל העלאת שיעורי מס ערך מוסף (מע"מ), מסים עקיפים נוספים, וביטול נקודות זיכוי שגרמו להתכווצות ההכנסה הפנויה. חלק מתשלום המסים גולגל על האזרחים בעתיד, דרך הגדלת הגירעון.
- שחיקה בהכנסות: כל רבעון של לחימה גרם לירידה ממוצעת של כ-3,900 שקל בהכנסה התיאורטית הממוצעת לאזרח (ירידה בשכר ובהכנסות, או ביטול הגדלת הכנסות, או העלאת שכר, שהיה צפוי לקבל אלמלא המלחמה).
- יוקר המחיה: המלחמה העלתה את יוקר המחיה בישראל. זאת, בשל העלאת מסי הקנייה; התייקרות של מוצרים מיובאים בשל הקושי לייבא אותם לישראל; התייקרות הטיסות לארץ; התייקרות הדלק כתוצאה מהזינוק במחירי הנפט והגז בעולם, והתייקרויות של מוצרים שנגרמה מהתייקרות הדלק.
- התייקרות המשכנתאות והאשראי: עליית הריבית במשק, כתוצאה מהסיכונים הפיננסיים והאינפלציה, השיתה תשלומים גבוהים יותר ישירות על בעלי הדירות המשלמים משכנתא ועל מי שנטלו הלוואות, או נמצאים באוברדראפט.
- פגיעה בעסקים קטנים ובינוניים: עצמאים ובעלי עסקים סובלים מירידה בהיקף הצריכה של הציבור, עיכובים או חוסר ודאות בקבלת פיצויים, לצד מחסור בכוח אדם בעקבות תקופות ממושכות של שירות מילואים. עסקים בצפון הארץ הושבתו לגמרי לתקופות ארוכות בשל הלחימה עם חזבאללה.
- תשתיות ושירותים חברתיים: העברת תקציב לביטחון באה על חשבון תקציבים לשירותים ציבוריים וחברתיים – תחבורה, חינוך, בריאות ורווחה. הקיצוצים הביאו להעלאת תעריפים בתחבורה הציבורית, דלק למי שהתייאש ממנה, וכנראה גם יותר הוצאות על שיעורים פרטיים ורפואה פרטית למי שידו משגת. זאת, בנוסף לפגיעה בבריאות הציבור ובחינוך, בהיקף שאין דרך למדוד.
- הוצאות של אזרחים שנפגעו המדינה העניקה פיצוי לעסקים ואזרחים שנפגעו ישירות. אבל הפיצוי לא כיסה חלק ניכר מהוצאותיהם. הפיצוי לעסקים רבים כיסה רק חלק קטן מההפסד; עובדים בענף התיירות נאלצו להחליף מקצוע; מי שביתם נפגע קיבלו את הכסף אחרי זמן רב בו גרו בשכירות; תושבי הצפון והדרום, כולל נפגעי הטבח, שלא רצו לחזור לבתיהם – נותרו ללא בית.
כמה הפסידו העסקים והאזרחים בסך הכול?
אין דרך לחשב באופן מלא את הפגיעה הכלכלית באזרחים (שלא לדבר על הפגיעה הפיזית והנפשית). החישוב הקרוב ביותר לכך הוא חישוב אבדן התוצר: בכמה צמח התוצר הלאומי הישראלי בפועל, ובכמה הוא היה יכול לצמוח אלמלא המלחמה.
בדוח השנתי ל-2025 של בנק ישראל נכתבה הערכה לפיה אובדן התוצר המצטבר של המשק הישראלי (הפער בין התוצר לפועל לבין התוצר שהיה צפוי אלמלא המלחמה) מאוקטובר 2023 עד סוף 2025 הגיע לכ-8.6% מהתוצר השנתי, שהם כ-177 מיליארד שקל.
הבנק, וגופים כלכליים אחרים, טרם ביצעו הערכות של אבדן התוצר ב-2026. מצד אחד, המשק הישראלי נמצא בצמיחה מהירה, בשל התחזקות ענפי התעשייה הביטחונית וההייטק בשוקים העולמיים; מצד שני, המלחמה עם איראן גרמה לנזקים עצומים לעסקים ולאזרחים. ניתן להעריך שאבדן התוצר מהמלחמה באיראן ובלבנון בחצי הראשון של 2026 מגיע לכמה עשרות מיליארדי שקלים.
אז כמה עלו המלחמות מאז ה-7 באוקטובר, בסך הכול?
כדי למצוא מספר שמבטא, כהערכה גסה מאוד, את העלות הכוללת של "חרבות ברזל", יש לחבר את ההוצאות הישירות של ממשלת ישראל (405 מיליארד שקל), סיוע החירום האמריקאי (26 מיליארד דולר) ואבדן התוצר (בסביבות ה-200 מיליארד שקל). ביחד, מדובר בסכום שעומד בסביבות ה-700 מיליארד שקל. וגם זאת הערכה חסרה, שאינה כוללת כל את כל הנזקים הכלכליים לאזרחים.
מובן שכל ההוצאות הללו צפויות לגדול עוד יותר, כיוון שהמלחמה טרם הסתיימה.
לסיכום: גל המלחמות הקרוי "מלחמת חרבות ברזל" הוא המערכה הצבאית היקרה ביותר בתולדות ישראל. העלויות ימשיכו להשפיע על החוב הלאומי, להעלות את המיסוי ולפגוע בשירותים שמקבלים אזרחי המדינה לשנים רבות.
ניר גולדברג, כלכלן ורו"ח. כתב שוק ההון בגלובס בעבר, מנהל כספים של חברות היי-טק, יזם ומשקיע בחברות היי-טק.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו