דמיינו את הסיטואציה הבאה: אתם מפקידים את חסכונות חייכם לא בידיו של מנהל תיקים בעל שני תארים ב"אלטשולר שחם" או ב"אנליסט", אלא בתוך חלון צ'אט פשוט שמבקש מכם בסך הכול הנחיה קצרה.

כל שתצטרכו לעשות הוא לכתוב לו מה רמת הסיכון הרצויה ומה טווח ההשקעה, או פשוט להשאיר גם את זה לשיקול דעתו. באותו רגע יש לכם תיק מנוהל, עם מנהל השקעות שזמין לכם מיידית 24/7.

נשמע כמו מתכון בטוח לאסון פיננסי? ובכן, תוצאות ניסוי מרתק שמתנהל בחודשים האחרונים עשויות לגרום גם למנהלי הקרנות המנוסים ביותר להזיע. מודלי הבינה המלאכותית המובילים בעולם הוצבו במסגרת זירת מסחר וירטואלית מיוחדת למרוץ השקעות ראש בראש. בזירה הזו קיבלו כלי ה־AI הגדולים 100 אלף דולר לסחור בשוק ההון, החל מנובמבר 2025.

ChatGPT של OpenAI הציג ביצועים פנומנליים, עם תשואה של כ־72.4% בתוך חצי שנה בלבד. לשם הפרופורציה, המצפן של השוק האמריקאי, מדד ה־S&P 500, הסתפק באותה תקופה ב־11.3% צנועים בלבד

ChatGPT של OpenAI הציג ביצועים פנומנליים, עם תשואה של כ־72.4% בתוך חצי שנה בלבד. לשם הפרופורציה, המצפן של השוק האמריקאי, מדד ה־S&P 500, הסתפק באותה תקופה ב־11.3% בלבד. הבוט לא רק עקף את השוק בסיבוב, הוא הותיר מאחור גם את המתחרים הווירטואליים שלו: קלוד, ג'מיני וגרוק.

אולם, למרות ביצועי החסר שלהם מול ChatGPT, גם הם עקפו את ה־S&P 500, כשגרוק הניב תשואה נאה מאוד של יותר מ־40%.

אילוסטרציה: הלוגו של יישום ChatGPT על מסך סמארטפון, 1 בספטמבר 2025 (צילום: Kirill KUDRYAVTSEV / AFP)

הדרך אל הפסגה של ChatGPT לא עברה דרך פיזור סיכונים שמרני ומשעמם, אלא באמצעות הימורים ממוקדים ואמיצים על מניות טכנולוגיה צומחות, כמו "נביוס" ו"קארדו", לצד עוגנים יציבים כמו "ויזה", שנועדו למתן את התנודתיות.

אבל לפני שאתם רצים לפטר את יועץ ההשקעות שלכם, כדאי קודם להבין את ההבדל בין מעבדה למציאות. ראשית, חצי שנה בעולם ההשקעות היא תקופה קצרה מדי כדי להסיק ממנה מסקנות חד־משמעיות. שנית, ולא פחות חשוב, הניסוי המדובר נערך "על יבש": בסימולציה של זירת מסחר עם נתוני אמת.

בעולם הסימולציות הכול מושלם: אין בעיות נזילות, כלומר מצב שבו רוצים למכור מניה ואין מי שיקנה אותה. אין גם את מה שנקרא בעגה המקצועית Slippage, מצב שבו עצם הפקודה של קרן ענק לקנות מניות במיליארדי דולרים מקפיצה את מחיר המניה עוד לפני שהקנייה הושלמה.

ועוד נקודה חשובה: למחשב אין אגו, אין לו ימים רעים, והוא לא סובל מהטיות פסיכולוגיות של פחד או תאוות בצע, שהן בדרך כלל השדים שמכשילים משקיעים בשר ודם

בסימולציה, הבוט פועל בוואקום סטרילי, ללא לחצי שוק אמיתיים וללא החשש הבסיסי שמישהו ימכור בפאניקה ב־03:00 לפנות בוקר.

ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מהשאלה הדרמטית: האם מנהל התיקים מבוסס הבינה המלאכותית הוא העתיד החדש של עולם הפיננסים?

אם מסתכלים על היתרונות של הבינה המלאכותית, התשובה נוטה לכיוון חיובי. היתרון הגדול ביותר של הבוט הוא קיבולת עיבוד המידע שלו. בן אנוש, מוכשר ככל שיהיה, יכול לקרוא מספר מוגבל של דוחות כספיים ביום, או לעבור על הערכות ארוכות ומעייפות של אנליסטים וחדשות עולמיות.

מודלי ה־AI מנהלים תיקי השקעות בזמן אמת: ChatGPT מוביל עם תשואה של 71.56%, הרבה לפני גרוק, קלוד וג'מיני (צילום: עמוד ה־X של Rallies)

הבוט מסוגל לבלוע אלפי עמודים כאלה בתוך שניות, לזהות קשרים חבויים, להבין את הסנטימנט של השוק ולתרגם את כל זה להחלטת קנייה או מכירה מיידית. ועוד נקודה חשובה: למחשב אין אגו, אין לו ימים רעים, והוא לא סובל מהטיות פסיכולוגיות של פחד או תאוות בצע, שהן בדרך כלל השדים שמכשילים משקיעים בשר ודם.

מנגד, התכונות שלו הן גם הסיבה שבגללה צריך להיזהר מלתת לו את המפתחות לעתיד שלנו. המכשול המרכזי הוא בעיית "הקופסה השחורה". המודלים הללו מבוססים על סטטיסטיקה והסתברויות, ולא על הבנה כלכלית או אינטואיציה.

אם השוק יתמודד עם אירוע חסר תקדים, מה שהמשקיע וההוגה נאסים טאלב הדביק לו את הכינוי "ברבור שחור", הבוט עלול להזות או לפעול על בסיס נתוני עבר שכבר אינם רלוונטיים, וליצור קריסה קטסטרופלית. זה יכול לקרות בגלל מגפה עולמית חדשה, משבר גיאופוליטי שמעולם לא התמודדנו איתו, או צונאמי עצום שיחריב את כל ערי החוף המזרחי בארה"ב.

נוסף על כך, קיימת סכנת הציפוף. אם כולם ישתמשו באותו מודל בינה מלאכותית כדי לנהל כסף, כולם יקבלו את אותן המלצות, היתרון התחרותי ייעלם, והשוק עלול להפוך לתנודתי ומסוכן הרבה יותר

נוסף על כך, קיימת סכנת הציפוף. אם כולם ישתמשו באותו מודל בינה מלאכותית כדי לנהל כסף, כולם יקבלו את אותן המלצות, היתרון התחרותי ייעלם, והשוק עלול להפוך לתנודתי ומסוכן הרבה יותר.

אז מה קורה בפועל? האם מנהלי הקרנות הגדולות בעולם אורזים את החפצים שלהם בקופסאות קרטון? ממש לא. הם פשוט משנים את הגדרת התפקיד שלהם. הגופים הפיננסיים הגדולים ביותר כבר החלו בטרנספורמציה הזו, אבל במקום להחליף את האדם, הם משלבים את הבינה המלאכותית בעבודת היום־יום.

מטה בלאקרוק בניו יורק, 13 בינואר 2021 (צילום: AP Photo/Mark Lennihan, File)

מנהלת הנכסים הפיננסיים הגדולה בעולם, "בלאקרוק", מטמיעה כלי בינה מלאכותית בתוך מערכת ניהול הסיכונים המפורסמת שלה, "אלדין". המטרה היא להשתמש בבוט כאנליסט־על, שיסרוק הררי טקסטים פיננסיים ויגיש למנהל התיקים האנושי תובנות מזוקקות כדי לשפר את החלטותיו.

גם קרן הגידור הגדולה בעולם, "ברידג'ווטר", הקימה מעבדת AI ייעודית שמפתחת עוזר השקעות מלאכותי.

בקרנות גידור מובילות אחרות, כמו "סיטדל" או "מן גרופ", הבינה המלאכותית כבר מוגדרת רשמית כאנליסט זוטר. היא זו שעושה את העבודה השחורה והסיזיפית: מסכמת מאמרים אקדמיים ארוכים, כותבת קוד בסיסי לבדיקת אסטרטגיות ומאתרת תבניות ראשוניות בנתונים.

הבינה המלאכותית היא אולי שחקנית חיזוק מבריקה שמנצחת בסימולציות, אבל בחיים האמיתיים עדיין נדרש הגורם האנושי כדי לנווט את הספינה

הדבר מפנה למנהלי התיקים האנושיים את המשאב היקר ביותר שלהם, זמן, כדי שיוכלו להתרכז בחשיבה אסטרטגית, בניהול סיכונים מורכב ובחלק שבו עדיין יש לאדם יתרון: הבנת הפסיכולוגיה של השוק. הדגש הוא על "עדיין".

בשורה התחתונה, המהפכה הזו לא הולכת להעלים את מנהלי ההשקעות מחר בבוקר. הבינה המלאכותית היא אולי שחקנית חיזוק מבריקה שמנצחת בסימולציות, אבל בחיים האמיתיים עדיין נדרש הגורם האנושי כדי לנווט את הספינה.

סוחרים בבורסה בניו יורק לאחר שמניית אנבידיה זינקה, 20 בנובמבר 2025 (צילום: Spencer Platt/Getty Images/AFP)

גם רשות ניירות הערך האמריקאית הזהירה שלא להסתמך רק על מידע שנוצר ב־AI בהחלטות השקעה, משום שהוא עלול להיות שגוי, חלקי, מיושן או מומצא, והמליצה לבדוק מקורות ולהיוועץ באנשי מקצוע רשומים.

העתיד הקרוב, לפחות, שייך למודל ההיברידי. הבינה המלאכותית כנראה לא תחליף את מנהל התיקים שלכם, אבל היא בהחלט עשויה להחליף את כל העוזרים שלו שעוסקים בעבודה השחורה של איסוף וניתוח הנתונים.