בשנים האחרונות מתנהל במרחב הציבורי והתקשורתי בישראל דיון סוער סביב המונח "אלימות מתנחלים". מן העבר האחד ניצבים דוחות בינלאומיים המציגים תמונה קודרת של הסלמה, ומן העבר השני נשמעות טענות מצד פוליטיקאים וגופים בעלי עניין המבקשים לצייר את התופעה כ"מיתוס תקשורתי מנופח".
אולם כאשר מניחים בצד את ההצהרות הפוליטיות ומצליבים את נתוני מערכת הביטחון הישראלית, מכוני המחקר והשטח עצמו, מתגלה מציאות חד-משמעית: האלימות של רבים מהמתנחלים בשטחים אינה "פייק" – היא גדלה באופן דרמטי, בשעה שמערך האכיפה והחקירות המשטרתי נמצא בקריסה חסרת תקדים.
מה אומרים המספרים של מערכת הביטחון?
הנתונים, לפיהם חל גידול באלימות של מתנחלים ביהודה ושומרון, אינם מגיעים מארגוני שמאל, או מהאו"ם, אלא ממערכת הביטחון הישראלית.
לפי נתוני צה"ל ושב"כ, חל זינוק של 27% במספר אירועי הפשיעה הלאומנית מצד יהודים-ישראלים בגדה המערבית ב-2025, ועלייה חדה של למעלה מ-50% במספר המתקפות הפיזיות מהסוגים החמורים ביותר.
לפי נתוני מערכת הביטחון, במשך 2025 תועדו לא פחות מ-867 אירועים שהוגדרו כ"פשיעה לאומנית" מצד יהודים ישראלים בו"ש, בהשוואה ל-682 אירועים בשנת 2024 – מספר גבוה כשלעצמו.
שנת השיא במספר הכולל של אירועי אלימות המתנחלים הייתה 2023 – השנה שבה נערך טבח ה-7.10 ופרצה מלחמת "חרבות ברזל". באותה שנה תיעד הצבא 1,045 אירועי פשיעה לאומנית מצד מתנחלים ישראלים.
ואולם, ב-2025 הגיע לשיא מספר האירועים שסווגו במערכת הביטחון כ"חמורים": ירי חי, הצתות מכוונות של בתים ורכוש ופשעים אלימים שגרמו לקרבנותיהם הפלסטינים לסכנת חיים מיידית. בשנה שעברה נרשמו 128 אירועים חמורים כאלה, לעומת 83 אירועים חמורים במיוחד ב-2024 ו-54 ב-2023.
לפי הערכות מקצועיות של גורמי המודיעין בשב"כ ובצבא, מאחורי המתקפות הללו עומדת קבוצה קבועה של כ-300 פעילים מהימין הקיצוני מעורבים. הפעילים הללו משתתפים באופן פעיל ברוב המתקפות. בתוכם יש "גרעין קשה" של כ-70 פעילי אלימים ביותר המובילים את הפיגועים הקשים ביותר.
בגדה המערבית מתגוררים מאות אלפי מתנחלים ישראלים, כך שהפורעים המשתתפים באירועי האלימות הם חלק קטן יחסית מאוכלוסיית המתנחלים כולה. ועדיין, מדובר על מספר גבוה מאוד של מתנחלים אלימים, שנמצא בעלייה חדה.
נתוני צה"ל ושב"כ תואמים את המידע שאספו גופי מחקר בינלאומיים, כלי תקשורת ותיעודים מהשטח של פלסטינים ופעילי שמאל ישראלים. כל מקורות המידע הללו מצביעים על מגמה דומה של עלייה באלימות של רבים מהמתנחלים.
בסך הכול, לפי נתוני מערכת הביטחון, מאז הטבח ב-7 באוקטובר 2023 ועד סוף 2025 תועדו למעלה מ-1,700 מתקפות מתנחלים.
845 מההתקפות הללו הוגדרו ככאלו שהובילו להרג או פציעות של פלסטינים. ב-2025 נהרגו במתקפות מתנחלים ארבעה פלסטינים, ולמעלה מ-200 נפצעו.
האלימות הרבה ביותר התקיימה בעונת המסיק של 2025. במהלך המסיק תועדו 126 מתקפות ממוקדות של מתנחלים ב-70 עיירות וכפרים, שכללו הכאת חקלאים ופעילי שמאל ישראלים, והשחתה ועקירה של יותר מ-4,000 עצי זית ושתילים.
האם מתנחלים תקפו פלסטינים בתגובה לפיגועי טרור?
לפי נתוני מערכת הביטחון, בשנים האחרונות חלה ירידה בהיקף הטרור הפלסטיני, במקביל לעלייה בהיקף אלימות המתנחלים.
הצלבת הנתונים הללו מפריכה לחלוטין את הטענה, שנשמעת לעתים מצד אנשי ציבור בהתנחלויות ושרים בממשלה שתומכים בהם, לפיה האלימות של אותם מתנחלים מהווה "פעולות תגובה" ספונטניות על פיגועי טרור של פלסטינים.
ניתוח אנליטי מראה כי החודשים הראשונים של שנת 2025 התאפיינו בעלייה של כ-30% באלימות הימין הקיצוני נגד פלסטינים בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2024.
זאת, דווקא בזמן שבו היקף הטרור הפלסטיני בשטחים צנח, מממוצע של 24 מתקפות טרור פלסטיניות משמעותיות בחודש ב-2024, לשש מתקפות בלבד בחודש ממוצע בתחילת 2025.
מדוע ירד מספר התיקים שפתחה המשטרה?
לפי נתוני משטרת ישראל, חלק ירידה במספר התיקים שפתחה המשטרה לחקירת חשד לאלימות מתנחלים.
מספר החקירות שפתחה המשטרה ירד ב-73% מאז 2023. ב-2023 נפתחו 235 חקירות בגין חשד לאלימות מתנחלים, ב-2024 נפתחו 150, וב-2025 פתחה משטרת ישראל 60 תיקי חקירה בלבד.
המספר הכולל של התקיפות אכן ירד מ-2023 ל-2024 (אף כי מספר התקיפות החמורות עלה). אבל לפי נתוני צה"ל ושב"כ, ב-2025 מספר התקיפות עלה ב-27%, ובכל זאת, המשטרה פתחה פחות תיקים.
דוברי ההתיישבות ביו"ש מנופפים בירידה במספר התיקים וטוענים שהיא מראה, כביכול, ש"האלימות פחת".
מדובר בכשל לוגי. הירידה במספרי המשטרה אינה משקפת ירידה באירועים, אלא בהיקף האכיפה ובפתיחת חקירות פליליות, דווקא כאשר השטח בער.
הצלבת נתוני המשטרה עם נתוני צה"ל ושב"כ מראה שלא מדובר בירידה בהיקף האלימות, אלא בירידה במחויבות של המשטרה להתמודד עם פשיעה לאומנית של יהודים, שהביאה לקריסה של שלטון החוק והמשילות בשטח.
המספר הכולל של התקיפות אכן ירד מ-2023 ל-2024 (אף כי מספר התקיפות החמורות עלה). אבל לפי נתוני צה"ל ושב"כ, ב-2025 מספר התקיפות עלה ב-27%, ובכל זאת, המשטרה פתחה פחות תיקים.
לפי נתוני מעקב ארוכי טווח של ארגון יש דין, ההפקרות הגיעה לשיא: רק כ-3% מכלל החקירות שנפתחו בגין פשיעה אידיאולוגית של ישראלים נגד פלסטינים מאז 2005 הבשילו לכדי הרשעה מלאה או חלקית בבתי המשפט. התיקים נסגרים לא בגלל "היעדר אירוע", אלא עקב כשלים מבניים חקירתיים ואי-איתור חשודים.
בנוסף לאדישות המשטרה (במקרה הטוב), רבים מהפלסטינים אינם פונים אליה כלל מתוך פחד וייאוש. לפי נתוני יש דין, בכ-61% מהמקרים המתועדים של פגיעה בפלסטינים הקורבנות בחרו במודע שלא להגיש תלונה במשטרת ישראל, מחשש מנקמה ומתוך חוסר אמון במערכת.
האם נתוני האו"ם על אלימות של מתנחלים מנופחים?
ישראלים רבים, וגם ממשלת ישראל, טוענים כי דוחות האו"ם הנוגעים לישראל חד-צדדיים וכי הדוחות של הארגון על אלימות המתנחלים מנופחים.
המציאות בשטח הפוכה לחלוטין. המתודולוגיה של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) שמרנית ומחמירה במיוחד, מטילה רף ראייתי גבוה, בודקת בקפדנות דיווחים על פגיעה בפלסטינים ומתעלמת ממקרים רבים של אלימות יומיומית.
כדי שאירוע של פגיעה בפלסטינים ייכנס לסטטיסטיקה הרשמית של האו"ם, OCHA מחויב לאמת אותו באמצעות לפחות שני מקורות עצמאיים ואמינים שונים.
לעומת זאת, האו"ם מכניס לדוחות שלו אירועי אלימות וטרור שבהם נפגעו ישראלים, גם כאשר הם דווחו בידי מקור יחיד בלבד.
ניתן להעריך כי הסטטיסטיקה של האו"ם על אלימות המתנחלים היא הערכת חסר ולא הערכת יתר.
OCHA סופר אך ורק אירועים פיזיים מובהקים שהסתיימו בנפגעים בנפש או בנזק ישיר ומוכח לרכוש, ומשמיט הטרדות יומיומיות ואיומים בנשק.
האם בחלק מהמקרים היהודים היו הקרבנות?
דוברי המתנחלים, ביניהם שרים בממשלה, טוענים כי בחלק מהמקרים שהוגדרו בפרסומים כאלימות מתנחלים, היה מדובר בכלל בהגנה עצמית מפני טרור פלסטיני, כלומר, שהפורעים היהודים-ישראלים היו בכלל הקרבנות, כביכול. מדובר בטענה כוזבת לחלוטין ומשוללת כל בסיס.
צה"ל, שב"כ, ארגוני זכויות האדם הפעילים בשטחים, האו"ם ומדינות העולם מבדילים היטב בין אירועים שבהם ישראלים תוקפים פלסטינים לבין אירועים שבהם פלסטינים הם התוקפים. כל הגופים הללו מנהלים סטטיסטיקה נפרדת על אלימות וטרור של פלסטינים. אירועים שמוגדרים כאלימות מתנחלים הם אירועים שבהם המתנחלים תקפו את הפלסטינים, ולא להיפך.
לסיכום: הגידול באלימות של מתנחלים בשטחים כלפי פלסטינים אינו "פייק" ואינו "מיתוס". הטענות על "פייק" מהוות עיוות של הנתונים והסתרת המציאות.
בדיקת העובדות מראה שהאלימות של מתנחלים נמצאת במגמת עלייה. מערכת הביטחון של מדינת ישראל – צה"ל ושב"כ – מדווחת על עלייה של 27% בפשיעה הלאומנית ועל זינוק של למעלה מ-50% באירועים החמורים.
מספר התיקים שפתחה המשטרה ירד, אבל הצלבה בין הנתונים שלה ושל הצבא ושב"כ מראה כי זאת אינה הוכחה לירידה בהיקף האלימות. האלימות בשטח משתוללת, אך המשטרה פשוט הפסיקה לאכוף. ההתעלמות מקיומה של האלימות היא הסכנה האמיתית.
עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו