שוב זה קורה תחת מכבש לחצים אמריקאי. הלחץ שהפעילה ארה"ב על לבנון וישראל במהלך השבוע שעבר בוושינגטון היה כבד. נראה שהשושבין של ההסכם, שר החוץ מרקו רוביו, הבין את מה שההנהגה הישראלית התקשתה להבין מאז נחתם הסכם הפסקת האש עם לבנון בנובמבר 2024: הפתרון מול חזבאללה אינו צבאי בלבד, וחייב לכלול גם הסדר מדיני.
לא ברור מה עומד מאחורי הדיווחים שלפיהם הנהגת חזבאללה הייתה בתמונת המגעים כל העת ואישרה בשתיקה את החתימה. אתמול (שבת), כמעט 24 שעות אחרי החתימה, הודיע מזכ"ל הארגון נעים קאסם, באופן לא מפתיע, כי הוא מתנגד להסכם – מה שמצביע על המצוקה שבה נמצא חזבאללה. אלא שכאן נפער טריז בתוך ההנהגה השיעית עצמה, ובינה לבין הרחוב שלה.
אמש יצאו עשרות מפגינים בני העדה השיעית לרחובות ביירות במחאה על ההסכם, כשהם מניפים את דגלי חזבאללה ואיראן. לא בכדי בחר שגריר ישראל בארה"ב יחיאל לייטר לומר אחרי חתימת ההסכם: "Iran is out" – סימון קו ברור של ישראל לגבי האופן שבו היא רואה את המציאות החדשה בלבנון.
המראות האלה של מחאות שיעיות מסוכנים מאוד מבחינת לבנון. ניסיון העבר מלמד שהמרחק לגלישה לעימותים באש קצר מאוד, וכך גם הדרך למלחמת אזרחים
המראות האלה של מחאות שיעיות מסוכנים מאוד מבחינת לבנון. ניסיון העבר מלמד שהמרחק לגלישה לעימותים באש קצר מאוד, וכך גם הדרך למלחמת אזרחים.
חלק מההנהגה השיעית נלחץ מאוד מההמונים ברחובות, ותעיד על כך הצהרתו של יושב ראש הפרלמנט, בן העדה השיעית נביה ברי, שהביא אתמול משל מהתאולוגיה השיעית: "בעת מלחמת אחים היה כגמל צעיר – אין עליו אוכף לרכיבה, ועטיני החלב שלו אינם בשלים".
בתרגום מעשי, הכוונה היא לשמור על ניטרליות ולא לאפשר לאיש לנצל רגשות סוערים. אם תרצו, כרטיס צהוב של ברי, איש תנועת אמל השיעית, לחזבאללה.
מבחינה של שבעת סעיפי ההסכם שפורסמו על ידי משרד החוץ האמריקאי, נראה שהוא ממלא, באופן מפתיע מאוד, את הדרישות של לבנון ושל ישראל. המשמעות של התלכדות האינטרסים הנדירה הזו היא הגדרה של אויב משותף: חזבאללה. לא בכדי הדגיש אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו בהצהרתו את השותפות עם לבנון. בידי ישראל יש טיוטת הסכם עם מחויבות לבנונית להסכם שלום.
נכון לאתמול בערב, ישראל הפעילה אש פעם אחת אחרי חתימת ההסכם. זה קרה באזור העיירה נבטייה, בקרבת כוחות צה"ל המוצבים סמוך מאוד לעיירה השיעית החשובה הזו. חזבאללה לא הגיב בינתיים, אבל סביר להניח שימשיך לבחון את גבולות ההסכם ברוח גבית של איראן. ישראל חייבת להיות נחרצת מאוד במקרים האלה; אחרת, המדרון החלקלק עלול להקריס את ההסכם.
היכולת הישראלית להגיב באש אינה מופיעה באופן מפורש בהסכם, וכנראה לא בכדי: לממשלת ג'וזף עאון היה קשה לשווק זאת לציבור בלבנון. זו הסיבה ששני הצדדים בחרו לומר זאת בלשון כללית ולהיצמד לאמנות האו"ם.
לבנון אומרת במפורש כי היא דוחה את הפעילות האיראנית בשטחה. יותר מכך, יש כאן למעשה ביטול של הקישוריות שעשתה איראן בין לבנון לטהרן
כלומר, אנחנו, שלא כמו מדינות אחרות, פועלים על פי הדין הבין־לאומי: "ממשלת לבנון וממשלת ישראל מאשרות כי אין דבר במסגרת זו המונע מהן לממש את זכותן הטבועה להגנה עצמית, כפי שהיא מוכרת במגילת האומות המאוחדות ובהתאם למשפט הבינלאומי החל, תוך שהן שבות ומאשרות כי שום צד שלישי אינו רשאי לממש זכות זו בשמן".
יותר אנטי־חזבאללה ואנטי־איראן מזה לא יכול להיות. לבנון אומרת במפורש כי היא דוחה את הפעילות האיראנית בשטחה. יותר מכך, יש כאן למעשה ביטול של הקישוריות שעשתה איראן בין לבנון לטהרן. באופן מפורש, ובחסות אמריקאית, יש כאן ביטול של התלכדות הזירות, שארה"ב הסכימה לה רק לפני שבועיים.
לא בכדי הדגיש מזכיר המדינה רוביו את הדברים הללו כאשר עזב את בחריין באמצע השבוע, כשאמר כי לבנון היא מדינה עצמאית וריבונית. כלומר, היא תנהל את ענייניה – ולא אף מדינה או ארגון אחר.
בישראל, ובצדק, מדגישים את העובדה שישראל לא נסוגה מהקו הצהוב באופן מיידי, אלא רק אחרי שחזבאללה יתפרק מנשקו – וגם אז, תחת החלטה ישראלית בלבד.
במילים אחרות, טעות החלטה 1701 של האו"ם מ־2006, שהפקידה את יישום הרחקת חזבאללה מהליטני בידי האו"ם, לא תחזור על עצמה. ישראל קיבעה בהסכם עיקרון חדש: היא לא תשאיר את פירוק חזבאללה והרחקתו בידי צד שלישי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו