ההסכם בין ישראל ללבנון, שנחתם בליל שישי, הוא התפתחות חשובה עבור ישראל. למעשה, הוא עשוי להתברר כרגע מדיני ודיפלומטי היסטורי, גם אם ייכשל בסופו של דבר וגם אם ממשלות ישראל ולבנון לא ימלאו אחר הוראותיו. עצם החתימה בוושינגטון, בחסותו של שר החוץ מרקו רוביו, היא אירוע חריג.

למעשה, זו הפעם הראשונה מאז 1983 ששתי המדינות מנהלות משא ומתן שקט יחסית ומגיעות להסכמות פומביות מול המצלמות.

גם בשנת 1983 נערך המהלך בחסות אמריקאית. פיליפ חביב, הדיפלומט האמריקאי ממוצא לבנוני שהיה המתווך המרכזי בהסכם השלום בין ישראל למצרים, נשלח אז לגשר על הפערים בין ירושלים לביירות.

הפעם, גם כן בחסות אמריקאית, ישראל אינה מחויבת לנסיגה מיידית מדרום לבנון. במקום זאת, שתי הממשלות אמורות להיכנס לתהליך מדורג, שבמסגרתו יועברו שטחים שבשליטת צה"ל לאחריות צבא לבנון

לאחר סבב שיחות ממושך הצליח חביב להביא להסכם שכלל הכרזה הדדית על סיום המלחמה, כיבוד ריבונותן של שתי המדינות, התחייבות למנוע פעולות טרור ונסיגת צה"ל מדרום לבנון. ההסכם ההוא החזיק מעמד עשרה חודשים בלבד.

הפעם, גם כן בחסות אמריקאית, ישראל אינה מחויבת לנסיגה מיידית מדרום לבנון. במקום זאת, שתי הממשלות אמורות להיכנס לתהליך מדורג, שבמסגרתו יועברו שטחים שבשליטת צה"ל לאחריות צבא לבנון.

ההתקדמות אמורה להיות תלויה ביכולתה של ממשלת לבנון להוכיח שהיא מסוגלת להתמודד עם חזבאללה ולפרק את כוחו. אשרי המאמין.

שר החוץ של ארה"ב מרקו רוביו ואחרים צופים בחתימה על הסכם המסגרת בין ישראל ולבנון ע"י שגריר ישראל בארה"ב יחיאל לייטר, היועץ דן הולר ושגרירת לבנון בארה"ב נדא חמאדה מעווד, 26 ביוני 2026 (צילום: AP Photo/Kevin Wolf)

אצל רוב השחקנים באזור הספקנות עדיין שולטת. עם זאת, עצם קיומו של שיח ישיר בין שתי המדינות, והאפשרות שהוא יתרחב בעתיד לדרגים מדיניים בכירים יותר, הם נקודת אור שלא הייתה כאן שנים רבות. המוכנות של ממשלת לבנון להתייצב עם הצהרה על חיסול ארגון הטרור בשטחה הריבוני היא אירוע משמעותי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נשמע אתמול חיובי, לפחות ביחס לעצמו. "הגענו למסגרת הבנות שמאפשרת לנו להתקדם לסיום הסכסוך, ובעזרת השם גם להגיע בהמשך להסכם שלום בין שתי המדינות.

"במסגרת ההבנות, ארה"ב ולבנון הכירו בזכותה של ישראל לשמור על רצועת הביטחון בתוך לבנון כל עוד הדבר נדרש לביטחוננו. אנחנו נמשיך להחזיק בה עד שחזבאללה ויתר ארגוני הטרור יפורקו מנשקם, עד שלא יישקף עוד איום על ישראל מצד לבנון. אני רוצה שתדעו. זוהי מכה גדולה לאיראן ולחזבאללה". הוא אף הוסיף דברי שבח ותודה לממשלה הלבנונית. מזמן לא שמענו אותו מדבר כך.

במסגרת הביקורת על המהלך היה מעניין לקרוא את דבריו של יו"ר האופוזיציה לפיד, שפורסמו בשבת בבוקר. לדבריו, הסתירה הפנימית בין ההסכם עם לבנון לבין ההסכם עם איראן עלולה להקשות מאוד על יישום שניהם

באופן מעט מפתיע, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עדיין לא פתח שמפניה ולא הכריז שהוא משכין השלום הגדול שפותר את כל סכסוכי המזרח התיכון והעולם. ייתכן שהצהרות כאלה עוד יגיעו במהלך השבוע, אולי עוד לפני חגיגות שנת ה־250 לעצמאות ארה"ב.

במסגרת הביקורת על המהלך היה מעניין לקרוא את דבריו של יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, שפורסמו בשבת בבוקר. לדבריו, הסתירה הפנימית בין ההסכם עם לבנון לבין ההסכם עם איראן עלולה להקשות מאוד על יישום שניהם.

דיפלומטים בשיחות בין ישראל ללבנון בוושינגטון. 23 ביוני 2026 (צילום: שגרירות ישראל)

"שני מסמכי מסגרת נחתמו החודש. אחד בין ארה"ב לאיראן, השני בין ישראל ללבנון. לכל אחד מהם יש בעיות משלו, אבל עכשיו נולדה בעיה חדשה. הם מושכים לשני כיוונים אסטרטגיים הפוכים", כתב לפיד.

בלב ההסכם עם לבנון נמצא סעיף שנועד לחסום את הזרמת כספי השיקום לחזבאללה. המטרה היא לייבש את מקורות המימון של ארגון הטרור. אלא שבהסכם בין ארה"ב לאיראן, שהובל על ידי סגן הנשיא ג'יי די ואנס ונחתם כמסמך עקרונות לקראת משא ומתן, נקבעו הקלות כלכליות נרחבות למשטר האיראני.

ההסכם כולל הקלות על ייצוא הנפט והתחייבות אמריקאית להשקעות ולשיקום בהיקף של כ־300 מיליארד דולר. המשמעות היא שתקציב המשטר עשוי לגדול באופן משמעותי ולאפשר לו להמשיך לממן את שלוחיו ברחבי המזרח התיכון.

בהצהרתו אתמול חזר נתניהו על נתונים שהציבור הישראלי אינו יכול לאמת או להעריך אם הם משקפים את המציאות, או שמדובר בהערכות אופטימיות. לדבריו, ישראל השמידה 150 אלף טילים ורקטות של חזבאללה

בנקודה הזו יש היגיון בטענתו של לפיד: "ההסכם עם לבנון מנסה לסגור את הברז המקומי של חזבאללה. ההסכם עם איראן פותח את הברז הכלכלי של המממנת העיקרית של חזבאללה (המממן המשני הוא סחר בסמים). בהסכם עם איראן אין סעיף פומבי מפורש שאוסר על איראן להשתמש בהקלות הכלכליות לחמש או לשקם את חזבאללה".

אגב, בהצהרתו אתמול חזר נתניהו על נתונים שהציבור הישראלי אינו יכול לאמת או להעריך אם הם משקפים את המציאות, או שמדובר בהערכות אופטימיות. לדבריו, ישראל השמידה 150 אלף טילים ורקטות של חזבאללה, וכעת נותרו בידי הארגון רק כמה אלפים.

המספר הזה אינו מקרי. מאז שבעה באוקטובר 2023 ועד לפתיחת המערכה הרחבה בלבנון, כשנה לאחר מכן, חזר המספר הזה כמעט בכל תדרוך לכתבים הצבאיים. חלק ממכוני המחקר העריכו ערב המלחמה כי ברשות חזבאללה היו אפילו כ־200 אלף רקטות. לפי דברי נתניהו, בין ספטמבר 2024 לסוף מרץ 2026 הושמדו כמעט כולן, וכעת נותרו אלפים בודדים.

לצד זאת, כמובן, עדיין קיימים רחפנים עם סיב אופטי, אמצעי לחימה שהיה מוכר מאוקראינה והשימוש בו בדרום לבנון החל בחורף 2026. 27 חיילי צה"ל נהרגו כך מאז נחתמה "הפסקת אש" ב־7 באפריל. כמה רחפני נפץ נותרו בידי חזבאללה? אולי נתניהו יודע.

תחקיר מקיף שפורסם ביום שישי האחרון הראה כיצד מערכת הביטחון נרתמה בשנות המלחמה כדי לסייע לנתניהו ולשר הביטחון כ"ץ בגיבוי ההצהרות המספריות המנופחות

הבעיה היא שמסד הנתונים הזה נשען פעם אחר פעם על הערכות. הציבור הישראלי כבר למד על בשרו שהערכות אינן תמיד המציאות. פעמים רבות התברר כי נותרו עוד משגרים, עוד רקטות ועוד אמצעי לחימה שלא הובאו בחשבון.

עיתונאי "ידיעות אחרונות" רונן ברגמן פרסם ביום שישי האחרון תחקיר מקיף, המראה כיצד מערכת הביטחון נרתמה בשנות המלחמה כדי לסייע לנתניהו ולשר הביטחון ישראל כ"ץ בגיבוי ההצהרות המספריות המנופחות. הם עשו זאת באמצעות הודעות עמומות או בשתיקה שבהסכמה, ואפשרו את המשך הפצתו של מידע לא מדויק. מדוע שהציבור יאמין שהפעם המספרים מדויקים?