ד"ר עאיד קודאמי עובד ב־11 השנים האחרונות כרופא משפחה במרפאה בעיר קלקיליה שבגדה המערבית. אולם בשבועות האחרונים הוא הפסיק להגיע לעבודה, יחד עם שאר הרופאים במרפאה, והמבנה נותר סגור.

המרפאה שלו היא רק אחת ממאות מוסדות רפואיים שמפעילה הרשות הפלסטינית ברחבי הגדה, שנסגרו בחודש האחרון כחלק משביתה שעליה הכריזה ההסתדרות הרפואית הפלסטינית ב־9 במאי.

ההסתדרות הרפואית לא פרסמה נתון מדויק על מספר המרפאות שנפגעו מהשביתה. עם זאת, לפי העמותה הישראלית "רופאים לזכויות אדם" (רל"א), העוקבת אחר מצב שירותי הבריאות בגדה וברצועת עזה ומספקת סיוע לפלסטינים, רוב המרפאות הממשלתיות בגדה נסגרו לחלוטין, בעוד שרק מיעוטן נותרו פתוחות פעם או פעמיים בשבוע.

לדברי ד"ר קודאמי, ההסתדרות הרפואית הפלסטינית לא פתחה בשביתה בגלל קיצוצי השכר של הרופאים, אלא מפני שהמרפאות ובתי החולים כבר כמעט לא מסוגלים לתפקד תחת נטל החובות המצטברים

מאחורי השביתה עומד משבר פיננסי עמוק שבו נתון משרד הבריאות הפלסטיני, הגוף שמפעיל ומתקצב את המרפאות הללו.

המשרד שקוע כיום בחובות כבדים של כ־3.5 מיליארד שקלים, שהם כ־1.2 מיליארד דולר, לפי "רופאים לזכויות אדם". מצב זה משפיע כמעט על כל היבט במערכת הבריאות: מקיצוצים דרמטיים בשכר הרופאים, דרך מחסור בתרופות חיוניות, ועד היעדר ציוד בסיסי הנדרש לביצוע בדיקות ב־15 בתי החולים הממשלתיים של הרשות הפלסטינית וב־447 המרפאות הציבוריות שלה.

בית החולים אבן סינא בעיר ג'נין שבגדה המערבית, 30 בינואר 2024 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)

בימים כתיקונם, המוסדות הציבוריים האלה מספקים שירותי בריאות בחינם לתושבים ברחבי הגדה.

לדברי ד"ר קודאמי, ההסתדרות הרפואית הפלסטינית לא פתחה בשביתה בגלל קיצוצי השכר של הרופאים, אלא מפני שהמרפאות ובתי החולים כבר כמעט לא מסוגלים לתפקד תחת נטל החובות המצטברים. בשל כך דורשים עובדי מערכת הבריאות מהרשות הפלסטינית למצוא פתרון דחוף וממשי למשבר הפיננסי.

"השביתה מתקיימת כי אני יושב במרפאה ולא יכול לעזור למטופלים שבאים אליי", אמר קודאמי לזמן ישראל.

כספי המיסים המעוכבים

המשבר הנוכחי הוא נקודת השיא של שנים של התדרדרות פיננסית קשה ברשות הפלסטינית. הוא נובע ברובו מכספי מיסים שישראל מעכבת ומסרבת להעביר, לאחר שהיא גובה את ההיטלים הללו במעברי הגבול ובנמלים בשם ממשלת רמאללה. לכך מצטרפות טענות ארוכות שנים לשחיתות ציבורית ולניהול פיננסי כושל בתוך הרשות עצמה.

כספי המיסים שישראל מעכבת מסתכמים במאות מיליוני שקלים מדי חודש, ומהווים כ־60% מכלל הכנסותיה של הרשות הפלסטינית. בשנה האחרונה הפסיקה ישראל לחלוטין את העברת הכספים

כספי המיסים שישראל מעכבת מסתכמים במאות מיליוני שקלים מדי חודש, ומהווים כ־60% מכלל הכנסותיה של הרשות הפלסטינית.

בשנת 2019 החלה ישראל לקזז סכומים מתוך הכספים האלה, במטרה לקזז את הקצבאות שמשלמת הרשות הפלסטינית למחבלים מורשעים ולבני משפחותיהם. לאחר טבח 7 באוקטובר 2023 החלה ישראל לעכב גם כספים המיועדים ספציפית לרצועת עזה, ובהם תשלומי פנסיה לתושבי עזה שהועסקו על ידי הרשות הפלסטינית לפני שחמאס השתלט על הרצועה ב־2007.

נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס בוועידת פת"ח, 14 במאי 2026. (צילום: עמוד הפייסבוק של הטלוויזיה הפלסטינית הממלכתית)

בשנה האחרונה הפסיקה ישראל לחלוטין את העברת הכספים, בהוראתו הישירה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. ההחלטה התקבלה, כפי שתיאר זאת סמוטריץ' בהודעה שפרסם באפריל, בשל "פעילות הרשות נגד מדינת ישראל בזירה הבינלאומית ותמיכתה בעידוד טרור".

המהלך העמיק באופן משמעותי את המשבר הפיננסי של הרשות הפלסטינית, שגם כך סובלת ממחסור כרוני במזומנים להפעלת מוסדותיה. בעקבות זאת, בחודשים האחרונים קיצצה הרשות בשכרם של עובדי המגזר הציבורי וצמצמה מתן שירותים בסיסיים לאזרחים, לרבות שירותים חיוניים בתחום הבריאות.

בריאיון לעיתון הצרפתי "לה מונד" ב־10 ביוני אמר שר האוצר של הרשות הפלסטינית, אסטפהן סלאמה, כי הסכום הכולל שישראל מעכבת כיום בקופתה עומד על 5.7 מיליארד דולר.

בשנת 2007, לאחר שחמאס השתלט בכוח על הרצועה ודחק ממנה את הרשות, הפסיקה הרשות הפלסטינית לשלם את שכרם של עובדי מערכת הבריאות בעזה והסירה מעליה את האחריות לבתי החולים שם

אף שעל הנייר משרד הבריאות הפלסטיני פועל גם בעזה וגם בגדה, בפועל מדובר בשתי ישויות נפרדות לחלוטין, כאשר משרד הבריאות בעזה נמצא תחת שליטתו הבלעדית של ארגון הטרור חמאס.

בשנת 2007, לאחר שחמאס השתלט בכוח על הרצועה ודחק ממנה את הרשות, הפסיקה הרשות הפלסטינית לשלם את שכרם של עובדי מערכת הבריאות בעזה והסירה מעליה את האחריות לבתי החולים שם. מאז נותרה מעורבותה רלוונטית רק במקרים מיוחדים של הפניית מטופלים עזתים לטיפול מחוץ לגבולות הרצועה.

אימהות וילדיהן במרפאה לתת־תזונה בבית חולים נאצר בחאן יונס שברצועת עזה, 1 במאי 2025 (צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)

מחסור חמור בתרופות

ד"ר סלאח חאג' יחיא, אזרח ישראלי מטייבה, עומד בראש המרפאה הניידת של רל"א זה כמעט 40 שנה, ומספק טיפול רפואי בחינם למטופלים פלסטינים.

לדברי חאג' יחיא, המקיים קשרים הדוקים עם עובדי מערכת הבריאות הפלסטינית, בחודשים האחרונים חלה התדרדרות מהירה וחסרת תקדים בזמינותן של תרופות וציוד רפואי ברחבי הגדה.

בנסיבות רגילות, אמר לזמן ישראל, משרד הבריאות הפלסטיני מחזיק במלאי כ־1,200 סוגי תרופות. אולם בימים אלה מורגש מחסור חריף בכ־800–900 מהתרופות הללו. משככי כאבים מכל הסוגים, וכן תרופות המשמשות לטיפול במחלות כרוניות נפוצות כמו יתר לחץ דם וסוכרת, פשוט נעלמו מהמרפאות ומבתי החולים הממשלתיים.

ב־23 במאי פרסם משרד הבריאות הפלסטיני אזהרה חמורה מפני "התרוקנות קריטית" של תרופות מצילות חיים בגדה, ובהן תרופות אונקולוגיות לטיפול בסרטן

"המחסור בתרופות הוא בגדר אסון", אמר, והוסיף כי המשבר משפיע לא רק על מטופלים התלויים בטיפול תרופתי שוטף, אלא גם פוגע קשות ביכולתם של בתי החולים לבצע הליכים כירורגיים ורפואיים מורכבים יותר.

"משרד הבריאות הפלסטיני לא מסוגל לרכוש פרוטזות לניתוחי החלפת מפרקים, למשל. הוא לא יכול לקנות אפילו את הציוד הרפואי המתכלה שנדרש בחדרי ניתוח לשם ביצוע הליכים פשוטים, ולכן הכול נדחה לתאריך לא ידוע", הסביר.

עובדי מערכת הבריאות הפלסטינית בבית חולים בעיר שכם שבגדה המערבית, שם חוסנו אנשי צוות רפואי נגד נגיף הקורונה, 3 בפברואר 2021 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)

ב־23 במאי פרסם משרד הבריאות הפלסטיני אזהרה חמורה מפני "התרוקנות קריטית" של תרופות מצילות חיים בגדה, ובהן תרופות אונקולוגיות לטיפול בסרטן.

המחסור העמוק בתרופות נובע מהחוב העצום שצבר משרד הבריאות הפלסטיני. חלק ניכר מהחוב הוא לכ־30 ספקים פלסטינים מרכזיים, המייבאים לגדה תרופות וציוד רפואי מחו"ל, כך עולה מנתוני רל"א.

כמעט כל הציוד הרפואי והתרופות המשמשים בגדה מיובאים מחוץ לה, בשל היעדר יכולת ייצור מקומית. לדברי חאג' יחיא, החובות המצטברים והתופחים של המשרד הובילו בחודשים האחרונים ספקים רבים לעצור את יבוא הסחורות, עד שישולמו להם הכספים עבור ציוד ותרופות שכבר סופקו זה מכבר.

אף שלא פורסמה הודעה רשמית על השעיית שיתוף הפעולה בין בתי החולים הציבוריים לפרטיים, דיווחים רבים בתקשורת מצביעים על כך שמערכת היחסים הזו הולכת ונשחקת כתוצאה מחובות המשרד

נתח משמעותי נוסף מכלל החוב הוא לבתי חולים פרטיים בגדה. מוסדות אלה מעניקים טיפול לחולים שהופנו אליהם מטעם משרד הבריאות הפלסטיני, שאמור מצידו לשאת בעלויות הטיפול.

על פי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, בגדה פועלים 15 בתי חולים ממשלתיים, לצד 38 בתי חולים שאינם ממשלתיים. אלה כוללים הן מוסדות פרטיים הפועלים למטרות רווח, והן בתי חולים ללא כוונת רווח המופעלים על ידי ארגוני צדקה, עמותות וגופים שונים.

פלסטינים נכנסים לאוהל לקבלת טיפול לאחר הגעת מרפאה ניידת לכפר סוסיא, מדרום לעיר חברון שבגדה המערבית, 12 בדצמבר 2019. (צילום: AP Photo/Majdi Mohammed)

אף שלא פורסמה הודעה רשמית על השעיית שיתוף הפעולה בין בתי החולים הציבוריים לפרטיים, דיווחים רבים בתקשורת מצביעים על כך שמערכת היחסים הזו הולכת ונשחקת כתוצאה מחובות המשרד.

כבר בחודש פברואר הודיע בית חולים מרכזי בבית לחם כי יפסיק לקבל מטופלים המופנים אליו על ידי המשרד, בגין חוב פתוח ותופח של 80 מיליון שקלים.

התוצאה הישירה של המצב בשטח היא ביקוש גובר לסיוע מצד ארגוני זכויות והמגזר השלישי, כמו רופאים לזכויות אדם. חאג' יחיא מעיד כי הארגון מוצף בפניות לקבלת תרופות.

"אני מקבל מדי יום עשרות, אם לא מאות, פניות ממטופלים פלסטינים שמתחננים לקבל אפילו את התרופות הבסיסיות והפשוטות ביותר. זה כולל את כל סוגי האינסולין לסוכרת, וכן תרופות קריטיות לחולי סרטן ולחולי כליות"

"אני מקבל מדי יום עשרות, אם לא מאות, פניות ממטופלים פלסטינים שמתחננים לקבל אפילו את התרופות הבסיסיות והפשוטות ביותר", הוא מספר. "זה כולל את כל סוגי האינסולין לסוכרת, וכן תרופות קריטיות לחולי סרטן ולחולי כליות. הן פשוט לא קיימות יותר בגדה המערבית".

"מה אני אמור לעשות?"

עבור פלסטינים תושבי הגדה שאין להם גישה לטיפול רפואי בשל המחסור העמוק והשביתה, "רופאים לזכויות אדם" הוא אחד הארגונים היחידים שנרתמים למלא את החלל. פלסטינים הרשומים כפליטים יכולים לקבל שירות גם במרפאות שמפעילה אונר"א, אף שסוכנות האו"ם מתמודדת כעת עם משברי מימון משל עצמה.

מרפאה ניידת של רופאים לזכויות אדם בכפר בורקה, סמוך לשכם, 13 ביוני 2026 (צילום: באדיבות רופאים לזכויות אדם)

ב־9 ביוני הקימו רופאים ואנשי צוות רפואי המתנדבים ברל"א מרפאה ניידת בכפר א־נאסריה, הסמוך לשכם. במשך כשבע שעות פעילות מאומצות טיפלו אנשי הצוות ב־371 בני אדם, בדקו מטופלים, ביצעו בדיקות מעבדה וחילקו תרופות לחולים ללא תשלום.

חאג' יחיא אמר כי הביקוש לשירותי המרפאה הניידת של הארגון זינק בחדות ככל שהמשבר החריף. "בעבר היינו מקבלים 200 או 250 מטופלים ביום. כש־300 איש הגיעו, היינו אומרים שזה היה יום מטורף ומתיש לחלוטין", הוא סיפר. "אבל בתחילת חודש יוני הגיעו יותר מ־750 בני אדם ליום טיפול מרוכז בכפר ליד ג'נין. הרופאים עבדו ברצף מהבוקר ועד כמעט 18:00 בערב".

ד"ר קודאמי לקח חלק בפעילות המרפאה הניידת בא־נאסריה. זו הייתה הפעם הראשונה זה כמה שבועות שבה חזר לעסוק ברפואה. הוא תיאר תחושת תסכול עמוקה על רקע הקיצוץ המתמשך בשכרו, ובשל חוסר היכולת הבסיסית שלו להעניק טיפול הולם למטופלים במרפאת האם שלו.

"מטופל מגיע למרפאה, ופשוט אין לי שום תרופה לתת לו. אין לי אפילו אפשרות לבצע לו בדיקות. מה אני אמור לעשות?"

"מטופל מגיע למרפאה, ופשוט אין לי שום תרופה לתת לו. אין לי אפילו אפשרות לבצע לו בדיקות. מה אני אמור לעשות?" תהה קודאמי בכאב. "אם המטופל לא מקבל טיפול כשהוא צריך אותו, מצבו ימשיך להתדרדר עד שהוא פשוט ימות".

במקביל למצוקה הרפואית שחווים החולים, רופאים ואנשי צוות רפואי מתקשים להתקיים ביום־יום משבריר משכרם הרגיל. מאז שנת 2021 הרשות הפלסטינית אינה משלמת לעובדיה – ובהם גם רופאים ואחיות המועסקים בבתי החולים ובמרפאות הממשלתיים – את מלוא משכורתם, וגם הכספים החלקיים מועברים רק לאחר עיכובים משמעותיים.

עובדים פלסטינים מבית החולים אל־מיזאן מחזיקים שלטים במהלך מחאה בעיר חברון שבגדה המערבית, 2 בינואר 2017 (צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90)

באפריל החלה הרשות הפלסטינית לשלם לעובדיה את משכורות חודש ינואר, אך הציבה להן תקרה מקסימלית של 2,000 שקלים בלבד לעובד, שהם כ־650 דולר, ללא קשר לתפקידו או למעמדו – שפל פיננסי חסר תקדים. בעבר, עובדים בכירים שהיו אמורים להשתכר עד 10,000 שקלים בחודש ספגו לכל היותר קיצוץ של מחצית משכרם במסגרת קיצוצי הרשות.

לקראת סוף חודש מאי, עם התקרבות חג הקורבן, עיד אל־אדחא, החשוב למוסלמים, התחייב משרד האוצר הפלסטיני להעביר תשלומים נוספים לעובדים.

לזמן ישראל נודע, משיחות עם פקידים ברשות הפלסטינית, כי במהלך השבוע של חג הקורבן אכן שולמו משכורות חלקיות בגובה של כ־50% בלבד מהשכר. באותו שבוע קיבל קודאמי לחשבונו כ־3,000 שקלים עבור משכורת חודש פברואר שלו.

רופאת חדר מיון בבית החולים הממשלתי ת'אבת ת'אבת בטולכרם סיפרה כי מתמחים ברפואה, שעדיין מצויים בשלבי ההכשרה, נאלצים לעבוד במחלקות ללא שכר כלל

ב־25 ביוני שולמו לעובדי הרשות 50% ממשכורת חודש מרץ שלהם, או סכום רצפה של 2,000 שקלים לפחות, כך לפי הודעה רשמית של משרד האוצר הפלסטיני.

רופאת חדר מיון בבית החולים הממשלתי ת'אבת ת'אבת בטולכרם, ששוחחה עם זמן ישראל בעילום שם, סיפרה כי מתמחים ברפואה, שעדיין מצויים בשלבי ההכשרה המקצועית שלהם, נאלצים לעבוד במחלקות ללא שכר כלל.

עובד מערכת הבריאות עומד מחוץ לדלת מחלקה בבית החולים אבן סינא בג'נין שבגדה המערבית, 30 בינואר 2024 (צילום: Zain JAAFAR / AFP)

לדבריה, שלושה מתמחים במחלקה שבה היא עובדת משלימים בימים אלה את הכשרתם המקצועית בהתנדבות מלאה, מבלי לקבל ולו משכורת זעומה.

"המצב רע, אבל הם פשוט חייבים לעשות את זה ולעבוד בחינם כדי להשלים את ההתמחות שלהם", אמרה הרופאה. בדומה לד"ר קודאמי, גם הרופאה מטולכרם הדגישה שהקיצוץ הדרמטי בשכר הוא רק קצה הקרחון של המשבר.

"החלק הכי קשה הוא לא עצם העובדה שאנחנו מקבלים רק חצי משכורת", אמרה והסבירה. "החלק הקשה באמת הוא שאנחנו פשוט לא מסוגלים לספק שירות רפואי בסיסי למטופלים שלנו".

"החלק הכי קשה הוא לא עצם העובדה שאנחנו מקבלים רק חצי משכורת. החלק הקשה באמת הוא שאנחנו פשוט לא מסוגלים לספק שירות רפואי בסיסי למטופלים שלנו"

בין הפטיש ובין הסדן

ב־9 ביוני הודיעה ההסתדרות הרפואית הפלסטינית על חידוש חלקי של מקצת השירותים שהושעו במהלך השביתה, במטרה "לתת הזדמנות אמיתית להגיע להסכם מול הממשלה הפלסטינית".

עם זאת, לפי עמותת "רופאים לזכויות אדם", השינוי בשטח היה מזערי: חלק קטן מהמרפאות שפעלו קודם לכן רק יום אחד בשבוע הרחיבו את פעילותן ליומיים, בעוד שרוב המרפאות האחרות נותרו סגורות ונעולות לחלוטין.

מתנדבים זרים מקבלים טיפול בבית חולים בשכם לאחר שהותקפו על ידי מתנחלים בכפר קוסרה שבגדה המערבית, 4 בספטמבר 2024 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)

במקביל, בתי החולים הממשלתיים ממשיכים לפעול במתכונת חירום מצומצמת בלבד. לדברי הרופאה מטולכרם, המשמעות בפועל היא שרק מעטים שיכולים להרשות לעצמם לממן טיפול יקר בבתי חולים פרטיים זוכים לקבל טיפולים רפואיים שאינם מוגדרים טיפולי חירום.

"אדם שמגיע היום לבית חולים ממשלתי נאלץ להסתפק רק במחצית מהתרופות שהוא זקוק להן בגלל המחסור החריף, ורק המקרים הרפואיים הדחופים ומסכני החיים ביותר מקבלים טיפול", הסבירה.

"המצב הכלכלי בגדה קשה מאוד כיום. מצד אחד, אנשים לא יכולים להסתמך על בתי החולים הממשלתיים כי השירותים בהם מוגבלים מאוד וחסר ציוד. מצד שני, אין להם את הכסף הדרוש כדי להתאשפז ולקבל טיפול בבתי חולים פרטיים. הם פשוט תקועים בין הפטיש ובין הסדן".

בישראל, הארגון המרכזי המייצג את הרופאים ועובדי הבריאות מיהר להזהיר כי המשבר הפיננסי שבו שרויה הרשות הפלסטינית מסכן לא רק את שירותי הבריאות הפלסטיניים עצמם, אלא גם את בריאות הציבור באזור כולו

בישראל, הארגון המרכזי המייצג את הרופאים ועובדי הבריאות מיהר להזהיר כי המשבר הפיננסי שבו שרויה הרשות הפלסטינית מסכן לא רק את שירותי הבריאות הפלסטיניים עצמם, אלא גם את בריאות הציבור באזור כולו.

ב־7 ביוני שלח יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל, פרופסור ציון חגי, מכתב נוקב לראש הממשלה בנימין נתניהו. במכתבו הזהיר חד־משמעית כי סגירת המרפאות ברשות, המחסור בתרופות והעיכובים בניתוחים יוצרים "משבר הומניטרי חמור שיש לו השלכות ישירות על בריאות הציבור ועל היציבות האזורית".

משמאל: פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל, ופרופ' חגי לוין, תל אביב, 15 בנובמבר 2023 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

בצעד חריג ונדיר, שבו ההסתדרות הרפואית בישראל מנסה להשפיע ישירות על מדיניות החוץ והביטחון של הממשלה, הפציר חגי בנתניהו לשקול מחדש את עצירת כספי המיסים הפלסטיניים ולמצוא מנגנון מהיר ובטוח שיאפשר להעביר את הכסף ליעדו, תוך דגש מיוחד על מימון שירותי בריאות מצילי חיים.

חשוב לדעת כי ההסתדרות הרפואית בישראל נתונה לאחרונה ללחצים בינלאומיים כבדים, הכוללים בין היתר קריאות גוברות בתוך ההסתדרות הרפואית העולמית להחרים את הארגון הישראלי כליל, בשל המלחמה המתנהלת בעזה.

"קריסת מערכת הבריאות הפלסטינית עלולה בהחלט להוביל להתפשטות מהירה של מחלות זיהומיות, להחמרת המצוקה האזרחית ולהעמקת אי־היציבות הביטחונית באזור"

"קריסת מערכת הבריאות הפלסטינית עלולה בהחלט להוביל להתפשטות מהירה של מחלות זיהומיות, להחמרת המצוקה האזרחית ולהעמקת אי־היציבות הביטחונית באזור", שב והזהיר חגי במכתבו.

עד כה, ראש הממשלה לא הגיב פומבית למכתבו של חגי.

אנשי צוות רפואי ואנשי האו"ם מעבירים מטופלים פלסטינים למעבר רפיח כדי לצאת מעזה, כחלק מהסכם הפסקת אש בין חמאס לישראל, 2 בפברואר 2025 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)

כאשר נשאל אם הוא חושש מקריסה מוחלטת של מגזר הבריאות בגדה, השיב ד"ר קודאמי בצחוק מריר. "הרופאים כבר הפסיקו להגיע למרכזי הרפואה הראשונית. הם פשוט סגורים ונעולים", סיכם. "הקריסה היא כבר לא חשש עתידי – היא כבר התרחשה במציאות".