כששתי רעידות אדמה עזות החריבו ביום רביעי שעבר חלקים נרחבים מקראקס, בירת ונצואלה, ומהעיר לה גואירה הסמוכה, מתנדבים מהקהילה היהודית הקטנה התגייסו לפעולה כמעט מיידית. הם פתחו את שעריהם של בתי הכנסת והמרכזים הקהילתיים כדי להעניק מחסה בטוח למאות תושבים מבוהלים שנותרו ללא קורת גג.
הרעידות הקטלניות, בעוצמה של 7.2 ו-7.5 בסולם ריכטר, היכו בהפרש של שניות ספורות זו מזו. הן גבו את חייהם של יותר מ-1,700 בני אדם, הותירו עשרות אלפים כנעדרים או לכודים תחת הריסות, והחריבו עד היסוד מאות מבנים, תוך גרימת נזק המוערך במיליארדי דולרים.
"זה קרה קצת אחרי השעה שש בערב ביום רביעי, והיות שזה היה יום חג לאומי – רוב האנשים היו בבתים שלהם", נזכר רוברטו מישקין, נשיא הקהילה האשכנזית המרכזית של ונצואלה ("אוניון ישראליטה דה קראקס"). "זו הייתה רעידת אדמה עצומה. אני לא מכיר אף אדם שלא נגרם לו נזק כזה או אחר לבית".
בשעות הדרמטיות שלאחר הרעש, נהרו מאות אנשים אל "הבראיקה" (המרכז הקהילתי היהודי) ואל בית הכנסת המרכזי של הבירה – מבנים ממוגנים המשמשים כמוקדי הפעילות העיקריים של הקהילה
הקהילה היהודית מאורגנת היטב בכל הנוגע לנהלי אבטחה וחירום, ציין מישקין. בשעות הדרמטיות שלאחר הרעש, נהרו מאות אנשים אל "הבראיקה" (המרכז הקהילתי היהודי) ואל בית הכנסת המרכזי של הבירה – מבנים ממוגנים המשמשים כמוקדי הפעילות העיקריים של הקהילה.
"הבניינים שלנו התמלאו באנשים שבתיהם ניזוקו או נהרסו לחלוטין, ולצידם הגיעו גם רבים שפשוט פחדו מדי לישון בבניינים שלהם מחשש לקריסה", הוסיף מישקין. "התחלנו מייד לחפש מזון, מים ושמיכות כדי לספק לכולם. רק בסביבות חצות, אחרי שכל אחד בדק מה שלום המשפחה שלו, ועדת המשבר של הקהילה התפנתה סוף-סוף לשבת ולקיים ישיבת היערכות".
נכון ליום ראשון בערב, שלושה מחברי הקהילה היהודית במדינה הוכרזו רשמית כהרוגים, וארבעה נוספים עדיין מוגדרים נעדרים, סיפר מישקין. הקהילה, המונה כ-5,000 איש בלבד, ספגה מכה קשה: לפחות 15 משפחות יהודיות איבדו לחלוטין את בתיהן, ולצידן עוד כ-35 משפחות שדירותיהן הוכרזו כבלתי ראויות למגורים. כ-100 בני אדם ממשיכים לישון מדי לילה במרכז "הבראיקה" מאז התרחש הרעש.
לפחות 15 משפחות יהודיות איבדו לחלוטין את בתיהן, ולצידן עוד כ-35 משפחות שדירותיהן הוכרזו כבלתי ראויות למגורים. כ-100 בני אדם ממשיכים לישון מדי לילה במרכז "הבראיקה" מאז התרחש הרעש
האסון ניחת על הקהילה היהודית בוונצואלה בדיוק בשעה שבה נראה היה שמצבה הכללי מתחיל, סוף-סוף, להשתפר במעט.
השינוי הורגש לאחר שארצות הברית עצרה בינואר האחרון את הנשיא ניקולאס מדורו, מהלך שהביא לסיומן של עשרות שנות שלטון סמכותני ואנטי-ציוני מובהק תחתיו ותחת קודמו, הוגו צ'אבס. גורמים בקהילה ציינו כי הטון האנטישמי שהיה שגור בפיהם של בכירי ממשל השתנה בחדות מאז כניסתה לתפקיד של דלסי רודריגס, מחליפתו של מדורו.
אך למרות הגעתם של צוותי חילוץ מרחבי העולם (ובהם גם מישראל), רבים חוששים שתהליך השיקום של המדינה יהיה ארוך, מייגע וקשה.
"זו קהילה ענייה שממילא תמיד נשענה במידה רבה מאוד על שירותים חברתיים של רווחה", הסביר מישקין את הקושי. "עכשיו, כשאנשים איבדו את הפרנסה ואת הבתים שלהם, אנחנו מתחילים לשבור את הראש איך נוכל לעזור לכולם. אנחנו מעריכים מאוד את העובדה שמוסדות וקהילות יהודיות מרחבי העולם מציעים לנו את תמיכתם, אבל אנחנו עדיין זקוקים להרבה מאוד עזרה".
"זו קהילה ענייה שממילא תמיד נשענה במידה רבה מאוד על שירותים חברתיים של רווחה. עכשיו, כשאנשים איבדו את הפרנסה ואת הבתים שלהם, אנחנו מתחילים לשבור את הראש איך נוכל לעזור לכולם"
קמפיין גיוס תרומות מיוחד שהשיקה הקהילה הצליח לגייס עד יום שלישי אחר הצוהריים קצת פחות ממחצית מהיעד של שני מיליון דולר.
שנים של אתגרים
ההיסטוריה של יהודי ונצואלה נפרשת על פני 200 שנה לפחות. היא החלה בערך בתקופה שבה המדינה קיבלה את עצמאותה מספרד בשנת 1821, עם הגעתם של יהודים ספרדים שעסקו בעיקר במסחר.
גלי הגירה מאוחרים יותר במהלך המאה ה-20 עיבו משמעותית את שורות הקהילה, ובשנים שלפני עלייתו של צ'אבס לשלטון ב-1999 הגיעה הקהילה היהודית במדינה לשיא דמוגרפי של כ-30 אלף יהודים.
"היינו פעם קהילה בולטת ומשגשגת מאוד מבחינה כלכלית, שתרמה רבות למטרות יהודיות ברחבי העולם כולו", אמר מישקין בגעגוע.
אלא שאזרחי ונצואלה, ובהם יהודים רבים, נמלטו מהמדינה בהמוניהם כאשר ממשלת צ'אבס החלה להעניש בגלוי וביד קשה יריבים פוליטיים ולהלאים את הכלכלה. הצעדים הללו הפכו למעשה מדינה בעלת עושר רב למדינה מוכת עוני קיצוני.
המגמה המדאיגה הזאת רק החריפה כאשר מדורו החליף את צ'אבס בשלטון ב-2013. כיום, הקהילה היהודית הצטמצמה דרמטית ומונה כ-5,000 בני אדם בלבד. רובם המוחלט הם אנשים מבוגרים, שפשוט לא יכלו להרשות לעצמם מבחינה כלכלית לארוז את חפציהם ולעזוב את המדינה.
כיום, הקהילה היהודית הצטמצמה דרמטית ומונה כ-5,000 בני אדם בלבד. רובם המוחלט הם אנשים מבוגרים, שפשוט לא יכלו להרשות לעצמם מבחינה כלכלית לארוז את חפציהם ולעזוב את המדינה
"מבחינה דמוגרפית, אנחנו למעשה פירמידה הפוכה. הקהילה מורכבת בעיקר מאנשים מבוגרים שאינם יצרניים מבחינה כלכלית, ומיעוט קטן מאוד של צעירים", הבהיר מישקין.
במקביל, לפי נתונים שסיפק דייגו סרמיינטוס (שהיגר לישראל מקראקס לפני כעשר שנים), כ-2,500 אזרחי ונצואלה חיים כיום בארץ.
כיום כמעט כל יהודי המדינה מרוכזים בבירה קראקס, והקהילה המקומית מפעילה רשת רחבה של שירותי רווחה עבור חבריה העניים ביותר. עוד לפני שהאדמה רעדה, פעל בקהילה מערך צדקה מרכזי ועצום, שדאג לספק מזון ומוצרי יסוד ליותר מ-300 משפחות מדי יום ביומו.
![מתנדבים במרכז הקהילתי היהודי "הבראיקה" בקראקס, ונצואלה, לאחר שתי רעידות האדמה שהחריבו את המדינה ביוני 2026 (צילום: Courtesy Fuente Latina)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/06/hebraica.jpg "מתנדבים במרכז הקהילתי היהודי "הבראיקה" בקראקס, ונצואלה, לאחר שתי רעידות האדמה שהחריבו את המדינה ביוני 2026 (צילום: Courtesy Fuente Latina)")
הקהילה היהודית בוונצואלה נחשבת מלוכדת מאוד. העמותה האשכנזית "אוניון ישראליטה דה קראקס" עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם הקהילה הספרדית "אסוסיאסיון ישראליטה דה ונצואלה", ויחד הן פועלות לספק את כל השירותים החברתיים הנדרשים לרווחת כולם. כמה בתי כנסת פעילים והמרכז הקהילתי היהודי "הבראיקה" משמשים כיום כמוסדות היהודיים המרכזיים שנותרו במדינה.
מאז רעידות האדמה, עובדים חברי הקהילה מסביב לשעון כדי לנסות לספק לחבריהם ולנפגעים מזון, מחסה בטוח, טיפול רפואי ובעיקר תחושת ביטחון.
תושבים בקהילה סיפרו כי מתנדבים מארגונים יהודיים מקומיים, כגון "הצלה", דאגו להשיג תרופות מרשם חיוניות עבור קשישים, פרסו מיטות מתקפלות ומזרנים ברחבי המרכז הקהילתי, ואף הקפידו לארגן תפילות שבת בבית הכנסת כדי לשמור על שגרה רוחנית.
"אנחנו עובדים עכשיו קשה מאוד במרכז איסוף מרכזי, שאליו אנשים מביאים לנו מגוון רחב של ציוד כדי שנוכל לחלק אותו בצורה מאורגנת לנזקקים", ציין מיגל טרוזמן, מנהל התיאום הארצי של הקונפדרציה של האגודות היהודיות של ונצואלה (CAIV), גוף המשמש בפועל כארגון הגג של יהודי המדינה.
"אנחנו עובדים עכשיו קשה מאוד במרכז איסוף, שאליו מביאים מגוון ציוד כדי שנוכל לחלק אותו בצורה מאורגנת לנזקקים. הטרגדיה הזאת הייתה מכה קשה מאוד למדינה כולה, אבל אנחנו ניצבים מולה מאוחדים וסולידריים"
"הטרגדיה הזאת הייתה מכה קשה מאוד למדינה כולה, אבל אנחנו ניצבים מולה מאוחדים וסולידריים".
![מתנדבים במרכז הקהילתי היהודי "הבראיקה" בקראקס, ונצואלה, לאחר שתי רעידות האדמה שהחריבו את המדינה ביוני 2026 (צילום: Courtesy Fuente Latina)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/06/Screenshot-6.jpg "מתנדבים במרכז הקהילתי היהודי "הבראיקה" בקראקס, ונצואלה, לאחר שתי רעידות האדמה שהחריבו את המדינה ביוני 2026 (צילום: Courtesy Fuente Latina)")
מאמצי סיוע גלובליים
צוותי סיוע בינלאומיים התגייסו גם הם למשימה. בין היתר נחתו במקום 17 מתנדבים של צוותי חיפוש והצלה שנשלחו במיוחד מישראל על ידי עמותת "מגן", יחד עם העמותות Ready for Rescue ו-SmartAID.
דובר המשלחת הישראלית מסר כי הקבוצה כבר החלה לפעול כתף אל כתף לצד כוחות ההצלה המקומיים בשטח, במטרה לאתר ולחלץ ניצולים חיים מבין ההריסות ולספק סיוע הומניטרי חיוני לפצועים
דובר המשלחת הישראלית מסר כי הקבוצה כבר החלה לפעול כתף אל כתף לצד כוחות ההצלה המקומיים בשטח, במטרה לאתר ולחלץ ניצולים חיים מבין ההריסות ולספק סיוע הומניטרי חיוני לפצועים.
ארגון "קדנה" (ארגון הומניטרי בהובלה יהודית היושב במקסיקו), נחת גם הוא במדינה ביום שישי והצטרף למאמצים. בנוסף אליו, פועלים בשטח גם הארגונים היהודיים הבינלאומיים "ישראייד" ו-"NATAN Worldwide Disaster Relief", וכן ארגון "הג'וינט".
במקביל, גם ארצות הברית משקיעה מאמצים רבים כדי לספק מענה חרום נרחב לאסון. מהלך זה בולט במיוחד לאור העובדה שוושינגטון מכנה כעת את ונצואלה "בעלת ברית", זאת בעקבות הדחתו של מדורו בינואר.
הממשל האמריקאי הבטיח "תגובה חסרת תקדים ובהיקף נרחב", אשר תכלול שיגור של צוות חירום המונה 250 איש, לצד חבילת סיוע הומניטרי עצומה בסך 150 מיליון דולר.
הגאופוליטיקה משתנה
ההתפתחויות האחרונות מעוררות תקווה בקרב חלק מחברי הקהילה היהודית, שרואים בכך סימן חיובי לשינויים רחבים ועמוקים יותר במערכת היחסים של ונצואלה עם הקהילה היהודית המקומית, וכן מול ארצות הברית וישראל.
"מדורו היה מסרב בעקשנות לכל סיוע שמקורו בישראל. לעומתו, לנשיאה הנוכחית שלנו, דלסי רודריגס, אין שום בעיה לקבל את הסיוע הזה", הסביר אוסקר רייס-מטוטה, חוקר יהודי המתגורר בקראקס. "אחרי הפלישה האמריקאית בחודש ינואר, המצב הגאופוליטי שלנו כאן השתנה לחלוטין מן הקצה אל הקצה".
לוונצואלה אין יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל מאז שניתקה אותם באופן חד-צדדי במהלך מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה בשנים 2008–2009. עם זאת, כאשר מדורו הודח בחודש ינואר האחרון, רבים בקהילה היהודית העדיפו לנקוט משנה זהירות ונמנעו מלצאת בחגיגות מוקדמות מדי על סיכויי חילופי המשטר.
חברי קהילה סיפרו כי שנים של אלימות ממסדית ואיומים חוזרים ונשנים להפקיע ולהלאים בתי ספר, מסעדות ומוסדות יהודיים, לצד העמדה הפוליטית המובהקת של הממשלה (שהייתה פרו-איראנית ואנטי-ישראלית), הפכו כל הצהרה פומבית נגד השלטון למסוכנת מאוד עבור הקהילה היהודית כולה.
שנים של אלימות ממסדית ואיומים חוזרים ונשנים להפקיע ולהלאים בתי ספר, מסעדות ומוסדות יהודיים, לצד העמדה הפוליטית המובהקת של הממשלה, הפכו כל הצהרה נגד השלטון למסוכנת מאוד עבור הקהילה היהודית
"תמיד ריחף מעלינו החשש שאם משהו רע יקרה למדינה, אנשים ימהרו להאשים בכך את ישראל ואת היהודים", אמר בעבר לזמן ישראל דניאל בהר, יוצא ונצואלה.
הוא ציין כי בניגוד למצב באירופה ובמקומות אחרים בעולם, האנטישמיות בוונצואלה הייתה קשורה בראש ובראשונה למדיניות שהוביל המשטר, ולא נבעה בהכרח מרחשי הציבור האותנטיים כלפי היהודים.
אך גורמים שונים בקהילה מעידים כעת כי הממשלה החדשה, בראשותה של רודריגס, אכן משנה בשקט ובהדרגה את הטון הציבורי שלה, גם אם המדיניות הרשמית כלפי מדינת ישראל טרם שונתה.
הרטוריקה האנטי-ישראלית הקבועה שאפיינה את בכירי הממשל פחתה משמעותית, ורודריגס אף הגדילה לעשות ושלחה לקהילה היהודית ברכה רשמית ברשתות החברתיות לרגל חג הפסח – מחווה פומבית שהייתה בלתי נתפסת וחסרת סיכוי בעבר.
השינויים הללו גורמים לכך שכעת יש מי שאפילו מקווים, בשקט ובזהירות, שוונצואלה תוכל יום אחד לחדש את יחסיה הדיפלומטיים המלאים עם ישראל.
"במהלך הטרגדיה הקשה הזאת יש תחושה חזקה ואמיתית של סולידריות בכל רחבי ונצואלה. אני מאוד מקווה שהאסון הזה יעזור לעורר את כולנו לקראת עידן חדש וטוב יותר"
"הקהילה היהודית התחילה להרגיש קצת יותר בטוחה בעצמה עוד לפני רעידת האדמה, וניכר כי שיח השנאה הציבורי הולך ודועך", ציין רייס-מטוטה בתקווה. "במהלך הטרגדיה הקשה הזאת יש תחושה חזקה ואמיתית של סולידריות בכל רחבי ונצואלה. אני מאוד מקווה שהאסון הזה יעזור לעורר את כולנו לקראת עידן חדש וטוב יותר".
אבל עבור נשיא הקהילה מישקין, העיסוק בדיפלומטיה גבוהה יכול להמתין כרגע.
"בדיוק עכשיו", הוא אמר בכובד ראש, "העדיפות העליונה שלנו היא פשוט לוודא שלכל משפחה בקהילה יש קורת גג בטוחה לישון תחתיה, מזון חם לאכול, ותקווה בלב שנוכל לבנות כאן הכול מחדש, ביחד".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו