לתחושה התמידית של "עוני בזמן" יש מחירים כבדים ברמה האישית, הקשורים לירידה חדה ברמת האושר והסיפוק, לירידה בפרודוקטיביות ובבחירות תזונתיות גרועות. אם זה מנחם אתכם, אז אתם לא לבד בתחושה הזו, והדבר החשוב יותר – זו תחושה סיזיפית שניתן להתמודד איתה.

*  *  *

האם יכול להיות מצב שתהיו עשירים, או לכל הפחות אמידים, עם נכסים והון נזיל במיליוני שקלים, אבל עדיין תחושו עניים?

המציאות חד משמעית מוכיחה שכן. יש אנשים שחיים בתחושה בלתי נשלטת של מצוקה ועוני של זמן.

האם יתכן מצב שתהיו עשירים, או לכל הפחות אמידים, עם נכסים והון נזיל במיליוני שקלים, אך עדיין תחושו עניים? המציאות מוכיחה שכן. יש אנשים החיים בתחושה בלתי נשלטת של עוני ומצוקה של זמן

בעולם המערבי מדובר ממש במגפה; כמעט שמונה מתוך עשרה מבוגרים מדווחים על תופעת "עוני בזמן" כרונית. יש להם המון דברים לעשות ולא מספיק זמן לעשות אותם.

הנתונים מלמדים שדווקא במאה ה-21 תופעת תחושת ה"עוני בזמן" היא הנפוצה ביותר מאז שחר ההיסטוריה. דווקא העולם החדש, עם שפע ההזדמנויות שהוא יוצר, מעלה את מפלס לחץ הזמן שאנשים חווים לגבהים חסרי תקדים.

אתם מכירים את הלחץ שמתלווה לרשימת דברים דחופים שנוגעים לשגרת היומיום שאתם לא מצליחים להגיע אליהם?

התחושה התמידית הזו, שכל כך הרבה אנשים חווים כרוכה במחירים כבדים בגוף ובנפש. היא קשורה לירידה חדה ברמת האושר והסיפוק, בפרודוקטיביות, בכמות הפעילות הגופנית, בבחירות התזונתיות שלנו, בעלייה במחלות לב וכלי דם, ועוד. 

המזל הוא שמדובר בתחושה שקל להתמודד איתה. אני, לדוגמה, רגיל לעשות אין-ספור משימות במקביל; אני מנהל באקדמיה ובחברות פרטיות שהקמתי, אני מרצה ומנחה בארגונים, אני מפרסם מחקרים מדעיים, אני כותב ספרים, אני מגיש פודקאסטים – ואת כל הדברים הללו אני עושה במקביל לזמן שאני מקדיש למשפחה ולתחביבים כמו אומנויות לחימה, טיולים ועוד. בתחושתי האישית אני בהחלט חש שאני חווה מחסור בזמן ושחסרות לי בערך 10 שעות נוספות ביממה.

תחושה העוני בזמן שרבים חווים, כרוכה במחירים כבדים בגוף ובנפש. היא קשורה לירידה חדה ברמת האושר והסיפוק, בפרודוקטיביות, בפעילות גופנית, בבחירות התזונתיות, בבמחלות לב וכלי דם ועוד

הפער בתפיסה עושה את כל ההבדל. שימו לב שעוני בזמן לא קשור רק לתחושה שלילית, אלא גם פוגע בפרודוקטיביות וגורם לבחירות גרועות. התחושה הפנימית החזקה של "עוני בזמן" יוצרת חרדה. 

החרדה הזו היא שמעלה את הסיכוי שנבחר בפיצה ולא בסלט, מעלה את הסיכוי שננסה לפצות את עצמנו בערב באמצעות גלישה אובססיבית ברשתות החברתיות במקום בים, או שנשקע בצפייה מרובת שעות בנטפליקס במקום לעשות ספורט או מדיטציה. במילים אחרות, ההבדל בתפיסה יוצר הבדלים התנהגותיים משמעותיים ולכן הוא כל כך חשוב.

היות שאני מכיר היטב את המחירים שנלווים לאותן תחושות עוני, אני עוצר לרגע ומזכיר לעצמי לשים לב לשפע העשייה, ולא לחוות אותו בטעות כעוני של זמן.

אם אתם קוראים את הדברים הללו אתם כנראה אנשים שאוהבים ללמוד ולהתפתח מקצועית ואישית, ואין לי ספק שאתם בוחרים בהמון עשייה. אני מאחל לכם גם שהעשייה הזו תהיה מלווה בתחושות של אושר ושפע, גם ואולי בעיקר, כשאתם נמצאים בזמנים של עומס.

כאמור, תחושה של "עוני בזמן" מזיקה מאוד לבריאות שלנו, אבל גם קל מאוד להתמודד איתה כי זה תלוי בנו. עומס יכול להביא לתחושה של עושר בעשייה, בהזדמנויות שנפתחתות בפנינו ובהתקדמות בחיים. אבל הוא יכול גם להביא לתחושה של חוסר בזמן, במנוחה ובפנאי.

תחושה של "עוני בזמן" מזיקה לבריאותנו, אך תלויה בתפיסה שלנו. עומס יכול להביא לתחושה עושר בעשייה, בהזדמנויות ובהתקדמות, אך יכול גם להוליד תחושת חוסר בזמן, במנוחה ובפנאי

הראיה שלנו היא שתקבע את ההשפעה של העומס על מצבנו. מהבחינה הזו, היכולת שלנו לראות את העשייה שלנו באופן חיובי היא המפתח.

פרופ' עוז גוטרמן הוא ראש החטיבה למשאבי אנוש במכללה האקדמית גליל מערבי ומנהל קבוצת הפייסבוק "ישראל חושבת".