מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל הפך המחסור בכוח אדם בצה"ל את שאלת גיוס החרדים מסוגיה פוליטית עם השלכות לטווח הארוך לצורך ביטחוני מיידי. במקביל, פסיקת בג"ץ מיוני 2024 יצרה, לראשונה, מערכת של סנקציות כלכליות ומשפטיות שנועדה לעודד גיוס צעירים חרדים ולצמצם את התמריץ להימנע משירות.
האם הממשלה בראשות בנימין נתניהו, יחד עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', פעלה להאיץ את הגיוס, או דווקא לבלום אותו? כדי לענות על כך, ניתחנו את תקציבי המדינה לשנים 2025–2026, את חוק הגיוס המתגבש, מתווה ביסמוט, יוזמת חוק יסוד: לימוד תורה וההצעות להגבלת האכיפה נגד משתמטים.
הממשלה מצהירה על רצונה לקדם גיוס חרדים. אבל בפועל, מכלול הצעדים התקציביים והחקיקתיים שקידמה מחליש את התמריצים הכלכליים והמשפטיים להתגייס, מאפשר את המשך תקצוב מערכת הישיבות ומקשה על השגת היעד של הרחבת בסיס המשרתים בתקופה שבה מערכת הביטחון מדגישה את המחסור החמור בכוח אדם.
כיצד הפך גיוס החרדים לסוגיה ביטחונית ומשפטית?
מאז הטבח ב-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל החריף המחסור בכוח אדם בצה"ל והפך את סוגיית גיוס החרדים מסוגיה פוליטית עם השלכות על הטווח הארוךלשאלה בעלת משמעות ביטחונית מיידית.
ביוני 2024 קבע בג"ץ כי בהיעדר חוק המסדיר דחיית שירות לתלמידי ישיבות, אין למדינה סמכות להמשיך להימנע מגיוסם, ואין גם בסיס חוקי להמשיך להעביר תקציבי תמיכה לישיבות עבור תלמידים החייבים בגיוס.
בכך ביטל בית המשפט את חוקיותו של ההסדר, שהיה קיים בפועל במשך שנים והבהיר כי כל עוד הכנסת אינה מחוקקת חוק חדש העומד בדרישות החוקתיות, המדינה מחויבת לנהוג בשוויון ולאכוף את חוק שירות הביטחון גם על צעירים חרדים.
כיצד ניסתה הממשלה לעקוף את השלכות פסיקת בג"ץ?
מאז אותה פסיקה נוצר עימות מתמשך בין פסיקות בג"ץ לבין מדיניות הממשלה בראשות בנימין נתניהו, תוך מעורבות רבה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
הממשלה מציגה את מהלכיה כניסיון להגיע להסכמה רחבה ולהסדרה הדרגתית של גיוס החרדים, אולם בפועל, מדובר במהלך שמטרתו לשמר את היקף אי-הגיוס באמצעות מנגנונים תקציביים וחקיקתיים.
העובדות מלמדות כי במקביל לניסיונות לקדם חוק גיוס חדש – שצפוי להכשיר העברת כספים נוספים למוסדות הלימוד החרדים ולחרדים עצמם עוד לפני בחינת עמידה ביעדי גיוס – תקציבי המדינה לשנים 2025 ו-2026 כוללים תוספות משמעותיות למערכת הישיבות ולמוסדות תורניים, לרבות באמצעות כספים קואליציוניים.
בכך צמצמו נתניהו וסמוטריץ' משמעותית את המוטיבציה הכלכלית של הצעיר החרדי להתגייס.
בג"ץ דרש מהממשלה למנוע העברת תקציבים למי שערקו מגיוס, ולמוסדות שמעודדים השתמטות מגיוס. מנגד, מצאו נתניהו וסמוטריץ' דרכים עוקפות להעביר תקציבים לאותם עריקים חרדים ומוסדות המעודדים השתמטות.
כיצד תקציב המדינה מחליש את התמריץ להתגייס?
תקציב 2025 כלל תוספות חסרות תקדים למוסדות החינוך והלימוד החרדיים. במסגרת ההסכמים הקואליציוניים אושרו כ-1.3 מיליארד שקל למוסדות תורניים, בנוסף לכ-370 מיליון שקל שנוספו לבסיס התקציב. חלק ניכר מהתקציבים הללו מיועד לישיבות וכוללים שבהם לומדים צעירים חרדים שערקו והשתמטו מגיוס.
בסך הכול הגיע היקף התמיכה התקציבית לכשני מיליארד שקל בקירוב, אף שחלק ניכר מן הכספים אינו ניתן להעברה בפועל כל עוד פסיקת בג"ץ האוסרת לתקצב תלמידי ישיבות החייבים בגיוס עומדת בעינה.
אילו סנקציות כלכליות יצר בג"ץ כדי לעודד גיוס?
משמעות פסיקת בג"ץ הייתה רחבה בהרבה משלילת תקציבי הישיבות. בעקבותיה נשללו בהדרגה גם הטבות נוספות מחייבי גיוס שאינם מתייצבים לשירות.
לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, הישיבות אינן מקבלות עוד תקציב עבור תלמידים חייבי גיוס, בהיקף של כ-650 מיליון שקל בשנה.
בנוסף, בוטל סבסוד מעונות היום עבור אברכים חייבי-גיוס, בשווי ממוצע של כ-26 אלף שקל למשפחה בשנה ובהיקף כולל של כ-250 מיליון שקל. בהמשך בוטלו גם הטבות בביטוח הלאומי. מדובר במכלול סנקציות כלכליות שנועדו ליצור תמריץ ממשי להתגייס.
מדוע חוק הגיוס החדש מעורר ביקורת חריפה?
דווקא על רקע זה, הפך חוק הגיוס שמקדמת הקואליציה לנושא המרכזי במחלוקת. מתווה ביסמוט, שהפך לבסיס לעבודת ועדת החוץ והביטחון, קובע מנגנון בו, עם כניסת החוק לתוקף, אמור לחזור, למעשה, הבסיס החוקי להעברת תקציבי הישיבות, ואילו בחינת העמידה ביעדי הגיוס תתבצע רק לאחר תקופת מעבר ארוכה של כשנתיים עד שלוש שנים.
במהלך תקופה זו, לפי החוק שמקדמת הקואליציה, הסנקציות התקציביות שנוצרו בעקבות פסיקת בג"ץ לא יופעלו באותה מתכונת, והישיבות יכולות לשוב ולקבל את מרבית התקציבים. עד למועד הבדיקה הראשון של העמידה ביעדים ניתן יהיה גם לשנות את החוק, או לעדכן את יעדיו באמצעות רוב קואליציוני חדש.
כך מתווה ביסמוט, אם יאושר, יאפשר קודם כל להחזיר תקציבי ענק לסקטור שלא מתגייס, ולאחר מכן יתאפשר המהלך הרגיל של גרירת רגליים ואי-עמידה ביעדי גיוס.
האם מתווה ביסמוט באמת צפוי להגדיל את גיוס החרדים?
המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) פרסם ניתוח מפורט של המתווה וקבע כי הוא אינו צפוי להביא לגידול משמעותי בגיוס חרדים. לפי הניתוח, עצם קביעת גיל הפטור והמבנה של דחיית השירות יוצרים תמריץ להישאר במערכת הישיבות עד לקבלת הפטור, ובכך מסכלים את האפשרות לגייס מספרים משמעותיים של צעירים חרדים – דווקא בתקופה שבה קיים לצה"ל מחסור חריף בכוח אדם.
האם הממשלה מכבדת את פסיקת בג"ץ בנושא הגיוס?
בית המשפט העליון (בשבתו כבג"ץ) חייב את המדינה להתחיל בגיוס חרדים, וקבע גם כי אין להמשיך להעביר תמיכות למי שלא מתגייסים ושאין להם מעמד חוקי של דחיית שירות. הממשלה אכן הפסיקה חלק מן ההעברות בהתאם לפסיקה, אולם במקביל, פעלה לקדם חקיקה חדשה שתיצור מחדש בסיס חוקי להעברת התקציבים.
מבחינה משפטית אין מדובר בהפרה ברורה של פסק הדין, אלא בניסיון לשנות את המצב המשפטי באמצעות חוק חדש. עם זאת, משפטנים מהמכון הישראלי לדמוקרטיה טוענים כי התוצאה המעשית היא עקיפת התכלית של פסיקת בג"ץ, שנועדה ליצור זיקה בין תקצוב לבין שירות צבאי.
מדוע צעדי אכיפה נגד עריקים עלולים לאבד את משמעותם?
לאחר פסיקת בג"ץ שחייבה גיוס שוויוני החל צה"ל לשלוח עשרות אלפי צווי גיוס לצעירים חרדים. לפי נתוני INSS מדובר בשינוי חסר תקדים לעומת העשורים הקודמים, כאשר עשרות אלפי צעירים קיבלו לראשונה צווי גיוס מכוח החוק הכללי.
אלא ש"חוק הגיוס" שמקדמת הקואליציה (מתווה ביסמוט, המכונה בתקשורת גם "חוק ההשתמטות") עלול לרוקן מהלך זה מתוכן. זאת משום שהוא צפוי להסדיר מחדש את דחיית השירות ולהפחית את השפעת מנגנוני האכיפה שנבנו לאחר הפסיקה.
לשם מה נועד חוק יסוד: לימוד תורה?
חוק יסוד: לימוד תורה. מבקשת לעגן במעמד חוקתי את ערך לימוד התורה, ולהשוות את יחסה של המדינה אליהם ליחסה לחיילי צה"ל. כיוון שמדובר בחוק יסוד, הוא עשוי להשפיע בעתיד גם על הביקורת השיפוטית על הסדרי הגיוס. החוק נועד להקשות על בג"ץ לפסול בעתיד הסדרים שימשיכו להעניק פטור רחב לתלמידי ישיבות.
האם החוק נגד מעצר עריקים הוא צעד נוסף לפטור מגיוס?
הצעת החוק החדשה למניעת מעצר עריקים חרדים, שמקדמת הקואליציה של נתניהו לקראת הבחירות, מונעת את אחד התמריצים לגיוס – החשש ממעצר. ובכך מבצע נתניהו מהלך נוסף שימנע בפועל גיוס של חרדים.
הצעת חוק זו אינה מסתכמת בהקפאה זמנית של מעצרי עריקים חרדים, אלא מניחה תשתית להסדר פטור עתידי מגיוס. אף שהיא מוגדרת כהוראת שעה ל-90 ימים, בפועל, תוקפה צפוי להתארך לכחצי שנה בשל הוראות חוק יסוד: הכנסת.
ההצעה אינה כוללת יעדי גיוס או סנקציות, אלא מגדירה, לראשונה, באופן מפורט מיהו "תלמיד ישיבה" הזכאי לדחיית שירות, קובעת מנגנון של הצהרות, רישום ופיקוח על הישיבות, ומאפשרת הקפאת הליכים פליליים נגד מי שיעמדו בתנאים. מנגנונים אלה עשויים לשמש בעתיד בסיס לחוק פטור קבוע.
במקביל, היועצת המשפטית של הכנסת מתחה ביקורת על ההצעה, בטענה שהיא מעניקה הטבות ללומדי תורה ללא מנגנונים שיבטיחו גיוס או שוויון בנטל, ואף יוצרת יחס שונה בין עריקים חרדים לעריקים אחרים.
החוק למניעת מעצר משתמטים חרדים הוא חלק מהסכם פוליטי בין ראש הממשלה נתניהו לבין המפלגות החרדיות. חלק מהנימוקים שהוצגו לקידומו, ובהם טענות על מעצרים בתוך ישיבות, כוללים מקרים שלא ברור אם התרחשו ומה הבסיס העובדתי לטענה לקיומם.
מה מלמדים צעדי הממשלה בנוגע לגיוס על מדיניותה?
בסופו של דבר, הוויכוח הציבורי אינו נסוב רק על עצם קיומו של חוק גיוס חדש אלא על השאלה, אלו תמריצים יוצר החוק.
פסיקות בג"ץ בשנים 2024–2025 יצרו, לראשונה, מערכת של סנקציות כלכליות משמעותיות כלפי מי שאינם מתגייסים וכלפי הישיבות שבהן הם לומדים. סנקציות אלו יצרו תמריץ כלכלי לחרדים להתגייס, ובנוסף נוצר איום מעצר למשתמטים.
ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' טוענים שהם מקדמים גיוס חרדים לצה"ל. אך העובדות מוכיחות כי המעשים שלהם בשנים האחרונות מכשילים מהלכים שנועדו לעודד גיוס חרדים, ופועלים באופן אקטיבי למניעת מוטיבציה לגיוס.
תקציבי המדינה לשנים 2025–2026 והחקיקה שמקדמת הממשלה מבקשים ליצור מחדש מסגרת חוקית שתאפשר את המשך תקצוב מערכת הישיבות ולהפחית את השפעת אותן סנקציות שקבע בג"ץ בגלל היעדר גיוס משמעותי של חרדים.
לא מדובר בהסדרה שתאפשר שילוב הדרגתי של חרדים בצה"ל תוך שמירה על יציבות חברתית, אלא במהלכים שמונעים את העלייה ההדרגתית בגיוס חרדים הנובעת מהסנקציות הכלכליות שקבע בג"ץ.
מכלול הצעדים – התוספות התקציביות, דחיית הפעלת הסנקציות, יעדי הגיוס המתונים והאפשרות לשנות את החוק לפני בחינת היעדים – יוצר בפועל תמריץ כלכלי וחוקי להמשיך במסלול של אי-גיוס, דווקא בתקופה שבה מערכת הביטחון מדגישה את הצורך הדחוף בהרחבת בסיס המשרתים.
אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו