נשיא ארצות הברית, דונלנד טראמפ, וראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, טוענים כי בעידן טראמפ נוצרה "ארכיטקטורה אזורית חדשה" במזרח התיכון, הכוללת רצף של הישגים לישראל: הרחבת הסכמי אברהם, ציר ערבי נגד איראן, מפת דרכים לעזה והתרחבות טריטוריאלית. אבל הנתונים מספרים סיפור אחר.
מאז מתקפת חמאס והטבח ב-7 באוקטובר 2023, הנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב קפאה, ולא הורחבה. הציר של מדינות ערב נגד טהראן לא התממש בשטח. התוכנית לשיקום ולהחלפת השלטון בעזה נתקעה. התוצאה המצטברת: ישראל בודדה יותר מול שכנותיה, לא מובילה אותן.
האם הנורמליזציה עם העולם הערבי התרחבה מאז 2020?
ב-2020 חתמו איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וסודאן על הסכמי אברהם, שכללו שדרוג של יחסי הדיפלומטיה, המסחר והתרבות הקיימים עם מרוקו, חידוש היחסים עם האמירויות ובחריין שכונן בעבר רה"מ לשעבר יצחק רבין, אך מאז הם נותקו, והבטחה לכינון יחסים עם סודאן.
מאז פרוץ המלחמה בעזה לא הצטרפה אף מדינה ערבית להסכם. הצטרפה אליו אמנם מדינה מוסלמית אחת – קזחסטן, ב-2025, אך זו הצטרפות סמלית: המדינה מקיימת יחסים דיפלומטיים ומסחריים עם ישראל עוד מ-1992.
ערב הסעודית, שנתניהו הציג בנאומיו כ"פרס הגדול" לישראל, השעתה את שיחות הנורמליזציה ימים ספורים אחרי הטבח ב-7. באוקטובר.
לפי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ריאד חזרה והבהירה שלא תכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל בלי הקמת מדינה פלסטינית עצמאית בקווי 1967 שבירתה מזרח ירושלים, ותיארה עמדה זו כחד-משמעית וככזו שאינה נתונה למשא ומתן.
שר החוץ הסעודי פיצל בן-פרחאן הצהיר כי נורמליזציה עם ישראל "אינה עומדת על הפרק כל עוד לא תוקם מדינה פלסטינית".
גם דעת הקהל בממלכה נעה נגד המהלך. לפי נתוני INSS, שיעור הסעודים שראו בהסכמי אברהם התפתחות אזורית חיובית ירד מ-41% ב-2020 ל-20% ב-2023, ול-13% ב-2025.
בביקורו של יורש העצר מוחמד בן-סלמאן בוושינגטון בנובמבר 2025 עמדו במוקד מכירת מטוסי F-35 ושדרוג הקשר עם ארה"ב, בעוד סוגיית הנורמליזציה עם ישראל נותרה ללא הכרעה ומלווה ב"תג מחיר פלסטיני" שהממשלה בראשות בנימין נתניהו נרתעת ממנו.
אף אחת מהמדינות שחתמו על הסכמי אברהם, לא פרשה מהם, אף כי ממשלת סודאן לא מימשה אותם ולא כוננה יחסים עם ישראל. אך שימור אינו הרחבה.
האם קם "ציר ערבי-ישראלי נגד איראן"?
הטענה של נתניהו לפיה נוצר ציר ערבי-ישראלי משותף נגד טהראן נבחנה במלחמת 12 הימים בין ארה"ב וישראל לאיראן ביוני 2025 והוכחה בשטח כלא-נכונה. עוד לפני התקיפות הבהירו מדינות המפרץ שלא יאפשרו שימוש בשטחן כבסיס לתקיפה נגד איראן, ובחרו בניטרליות זהירה.
כל שש מדינות מועצת שיתוף הפעולה במפרץ גינו את התקיפות הישראליות על איראן. הגינוי כלל גם מדינות החתומות על הסכמי אברהם, ונבע מהרצון להרחיק את האש מגבולותיהן, ולא מהזדהות עם טהראן.
במקום להצטרף למתקפה, ערב הסעודית האיצה דווקא את הדיאלוג עם טהראן. פרשנים הסבירו את ההתנהלות הסעודית כניהול סיכונים: חשש שהשתתפות בתקיפה תהפוך את מתקני ההתפלה ובתי הזיקוק במפרץ למטרות עבור איראן.
במלחמת "שאגת הארי" שהתקיימה השנה עם איראן, איחוד האמירויות הפצירה בטראמפ לעצור את התקיפות, ולפי דיווחים אף העבירה לאיראן מיליארדי דולרים, שהוקפאו בבנקים אמירותיים.
התקיפה האיראנית על מדינות המפרץ ב"שאגת הארי" העמיקה את הסדק בינן לבין ישראל במקום לסגור אותו. אמנם פורסם כי איחוד האמירויות השתתפה בתקיפות על איראן והסתייעה בטכנולוגיות הגנה ישראליות מפני המתקפות שלה – אך היא עשתה זאת, לפי אותם פרסומים, בסתר, ולא במסגרת ברית עם ישראל.
אנואר גרגש, אחד מיועצי נשיא איחוד האמירויות קבל על כך שטהראן הפרה את "ההסכם הג'נטלמני" בין המדינות – ההסכמה שהמפרץ לא ישמש כבסיס נגד איראן בתמורה להימנעות מתוקפנות איראנית כלפי הנסיכויות.
לאחר המלחמה הציעה עיראק לארח שיחות ביטחון אזוריות בהשתתפות איראן, ושר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י בירך על היוזמה. במקום ציר נגד טהראן נוצר דיאלוג עם טהראן – למורת רוחה של ישראל.
מה עלה בגורל "מפת הדרכים" לעזה?
תחילת השלב השני של תוכנית טראמפ לעזה הוכרזה בינואר 2026, אך היא נתקעה. לב הבעיה הוא פירוק חמאס מנשקו.
לפי המכון למחקרי ביטחון לאומי, ישראל עומדת על הקמת מנגנון בקרה לפירוק הנשק בעזה ומבקשת להאט את התהליך, בין היתר משום שאין לה נציגות רשמית ב"מועצת השלום" שאמורה, לפי תוכנית טראמפ, לנהל את הרצועה.
במאי 2026 הציג מנכ"ל מועצת השלום, ניקולאי מלאדנוב, מתווה בן 15 נקודות ליישום השלב השני. חמאס דחה את הדרישה למסור את כל נשקו, והתנה כל הסדר בתהליך שיוביל למדינה פלסטינית.
בשטח, המצב מתרחק מ"אזור מפורז מטרור". צה"ל מחזיק בקו הצהוב והרחיב את שליטתו מכ-53% מהרצועה ליותר מ-60%, וכוח הייצוב הבינלאומי טרם הוקם במלואו.
לפי ניתוח של INSS, גם ישראל וגם חמאס מעדיפים בשלב זה את הסטטוס-קוו החדש – מצב שמנציח דווקא את שלטון חמאס ושוחק את הלגיטימציה של התוכנית האמריקאית.
פירוז עזה מאמצעי לחימה הוא לב ההבטחה, והוא לא קרה.
האם תפיסת השטחים בסוריה, לבנון ועזה היא הישג?
מאז הטבח ב-7 באוקטובר תפסה ישראל שטחים בעזה, בלבנון ובסוריה בהיקף כולל של כ-1,000 קמ"ר.
מדובר בהתרחבות הטריטוריאלית הגדולה של ישראל מזה עשורים; לפי ניתוח של הפייננשל טיימס, השטח שקול לכ-5% משטחה של ישראל בגבולות הקו הירוק. אך אזורי חיץ אלה אינם גבולות חדשים, שכן ישראל לא סיפחה את השטחים שתפסה ואף אינה מצהירה על כוונה כזאת, וגם לא דנה עליה עם מדינות אחרות.
המחיר האנושי והמשפטי מעמידים בסימן שאלה את ה"הישג" הזה. תפיסות הקרקע והתראות הפינוי בעזה ובלבנון דחקו החוצה יותר משלושה מיליון בני אדם, וכוחות צה"ל הרסו עיירות ושכונות שלמות.
בסוריה, נכנסה ישראל בדצמבר 2024 לאזור החיץ שהאו"ם הקים לאחר מלחמת 1973; לפי האו"ם ומבקרים נוספים, הכניסה מפירה את הסכם ההפרדה בין ישראל וסוריה מ-1974.
נתניהו הצהיר כי ישראל "לא תעזוב" את השטחים שנתפסו. אבל אלה הם אזורי חיץ צבאיים זמניים, לא עוגן ריבוני – ומקור לחיכוך מתמשך של צה"ל וחייליו עם שלוש סביבות עוינות בעת ובעונה אחת.
והמחיר הכבד מכל: בשתי התקופות שבהן ישראל תפסה שטח בדרום לבנון – ב-2024, ומאז מרץ השנה – נהרגו שם כ-70 מחיילי צה"ל. במלחמה בעזה נהרגו ברצועה יותר מ-900 חיילים. מאז הפסקת האש החלקית באוקטובר נהרגו בעזה ארבעה חיילים.
טענה מול מציאות: תמונת המצב בנתונים
| הטענה | מה מראים הנתונים | מקור |
|---|---|---|
| הנורמליזציה הורחבה | אף מדינה ערבית משמעותית לא הצטרפה מאז 2023; סעודיה השעתה שיחות והתנתה במדינה פלסטינית | INSS |
| קם ציר ערבי-ישראלי נגד איראן | המפרץ סירב להשתתף, גינה את התקיפות ובחר בדיאלוג עם טהראן | INSS, גלובס |
| מפת דרכים לעזה מפורזת | השלב השני תקוע עקב סירוב חמאס להתפרק; הפירוז לא התממש | INSS, ynet |
| התרחבות טריטוריאלית ריבונית | כ-1,000 קמ"ר אזורי חיץ זמניים, לא גבול מוכר; יותר משלושה מיליון נעקרו | טיימס אוף ישראל |
עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו