ראש הממשלה בנימין נתניהו כינה את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ "הידיד הטוב ביותר שהיה אי-פעם למדינת ישראל בבית הלבן". טראמפ עצמו הכריז מעל בימת הכנסת על "תור הזהב של ישראל ושל המזרח התיכון". המסר של נתניהו וטראמפ הוא: ישראל זוכה, כביכול, לגיבוי אמריקני בלתי-מסויג.

במציאות נראית תמונה אחרת. אותו נשיא שהעביר את השגרירות לירושלים והצטרף לתקיפה באיראן הוא גם זה שעצר סיפוח בגדה המערבית, כפה על ישראל הפסקות אש והגביל תקיפות שלה וביקר את נתניהו בפומבי. הגיבוי לא נעלם, אבל הוא הגיע עם מחיר ורסן. השאלה הנדרשת אינה האם טראמפ תמך בישראל, אלא באלו תנאים.

עד כמה ישראל חופשית לפעול ביהודה ושומרון?

ניצחון טראמפ בבחירות בארה"ב ב-2024 עורר בימין הקיצוני ציפייה לספח את יהודה ושומרון (הגדה המערבית). שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הכריז על "שנת ריבונות". עשרה חודשים אחר כך התנפץ החזון.

בספטמבר 2025, על רקע לחץ בקואליציה להכריז על סיפוח בתגובה לגל של מדינות שהכירו במדינה פלסטינית, בלם טראמפ את המהלך בפומבי. אחרי שיחה עם נתניהו הוא הצהיר לתקשורת: "לא אאפשר לישראל לספח את הגדה".

בריאיון למגזין טיים חידד טראמפ את המחיר. אם ישראל תספח, היא תאבד את תמיכת ארה"ב. לפי דיווחים, הוא אמר לנתניהו כי האחרון אינו יכול "להילחם נגד העולם", והוסיף על עצירת הסיפוח: "עצרתי אותו".

ראש הממשלה בנימין נתניהו משוחח עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ביום הראשון למבצע "שאגת הארי". 28 בפברואר 2026 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)

הלחץ חזר על עצמו באוקטובר. אחרי שהכנסת אישרה בקריאה טרומית הצעות חוק לסיפוח, סגן הנשיא ג'יי די ואנס כינה את ההצבעה "טיפשית", ושר החוץ מרקו רוביו הזהיר כי היא מאיימת על הסכם הפסקת האש בעזה.

נתניהו הורה לעצור את הצעות החוק עד הודעה חדשה, ומשרדו מיהר להציג את ההצבעה כ"פרובוקציה של האופוזיציה".

בדצמבר 2025 שבו טראמפ ויועציו וביקשו מנתניהו לשנות את מדיניותו בגדה – לבלום אלימות של מתנחלים ואת הרחבת ההתנחלויות. גם ממשל שהממשלה רואה בו "התומך ביותר בישראל" התערב שוב ושוב במדיניותה. בבית הלבן סברו כי הסלמה בגדה תפגע ביישום הפסקת האש החלקית בעזה ובאפשרות להרחיב את הסכמי אברהם.

קו הגבול בגדה נקבע בוושינגטון, לא בירושלים.

מטוס קרב מסוג אדיר (F-35I) של חיל האוויר; התמונה פורסמה על ידי הצבא ב-4 במרץ 2026 (צילום: מתוך אתר צה"ל)

מי קבע מתי נגמרות המלחמות?

ההחלטות על הפסקות האש ממחישות מי מחזיק בשלט. ביוני 2025, אחרי שטראמפ הכריז על הפסקת אש בתום מלחמת 12 הימים בין ישראל, ארה"ב ואיראן ("מבצע עם כלביא"), תכננה ישראל תקיפה רחבה נוספת נגד מטרות באיראן.

פוסט פומבי של הנשיא גרם למטוסי חיל האוויר לשוב על עקבותיהם כשכבר היו באוויר בדרכם לתקיפה, ובירושלים הורו לעצור את המלחמה עד להנחיה חדשה. גם באפריל השנה, המלחמה עם איראן ("שאגת הארי") הופסקה בהסכם הפסקת אש בין ארה"ב לאיראן, בתיוון פקיסטני, שישראל לא הייתה מעורבת בו ואף הופתעו מעצם החתימה עליו.

בכירים ישראלים העריכו עד אז שטראמפ נוטה דווקא לאשר תקיפות נוספות, ולא לחתום הסכם, ונתניהו הזהיר אותו בשיחות פרטיות מפני הסכם שאינו ניתן לאכיפה.

דפוס זה חזר על עצמו גם בלבנון. אחרי שנחתמה הפסקת אש בזירה האיראנית, טראמפ כפה על נתניהו הפסקת אש בת עשרה ימים בין ישראל לחזבאללה בלבנון ובצפון ישראל, כדי שהלחימה בזירה הלבנונית לא תחבל בהסכם עם איראן.

גם בעזה, באוקטובר, טראמפ הכריז בעצמו על הפסקת האש בין ישראל וחמאס ועל העסקה שהביאה לשחרור אחרוני החטופים. בכיר בבית הלבן תדרך עיתונאים כי "הנשיא הפעיל לחץ מקסימלי על ישראל כדי לכפות עליה את ההסכם". בדרך לעסקה אף ניהל ממשל טראמפ מגעים ישירים מול חמאס, בין היתר בניסיון לשחרור נפרד של החטוף עידן אלכסנדר – מהלך שעקף את ישראל.

ישראל נותרה תלויה במוצא פיו של הנשיא, שיכול לכפות על צה"ל שלא לסיים את המלאכה בה החל. בשלוש הזירות, עיתוי הפסקות האש נקבע בבית הלבן ולא בקבינט בירושלים.

כוחות צה"ל בדרום לבנון, מאי 2026 (צילום: דובר צה"ל)

האם ישראל שלטה במבצעים הצבאיים שלה?

גם במהלך המלחמות טראמפ הכתיב היכן מותר לישראל לתקוף. הוא הודיע פומבית שישראל לא תתקוף בקטאר, מדינה שמארחת בסיס אמריקני מרכזי. התקיפה הישראלית בדוחא בספטמבר 2025 מתחה את היחסים מול וושינגטון, ובעקבותיה הבהיר טראמפ שלא יאשר פעולות נוספות נגד הנסיכות.

במקרה אחר בלם הנשיא תקיפה ישראלית שתוכננה בביירות שעות אחרי שנתניהו הכריז עליה.

במהלך המערכה מול איראן ניהל הנשיא בעצמו את סולם ההסלמה, וקבע מתי ארה"ב וישראל תוקפות ומתי הן עוצרות. ישראל, שיזמה את המערכה, נדרשה לתאם את צעדיה עם פיקוד מרכז האמריקני (CENTCOM) שאחראי על האזור.

טראמפ עצמו לא הסתיר את מאזן הכוחות. על המדיניות מול איראן אמר לכתבים כי נתניהו "יעשה את כל מה שארצה שהוא יעשה". אמירה כזו, מפי בעל הברית החזק, אינה מתארת שותפות, אלא היררכיה.

בכל אחד מהמקרים נדרשה ישראל לפעול בגבולות שהתווה הנשיא האמריקאי, גם כשמדובר היה במבצע שישראל עצמה יזמה. כשנשיא ארה"ב קובע היכן מותר לישראל לתקוף, "חופש הפעולה" הופך למותנה.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בארוחת ערב עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית הלבן. 7 ביולי 2025 (צילום: ANDREW CABALLERO-REYNOLDS / AFP)

מה טראמפ אמר על נתניהו בפומבי?

בריאיון ל"ניו יורק טיימס" כינה טראמפ את נתניהו "אדם מאוד קשה", וטען כי התקיפות הישראליות כמעט טרפדו את ההסכם עם איראן. הוא אף אמר כי "בלי ההתערבות האמריקנית ישראל לא הייתה שורדת שעתיים מול גרעין איראני". ברית בלתי-מסויגת אמורה להישמע אחרת. 

לפי פרסום בטיים, טראמפ ניהל מונולוג עמוס קללות עם נתניהו, שבו הזכיר לו את מה שעשה למען ישראל, מהעברת השגרירות ועד ההשתתפות בתקיפה באיראן.

הטון הידרדר עוד. לפי חשיפה של חדשות 12, בשיחת טלפון סוערת הזהיר טראמפ את נתניהו כי "בסוף תישאר לבד", ותיאר את ישראל כמי שהופכת בעיניו מנכס לנטל.

כאן טמון ההיגיון של הגיבוי המותנה: אותם נכסים שטראמפ העניק לישראל שימשו אותו כמנוף לחץ. ככל שהעניק יותר, כך גדלה יכולתו לדרוש בתמורה ריסון. גם ה"וול סטריט ג'ורנל" דיווח כי השיחות התכופות בין השניים כבר אינן נשמעות כפי שנשמעו בעבר.

הביקורת גבתה מחיר גם בבית. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, שיעור היהודים-הישראלים הסבורים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל טראמפ ירד בחדות מ-64% במרץ השנה ל-41% ביוני. גם הציבור הישראלי מיעט לראות בו גיבוי אוטומטי.

התמונה המצטברת היא של תלות גוברת, שבה כל נכס שקיבלה ישראל חיזק את יכולתו של הנשיא לתבוע ממנה תמורה. כך לא מדבר מנהיג של ברית בין-שווים על בן-בריתו – וגם הציבור הישראלי שם לב לכך.

מה נתניהו טען מול מה שקרה בפועל

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.